ספרים חדשים במדעי היהדות ובתחומים גובלים

אור זרוע השלם: מועדים זרעים, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשס"ו

"המסע היהודי- ישראלי " אבי שגיא , מכון שלום הרטמן . בעשרות העמודים הראשונים , עורך המחבר "פרידה מישעיהו לייבוביץ" המשך לספרו הקודם "אתגר השיבה אל המסורת"

"דת ללא אשליה" גילי זיוון , הקיבוץ המאוחד . תלמידה של שגיא . עיון בהתמודדותם של ה"ה סולבייציק , גולדמן והרטמן לנוכח הפוסטמודרניזם .

דב שוורץ, הרעיון המשיחי בהגות היהודית בימי הביניים, מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

רשימה של כמה מחברים שכתבו ספרים לאחרונה (בעשור האחרון) בנושא ההיסטוריה של ההשכלה.

פרופ' שמואל ורסס

פרופ' יהודה פרידלנדר

פרופ' שמואל פיינר - ספרו האחרון שהוא קובץ מחקרים יצא בשנת תשס"ה

ד"ר מרדכי זקלין -  ספריו: עיר וילנה, בעלות השחר

האם אפשר גם לומר כמה מילים על כל ספר וספר? (אולי זה טרחה להקליד?). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

חיים תדמור, אשור, בבל ויהודה: מחקרים בתולדות המזרח הקדום, הוצאת מוסד ביאליק תשס"ו

ספר כל בו, מהדורת ד' אברהם, כרך ח, ירושלים תשס"ו

. ממדבש - אייקון זוקף אצבע בהערכה.

על הההדרה החרדית יש הרבה מה לומר, ואגדיר אותה רק בקווים כלליים, ברור כי הההדרה החרדית הושפעה במידה מרובה ביחוד לאחרונה,  מהההדרה האקדמאית וכלליה, כוונתי בעיקר לספרים המתפרסמים על ידי מכונים שונים כמו מכון ירושלים מוסד הרב קוק מכון אופק וכדומה, עד כדי כך, שבכנסים שונים שאורגנו בייחוד למהדירים חרדיים, הוזמנו להרצות פרופסורים חשובים מאוניברסיטה העברית ובר אילן, כמו פרופ' רוברט ברודי, ש"ז הבלין (חרדי, אגב) יעקב שפיגל ועוד (ראו לדוגמה כאן: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/beyt/tohen-2.htm).
בכל זאת ההבדל בין ההדרה מקצועית לבין ההדרה חובבנית הוא תהומי, הן בחוסר התמחות בהבנת התפתחות עדי הנוסח השונים הקיימים לרוב בחיבורים ימי בינימיים, הן בחוסר הבנה ברקעו של החיבור ומקורותיו, ויש בכך אפקט לאורך הההדרה של הספר, והן בחוסר עקביות. הבדל אחר הוא על פי רוב המבוא לספר, שהוא חלק חשוב בההדרה האקדמאית להבנת החיבור ורקעו, והיות שלמהדיר החרדי חסרים על פי רוב אימון ומיומנות בחשיבה אנליטית וביקורתית יש בכך השפעה מוחלטת על המבוא של המהדיר החרדי.
וכמובן שאין כל צורך לייחס חשיבות כלשהי למוציאים לאור למיניהם כמו "יריד הספרים", שרק סורקים ספר מיושן לתוכנת OCR, וכל הההדרה כוללת רק ניסיון לתקן מקצת מהטעויות המרובות והחדשות שתוכנה זו יוצרת.
בעיה נוספת שפוגש בה מהדיר חרדי, הוא הצורך להשתמש במחקריהם של החוקרים המודרניים, לפעמים הוא מתעלם לגמרי מחוקרים וממחקרים אלו, ולפעמים הוא משתמש בהם אבל יש לו את החוצפה לא להזכיר אותם כלל, מפחד שספרו יוחרם בידי גורמים קיצוניים שונים, כמו שקרה לכמה מספרי ר' אברהם שושנה ממכון אופק.

ממדבש איקון ירוק. יש ללנקק את האשכול הזה ברשימת האשכולות של הספרים, המבצעים, המאמרים וכיו"ב. שאלה: מה הערך המדעי, כלומר עד כמה מדוייקות, הוצאות ספרים חרדיות שמהדירות ספרים עתיקים או סתם מדפיסות אותן מחדש? נתקלתי למשל בהדפסה מחודשת של הקנה, ההפלאה וכתוספת גם התמונה והבהיר. ההוצאה נקראת משהו כמו "נר שרגא". נראה לי שמישהו פשוט הקליד את הכל מחדש. אפילו טעויות נשמרו כמו התואר "המפורסים" באחת ההסכמות. ויש גם הוצאות שמתגדרות ב"מתוקן על פי כתבי יד". דא עקא שאצלנו (אמשלום: הכוונה לחרדים) אין כללי השוואה לכתבי יד, לציון תיקונים וכיו"ב. אולי אפשר לסקור קצת את הנושא, אם זו לא טרחה? שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

ספרי הר"א מגרמייזא בעל הרוקח, כרך ב: פירוש ספר יצירה, חכמת הנפש, שער הסוד והיחוד והאמונה, סודי רזי סמוכים, פירוש איכה רבתי, מהדורת א' אייזנבך, הוצאת מכון סודי רזיא, ירושלים תשס"ו