| נשלח ב-2/5/2011 09:04 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 18:22 |
|
| |
חבל שבשביל להדגים את לעגך למישהו שעשה זאת באשכול בודד או שניים, שילשת וריבעת את 'הנזק' לכמה וכמה אשכולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 16:45 |
|
| |
את הפואנטה הבנת, רק לא הבנת שבדיוק על זה התכוונתי לצחוק, על ההקפצות האדוקות.. התכוונתי להדגים ונמצאתי מודגם
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 14:57 |
|
| |
דווקא לא הבנתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 14:48 |
|
| |
סוף סוף מישהו הבין את המסר שלי..
יישר כח
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 13:58 |
|
| |
ואמאי,
דומני שנסחפת מעט עם ההקפצות....
זה נראה שפשוט הקשת את המילה 'שואה' בתיבת החיפוש, והקפצת ללא הבחנה את כל האשכולות שעלו, והדברים הגיעו לידי גיחוך באשכול הזה, שאין בו שום קשר לשואה...
באופן עקרוני, דומני שתופעת ה'הוקפץ לעיון' צריכה מעט גבולות בסיסיים. לטעמי אין להקפיץ אלא אם יש למקפיץ, או שלפחות הוא יתאמץ לנסח, אמירה חדשה מסויימת הקשורה לדיון.
אך גם אם לא, לפחות יהיה האשכול מעניין ומשמעותי ואכן ראוי להקפצה, ולא כמו בחלק מההקפצות הסיטונאיות שנעשו עכשיו, וכן שתהיה איזו מידה של גבולות על הכמות.
אינני יודע אם אפשר ואם צריך לנסח את הדברים במסגרת איזו 'חוקת פורום', ולא באתי אלא להעיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 11:43 |
|
| |
יש למישהו מה לענות?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 09:08 |
|
| |
יוריקס,
תודה . אבדוק בהזדמנות קרובה . בינתיים , אין סיבה שלא להאמין לך .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 08:01 |
|
| |
ספרן -בדקתי - בעמוד 37 מסופר על הנכד. לפי המפתח אין איזכור של מות טרגי של האב. אם אכן ישנו סיפור כזה במקום אחר זה אכן מאוד ארצה לדעת האם גם האב וגם הבן מתו מיתה משונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 18:54 |
|
| |
יוריקס,
כדאי שתעיין שוב בספרו של הוברבנד , שם התיאור הוא על ר' צבי [הירשל ] גליקסון חתנו של הגר"ח שעמד בראש ישיבת "תורת חיים "בוורשה .
אם קיימים מקורות אחרים , לסתור , נא הביאם .
תוקן על ידי - ספרן - 19/02/2006 18:54:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 17:09 |
|
| |
ל - לומדמכל אדם
הנה עוד ציטוט בשבילך..
זה מתוך "ביקורת ספרים" באתר הנל'.
מקצוע הדרוש בניגוד למקצוע החידוש הוא יותר סוביקטיבי, סגולותיה העצמיות של המחבר, רשמי חייו, והשקפת עולמו הם מניעים מכריעים במחות חבורו, בשגם כי כאן אין למחבר עסק עם ענין אוביקטיבי מדעי, אלא משתדל הוא לתת פתרון לשאלות החיים וההויה, שרמזו עליהם חכז"ל באופן אללעגורי, מסיבה זו רבים וכן גדולים במקצוע ההלכותי לא מצאו ידם ורגלם במקצוע הדרוש, כי את החיים לא ידעו, ושאלת היקום לא התבוננו, ודרכם בדרוש היה רק להרכיב באפן מלאכותי מאמר נפלא אחד במשנהו, לעיל פילא בקופא דמחטא, ולהפוך שני עקובים למישור אחד, והתוצאות היו כנודע כי תחת אשר במקצוע החדוש עשו פרי הלולים, הנה במקצוע הדרוש לא עשו אף פרחים מרהיבי עין.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 09:12 |
|
| |
ספרן: דרך אגב המדובר בנכדו של ר' חיים - ישעיהו גליקסון (זה שלמד קודם לכן עם הרב שטיימן בשוויץ), ולא בחתנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 00:06 |
|
| |
ראו נא ראו, מה מצאתי.
ציטוט מתוך האתר:
ככל החזיון המעציב הזה אנחנו רואים באשר "אליה וקוץ" במעשיהם של העסקנים בישובו של עולם היהדות, חכמינו ז"ל אמרו: "כשם שמצוה לאמר דבר הנשמע כך מצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע" הם ז"ל היטיבו לראות כי המוכיח יכול רק אז לעשות את הרושם הדרוש , אם מקבלי התוכחה ישימו לב לדבריו , יעיינו ב"התוך" מתוכחתו, אז יחתרו הדברים לאט לאט חתירה עמוקה בקרב לבם פנימה ויפתחו שם דלת , בתחילה כחודו של מחט סדקית ואח"כ כפתחו של אולם , הכל לפי האדם, אבל למטרה זו נחוץ כי המוכיח יהיה מכובד, ולפחות, חביב על הדור , לכן עליו להזהר מלהוכיח על "דברים שאינם נשמעים" כי על ידי הדברים שאינן נשמעים יתרחב הפרץ בין המוכיח ובין דורו, והשנאה כידוע מקלקלת את השורה , ולא יאבו לקבל ממנו אח"כ גם "דבר הנשמע" , לא יעיינו בדבריו , לא יחדרו לתוכם ופנימיותם, וממילא לא יבינו לו, וגם ה"פנינים" יהיו מושלכים כ"אבנים" באין מאסף ... לזאת באו חכמינו ז"ל בעצתם העמוקה מני ים :"כשם שמצוה לאמר דבר הנשמע כך מצוה שלא לאמר דבר שאיננו נשמע"
תוכחת מוכיחינו לדת למדות ולאמונה , בודאי נחוצה היא ויראי ה' בודאי מכירים להם תודה , אבל כאמור למעלה אליה וקוץ בתוכחתם, עם כבודם הסליחה, והאמת היא אמת, כי רבים מהם אינם יודעים איך להוכיח ועל מה להוכיח, קולם צרור גם על דברים שהם עיקריים גדולים בהחיים התרבותיים ואינם מסוכנים להדת רק יש בהם משום מדת חסידות, אדרבה, האם יכולים דברים כאלה להיות נשמעים לאנשים השקועים בראשם ורובם בתוך החיים והם רוצים להנות מהחיים ?האם אפשר לשמוע להם ? לוא השכילו מוכיחינו להתאונן רק על העיקר , אז אולי מצאו אזניים קשובות לדבריהם , ודבריהם היו נשמעים, אבל הם מוכיחים גם על "דבר שאינו נשמע"... ולכן קולם נחבא אף אם הם אומרים "דבר הנשמע"...
לו השכילו האבות הרוצים לחנך את בניהם בחינוך דתי ולטעת בקרב לבם את המוסר העברי – ללכת ישר בדרכם הרצויה , והיו מראים לבניהם את המאור שבתורת ישראל , והיו מחבבים עליהם את החיים העבריים בכלל ואת מצוות הדת בפרט , אך במה שנוגע להחיים האנושיים התרבותיים לא היו מפריעים את בניהם מלמלאות אחר תביעות החיים , או אולי קולם נשמע "בדבר הנשמע" ... אבל לדאבון לב , רבים מחרדינו הולכים בצרי דרכים , ויאמרו לחנך את בניהם ברוח עברי כמה שיחנכו בקרבם את הרוח האנושי ויכפו הר כגיגית על הבנים כי יתנהגו גם בהחיים האנושיים בדורינו זה כמו שהתנהגו האבות הזקנים בדורות עברו , דבר כזה, חביבים , אי אפשר להשמע להצעירים , כי קול החיים חזק הוא ממוסר- אב , אמנם שלא בצדק אבל "המעשה" כך , הזמן עושה את שלו , ומתוך "דבר שאינו נשמע" אינם שומעים גם את "הדבר הנשמע".
ובהמשך הדברים:
לכן סופרים נכבדים מאלה הסופרים אשר עליהם אנחנו מתפללים שלש פעמים בכל יום "ועל פליטת סופריהם כו' יהמו נא רחמיך" , באותה המדה שאנחנו מבקשים מכם להזדיין בקסת סופרים ולצאת השערה לעזרת עמכם בדברים חוצבים להבת אש רגשי קדש להלהיב את הלב לדת ואמונה- צריכים אנחנו לבקש מכם גם להשתדל עד כמה שאפשר להסיר את החיץ המבדיל בין הספר ובין הקורא, להיות זהירים מדברים שהם יכולים להרגיז את סבלנות הקורא- העברי- האנושי, למען יוכלו המעיינים בתוך ספריכם ומאמריכם למצוא בהם מה שיש בהם, והקול של "דברים שאינם נשמעים" לא יחרישו את הקול "מהדברים הנשמעים".
אולי לא העתקתי את כל מה שצריך כדי למצות את הרעיון, אבל עיקר הדברים הוא שיש להילחם רק במה שחשוב באמת, והוא סתירה לתורה ולמצוות, ולא על כל מיני 'לבושים' מסביב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2006 23:36 |
|
| |
לב,
אם אתה מסכים לדברי, תקן את ההצהרה 'כל המידע על מידע עמינו' ל - 'כל המידע על תפיסתם העצמית של החרדים בטרם שואה'.
ואם כך, הריני להודיע לך שאין הרבה הבדל בין החרדי דאז ודהיום מבחינת 'היסטוריה מגוייסת'. כתבי ר' יעקב לפשיץ דומים להפליא ל'יתד נאמן'. אם רצונך לדעת על חיי היהודים בעיירה כלך לך אצל מנדלי מוכר ספרים, ביאליק, בוצ'אץ' של עגנון, או וילנה של וגראדה.
למיטב הבנתי זלקין אינו טוען שאין חומר, אלא שהמחקר לא הקדיש לזה מספיק תשומת לב. (קרי: מאמרים 'יבשים').
כל ספרות הזיכרונות והאוטוביוגרפיות מלאה ב'פרטים הקטנים והאישיים' של חיי היהודים.
או קיי, אז שישכנע אותנו שמדובר בתהליכים חשובים ומשפיעים הראויים למחקר. ונחקור גם אותם.
קיצורו של דבר, מזיכרונותיו של קוטיק ניתן ללמוד יותר מכל מאמרי הפובלציסטיקה בעיתונות. ראו כאן http://benyehuda.org/kotik/
גם הקדמתו של דוד אסף חשובה לעניינינו.
תוקן על ידי - שלויימלע - 15/02/2006 23:41:54
|
|
|
|
|
