יתרו, האם יש הפי אנד, התגיירות/הליכה עם משה והעם?

בפרשת יתרו -  אנו קוראים על דמותו של יתרו - נעשה לו כבוד וייחדו לו פרשה משל עצמו. 



(ובפרשה יש את 10 הדיברות !! )



הפרטים שזכורים  לי (וזה לא הרבה)  - יתרו היה כהן מדיין, שביתו ציפורה נישאה למשה.



בניו של משה ואשתו של משה (הנכדים והבת של יתרו ) נשארו במדיין עד היציאה ממצרים ואז הבנים וציפורה מצטרפים למשה והם עושים את מסעם במדבר.

יתרו נשאר במדיין, יתרו לא מגיע לארץ ישראל. יתרו לא מתגייר, יתרו נשאר מדייני.



פרידה  עצובה לאדם מעניין. עצובה מדי.



אני רוצה לנתח את דמות יתרו (אם זה אפשרי כמובן..)



אני חושב על דמות יתרו ואני נורא מתרגש,

 

הוא מזכיר לי שילוב של מנהיג כריזמתי, בלי שחצנות, עם המון חוכמת חיים , בלי התנשאות , שופט (שלא מזכיר את השופטים "העליוניים" .....XXXX היושבים להם בכס המלכות ולא יורדים "לארץ גרר"... ) בחסד.  - "שופט שטח".



מזכיר לי את השילוב בין וונדל ג'ונסון (כומר שמאמין ב 7 מצוות בני נוח שלא התגייר ובניו התגיירו, והוא הגיע לארץ לפני כמה שבועות לכנס הסנהדרין , שעסק ב 7 מצוות  בני נוח ).



ל - טון קאנן (מאמן מכבי ת"א) (את זה שמעתי ברדיו 103FM - מפי סער פלסנר - תוכנית הספורט בימי חמישי עוסקת קצת בפרשת השבוע - שהשווה את יתרו לטון קאנן "כיועץ ארגוני") שהיה יועץ ארגוני שהובא לבית"ר - בחור כריזמטי ונאה עם יכול אבחון וניתוח גבוהות, יכולת ביטוי וקבלת החלטות  ואנגלית משובחת ..(שהלוואי והיה נשאר בבית"ר ירושלים*)



. (מזכיר לי דמות פוליטית - שאני רוצה להימנע מאיזכור שמה - כי נמנעים פה מפוליטיקה)..



שילוב של  הדלאי למה - החביב , איש העולם , שמטיף לשלום עולמי ולפתרון סכסוכים. מנהיג שקט וכריזמטי המקובל בכל העולם.



אני מתאר אותו כאדם גבוה , ושחום, עם שיער לבן וזקן ארוך, הולך בגלביה לבניה ועיטורי זהב עליה , יחף במדבר הלוהט .... אותות המדבר ניכרים בפניו, אך הוא שורד. את להט המדבר.



ממש דמות של מנהיג שאנחנו צריכים היום  , ויכול "בשקט" להחליף נשיאים ומנהיגים פוליטיים.



עכשיו, שאני רואה את דמותו ואת העזרה שלו למשה ולעם היהודי, שהוא בא ממדיין למשה, ליבי נחמץ..



השאלות או הבעיות שאני רוצה להעלות על דמותו של יתרו:



1. הפרידה כל כך עצובה - למה הוא אינו ממשיך עם משה הנכדים שלו וביתו במדבר? הרי זה היה ברור שבזמנם הוא נפרד לעולמים מהם ?



* האם אשתו של משה ובניו נשארו במדיין עשרות שנים , ומשה היה לבד במצרים והנהיג את העם? ורק אח"כ משפחת משה הצטרפה אל משה.



** לא הוזכרו משפחתו של אותו מנהיג - בניו / אשתו וכו'



2. מדוע הוא לא התגייר ? אם הוא האמין בה'  ובמשה חותנו ?



3. האם הוא הוזכר כנביא  - או שהנביאים הראשונים היו 3 האבות ולאחריהם משה ?



4. איך העדה הדרוזית מאמינים שהוא "הנביא" - איך הוא הגיע לכך ? ואיך הם מאמינים שהוא קבור "בנבי שועב" ליד כפר זיתים / כפר חיטין - ליד טבריה. ? האם הוא עלה לארץ? העלו את עצמותיו?

 

אני חושב שאין פה הפי אנד ...



תודה על התשובות - אני לא זוכר כל כך מדרשים / ורבנים ולכן העלתי את השאלה הזו.

קיצור הכותרת

מימוני: רעיון מרשים

בנוסף וורט ששמעתי: יתרו הציע: דבר גדול ודבר קטון - חשיבה כמותית
משה אמר - דבר קשה ודבר קטון - חשיבה איכותית
ואולי מכאן המשך לדבריך אך בסגנון מתון יותר:
תפקידו של יתרו לא נועד אלא לשמש כהכנה למשה ובעיקר לעם, כדי להבין את המשמעות הנורמטיבית של מתן תורה.
כמו כן ויש להעיר שמצוות ניתנו עוד קודם בואו של משה (ועיין מו"נ שהשבת בכללם - אף שאינה מצווה מוסרית במובן הפשוט של המלה, וכדמות ראיה, שהרי היא נתונה בחמשת הדברות הראשונות - ועל כבוד אב ואם יש לדון, ושמא בכלל החלוקה איננה חמש וחמש אלא באופן אחר ואכמל"ב), כגון במצרים ובעיקר במרה, ומכאן שיש לדון מבחינה מהותית (ולא סמכותית) על היחס בין אלו הראשונות למתן תורה.

מאיר.                                          אלו  ואל                 הלכה כתנא בתריא. רק לשם החידוד.   משה אומר לו ברגע האחרון  לבא איתם. שלשה ימים לפני המועד המתוכנן. כך לא מזמינים מישהוא שרוצים שבאמת יבא. חוץ מזה איך הוא מזמין <נוסעים אנחנו ----ואתה לך עמנו> אנחנו ניסע   -   ואתה תלך. מודה ועוזב

שאני אבין, אתה כבר החלטת שמתן תורה הוא מיזם של משה?

אז מה כל כך משכנע אותך, משה עשה עליך רושם כל כך חזק?

אם למשל לי יש סיבה לחשוב אחרת ממסקנתו של משה בשאלה הזו?

חשבתי שאתה אמור לקבל את התורה מן השמים.   

אמשלום איקון ירוק על ההסבר ועל הסבלנות. מאיר איקון ירוק על תשובתך לירוחם. לגבי שאלתך, אין לי תשובה ברורה. אך יתכן שזה כך. שתחילה התוכנית היתה להקריב קרבנות ולכרות ברית בין ה' לבין עם ישראל. ואז, בעקבות עצת יתרו, חשב משה על מתן תורה. אבל, שוב, זו באמת הצעה מרחיקת לכת. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

ירוחם

לפניך מקור על התיחסות של החתן משה לחותנו

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְקוָה, אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם; לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי-יְקוָה דִּבֶּר-טוֹב עַל-יִשְׂרָאֵל.  ל וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ:  כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ.  לא וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ:  כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם.  לב וְהָיָה, כִּי-תֵלֵךְ עִמָּנוּ:  וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא, אֲשֶׁר יֵיטִיב יְקוָה עִמָּנוּ--וְהֵטַבְנוּ לָךְ. 

כנראה שבעיצומו של משא כיבושין לפני העם לא ראה העניו מכל האדם מקום להזכיר את חותנו היקר =עיניהם של ישראל מאיר

מיימוני,

בעניותי חשבתי שמדובר כאן על היחס של משה וישראל אל יתרו וצאצאיו. הפסוקים שהבאתי מציינים אל היחס המיוחד הזה ואל הקשר בין שני השבטים/עמים בתקופת השופטים והמלכים, והשיר מבטא (הבנה מסוימת של) היחס הזה בימינו.

לפניכם גם דעתו של  החתן משה . על חותנו:  הוא לא מזכיר אותו בכלל.                  

דברים פרק א