האם קורות האדם נגזרים ע"פ מעשיו

וכהמשך לדברי כמתעסק, הרמב"ם על דברי ר' אלעזר הקפר באבות: "על כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין ןחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה"

"והתבונן באמרו  'על כורחך אתה נולד' ומה שדבק בו (= יצירה, לידה, חיים, מיתה), שהוא זוכר עניינים טבעיים שאין בחירה לאדם בהן, שעליהם אמרו חז"ל 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים', ולא אמרו: על כורחך אתה חוטא, או עובר או מהלך, או עומד, או יושב ומה שדומה לזה - שאלו כולם עניינים שהם ברשות האדם ואין הכרח בהם..."

אמנם כן יצר סוכן בנו - המשך תשובה לצדיק -

אגרות הרמב"ם, ר"י שילת, עמ'רסט-רעב
אין אצלנו קץ קצוב לחיים...לכן כאשר ישמר האדם...לא ימיתוהו הפגעים, ויגיע אל ארך החיים הטבעי.. והראיות התוריות...אמר כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, יורה זה הפסוק כי ההכנה והזמנת האמצעים לשמירה מן המקרים הממיתים - ירחיקו פגיעתם, ואילו היתה ההכנה בלתי מועילה מן המקרים הממיתים - לא היתה לזו המצוה תועלת...וזה סותר דברי מי שאומר כי לחיים בעולם הזה מועד קצוב.
וכן אמרו יתעלה שש ערי מקלט מגואל...ואילו היה לו קץ קצוב שימות על ידי גואל הדם - לא תועיל הכנת ערי מקלט....וראיה חותכת לאמונתנו זו אמרו "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" וכאשר שבו מחל להם. ומצאנו מה שאמרנו באמרו: יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה"... כלומר שמעשיו הרעים של זה גרמו אלו הרעות ואלו היו מעשיו שלמים היו מרחיקים ממנו הפגעים"...

איגרות הרמב"ם, ר"י שילת, עמ' רלו - רלז
בענין הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
כל מה שאמרת אתה, כי כל מעשה בני האדם אינו בגזרה מלפני הבורא - הוא האמת שאין בו דופי...וזה שאמרו חז"ל: הכל בידי שמים - במנהגו של עולם ותולדתו וטבעו, כגון מיני האילנות וחיות ונפשות...הכל בידי שמים...וכבר הרחבנו בענין זה בפרוש אבות (ראה הקדמת שומנה פרקים פרק ח, וכן אבות א, יג; ג,יח-יט) וכל המניח דברים שבארנו שהן בנוייםעל יסודי עולם והולך ומחפש בהגדה או במדרש או בדברי אחד מן הגאונים ז"ל עד שימצא מלה אחת על פשטה, ישיב בה על דברינו שהן דברי דעת ותבונה - אינו אלא מאבד עצמו לדעת, ודי לו מה שיעשה בנפשו. וזה שאמר לך רבך: "בתו של פלוני לפלוני וממון פלוני לפלוני" - אם גזרה השוה בכל היא ודברים כפשטן למה נאמר בתורה: "פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה...", וכי יש בעולם בעל דעה יסתפק לו דבר זה אחר מה שכתוב בתורה? אלא כך ראוי למי שהוא מבין, ולבו נכון למול דרך האמת: שישים ענין זה המפורש בתורה עקר ויסוד שלא יהרס ויתד תקועה שלא תמיש, וכשימצא פסוק מדברי הנביאים או דבר מדברי חכמים חולק על עיקר זה וסותר ענין זה - ידרוש ויבקש בעין לבו עד שיבין דברי הנביא או דברי החכם: אם יצאו דבריהםן מכונים כענין המפורש בתורה  -הרי מוטב, ואם לאו - יאמר: דברי הנביא הזה או דברי החכם הזה איני יודע דברים שבגון, ואינן על פשוטן. וזה שאמרו חז"ל: בתו של פלוני לפלוני" - דרך שכר או דרך פורענות הוא זה (עיי"ש)

ווכדרכי אקצר כי כבר הארכתי, אך תן דעתך כמה חוזר רבינו בלשון חריפה, ומדגיש שהתובנה הבסיסית לכל בר דעת שאיננו רוצה לאבד נפשו לדעת, היא כי על האדם לעשות כל שביכולתו לשם דאגה לחייו, והוא הדין פרנסתו, שידוכיו מזונותיו וכו'.
וכאן הבן מוסיף: דומה שהתפישות השונות הרווחות המבקשות לתלות ב-ה' את הדאגה לאדם, יסודן או בהצדקת מערכת חיים המבקשת להרחיק את האדם מחיי העולם הזה, או בהשפעות של תפישות נכרית (צופיות ערבית; אסקיזים נוצרי וכדו'), או בנסיונות לפטור את האדם מלקחת אחריות, בשם כל מיני אידאולוגיות שיש לפשפש הרבה בסיבותן ומגמתן שפעמים רבות אין הן אלא בסופו של דבר מיטיבות עם האחרים (גם אם אולי לא לכך התכוונו, אלא שהמציאות גורמת שהם חיים ברווחה וצאן מרעיתם מחפש מרעה) המטיפים לציבור להסתפק בצימצום.

פצדיק,
אינני יודע על איזה בית אתה מדבר, אבל לא ראיתי כאן תשובות. אני שאלתי אותך כמה שאלות על הנחות היסוד שלך, ולא קיבלתי מענה.
האם לקנטר באת? או שמא התגלה לך אליהו בחלומך לאחר שנת מוצ"ש שמיהרת אליה כה, וביאר לך הכל בטוטו"ד.
שא ברכה. מיכי

לכל באי בית זה , תודתי נתונה לכם על שהקדשתם מזמנכם, קבלתי את תשובתכם בעונג רב
יישר כחכם !

פצדיק,
ראשית, אתה צריך להבהיר את הנחות היסוד שאתה מקבל, כרקע לתשובות שניתן לענות לך. חז"ל, תושב"כ, תושבע"פ, אחרונים? ספרי מחשבה? האם דברי חשובי הפורום נראים לך מחייבים יותר מדברי גדולי הדורות, ראשונים ואחרונים, שנראה שאת דבריהם אינך מחשיב מדיי?
הקשר בין מעשים לבין שכר בעוה"ז מופיע בתורה שבכתב, ואנו אומרים זאת בכל יום פעמיים לפחות ('ונתתי גשמיכם בעיתם' וכו'). חז"ל והרמב"ם (בהל' תשובה) מלמדים אותנו שהאדם נכתב ונחתם לפי מעשיו בכל ר"ה ויו"כ. התפילות מכילות בקשות לפרנסה ורפואה וכדו'.
אז אם כל דברי התורה וחז"ל והראשונים אינם מספקים, למה שדברי מישהו בפורום כן יספקו אותך?
נראה שאתה מחפש ראיות, ולא מקורות סמכות, אבל גם ראיות בנויות על הנחות יסוד. על כן באר נא מהן ההנחות שאותן אתה מקבל ושניתן לבנות עליהן את הראיות.

ועוד לא הבנתי מדוע שכר בעוה"ז הוא מניע יחיד, ושכר בעוה"ב לא. האם חיי נצח חשובים פחות מחיי שעה? או שמא אינך מאמין בחיי הנצח בעוה"ב ובעולם העתיד? שוב, עליך לפרט את הנחותיך.

בכל אופן, גם עבודת ה' שלא לשמה ולשם קבלת שכר נחשבת כעבודת ה', אם כי אולי במדרגה נמוכה יותר. חז"ל אומרים ש'הנותן צדקה על מנת שיחיה בני', או 'כדי שאזכה לחיי העוה"ב', קיים מצווה, וככל הזכור לי זה אפילו נקרא 'לשמה'. השאלה היא האם זה נאמר על כל המצוות או שצדקה היא חריגה (דומני שנחלקו בזה הראשונים). בכל אופן, ללא ספק קיום שלא לשמה יש לו ערך. ראה פ"י מהל' תשובה ברמב"ם, ונו"כ שם.
מיכי

פה צדיק שאלת עוד שאלה גדולה: איך יכול אדם לדעת שהוא עובד את ה' לשם שמים באמת. הרי יתכן שהוא חושב על טובתו האישית, וגם אם הוא חושב, למשל, על העולם הבא, האם אין זו אנוכיות? ואולי זו, כפי שכתבת, "עבודת העצמי"? ובכן, כאן אנו מגיעים לשאלות תיאולוגיות גדולות, ודומני שיש כמה שיטות לענות על זה. אני כותב לך את מה שנראה לי נכון: הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב עם הבריות. הוא נתן לנו, בני האדם, שכל ורגש, רצון טוב, ויכולת לזהות את הטוב, איך להתקרב לה', שזה הטוב העליון, איך להתקדש ולהיטהר ולהתעלות. נכון הוא שאם אנו עושים זאת, אז אנו בעצם גם תורמים לעצמנו. אבל זה לא פסול. להפך. ה' רוצה שנתקרב אליו ונשמח בו והוא ישמח בנו. הוא רוצה שנעשה זאת למען עצמנו, וזה כל האדם. גישה דומה למה שכתבתי כאן יש במבוא ל"דרך ה'" של הרמח"ל, אם גם יש נקודות אחרות שבהן איני מסכים עמו (אם מותר להתבטא כן). הקב"ה ברא אותנו על מנת שיהיה לנו טוב בכך שנתקרב אליו, ואם אנו מענים את עצמנו במחשבה שמא גם זה "לא לשם שמים", הרי זה, בלשון המקובלת, פשוט יצר הרע! ועל זה ודומה לזה נאמר: לך אכול בשמחה לחמך כי אתה צדיק ורוצה להתקרב לה', וזה מה שה' רוצה מעמך. שתהיה יהודי טוב ותתקרב אליו, ולא תענה עצמך בספקות שמא "זה לא לשם שמים". שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

פה צדיק ברוך הבא אל הפורום! סליחה על שהתעכבה התשובה, אך כנראה באמת "חשובי" הפורום עסוקים, ובינתים אענה לך מה שאני יודע. שאלת: מה הקשר בין מעשי האדם לבין מה שקורה לו. לדוגמא - בתחום הפרנסה. והנה, התשובה ברורה למדי. ראשית, יש קשר סיבתי ברור בין המעשים לבין התוצאות. ניקח למשל תלמיד שלומד למבחן. במידה שהוא ישקיע בלימוד, בהבנה, בשינון, בניסוח, כך הציון שלו יהיה גבוה יותר. יש קשר ישיר בין ההשקעה לבין התוצאה. בדומה לזה, חייל שיתאמן היטב ויתרגל את הכישורים הנדרשים בעת קרב, יש לו סיכוי טוב יותר להישאר בחיים. בדומה לזה, איש עסקים שמבין בעסקים ונוהג נכון מבחינה כלכלית (לצערי, איני יודע מה נכלל בזה, אבל זה דבר שאפשר ללמוד) - יצליח יותר ממי שמניח את כספו על קרן הצבי. כך העולם מתנהג. מי שדוחף את ידו לאש, נכווה, ואין לו להתלונן אלא על עצמו. מי עושה את הדברים הנכונים, כל תחום לפי ענינו, בדרך כלל מצליח, או שיש לו סיכוי טוב יותר להצליח. זו מערכת אחת שבה נמדדים מעשינו. המערכת השניה היא זכאותנו על פי כללי הגמול. זו מערכת מורכבת, ולעתים קרובות מדי קשה להבין כיצד היא פועלת. לפעמים אנו רואים כי הצדיק זוכה לגמול לפי מעשיו, וזה ניכר באיזה אופן שמקשר בין מעשה בעבר לבין תוצאה בהווה. למשל, מסופר על אחד הצדיקים בימי בית שני שהיה מזכה את הרבים בחפירת בורות מים, ונעשה לו נס, ובתו שנפלה לבור יצאה בלא פגע. נראה כאן קשר ברור למדי בין השתדלותו לבין הנס. כך מסופר גם על בתו של רבי עקיבא, שבאמצע חתונתה טרחה לארח עני רעב ללחם, וניצלה מנחש ארסי שעמד להכיש אותה. שהרי צדקה עשויה להציל ממיתה. אבל לא תמיד הקשר הזה ברור. לפעמים זה אפילו נראה הפוך. על בנו של הצדיק חופר הבורות אמרו שמת בצמא, והיכן אם כן היתה זכותו של אביו? בגמרא נעשו נסיונות רבים לפרש את מערכת הכללים של הגמול. יש כאלו שטענו, כנראה בצדק, שהגמול המלא לעולם אינו יכול להינתן בעולם הזה. יש כאלו שהסבירו כי שורת הדין מחייבת להעניש את הצדיק על חטאים, גם אם הם קטנים, כדי לעוררו בתשובה, כך שיתכן שהצדיק יסבול יותר מהרשע למראית עין ברגע מסויים (וכך בארו את העונש שניתן לבנו של חופר הבורות, מפני ש"הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה"). זה מוביל לכאורה למסקנה הפרדוקסלית ש"מסוכן להיות צדיק"... עוד שאלו בגמרא אם אדם נידון בכל רגע ובכל שעה, או שמה שיקרה לו נחרץ מראש השנה עד ראש השנה הבא. ויש דעות לכאן ולכאן. אני מקווה שאינך מקוה לתשובה סופית ומוחלטת, כי מסתבר שאין זה ביד האדם. אולם אם רצונך בעצה טובה, יש לפנינו מעשה ברבי יהושע, מגדולי התנאים. בשעה שהיה בחו"ל, שאלוהו: מה יעשה האדם ויזכה להצלחה כלכלית. תשובתו היתה: לפעול בשני מישורים. מצד אחד, לנהוג ביושר, מה שמבטיח תוצאות טובות בעסקים, מפני שסומכים עליך. ומצד שני, להתפלל לה', וזה מצד החלק העל טבעי של מערכת הגמול. וזה נכון לא רק בעסקים, אלא גם בלימוד ובכל תחום. לפיכך, גם אם לא יהיה אדם שיוכל לומר לך מה צפוי לך מחר בבוקר ומדוע, כי אין לנו נבואה, הרי כל מי שלומד תורה יודע כי מה שצפוי לך הוא בהשגחה פרטית, ומטרתו לקרב אותך לה', וכי במידה שתשקיע בהשתדלות הראויה בתחום העיסוק שלך, ובמידה שתשתדל להיות צדיק, ולהתפלל, בה במידה יש לך סיכוי טוב יותר להצליח. אלא שצריך סבלנות מפני שלפעמים צריך להשקיע זמן לפני שרואים תוצאות. בהצלחה! שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

פצדיק:

כמובן שהקב"ה גומל טוב עם אלו שעושים מעשים טובים. איך בדיוק גמול הטוב, אם זה בעוה"ב או גם בעוה"ז תלוי בהמון שיקולים שאין כח ביד האדם להבינם.

אז בגדול הפרנסה שלך מושפעת מהמעשים שלך לטוב או לרע, אבל במקרה הספציפי שלך אי אפשר לדעת בבירור איך והאם זה ישפיע.

צדיק

 הכותבים הרציניים אוכלים עכשיו מלוה מלכה ואין להם זמן לכתוב . הם דואגים לפרנסתם בשבוע הבא ע"י אמירת / שירת

" איש חסיד היה - והנה אליהו הנביא לקראתו " 
 
 עצתי לך א"כ לעשות כמותם - זה אולי יעיל יותר ומהיר יותר לבעיות פרנסה מנסיון ארוך וקשה להטיב את דרכך .

אני שם לב שקולם של הוותיקים בפורום נדם, שמא נמאס להם מדיונים שאינם מביאים למסקנות .








(שונה הפונט,קעלעמר)