אדם כבול לתרבות שנולד בה

בעקבות האשכול על "קולך" שבו נטען שאין טעם שנשים דתיות ילחמו על שילובם בדת, שהרי בחרו להישאר בחברה הדתית ולמה להישאר בפנים ולהילחם. 

הבעייה שלי היא שמי שנולדה דתית או חרדית אינה בהכרח יכולה לצאת החוצה. וממילא זכותה להילחם על זכויותיה בתוך החברה שהיא חיה בה.

בעייה זו היא נושא נפרד. עד כמה יש לנו באמת יכולת לשנות את הגדרתינו החברתית וכו'.

נראה לי שהמוביליות (תנועתיות) שלנו היא קטנה בהרבה ממה שנראה. לעתים אין לנו כלל יכולת לנוע, ולעתים יש לנו יכולת שהמחיר שלה הוא כל כך גבוה שזה פשוט שיגעון לנוע מחברה לחברה.

שאלה דומה היא כמה מכם היו משנים את דתיותם אם היו משנים את דעתם על אמת התורה?
למיטב ידיעתי יש דתיים וחרדים רבים אשר בגיל מבוגר חדלו להאמין אבל לא שינו את השתייכותם החברתית. וחלקם אף לא את דתיותם.

בספר "לפרוץ מאה שערים" של שרית ברזילאי, היא מציגה את המחקר שלה על 53 יוצאים בשאלה, מתוכם רק אחד או שתיים יצאו בשאלה בעקבות אובדן אמונה. מובן שרבים איבדו את האמונה אחרי שהפסיקו להיות דתיים, אבל מתוך הראיונות של החוקרת עם היוצאים בשאלה היה ברור שהאמונה לא היתה מעורבת ביציאה בשאלה, אלא משנית.
גם מחקר זה מתאים לתיזה שמי שמאבד את המונה לא נהיה חילוני בהכרח.


אני מאד מתנצל על ריבוי הנושאים המלווה בבלבול כלשהו. אני פשוט מציג כאן מגוון של מחשבות שעלו בראשי בנושא.

לא יודע,
יתכן מאוד שיש לך זכות (ויתכן גם שלא) בכל מקרה זה לא קשור לשאךה כמה קשה לך לעזוב את החברה הזו...
         שבת שלום.

האם אני יהודי בגלל בחירתי או.....
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=885025 בברכה.

קושי החברה להשתנות אינו תעודת ביטוח על כל מעשה נבלה.
וזה שאדם נולד בעל כרחו בחברה מסוימת מונע ממנו לדרוש בה יותר צדק?

הגע בנפשך, יש חוק במדינת ישראל שמי שעובר כביש שלא במעבר חציה כורתים לו רגל. ואני יכול בקלות לעבור למדינה אחרת. אין לי זכות למחות על העוול?

שוב לא הבנתי,
ל"חברה" אסור לבוא בטענות אליו, אבל לו מותר לבוא בטענות לחברה, למה?

     הטענה שלך לא הגיונית.
      אם הוא טוען שהוא לא יכול לעבור חברה כי זה קשה או ווטאבאר, באותה מידה (ואולי יותר) החברה 
          יכולה לטעון ש"קשה" לה ו/או שהיא לא מעונינת להשתנות.
               ואז ממילא הטענה שהוא "לא יכול לעבור" לא מוסיפה "ניקוד" ללגיטימיות של הבקשה שלו מהחברה.
                            והדר קושיא לדוכתה.

אין לי צורך לטעון שיותר קל לחברה להשתנות.
רק אמרתי שאי אפשר לבוא שטענות לפרט שאין לו כוח לעבור חברה. אבל הוא דורש מהחברה לתקן את עוולותיה.

ממללא:
1) אין ספק שלעתים אנשים פועלים בניגוד לסטטוס קווץ הנקודה היא שרוב האנשים יעדיפו לא לשנות, וישנו רק אם המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל מאד.
2) יש גם מחיר יקר מאד לשינוי. תתפלא לשמוע שיש אנשים רבים שאינם מאמינים בה' אבל מרגישים שזה פשוט בלתי אפשרי עבורם לעשות שינוי בגיל מבוגר. אתה מתאר לעצמך על איזה רעידת אדמה מדובר?
3) יש גם מחיר פנימי מאד יקר לשינוי.

גם וגם:
אני מדבר דווקא על שינוי גדול ומודע. לא על מה שקורה בלי מחשבה.

אישציפור,
חלק גדול מהשינויים העוברים על אדם או על חברה אינם תוצאה של החלטה מודעת, אלא של תנועה הדרגתית כמעט בלתי-מורגשת, ולעתים מוכחשת בתוקף.  אדם המצוי בתוך חברה משתנה מוצא לא פעם שהוא משתנה יחד איתה - ואילו השינויים העוברים על החברה כולה יכולים להיות תולדה קולקטיבית של אינספור שינויים קטנים העוברים על חבריה; המשוב בין התהליכים האלה יכול להביא, בסופו של דבר, לשינוי בחברה כולה ואצל (כמעט) כל פרט בה, גם ללא החלטה להשתנות.

אישציפור,


שכחת שיש שגורסים שחברה היא ישות בפני עצמה?

לא יודע,
דבריך סותרים מיניה וביה, אם לאדם אין אפשרות לבחור להשתנות
          איך יתכן שלחברה תהיה אפשרות כזו?
                   

צודק, אך אני מכיר  כמה (לא הרבה אבל בכל זאת.)שעשו שינוי מהותי, ולאו דוקא   צעירים וגם הצעירים שבהם   היו די מגובשים, לא מהזן הרופף. תוקן על ידי - קעלעמר - 22/02/2006 18:02:50

ממללא

כך שמעתי: מעט מאוד בני אדם משתנים, אבל רבים מבני האדם עוברים שינויים רבים.