חברת ביטוח = קופת צדקה?

מאספרגוס לביטוח רכב
http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1800010

שאלת תם - אם יצירת פתרונות תעסוקה למען הזולת נחשב לצדקה המעולה ביותר ע"פ הרמב"ם, מדוע שכל פתרון מחושב אחר לרבות ביטוח שאמור לספק הגנה ותמיכה בעת צרה - לא ייחשב לצדקה?...

_________________

לפני מספר חודשים יצא לדרך פרוייקט "כל ישראל ערבים" - כל הנרשמים לפרוייקט מחולקים לקבוצות של כ-12500 איש, ובכל פעם שמישהו מקבוצה כלשהי נפטר ל"ע, גובים מכל חברי הקבוצה סכום חד פעמי של 4 דולר עבור כל יתום, כך שכל יתום מקבל 50 אלף דולר.

מה דינה של התכנית הזאת לעניין צדקה?
 א. מצד אחד, זה אינו עסק רווחי כמו ביטוח - כל הכסף שמשלמים חברי התוכנית עובר מיידית לנזקקים.
 ב. מצד שני, זה בכל זאת עסק - אדם מתחייב לתת כסף, בידיעה שאם הוא ימות קודם, ילדיו יקבלו כסף.

[דיון בנושא בבח"ח - http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2038296 ]

תוקן על ידי אראלסגל ב- 31/12/2006 23:20:08

השאלות המעשיות שהטרידו אותי לגבי ביטוח לאומי הן: א. האם תשלום לביטוח לאומי דינו כמעשר כספים? ב. האם אדם שזכאי לקבל קיצבה מביטוח לאומי, ויש לו מספיק חסכונות כך שהוא יכול לוותר על הקיצבה, צריך לוותר עליה (כדברי הרמב"ם שהבאתי בהודעת הפתיחה)? מאחר שיש דמיון מסויים בין ביטוח לאומי לבין ביטוח מסחרי, חשבתי שראוי קודם לדון בביטוח באופן כללי. אבל מאחר שרוב המגיבים טענו שביטוח מסחרי אינו כקופת צדקה, חוזרת השאלה מה דינו של ביטוח לאומי לעניינים אלה?

רוב ההבדלים שהזכרתם בין ביטוח לצדקה אינם קיימים בביטוח לאומי: א. ביטוח לאומי מטרתו העיקרית לעזור לנזקקים (אמנם יש רמאים, אבל גם בצדקה יש רמאים). ב. לביטוח לאומי אין בעלי-מניות שמטרתם להרוויח (אמנם יש עובדים, אבל גם בצדקה יש עובדים; וההוצאות של ביטוח לאומי על משכורות הן נמוכות מאד יחסית למקובל בארגוני צדקה - רק 2.5% לעומת 10% בממוצע בארגוני צדקה פרטיים). ג. ביטוח לאומי הוא לכולם ולא רק לעשירים. ד. אם נשאר כסף בקופת הביטוח הלאומי, הוא עדיין משמש לצרכי הציבור ולא לבעלי-מניות כלשהם. אם כך, האם ביטוח לאומי דינו כקופת צדקה? (וההשלכות המעשיות כנ"ל - אם זו קופת צדקה, אפשר לנכות תשלומי ביטוח לאומי מדמי מעשר כספים, אבל מצד שני ראוי שלא לנצל זכאות לדמי ביטוח אם אפשר להסתדר בלעדיהם)

ימי

מציץ
איני סבור כך, הכסף שאתה משלם עבור הפרמיה אינו מיועד לכיסוי נזקיו של מאן דהוא, אלא זהו תשלום עבור קניה שביצעת, ביטחון מפני הפסד- כסף עתידי מסופק. זה שבפועל כספך בין היתר הולך לנפגע שמימש את הפוליסה שלו זה כמו שהכסף שאתה משלם במכולת הולך בין היתר לכיסוי הפסדיו של בעל המכולת,
מבחינת הביטוח התשלומים הם הוצאות/הפסדי העסק.

באופן עקרוני אני יכול לבטח בצורה פרטית רק רכב אחד ולקחת את הסיכון שאם יקרה משהו אספוג את הנזק, 
ברור שככל עסק גם ביטוח צריך גב כלכלי שאותו הוא משיג ע"י שהוא מבטח לקוחות רבים וברובם אינו מפסיד לעולם מה שמגדיל את הכנסותיו מול הוצאותיו.

יתר על כן, דומני שחברת הביטוח עושה חשבון של כל פוליסה בנפרד האם הסיכון שוה לעומת הכסף הודאי שיש כל עוד שלא קרה נזק, והסיכוי להרויח עולה על הסיכון, (לספק יש הרי ערך כספי) כך שהיא אינה בונה על כספך מול הפסד שנגרם מלקוח אחר אלא הרוח שבא ממנו היה שוה את הצד שלא יהיה נזק, זה שבסוף הוא עלה יותר ממה שהוא הכניס , נו טוב , מפסידים לפעמים, אך העסק אינו בנוי על שינוע של כסף ברמה העקרונית.     מאיר

חברת ביטוח היא אחד העסקים אשר עושים טוב לכולם.
טוב לחברת הביטוח שמרויחה וטוב לקלינטים אשר לא יכולים לעמוד בנזק גדול אבל שמחים להחליף נזק גדול עם סיכוי קטן בסכום קטן שאפשר לעמוד בו.

זה מותנה בשתי דברים:
1) שחברת הביטוח הגונה ואינה מרמה ומנצלת את הלקוחות (למכור ביטוח למי שאינו צריך , לא לשלם, ועוד קומבינות אין ספור).
2) שחברת הביטוח עוסקת בביטוח. ז"א בגביית פרמיה קטנה על נזקים גדולים שהיחיד אינו יכול לעמוד בהם.
אפשר לראות זאת בביטוחי בריאות. יש ביטוחי בריאות שכוללים המון דברים של עלות נמוכה אבל מחיר הפרמיה גבוהה. ביטוח כזה תועלתו נמוכה ביחס למחיר כי לא שווה לשלם כדי לא לשלם פה ושם כמה מאות שקלים.
לעומת זאת ביטוח בריאות למקרים קטסטרופליים הוא הרבה יותר ראוי לשם ביטוח. אני חושב שהרב פירר ארגן ביטוח מהסוג הזה, בו משלמים כ20 שקל לחודש, אבל מקבלים כיסוי רק למקרים של הוצאות רפואיות שאדם לא יכול לעמוד בהם. זה ביטוח אמיתי ותועלתי.

כל זה במובן מסוים. אבל מצד שני צריך לשים לב שיש כמה סיבות למה אין להתייחס לחברת ביטוח כאל קופת צדקה.

1) כשאתה מקבל כסף מחברת הביטוח אתה בסך הכל מסיים את העיסקה שעשית איתה. אתה קנית הימור בסיכוי מסוים. ז"א שילמת 100 שקל על סיכוי של אחד ל120 לקבל 10,000. אם זכית בהימור אתה בסך הכל פודה את כרטיס ההגרלה. לכן זו עיסקה פיננסית נטו.
לכן אין כל היגיון לנכות את דמי הביטוח ממעשר שהרי אתה קנית בדמי הביטוח זכות לעצמך. זה שהזכות היא בעלת סיכוי נמוך אינו רלוונטי שהרו בסיכוי הנמוך מדובר בהרבה כסף.

2) אם יש יתרה בקופת החברה הכסף הולך לבעליה ולא לציבור.
לכן אין היגיון לא לתבוע כשאתה יכול לוותר על הכסף שהרי הכסף שאתה תובע מגיע מהחברה ולא מהציבור.

3) מה שמחזיק את עסקי הביטוח איננו הרצון הטוב של הציבור אלא האינטרס העסקי של כל אחד לרכוש לעצמו ביטוח והאינטרס העסקי של החברה. כך שמהותית אין הבדל בין מכולת שמוכר לחם ומועיל לציבור, לבין מי שמוכר ביטוח ומועיל לציבור.

ימי

מבחינת החברה שניה ממלאים פונקציה דומה , גם אם האינטרסים שונים. בשניהם אנשים שיש להם, שמים בצד כסף לשימושם של מי ששנפגעו ממשהו לא צפוי ובכך מבטיחים את עצמם מפני פגיעה בלתי צפויה.

אראל, הטיעון שלך מופרך. אין כל קשר בין ביטוח לבין עזרה לנזקקים. ביטוח הוא עסק, המבוסס על קשר חוזי בין המבוטח לבין המבטח. תמורת תשלום פרמיה על ידי המבוטח, מתחייב המבטח לשפות את המבוטח בקרות לו אירוע מסויים של נזק או אבדן ("מקרה הביטוח"), בהתאם לתנאי חוזה הביטוח, הנקרא גם פוליסה.
המבוטח יכול להיות לא רק איש עשיר, כפי שאתה כותב, אלא גם חברה או קונצרן. אין צריך לומר שככל שלמבוטח נכסים רבים יותר ויכולת כלכלית גבוהה יותר, סביר להניח שגם הסדרי הביטוח שלו יהיו מקיפים יותר. מאידך גיסא, לאנשים עניים אין היכולת לרכוש ביטוח.