הרב יהודה לב שליט"א, מח"ס 'לב המועדים'

 תענית ז' אדר

"ואלו הימים שמתענים בהם מן התורה בשבעה באדר מת משה רבינו" (פרק בתרא של מגילת תענית, שו"ע תקפ ח).

מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר (טושו"ע תקפ ב), והטעם: לפי שהוא יום פטירת משה רבינו כמבואר בגמ' בקידושין (לח, א), ומיתת צדיק מכפרת יחד עם תענית, תשובה ותפילה (כל בו סג).

לידת ופטירת משה רבינו

בשבעה באדר נולד משה רבינו ובשבעה באדר נפטר (תוספתא סוטה פרק יא, קידושין לח, א). מכאן אנו למדים שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש (קידושין לח ,ב), שנאמר (שמות כ"ג, כ"ו): "את מספר ימיך אמלא".

מנין שנפטר בז' אדר? אמרו חז"ל (קידושין לח, א): "בשבעה באדר מת משה, לפי שכניסת עם ישראל לארץ ישראל היה בעשור לחודש ניסן, ושלושים ושלושה ימים לאחר פטירת משה רבינו, ל' יום לבכי ולאבל, ועוד ג' ימים להכנת צידה לדרך לפני מעבר הירדן, וכשנחשב שלושים ושלושה יום מכניסתם לארץ – יצא ז' אדר.

תנא "כנפול פור הוא הגורל כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" (מגילה יג, ב).

יום פטירתו

יש אומרים: שמשה נפטר ביום השבת בעת מנחה בשנת ב' אלפים תפח, ולידת משה היתה בז' באדר ב' אלפים שסח (סדר עולם רבא בסדר הקבלה להראב"ד, מחזור ויטרי קמא, מרדכי פסחים אות תריא, שכך כתב בתשובות הגאונים, זוה"ק תקומה קנו,א ספר חסידים שנו). וכן מובא בתוספתא (מנחות ל,א ד"ה מכאן ואילך).

מקור שמת בשבת: "תנא, אותה שבת של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה" (סוטה יג, ב) ביאר רש"י 'דיו זוגי'- שני זוגות, שני חברים היו, בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע (חידושי הגדות מהרש"א סוטה יג, ב ד"ה וילך, אור זרוע ח"ב פט ט).

ראייה שנפטר בשבת: מפירוש רב שר שלום גאון (טושו"ע רצב ב), על המנהג לומר צידוק הדין [צדקך צדק] במנחה בשבת, על שנפטר משה רבינו באותה שעה, ולכן גם נמנעו מלעסוק בתורה, משום שאמרינן 'חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטלין' (אבודרהם צדקתך צדק).

 ויש אומרים שמשה רבינו לא מת ביום השבת, אלא בערב שבת (סדר עולם הובא בתוס'  מנחות ל, א ד"ה מכאן), והטעם:  דאיתא בירושלמי (ירושלמי שבת פ"א ה"ח), בכ"ח בניסן נפלה חומת העיר יריחו ובו ביום שבת, וע"כ יש לומר: ר"ח ניסן היה ביום ראשון, שאם תאמר ביום שני היה, א"כ כ"ח ניסן היה ביום א', וכתוב בירושלמי בשבת, אלא ודאי ר"ח ביום א'. ומאחר שר"ח ביום א' ר"ח אדר בשבת, נמצא שבעה בו ביום שישי, ואמרינן במגילה: 'בשבעה באדר מת משה רבינו', הא למדת שמשה רבינו מת בערב שבת ולא בשבת.

 עוד ראייה שמת בערב שבת מדכתיב: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" ודרשו חז"ל (ר"ה יא, א): 'ביום הזה נולדתי וביום זה אמות', נמצא שכתב פסוק זה ביום שנפטר, וקשה לומר שכתב את זה על שם העתיד, והיאך כתב בשבת? (תוס' מנחות ל, א, רא"ש פסחים קה, א).

לא באתי לבלבל אותך, והעקיצה לא כוונה כלפיך אישית אלא כלפי חכמת הקבלה.

אברהם העברי,

לדברי הגאונים אומרים בשבת במנחה צדקתך צדק כצידוק הדין לפטירת משה רבנו, ומכאן מתחיל הדיון (ואגב כך הזכרתי את המסורת שמשה מת בז' אדר).

ירוחם ומקס,

בני עולם הבא אתם שאתם משמחים לבבות בני אדם.

ועתה לעיקר העניין, ולדברי נישטאיך, 

המקורות כולם גלויים וידועים. ראשית אני מצטרף לתמיהתו של ירוחם. מניין יודעים חכמינו שז' אדר הוא יום פטירת משה, כלום קבלו מסורת זו דור אחר דור מיהושע בן נון?

והריני חוזר לעיקר השאלה שבגינה הקפצתי את האשכול. נניח שמשה מת בבין השמשות של שבת וכי היכן מצאנו מעין 'יארצייט' שבועי? ניחא שיאמרו צדקתך צדק בשבת הסמוכה לז' אדר אבל למה לומר זאת כל שבוע?

זאת שאלתי לפי שעה.