מוכר המאמר כי <אין מוקדם ומאוחר בתורה>.מוכר גם הויכוח בין הרמב"ן ורש"י. על השימוש הנעשה באמרה זו. כעקרון, מאמר זה אומר כי אין לחפש הגיון כרונולוגי במה שכתוב בתורה. כי התורה לא נכתבה ונערכה בצורה של מוקדם ומאוחר. הדיון שאני רוצה לפתח. הוא לנסות ולברר סוגיא זו. א.למה אין מוקדם ומאוחר? ב. מה הסיבה? הרי אין דברים בתורה ללא סיבה. אפילו את ה .ו אם היא נראת לנו לפעמים שאפשר לותר עליו או את -האת .--דורשים. ג.איך זה מתישב אם מאמארו של ר ישמעאל על מידות התורה מידה. ו כלל ופרט וכלל. אם אין מוקדם ומאוחר אולי זה כלל וכלל ופרט.או אולי פרט וכלל וכלל.? איפה פה ההגיון?
נכון בחציו "אברהם בן מאיר המכונה איבן עזרא." אתה יכול למצא סימוכין לדבר זה. בהקדמת האבן עזרא לתורה. בראש ספר בראשית בכל מקראות גדולות. או חומשים הביאים את פרושיו.
מאיר. אני לא רוצה כרגע להכנס לויכוח על פר תרומה.הפרשנים עושים את זה ממילא. השאלה היתה כללית. האם אתה חושב שכל התורה כתובה כרונולוגית?
מודה ועוזב
זוהי טענת הרמב"ן שכל עוד שלא הוכח אחרת הסדר הוא כרונולוגי. ובענין תרומה-עגל למה יש צורך לומר שלא הצטוה משה על המשכן בארבעים הראשונים?
מאיר
נשלח ב-2/3/2006 16:01
מאיר. תן לי להבין לדעתך הכל מה שכתוב בתורה הוא כרונולוגי? אפילו אם פעם אחת זה לא .זה חייב הסבר. אני ממליץ לפניך. כשאתה עובר על פרשיות השבוע שנים מקרא אחד תרגום. עיין ברשי ברמב"ן באבן עזרא ואחרים ולא תהיה כל כך החלטי בקביעתך. אם פרשת תרומה קדמה לפרשת העגל. אגב חידה: איך קראו לאביו של האבן עזרא ?
מודה ועוזב
נשלח ב-2/3/2006 15:36
פרשת תרומה אכן קדמה לפרשת העגל עד כמה שאני יודע. היא נאמרה למשה בארבעים הראשונים, בכל אופן אין כל סיבה לומר אחרת. אני מתכוון לדוגמא של ספר במדבר שלא רצו לפתוח בגנאי, או ספר ישעיהו שכותבו רצה לפתוח את הספר בפאתוס.
אגב, ספר במדבר פותח ברשימת הנשיאים והרושם העולה מן הפסוקים הוא כאילו כאן נקבו בשמות וכאן יצאו מאלמוניותם, אך לפי הסדר הלא כבר הקריבו את קרבנות הנשיאים חודש קודם לכן אלא שהם מופיעים רק בפרשת נשא. וזוהי דוגמא לכך שרהיטות הקריאה מהוה שיקול בניסוח, וכיון שהקורא אינו מכיר עדיין את השמות מן ההכרח לכתוב כך כאילו משה עדיין לא ידע מי הם נשיאי השבטים. [או אם תרצו הנבואה נאמרה כך למשה כדי שכך זה יכתב]
מאיר
נשלח ב-2/3/2006 15:25
מאיר. נו באמת. מה כל קולח שפרשת תרומה קודמת לפרשת העגל?אולי ההפך.
מודה ועוזב
נשלח ב-2/3/2006 15:07
ירוחם שיקולים של קריאה קולחת ומעניינת יכולים להיות גם בתורה מן השמים.
וודאי בספרי הנביאים שאליהם התייחסתי בהודעה האחרונה בהמשך לדברי קודמי.
מאיר
נשלח ב-2/3/2006 12:21
מאיר. התורה זה ספר פרוזה? (קרח שפקח היה מה ראה לשטות זו). אבל בספר פרוזה הסופר בכונה תחילה .יוצר את העלילה או מתח ספרותי על יד מעבר מזמן זה לאחר. או מקדים מאוחר . כענין.חוקרי ספרות עוסקים בנושא. ומנתחים את הספר על ידי הסבר המעברים בין הזמנים.אתה יכול לראות את זה אצל קורצויל -במסכת הרומן- אצל גרשון שקד ואחרים. השאלה היא(לשיטתך)מה היתה כונתו של הסופר של ספר התורה כשהוא החליט לא לכתוב את העלילה בצורה כרונולוגית.??
שכן, אצל ישעיהו יש הסבר. ונכון גם האחרים צריכים הסבר. הרי לא נרצה לטעון כי זה טעותו של -הבוחרזעצער-.
מודה ועוזב
נשלח ב-2/3/2006 10:32
עד שאתה שואל על אין מוקדם ומאוחר בתורה, אני שואל על עירוב פרשיות. ובשלמא לשיטת התוספות אפשר ליישב, אבל לשיטת רש"י דס"ל עיקור פרשיות כתוב כאן, למה נכתב כך ומי עקר?
נשלח ב-2/3/2006 00:44
ומדוע בעצם שלא יהיה כך ?
הרבה ספרי פרוזה או ביוגרפיה או סתם קבצים למיניהם מציגים תחילה איזה שהוא פרק מושך יותר או מייצג.
מאיר
נשלח ב-2/3/2006 00:36
גם בנביא תקף כלל זה. למשל, פרק ו' בישעיהו הוא הענין הראשון מבחינה כרונולוגית. וכך הרבה. נוהל שכן
זה כאן!
נשלח ב-1/3/2006 14:11
ירוחם, ראה 'מידה טובה' לפ' כי-תשא, וגם השנה יהיה המשך כלשהו (שכעת נכתב), ותרווה נחת.
מיכי
נשלח ב-1/3/2006 13:48
מאיר. יישר כח גדול אבל אם תעיין ברמב"ן היטב תראה אמנם שהוא מתקיף את רש"י על השימוש המופרז .שרש"י עושה במאמר זה . אבל גם הוא לא יכול להמלט ממספר הפעמים הרב שמאמר זה נחוץ. כגון יתרו. מעשה העגל. בנין המשכן. וסיפורים המופעים בספר במדבר וספר דברים וספר בראשית גם הגמרא שהבאת לא מתעלמת מכך. השאלה א. וב. אם כך נשארת.
מודה ועוזב
