| נשלח ב-5/3/2006 01:36 |
 |
| |
מגנזכי הפורום - פורים שנת ג'ת"ז
בחפירות ארכיאולוגיות בארכיון הפורום, גיליתי כמה דיונים די עתיקים – למעשה, מזמן מרדכי
ואסתר. מסתבר, ששום דבר לא השתנה...
אני מצטט את הדיונים, כפי שיכולתי לשחזר. אם מישהו יוכל לעזור לי בעבודת החפירה והשחזור, זה
יוכל לעזור:
איךנישט כתב:
קביעת צום בן שלושה ימים בפסח – מי נתן להם את הסמכות?
צו מלכותי (ראו קישור לצו [הקישור לא עובד כעת. הפ']) שפורסם היום בשושן הבירה מגלה, שדבר לא
השתנה בהנהגתם של הליצנים העומדים בראשינו, מרדכי ואסתר.
מי זו אסתר?
איש לא יודע.
יש האומרים שהיא אחייניתו המקורב-למלכות, מלחך הפינכה מרדכי היהודי. מרדכי זה, קרוי על שם
האליל מרדוך, מה שאומר הרבה על קשרו למסורת ולאחיו היהודים.
לזכותו ייאמר שהוא הציל את המלך אחשורוש, ולא שעה ללחישותיהם של הקנאים שניסו למושכו להצטרף
ליוזמתם הכושלת של בגתן ותרש.
אבל הנהגתו את העם היהודי, מכל בחינה שהיא, היא כישלון קולוסאלי. כך, אסר על בני שושן הבירה
להשתתף במשתה למלואת שלוש שנים לאחשורוש.
המשתה היה כשר למהדרין. (למרות שגם על שאלה "מהי כשרות" ו"מה זה מהדרין" ניתן לפתוח אשכול)
אפילו הקנאים ביותר וזבי החוטם מבד"צ שושן הבירה לא יכלו למצוא אף פסול אחד קטן, על אף שניסו
לחדש חומרות כמלוא היד.
אז מה? למרדכי לא היה אכפת. אסור, וזהו.
לא משנה שגם ליהודים לא היה אכפת, והם השתתפו במשתה למרות דעתו של ה"גדול" מרדכי. אחרי כישלון
כזה, ראוי היה לכל מנהיג שיכבד את עצמו, שיפרוש מהחיים הפוליטיים והרבניים.
אבל מרדכי ממשיך, ועכשיו הביא עלינו את הצום. בן שלושה ימים. בפסח.
בצו שפירסם כתוב שאסתר היא האחראית, וגם היא תצום. אסתר, מלכת-היופי היהודית, פתאום נהייתה
גדולת הדור.
גם את עמה ואת מולדתה לא הסכימה לומר, ופתאום היא מצווה ציוויים. לעקור מצוה, לענות יהודים
שלושה ימים תמימים (כולל הערב או לא? לא כתוב בצו!), ועל מה? – לא ברור.
האם היא חושבת שמלכה תשושה תוכל לשכנע מלך רב עצמה כאחשוורוש, או לפעול נגד אדם מסוכן כהמן,
בצורה טובה?
לא ברור.
מי היועצים שלהם? על סמך מה הם מחליטים?
אף אחד לא אומר. צומו, וזהו.
האם יש אסמכתא להתענות בחג המצות? לא אכפת להם שיעברו ולא יאכלו מצות בחמישה עשר לחודש. לצום,
וזהו.
מהתורה אנו יודעים על צום פעם אחת בשנה בלבד – ביום הכיפורים.
בימים קדומים גם גזרו צומות לפני מלחמה, או במהלכה. אנו זוכרים את הצום של שאול, שאותו הפר יונתן.
האם הצום היה מטעמים דתיים?
נראה שלא!
אחרת מדוע אמר יונתן "עכר אבי את הארץ"?
נראה שהיה זה צום מטעמים טקטיים, שלא לפגוע במרוצת המלחמה. אך על זה טען יונתן, ובצדק, שאילו
טעם העם, היה לו כוח להילחם.
וגם כאן, נוכל לומר על ההנהגה – עכרתם את הארץ!
ללא צום, נוכל להילחם ביתר תוקף.
ולמה הצום עוזר?
למרדכי ואסתר פתרונים.
עולם הפוך אני רואה
דיבמואד כתב:
.
אני לא כל כך מבין למה לדון על כך.
אנחנו גולשים לפוליטיקה, ולא יצא מזה טוב.
את הצום יש לקיים, ולדון בדברים אחר כך, כשהרוחות יירגעו.
קאל אלמואדיב: אע'לק (=נעל)!
מימונאי כתב:
אני דווקא חושב שראוי לדון בזה, אך מבקש מהכותבים שלא להיגרר לפסים אישיים.
יש לחלק את הדיון לכמה חלקים:
א. מהו הצום? ביתר פירוט: כיצר הצום פועל? (האם יש כאן פעולה מאגית? האם זהו אקט של חזרה בתשובה?)
ב. מהי סמכותם של חכמים? האם הם יכולים לגרום לעם לעבור על מצוות עשה, לצורך שעה? (נראה לי
שהיה לנו דיון על זה. לינקי?)
ג. בהנחה שלחכמים יש סמכות, מיהם החכמים? כיצד קובעים למי יש סמכות? האם הליך מעין זה שקרה
עכשיו, נכלל בסמכותם של חכמים, או שיש צורך בדיון מסודר?
הייתי רוצה להתמקד כעת בנקודה הראשונה.
יהיו שיאמרו שהצום פועל באופן מאגי. אך נראה שהתורה שוללת כל פעולה מעין זו, ופעולות כאלה
דווקא מתאימות לצורה הברברית שבה נוהגים המן וחבריו (כמובן, נזכור שהם גדלו בחברה שונה משלנו,
ודומני שיש תקוה גם להם. אך הדבר צריך לקחת זמן מסוים).
השאלה הגדולה היא, האם הצום באמת מלמד על חזרה בתשובה. כולנו מכירים את נבואתו המפורסמת של
ישעיהו (אם כי יש הטוענים שמדובר בישעיהו השני, שעדיין לא הגיע בכלל. אבל זה נושא לאשכול
ביקורת המקרא), "הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו"? בצום טכני, נראה שמטרת החזרה
בתשובה כלל אינה מושגת.
לכן מן הראוי, לדעתי, לאמץ את דברי ישעיהו, ולנסות להתמקד בתכנים המהותיים של הצום. לכמה
מאתנו יש עבדים; האם לא ראוי לשחרר אותם, גם בטרם הגיעה שנת היובל? נכון, הדבר אינו חובה
הלכתית. אבל נראה שהתורה נתנה לנו קריאת כיוון. יש לבחון את הדברים גם מאספקט רחב יותר. לכל
חברה יש מה לתקן. נראה שעל יהודי שושן הבירה, ועל יהודי כל עיר ועיר, להתכנס ולבדוק את מעשיהם.
אמנם נכון, יש לדון כיצד ניתן לצום בפסח. אולי אפשר לקיים מצוות מצה על ידי אינפוזיה. אינני יודע.
איךנישט, אני רק מקוה שאמשלום לא תתנפל עליך בחשד שאתה תוקף את אסתר רק בגלל היותה אישה,
ש"דעתה קלה". סמיילי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
abrahammdכתב:
שאלה מעניינת. באשר לשאלת סמכותה של ה"סנהדרין" המצחיקה, כאשר קיימת כנסת הגדולה בארץ ישראל –
על כך כבר דיברתי לא מעט. והפסק האחרון מהווה עוד "פנינה" במחשבתם ההלכתית של "גדולי הדור" של
שושן, אשר מסתבר שאפילו רמב"ם לא למדו.
באשר לעצם השאלה על הצום, נראה שיש לדון בכך במישור האונטי (=קיומי), ולא רק במישור
האונטולוגי (=חקר הקיום). נראה שבמישור האונטי, אני מאמין שהצום של האדם, כאשר אינו קשור
בציווי כלשהו, אינו אלא הרעבה עצמית פשוטה, ודבר לא מעבר לכך. יוכל הצם לנאום נאומים רבים על
התקשרותו המיסטית לאידיאלים נעלים, אך ללא ציווי אין לכך משמעות. אולם אם אכן קיים ציווי, הרי
שהצום, בעצם התקשרותו להגדרה המטפיזית של הציווי, פועל בצורה אמיתית (אני חוזר: אמיתית, לא
מדומיינת ולא פסיכולוגית) בעולם. כך, שבעצם השאלה היא מהי הסמכות של המצווים. גם אם לא ניקח
את האלה למעלה ברצינות (ואני מצטרף באופן מפתיע לביקורתו של איךנישט בנושא), ייתכן שאם העם
כולו יקבל את הצום על עצמו, כפי שהדברים נראים, יש לכך משמעות קיומית בפני עצמה, שכן נראה
שמקור הסמכות של הסנהדרין אינו אלא העם.
אך יש עוד לעיין בכך טובא. מעניין מה קאנט קשישא היה אומר על הרעיונות הללו.
----------------------
עד כאן הצלחתי לשחזר. ייתכן שאוכל למצוא קטעים נוספים מהדיון המעניין הזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2016 09:48 |
|
| |
כמדומני
על ייש"כ אין ולא יעבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2016 16:23 |
|
| |
תודה על המחמאות - לא צריך להגזים.
אריאל, התמוגגתי לקרוא את החיקויים שלך משנים עברו. (לא עברתי על הכל בתחילה, אחרי שכתבתי ראיתי שכבר עמדת בעבר על רוב הנקודות שעליהם כתבתי...)
(אגב, זה שאנשים טיפשים יודעים לייצר היום נורות ליבון, לא אומר שאדיסון לא היה גאון).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2016 15:16 |
|
| |
כמדומני, פשוט מעולה. ט"ס, נקודה למחשבה עצובה. וברוח דבריך אמליץ לבנות מחולל הודעות אוטומטי שיכתוב את ההודעות בשביל כל חברי הפורום, מה שיעזור לכולנו בזמנים בהם אנו עסוקים מדי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2016 10:01 |
|
| |
האם הפכנו לקריקטורות? החיקוי של כמדומני כל כך מוצלח שהשאלה האם יש מקוריות כלשהי בניקים עולה מאליה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2016 09:15 |
|
| |
כמדומני
קבל רעשן (= אייקון ירוק בפורים) ותרעיש במקומות המקובלים עליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2016 00:41 |
|
| |
אשכול חדש - מעמיק2
(11/2/16)
האם יוצאים ידי חובה בקריאת המגילה שהכו בעץ במקום בהמן?
הרי יש אנשים שנפגעים מזה!
___
(13/2/16)
מעמיק2:
האם זה דומה לטובל ושרץ בידו?
___
(15/2/16)
מעמיק2:
מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו.
___
(22/3/16)
מיימוני:
מעמיק2
ברוך הבא אל הפורום! (אם עוד לא ברכתיך)
מומלץ לעיין באשכול התקנון לפני שמעלים נושא. לא נוכל לאפשר את קיומו של עניין, גם אם הוא רב חשיבות ורב משמעות כמו זה שהעלית, אם לא שמביאים תחילה רקע לדברים, על מה מתבססת השאלה, מקורות וציונים.
היה בדעתי לחסום את האשכול, אבל מחמת חשיבות הדיון הקדשתי מזמני המצומצם לעשות את העבודה במקומך (המחמאות מגיעות למיימונית שהסכימה לשטוף את הכלים במקומי...).
ראשית יש להזכיר שהנושא טעון מבחינה פוליטית ויש צורך בזהירות רבה כדי שלא לגלוש למקומות ששייכים לפורום שמותר להזכיר את שמו.
כעת ניגש לנושא:
לפי המסורת היהודית בשנת תרפפ"ו מלך מלך בכיפה (=שלט בכל העולם) בשם אחשוורוש. למלך זה היה שר ששמו המן. (לפי מדרשים מסוימים הוא היה במקורו עבד אבל זה מוזכר גם בזוהר וד"ל.)
כאשר השר ששמו המן עלה לגדולה הוא זמם מסיבות שונות להשמיד את כל היהודים אשר בכל מדינות המלך ובדרך ניסית ומפותלת נצלו היהודים אודות לשני צדיקים. מרדכי ואסתר. (הערת אגב: האם היו בסיפור זה ניסים גלויים? מה הערך של ניסים נסתרים בייחס לסטטיסטיקה שלהם? ראה רמב"ן בפרשת בוא ואשכול ישן של הרב מיכי בנושא. לינקזעצער?)
עד כאן הסיפור המקראי בקיצור נמרץ, כעת נעבור לחלק אחר לגמרי: תולדות מנהגי היהודים של קריאת המגילה המספרת את המעשה הנזכר.
מנהג יהודי עתיק שגם הוקבע במשך השנים כדין והלכה, לקרוא את סיפור המגילה מן הקלף. (האם יש הלכה לקרוא מקלף דווקא? האם צריך דווקא צד"י ישרה? האם עדות התימנים נהגו תמיד לקרוא את המגילה? לא אכנס לזה, רק אכתוב שלפי דעתי מי שהקריאה מכבידה עליו יכול בהחלט להסתפק בהקשבה בחצי אוזן ואפילו בהרהור על הרעיון של המגילה, אולי אכתוב על כך בהזדמנות בדרשת שבת הגדול.)
מנהג ילדים נוסף להכות או להרעיש בנפצים בעת הזכרת שמו של השר הנזכר: המן. חשוב לדעת שמנהג זה נכתב גם בכמה מספרי הפוסקים האחרונים והתייחסו אליו בכובד ראש.
כעת לשאלה החשובה שהועלת כאן, כיון שכאמור מדובר בנושא פוליטי אכתוב ברמזים והמבין יבין. במגזר המכונה ליטאי שבציבור החרדי נוצרה מחלוקת רבת זרועות. לא נכנס לפרטי המחלוקת, שורשיה ותוצאותיה ההרסניות, רק נציין שבראש המחנה האחד ניצב מי שנחשב בעיני רבים ל'גדול הדור' האולטימטיבי (-מושג סוציולוגי בעיקרו, חוץ מכאשר מדובר בחזון איש. ראו באשכול הלקסיקון של הפורום), הרב אהרן ליב שטיינמן מבני ברק. בראש המחנה השני ניצב הרב שמואל אוירבך מירושלים. (העירוני שבעיני תלמידיו הוא גם נחשב לגדול הדור האולטימטיבי ושלא כתבתי על פי מידת ההשתוות. האם בכל מקום צריך להיות אוביקטיבי?. נקודה למחשבה. תוקן ע"י מיימוני.)
נציין גם בקיצור שעל ידי תלמידיו של הרב שמואל אוירבך, ויש אומרים על ידו בעצמו, ויש אומרים על ידי מי שמתיימרים להיות תלמידיו, הוקמה מפלגה פוליטית - שאין כאן המקום להזכיר אותה - בשם 'מפלגת בני תורה' שסימנה 'עץ'.
בקרב בני מחנה הרוב הליטאי יש שמרשים לעצמם ליטול את מנהג ההכאה בהמן ולהכות במקום (או בנוסף) בכל מקום שמוזכרת המילה עץ. מנהג נפסד זה כמובן פוגע מאוד ברגשות המאזינים הנמנים על מחנה (פלג?) המיעוט.
האם יש מקור שפגיעה זו תגרום לשומע המגילה לא לצאת ידי חובתו?
האם זה קשור לנושא של "מצווה הבאה בעבירה" (נדמה לי שיש אשכול ישן של ספרן בנושא זה, כרגע אינני מוצא אותו.)
האם זה נוגע לנושא של "טובל ושרץ בידו"?
וברמה הפילוסופית: האם חכמנו התכוונו בתקנתם שנפגע כך ביהודים כשרים, גם אם הם לא מהחוג שלנו?
אייקון ירוק לאייזן על העלאת הנושא הטעון.
___
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2016 15:01 |
|
| |
המושכלות ייבשו את פורנו. על מה כבר נדון בסעודה, האם מרלו נאה או פינו נואר? ממש לא מתאים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2016 14:28 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2015 00:41 |
|
| |
מיימוני:
ניק חדש שלא מכיר את מקס, ברוך הבא לפורום!
ברשותך אתיחס קודם לנושא האשכול ולשאלותיך אשלח תשובה באישי, (כמובן אם תהיה מעוניין)
עד כמה שאני מבין אנו דנים כאן בדמותו של מרדכי (מרדכי = דמות ממגילת אסתר) (מגילת אסתר = מגילה שנכתבה ע"י מרדכי)
אני חושב שאפשר לנתח זאת מכמה היבטים:
א. מתודולוגי. למה משנה לנו מהי דמותו של מרדכי? מה אנו מעוניינים להסיק מזה?
ב. תיאולוגי. האם יתכן שה' יעשה לנו נס ע"י אדם שאינו הגון? (ציונות?) האם יתכן שהיהדות תשא על נס אדם כזה? לצערנו נראה ממקרים רבים, גם בעת האחרונה, שזה יתכן, ובכל זאת?
ג. היסטורי. עד כמה אנו יכולים לברר את הפרטים ההיסטוריים? שוב אני רוצה להזכיר שאגדות חז"ל אינן מקור היסטורי (כנראה).
ד. טקסטולוגי. מה ניתן להסיק מהמגילה? האם היא אמינה?
ה. פילוסופי. האם אנו דנים על מרדכי כערך, כישות מטאפיזית או כאדם?
ו. פילולוגי. האם יתכן להסיק מלשון המגילה על אישיות כותבה? (כמובן בהנחה שמרדכי כתב את המגילה ואולי כדאי לפתוח על זה אשכול) מחקרים מוכיחים שאנשים שאינם דוברי אמת כותבים אחרת מדוברי אמת. האם זה נכון? (והאם אפשר לראות זאת בספר הזוהר?)
ז. סוציולוגי. מאיזה מעמד אקונומי הגיע מרדכי? האם זה משנה? למה?
ח. אונקולוגי. האם מרדכי היה חולה בסרטן?
יתכן שהארכתי מדי, ואני מתנצל. יתכן שקיצרתי מדי, ואני מתנצל.
אייקון ירוק לכולם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 15:20 |
|
| |
נחמד
זה נחמד מצידך לתת לי רגשות אשמה כאילו עברתי על דבר הרב.
א. הוא לא עזב המספריים שלו עדיין גוזזות ברוב זעם.
ב. לא הוא שכתב את האיסור, איסור כזה צריכה לבא מפי הגבורה.
ג. רבים עברו על האיסור, לפי הדין במקרה כזה אין היחיד נענש.
ד. הוא אסר רק על התבדות, הםעם למזלי הרב הבאתי דבר רציני
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 15:06 |
|
| |
ירוחם,
אמנם רב סיינפלד כבר עזבנו, אך רוחו מרחפת ומי יהין להסתכן בחרם דרבנן.
נ.ב. התכוונתי לחרמו שהוכרז באשכול סגירת הפורום, עיין בהודעת לינקי בעמוד הראשון.
תוקן על ידי נחמדלמראה ב- 26/02/2015 15:08:16
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 14:32 |
|
| |
בטח! היא היתה מצחיקה לא פחות!
פשוט לא יכולתי לצטט שתי תגובות :)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 12:31 |
|
| |
אברם, קראת גם את ההודעה שלפני ההודעה שציטטת?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 12:26 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | אליקים:
אברם אתה מדבר שטויות (סליחה)
אברם:
כוונתך ודאי לטיעון המוזר שלך לפיו פורים נקבע בגלל הנס של מרדכי ואסתר? כבר הוכיחו קדמונים שהמן בכלל היה שליח של אסתר כדי לתפוס את השלטון + להכניס ספר לתנ"ך, אבל אני לא מצפה ממך להבין את זה...
ארתח:
ראשית, מוזר זה עניין של טעם, שנית, דבריך מתבססים על אוסף השערות פורחות באוויר במקרה הטוב, כפי שאמר פרופ' "" "מגילת אסתר נכתבה ודאי בתקופה הפרסית התיכונה" (נחתך המשך דבריו "אבל היא מלאה שקרים והבלים")
אמשלום:
[בכנות, אני לא חושבת שזה משנה. מה שמשנה הוא הרגשות העולים בנו בזמן קריאת המגילה, דרך אגב, האם היינו מנהלים דיון כזה במקרה והמגילה היתה נקראת מגילת מרדכי?] |
|
"...בלשון הזו אמרו לו: "הצחקתנו, רבינו, הצחקתנו!"
(אם כי יש לדון כמובן באותנטיות הפסאודו-היסטורית של המימרה הזו ולא כאן המקום, ראו בבלוג שם, שם ושם)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 11:17 |
|
| |
|
|
|
|
|
