כתב הרמ"א (יו"ד רס"ה סי"א) "נוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו...סנדק הוי כמקטיר קטורת ... ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת..."
על זה כותב הגר"א "דבריו אין להם שחר...ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר אלא המנהג הוא על פי צוואת ר"י החסיד..."
עד היכן ניתן "למתוח" את ארגומנט הקומון סנס הזה של הגר"א? מה נאמר על, לדוגמה, "מי שברך לחולה", לפחות בצורתו ההמונית שנתקבלה בשנים האחרונות (=הגבאי מקריא את ספר הטלפונים של אזור תל-אביב יפו בקול חרישי, כאשר המוני המתפללים לוחשים על אוזנו "משה יענקל בן חיה")?
נשלח ב-4/11/2010 14:40
הבנשק,
האם השתכנעת שהתרגום הארמי לתורה המכונה 'תרגום יונתן' אינו באמת של התנא יונתן בן עוזיאל?
קרני,
הדבר אינו חובה של ממש אבל מומלץ לקרוא לפחות קצת לפני שמגיבים.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 04/11/2010 14:43:26
נשלח ב-3/11/2010 01:18
אני רק רוצה לציין, שבאמת לא כתוב בשום מקום שסנדק זה סגולה לעשירות. כך שאי אפשר להאשים בזה את אף אחד, חוץ מאלו שכובדו בסנדקאות ורצו להאדיר את המעמד...
לענין ה"מי שברך", כל מי שמתפלל בכוונה, והקב"ה רוצה לקבל את תפילתו, בטוח הוא שיתקיימו בקשותיו. אך יש כאלו שאינם מכוונים, וגם יש כאלו שהקב"ה לא רוצה לקבל את תפילתם. מותר לו לקב"ה להגיד גם "לא"!
נשלח ב-3/11/2010 00:42
הבנשק,
א. אזכירך שמה שמכונה תרגום יונתן הוא תרגום ארץ ישראלי מן המאה השמינית בערך ולא התנא יונתן בן עוזיאל חברו, והדברים ידועים.
ב. תרגום יונתן רק אומר שיוסף מל אותם, והפירוש שמל אותם על ברכיו כסנדק הוא פירוש נחמד ואפשרי, אבל ספק אם לכך אכן הכוונה.
ג. אם נקבל פירוש זה יש לי שאלה אליך: האם נלמד מכאן שמחבר תרגום יונתן הכיר את מנהג הסנדקאות או שמא נלמד מכאן יותר שכבר יוסף נהג במנהג זה. חשוב על כך.
נשלח ב-2/11/2010 23:47
יונתן בן עוזיאל הוא תנא קדמון? ובכן:
את הפסוק: "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף" מתרגם יב"ע: "אוף בני מכיר בר מנשהכד אתילידו גזירינון יוסף".
פרוש יונתן מבאר: "יכול להיות שמל אותם (יוסף) על ברכי הסנדק, א"נ י"ל שיוסף היה הסנדק וזהו על ברכי יוסף היו נימולים".
נשלח ב-2/11/2010 23:35
ירוחם,
כבר הרחקנו הרבה לכת, והריני חוזר לגוף העניין שבגינו הקפצתי את האשכול. מה המקור הקדום ביותר לסנדקאות? האם המדרש תהלים שהובא לעיל הוא המקור הראשון? האם לא נהגו התנאים והאמוראים במנהג זה?
נשלח ב-2/11/2010 23:29
אילן שיינפלד הוא הומו מוצהר- הרעיון של העיבור היה מוצא חן בעייניו
נשלח ב-2/11/2010 23:21
תיקון טעות: על פי העברית המודרנית צריך לומר: 'נשמתו... תקשרה....' ועמכם ועם אלקיים הסליחה.
נשלח ב-2/11/2010 23:20
האם אפשר שנשמתו של איזה מקובל נתעברה בנשמתו של אילן שיינפלד?
נשלח ב-2/11/2010 23:17
ודאי שאני מבין- אבל אני לא חושב שכל בעיה אני צריך לרצות לתרץ. בעניין מיימוני- יחיד בדורו.
נשלח ב-2/11/2010 23:13
מה שאתה מספר על אילן שיינפלד, אתה צריך לפרט ולהסביר. מה חבל שאין לי את הכוח של מיימוני להרחיב ולהסביר את שאלותיי, אבל מקווה שאתה מבין את הבעיה.
נשלח ב-2/11/2010 23:08
אלעזר כתבתי בתחילת דברי כי אני מאמין בכתיבה אוטומטחת- כתבתי בעבר כי הסופר החילוני אילן שיינפלד- לאחר ביקורו בצפת בבית העלמין-חזר לביתו ברמת השרון- וכתב כל הלילה ספר בלשון קבלית - שפה שלא היתה מוכרת לו, ולא הבין גם מה שכתב.
השאלה היא אם כן -לאלקיים דר'? על הקישור שקשר בין הכתיבה של ר משה ד"ל- לבין רשב"י, כאמור יותר מדי אי דיוקים מהותיים יש בין הםפר לתקופתתו של רשב"י, הגמרא בפסחים אומרת- הרוצה שיתקימו דבריו יתלה באילן גבוה, הדבר היה נכון ל ר' משה ואולי גם לדר' אלייקים