| נשלח ב-9/3/2006 13:52 |
 |
| |
הבחירות והשקר הקדוש
מה תצביעו בבחירות?
מה אתה שואל? זה אישי, חשאי, ביני לבין קלפיי (1).
אבל בעצם מה זה משנה למי אני מצביע? המשמעות של הקול האישי שלי היא אפסית, אחד חלקי ארבע
מיליון וחצי או משהו כזה. עדיף כבר למלא לוטו.
אבל אם כולם יגידו כמוני, יהיה רע ומר. צריך שכל מי שחושב שצריך להצביע למישהו, ילך ויעשה
זאת, כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
כל זה נכון אם הבחירות הן גלויות. אבל הן חשאיות. אז אלך להצביע, ואשים פתק לבן. מה אכפת? מי
ידע? פתק לבן אחד, בין מיליונים - מה זה משנה...
אבל כאמור, אם כולם יגידו ככה, וגו'...
ומכאן: מה שחשוב זה לא מה שאני עושה בפועל, אלא מה שאני אומר.
החשוב הוא להגיד שאני הולך להצביע; ליצור אווירה ש"כולם מצביעים" לרשימה הזו. ליצור ויכוחים
בנושא, דיונים, תחושת דחיפות, "מי שמצביע משפיע", "כל קול קובע", וכן הלאה.
אבל, אפשר לעשות "פלגינן דיבורא": מצד אחד להתנהג כאילו שאני מצביע, ומצד שני לא להצביע; לשים
פתק לבן או משהו כזה (למה לא להצביע? כי הצבעה מהווה מבחינתי כתב שליחות, ואני בטוח שאף ח"כ
לא יעשה בדיוק מה שאני אוהב. אז פוליטיקה היא אמנות האפשר, אבל אם אפשר בלי אחריות מוסרית,
למה לא...).
במילים אחרות: שקר קדוש. אעשה רעש, אלך לקלפי, אשים פתק לבן/צהוב/חום/שחור, ואחר כך אתנהג
כאילו הצבעתי (כי אם לא, הרי שבבחירות הבאות המרמה תתגלה, ושוב נוצר אפקט אמיתי על אנשים אחרים).
אלא שאי אפשר לשקר לאורך זמן. על כרחי אדבר על כך עם חברים (או אכתוב על כך בפורומים), וישאלו
אותי "למי הצבעת", וסוף סוף, הדבר עשוי להתגלות. ואם לא, הרי אחיה חצי-חצי, במין שקר, וזו
תחושה שכשלעצמה אינה נוחה מוסרית.
ועל כן הפתרון הוא אכן ללכת להצביע, ולהצביע באמת. כי שקר קדוש קשה לו להתקיים, ואמת
לא-הכי-קדושה יציבה הרבה יותר, ונכונה יותר.
ומה אתם אומרים?
------------------------
(1) נזכרתי במשהו מהספר "הצחקתם אותנו - בדיחות פוליטיות": אזרח בסוריה בא להצביע. מביאים לו
מעטפה סגורה, ומורים לו לשים אותה בקלפי. בדרך לקלפי הוא מנסה להציץ מה יש שם. "הי!" צועקים
עליו. "מה אתה חושב שאתה עושה?". "רק רציתי לראות מה אני מצביע", עונה האזרח.
"נו, לא ידעת שהבחירות בסוריה הן חשאיות?".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2022 16:47 |
|
| |
| גם_וגם כתב: |  | הפרעתוני,
ראה דיון מעניין בשאלת "היחיד וההצבעה האסטרטגית" באתר האייל הקורא:
http://www.haayal.co.il/story?id=2594
דוגמה אחת חביבה שמצאתי שם, לפיסיקאים שביניכם: מישהו שם סיפר על פיסיקאי שבמקום לבחור אחת מהמפלגות, מדרג אותן לפי מדת הרצון לבחור בהן. כאשר הוא מגיע לקלפי, הוא לוקח מכל רשימה פתקים לפי משקלה היחסי בהעדפותיו, ואז הוא שולף מתוכם פתק אחד באופן אקראי ומכניסו למעטפה מבלי להתבונן בו. הפיסיקאי הנ"ל מתענג רבות על העובדה שהצבעתו היא סופרפוזיציה של מצבי הצבעה רבים - ונמנע מלגרום לפונקצית ההצבעה לקרוס. |
|
אם הוא היה מדרג אותם לפי מיקומם בסקרים , ( דהיינו - למשל, לפי הסקרים היום, 34 פתקים ליכוד 24 יש עתיד וכו )טורף ומוציא אחד, וכך היו עושים כולם , זה היה דיון סטטיסטיקאי מעניין .
תוקן על ידי כי55 ב- 25/10/2022 16:48:11
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2006 16:05 |
|
| |
בספר המעולה "תורת המשחקים", מאת דיקסיט וניילבאף, יש פרק שלם (10) שעוסק באסטרטגיות של
הצבעה, והוא כולל הרבה תובנות מעניינות ואף משעשעות על הנושאים שנדונו כאן.
בין השאר, מתוארת שם שיטת בחירות שמצליחה למנוע את הצורך בתכנונים האסטרטגיים במקרים מסויימים
- שיטת החציון. השיטה פועלת רק כאשר הבחירות הן על נושא יחיד, והמועמדים מחזיקים בעמדות שניתן
לסדר ברצף, למשל ימין-שמאל. השיטה היא, לסדר את הקולות ברצף ימין-שמאל, ולבחור את המועמד
שקיבל את הקול שנמצא בחציון, כלומר, ש- 50% מהקולות נמצאים משמאלו ו-50% מהקולות נמצאים
מימינו. אפשר להרחיב את השיטה גם למצב שבו יש יותר מועמדים, למשל, אם רוצים לבחור 120 חברי
כנסת, אפשר לסדר את הקולות על רצף ימין-שמאל, ולחלק את הרצף ל-121 קבוצות בגודל שווה, ואז לתת
מנדט לכל מפלגה שקיבלה קול שנמצא בנקודת מעבר בין קבוצות.
ניתן להוכיח, שבמצב זה, הבחירה הטובה ביותר עבור כל אזרח היא המפלגה שהוא באמת תומך בה, ואין
צורך לעשות שיקולים אסטרטגיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2006 11:49 |
|
| |
אור החיים, בפירושו לפסוק "לא תהיה אחרי רבים לרעות" (שמות כג 2), כותב שאסור לשופט לעשות
שיקולים אסטרטגיים, לזכות את מי שנראה בעיניו חייב על-מנת לוודא שהוא יצא חייב, או להיפך; אלא
הוא חייב להגיד את דעתו האמיתית, בלי להתייחס לדעתם של שאר השופטים.
לפי אותו עיקרון, גם בבחירות חייבים לבחור (אם בכלל) רק במפלגה שבאמת תומכים בה, ולא לעשות
שיקולים אסטרטגיים.
מי שחשב שמפלגה מסויימת ראויה להיבחר, אבל העדיף להצביע למפלגה פחות טובה רק בגלל שחשש
שהמפלגה הטובה יותר לא תעבור את אחוז החסימה, עבר - לפי אור החיים - על "לא תהיה אחרי רבים
לרעות".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2006 13:50 |
|
| |
מתוך פירוש ר' יצחק אברבנאל לדברים יז 16, לפסוק "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו":
והנה, לא ראה ה' יתברך למסור בחירת המלכים בימיהם ביד ההמון, לשלוש סיבות:
האחת - לפי שהמלך היה עניין מזיק מאד להמון העם כמו שזכרתי, ולכן אין ראוי שיובחר כי אם להכרח
גדול. ולפי שהעם לא יבחין זמן ההכרח הזה כי אם ה' יתברך, לכן לא היה ראוי להם לבחור מלך כי אם
ה' יתברך.
והסיבה השניה - שאף על פי שהמון העם יבחר הזמן הראוי אל המלכת המלך, הנה אין ראוי שהעם יבחר
בו, לפי שהדבר קשה ועמוק להכיר את יצר לב האדם, ואף על פי שנגלהו נקי, וזך וישר פעלו, אולי
בקרבו ישים ארבו, וכמאמר הנביא (ירמיהו טז 12) "עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו". ולפי שהיה
ראוי למלוך מי שיהיה נקי המחשבות, טהור הרעיונים, ירא חטא, שפל רוח, כמו שאמר "ולא ירבה לו
סוסים" "ולא ירבה לו נשים", "לבלתי רום לבבו", לכן לא היה ראוי לעם שהם יבחרו בו, כי הם לא
ידעו ולא יבינו, הזה יכשר?, וכמאמר ה' לנביא (שמואל א טו) "אל תבט אל מראהו... כי לא אשר יראה
האדם, כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אבל אל ה' יתברך היא הבחירה, שהוא חוקר לב ובוחן
כליות.
והסיבה השלישית, שאף על פי שהעם ידעו הכרח הזמן וצורך השעה להמליך עליהם מלך, ויספיק שכלם
לבחור בטוב ולמאוס ברע, הנה עם כל זה אין ראוי להם לבחור המלך, לפי שתהיה בחירתם אותו מחייבת
דברי ריבות וקטטות עצומות ביניהם, באמור כל אחד ואחד "אני אמלוך". אבל בהיות הבוחר הוא יתעלה,
מי יאמר לו מה תעשה?.
והנה, מפני הסיבות האלה, ציוותה התורה "אשר יבחר ה' אלהיך בו".
והנה, אמר "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", להגיד, שאם יעלה על דעתם להיות ממליכים עליהם איש
נכרי, הנה לא יספיק ה' יתברך בידם, ולא יצליחו בו, ולכן לא יעשו כן, אבל יהיה מקרב אחיהם אשר
יבחר ה' יתברך.
שפתיים ישק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 10:46 |
|
| |
ועל זה אפשר להגיד "האמת היא השקר הקדוש ביותר".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 09:07 |
|
| |
הפרעתוני,
אני לא בטוח שהטעיונים המתוחכמים האלו מוכיחים את עצמם.
מה מצב התורה הגואלת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 08:53 |
|
| |
הפרעתוני: אני לא יודע. תשאל את כל ה- 36.8% שלא הצביעו.
לי אישית נראה, שקשה ליצור התלהבות והתגייסות סביב שיקולים אסטרטגיים בנוסח "הרע במיעוטו".
הרבה יותר קל להלהיב את האנשים סביב אידיאולוגיה של "טוב" (והרי לך שיקול אסטרטגי למה לא כדאי
להדגיש את השיקולים האסטרטגיים...)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 06:50 |
|
| |
אראל,
מה הקשר לשטיפת מוח?
אם יש משמעות כלשהי לשימת פתקים בקלפי (ובמצטבר אכן יש משמעות), מדוע שלא לנצל אותה כדי לנסות
להציל את עם ישראל מסכנה גדולה לסכנה קצת פחות גדולה? ומדוע שהשיקול לא יתבסס על חישובים
פוליטיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 02:19 |
|
| |
ד.א. למה ניסוי ותהייה (או תעייה) ולא ניסוי וטעייה (=trial and error) ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 02:17 |
|
| |
מיכי
מי דיבר על אבולוציה ? אם יש מנגנון אבולוציוני בעל חוקים משלו , אז אין טעם בכלל לנסות . אני מדבר בהנחה שבעלי הרצון הטוב יכולים להשפיע איכשהו בבחירותיהם ובמעשיהם , אז הדרך היא לענ"ד תיקונים בשיטה. אמנם אתה צודק , אם המערכת תהיה תמיד זקוקה לתמיכה חיצונית של אנשים טובים, אין הבטחה שכאלה יהיו תמיד בסביבה . אבל אני מניח שיש מצבי שיווי משקל שרק צריך לדחוף את המערכת עד לשם .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 02:03 |
|
| |
אראל
מה שכתבת שם היא באמת דרך נוספת להסתכל על המשפט , שאין שיטת בחירות (למעט דיקטטורה או שיטה שבכלל למשקפת את רצון העם) שבה בשום מצב לא כדאי לעשות מניפולציות בדיווח על העדפות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2006 00:58 |
|
| |
ראש הישיבה אצלנו אמר שלדעתו יש להצביע למפלגה כלשהי, שאינה מזוהה ממש עם הציבור שאני
בתוכו, מתוך שיקולים פוליטיים מבריקים ומתוחכמים - לי נראה, שהדגש המוגזם שנותנים
לשיקולים התחמניים האלה, הוא אחת הסיבות שיש יותר ויותר אנשים שמואסים בכל מערכת הבחירות הזאת
ומעדיפים להישאר בבית, למרות שכל הרבנים מנסים לעשות להם שטיפת מוח שזו מצוה להצביע.
אתה יכול למסור את זה בשמי גם לראש הישיבה שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2006 19:55 |
|
| |
מייציץ,
אינני רואה על מה הויכוח. אני מסכים לכל מילה.
טוב, פרט לנקודה אחת. השיפור של ניסוי ותהייה (או תעייה) מותנה בכך שהמערכת אכן מנסה להשתפר. אבולוציה בטבע מובילה לשיפור בגלל שיש מנגנון של מלחמה והכחדה שמותיר את הטובים (=חזקים) יותר. אבל במערכת הדמוקרטית שלנו זה כמעט לא קיים. השיטה הבלתי מוצלחת אינה נעלמת משום סיבה שהיא. ולכן דרושה התערבות יותר דרסטית שנוגעת לא ליצירת המוטציות אלא למנגנון הברירה ביניהן.
המנגנון ששולט על השינויים ובחינתם גם הוא חלק מן המערכת האבולוציונית. לכן ההנחה שהאבולוציה הדמוקרטית מובילה לכיוון של שיפור נראית לי בעייתית אצלנו. הבעיה היא במנגנון שמונע את השיפור ולא מקדם דברים לפי איכותם ותועלתם אלא לפי קריטריונים לגמרי אחרים (או חוסר קריטריונים). במצב כזה ההנחה האבולוציונית אינה מוצדקת.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2006 19:28 |
|
| |
ודוקא הדוגמה משיטת הבחירה הישירה היא הוכחה נגד דבריך, מיכי. נכון , למהלך הזה היו תוצאות אחרות לגמרי ממה שהתכוונו אלה שהכניסו את השינוי הזה , אבל אין ספק שהיו לו תוצאות מרחיקות לכת , גם אם בלתי רצויות. זאת אומרת , לשיטה יש משמעות רבה ולכן כמו שיש שיטה שהופכת את המצב להרבה יותר גרוע ממה שהוא , כך סביר להניח שיש שיטה שתהפוך אותו להרבה יותר טוב . השאלה היא כיצד יש למצוא אותה ועל כך פירטתי בהודעתי הקודמת.
|
|
|
|
|
