עבודה עצמית

אם אתם רווקים המעונינים להינשא, רצוי שיהיה לכם חזון על האופן בו אתם חפצים שנישואיכם ייראו ועל הדרכים להגשמת חזון זה. רצוי שתעבדו על עצמכם, כדי להפוך לבני זוג אטרקטיביים יותר וכן כדאי שתדמיינו בצורה מציאותית איזה בן זוג יתאים לכם. חשבו גם מה אתם יכולים להביא עמכם לנישואים, זהו דבר חשוב לא פחות מבן הזוג לו בוחרים להינשא.

פעמים רבות אנשים מאמינים בטעות, שנישואים טובים פשוט "קורים". אולם, בדומה להצלחה בלימודים, המבוססת על שילוב של מיומנות, ידע ועבודה קשה, גם הצלחה במערכות יחסים דורשת השקעה. אמנם, ישנו מספר קטן של זוגות, שההצלחה באה להם בקלות, אבל רוב האנשים צריכים להתאמץ, כדי לגרום לנישואים שלהם לעבוד. השלב הראשון בדרך להצלחה בנישואים, כרוך באימוץ הגישה, לפיה נישואים עוסקים בצמיחה אישית ובתרומה לצמיחתו של אדם אחר ולא כפי שמקובל לחשוב, בהגעה "למנוחה ולנחלה". כמו כן, נישואים דורשים שנדע גם לתת, לא רק לקבל.

לא פעם, אנשים המרוכזים מאוד בעצמם או הסובלים מהערכה עצמית נמוכה מצפים למצוא בן זוג שיגרום להם להיות מאושרים. הם עשויים לחלום על בן זוג יפה תואר, עשיר או כזה שימלא באורח פלא את כל משאלותיהם ויסלק במחי יד את כל פגיעות העבר שלהם. אנשים כאלה צריכים לעבוד על עצמם, לעתים בעזרת פסיכולוג, כיוון שרוב הסיכויים הם, שמציאת בן זוג לא תשפר את הרגשתם, עד שלא ילמדו תחילה להרגיש טוב יותר עם עצמם. לכן, אם יש לכם ציפייה בלתי הגיונית, שהחיים יזמנו לכם מישהו שיטפל בכם עד סוף חייכם - כדאי שתחשבו שוב. מוטב שתנטשו ציפייה זו ותתחילו לתת מעצמכם לאחרים.

רוב האנשים, הסובלים מחוסר ביטחון עצמי, זקוקים תכופות לאישור מאחרים, על כך שהם ראויים לאהבה ובעלי ערך ואם הם אינם זוכים לאישור זה, הם מרגישים מוטרדים. הם מצפים מבן הזוג שלהם שיהיה תמיד חם, אוהב ולא שיפוטי. אולם, זהו מצב קשה עד בלתי אפשרי עבור רובנו ואין זה מציאותי לצפות לכך. איש מאתנו אינו יכול להיות סובלני, חם, אוהב, תומך, עוזר, קשוב וכן הלאה, בכל רגע ורגע בחייו. אחרי הכל, אנחנו רק בני אדם. במקום זאת, אם אתם זקוקים לחיזוק הביטחון העצמי שלכם, מוטב שתנסו לספק לעצמכם את החיזוקים הדרושים לכם ולהיות פחות תלויים בפידבקים חיוביים מאחרים. לשם כך, ייתכן שיהיה עליכם ללכת לטיפול, לשנות את מקום העבודה שלכם או להעריך היבטים בעצמכם שכעת אתם מזלזלים בהם.

כיום, רווחת הנטייה לבלבל בין צרכים לבין רצונות. אנשים תלותיים מאמינים, כי אחרים חייבים לטפל בהם והם לא מטפלים בעצמם יותר מכפי שהם חייבים. לפיכך, אין זה פלא, שבני הזוג שלהם מותשים מהתלותיות שלהם. אחרי הכל, מי מאתנו רוצה שידרשו ממנו אהבה ומחמאות ללא הרף?

לא כדאי שנזדקק לנישואים כדי להכניס תוכן לחיינו, להפוך את עצמנו לבעלי ערך או את הנישואים למקור המשמעות היחידי שלנו.

נכון הדבר, שנישואים טובים, יכולים להפוך אנשים למסופקים יותר והם יכולים גם לסלק חלק מהבדידות, אולם לא כדאי שנזדקק לנישואים כדי להכניס תוכן לחיינו, להפוך את עצמנו לבעלי ערך או את הנישואים למקור המשמעות היחידי שלנו. הרצון להינשא צריך להיות מבוסס על הרצון לצמוח מבחינה רגשית ורוחנית ולתת מעצמנו לבן הזוג ולילדים. אם באופן בסיסי איננו מאושרים ואיננו מרגישים שיש לנו מה לתת לאחרים - אם אנו בעיקר רוצים לקבל - נישואים רק יסבכו את הבעיות הרגשיות שלנו ויגבירו את חוסר שביעות הרצון שלנו מהחיים.

אנשים שאינם מאושרים ואשר מצפים מהנסיבות או מאחרים שיגרמו להם להרגיש טוב יותר, מתאכזבים פעמים קרובות. שכן, אין דבר חיצוני שיכול למחוק שנים של חסך רגשי. אם איננו יכולים לגרום לעצמנו אושר, אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת למעננו.

הנישואים אינם יכולים לענות על כל הצרכים הרגשיים שלנו, אלא אם כן יש לנו צרכים מעטים ביותר. אחרי הכל, אינכם יכולים לצפות מאדם אחר, שיקדיש את חייו כדי להפוך אתכם למאושרים. גם כשאנשים מבטיחים זאת במהלך תקופת החיזור, זה לא מציאותי. לעתים נדירות ביותר הבטחות כאלה מחזיקות מעמד יותר משבועות ספורים לאחר הנישואים.

למרות כל המתואר ברומנים ובסרטים, הנישואים אינם פותרים בעיות רגשיות, ההפך הוא הנכון - הם מוסיפים עליהן. לכן, תחילה עלינו לעבוד על עצמנו ולחתור להיות האדם הנכון, לפני שאנו חותרים להינשא לאדם ה"נכון".

"ספירת מלאי" עצמית

לרווקים רבים יש ציפיות גבוהות מבן זוג לנישואים, אולם הם עיוורים לחלוטין לחסרונותיהם שלהם. לדוגמה, רונן עמד על כך שיסדרו לו בחורות רזות ומושכות, למרות שהוא עצמו סבל מעודף משקל משמעותי. אפרת חיפשה ללא הרף גברים חמים ופנויים רגשית, בשעה שהיא עצמה הייתה מרוחקת וקרירה. שרון נמשכה לגברים יציבים, אולם היא עצמה הייתה מבולגנת תמידית ולא הייתה מסוגלת להתחייב לדבר. אלון המשיך לקוות שיפגוש אשת קריירה שתרוויח כסף רב, אולם הוא לא הבין כי נשים כאלה לא יכבדו אותו, כיוון שהוא בקושי הרוויח מספיק כסף כדי לקיים את עצמו.

התלמוד גורס, שאל לו לאדם לשאת אישה שאינו נמשך אליה, כיוון שאז יפר את ההתחייבות "ואהבת לרעך כמוך". בה בעת, אין זה נכון, להציב לאחרים סטנדרטים גבוהים מאלה שאתם מציבים לעצמכם, בעיקר במונחים של תכונות אופי או הופעה חיצונית. שכן, למרות שאתם חושבים שמגיע לכם בן זוג, שיש לו את כל התכונות שאתם מחפשים, ייתכן שאדם כזה לא ירצה בעצמו להתפשר על הסטנדרטים שלו. ייתכן שלפי הסטנדרטים שלו, אתם לא כל כך מושכים!

לכן, כשאתם יוצרים "רשימת קניות" של התכונות שאתם מחפשים בבן זוג, כדאי שתנסו לבדוק אם אדם כזה ירצה אתכם!

לכן, כשאתם יוצרים "רשימת קניות" של התכונות שאתם מחפשים בבן זוג, כדאי שתנסו לבדוק אם אדם כזה ירצה אתכם! במילים אחרות, נסו להיות מציאותיים ולשאול גם את עצמכם מה יש לכם להציע לבן זוג כזה. כמו כן, רצוי שתבדקו, אם חלק מהתכונות הרצויות לכם אינן סותרות זו את זו. לדוגמה, אם אתם מחפשים בן זוג אינטלקטואלי, בעל מודעות חברתית, מטופח מאוד ויודע להתלבש בהידור, אתם עשויים לגלות, שאנשים העסוקים מאוד בהופעתם החיצונית, נוטים להיות שטחיים ומרוכזים בעצמם. אישה שמחפשת בעל מאצ'ו גברי טיפוסי, שנוהג לכתוב שירה ואוהב תיאטרון, עלולה להישאר רווקה במשך זמן רב מאוד. אנשים המחפשים בן זוג בעל קריירה מצליחה ביותר עלולים לגלות, שאין לו מספיק זמן להשקיע בחיי נישואים ומשפחה.

אם אתם מעונינים ברצינות להתחתן, מומלץ גם שתשקיעו בהופעתכם החיצונית. הפסיקו לתרץ את ההופעה החיצונית הלא מושכת שלכם באמירה שהאדם ה"נכון" יקבל אתכם כפי שאתם, אלא אם כן אתם לא באמת רוצים למצוא בן זוג מתאים.

ציפיות אגוצנטריות

בחברה אגוצנטרית כשלנו, פעמים רבות זוגות נישאים, מכיוון שהם מקווים לקבל מבן הזוג יותר ממה שקיבלו בתור רווקים. אולם, אם שני בני הזוג לא יעניקו זה לזה, במקום לקחת זה מזה, אהבתם תגווע במהרה כתוצאה מתת-תזונה רגשית.

ילדים נוטים להתייחס לאנשים כאל אובייקטים - הם מאמינים כי האנשים והעולם קיימים אך ורק כדי לספק את צרכיהם ולעשות אותם מאושרים. כשאנו גדלים, אנו אמורים להיפרד מהתפיסה הזו ולהתקרב ככל שנוכל לצלם אלוקים. דרך אחת לעשות זאת, היא על ידי אימוץ תכונות של חמלה ונתינה.

לאחר שהקב"ה יצר את אדם הראשון, הוא הכריז:

<*>"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית, ב, כד).

כיוון שלאדם ולחווה לא היו הורים, פסוק זה מרמז על הייחודיות של יחסי הורים וילדים, הטמונה בכך, שההורים נותנים לילדיהם ללא הגבלה, בשעה שהילדים רק מקבלים. אולם, לפני הנישואים, רצוי לשנות מנטליות זאת על ידי עיסוק בנתינה ולא רק בקבלה. פירוש הדבר הוא, שעלינו ללמוד, למה אחרים זקוקים ולנסות לספק זאת. הדבר דורש הקשבה רגישה לאחרים, תוך כדי ניסיון לספק לבן או בת הזוג שלנו את מה שהם זקוקים לו. תכופות, פירוש הדבר, שעלינו לדחות את הסיפוקים שלנו עצמנו ולהתפשר על מה שאנו רוצים.

חשוב לציין, כי אין הכוונה לביטול מוחלט של הצרכים והרצונות שלכם - של מי שאתם - בפני צרכיו ורצונותיו של בן הזוג. הכוונה לכך, שבמערכת יחסים עליכם להיות 'חכמים', לא רק 'צודקים' ולמצוא את "שביל הזהב" בין הנתינה לאחר, לנתינה לעצמכם.

יש אנשים שאינם דואגים לספק את צרכי בן הזוג, כיוון שהם מניחים כי לבן הזוג יש אותם צרכים ורגשות כמו שלהם.

יש אנשים שאינם דואגים לספק את צרכי בן הזוג, כיוון שהם מניחים כי לבן הזוג יש אותם צרכים ורגשות כמו שלהם. זוהי הנחה מוטעית! עלינו לבדוק עם בן הזוג מהם רצונותיו וצרכיו ולנסות לספק אותם, במקום לעשות רק מה שמספק אותנו. תקשורת טובה, סבלנות ונכונות להכיר בכך, שאחרים עשויים להיות שונים מאתנו - כל אלה הכרחיים בדרך לגילוי רצונותיו האמיתיים של האחר.

אנשים שיש להם חיי נישואים טובים מבינים, כי לא משנה כמה יש להם במשותף עם בני זוגם, תמיד יהיו ביניהם הבדלים מסוימים. אחרי הכל, בן הזוג הוא לא אותו אדם כמוהם. זה נורמלי ובריא ששני אנשים יהיו שונים בהעדפותיהם, בסגנון התקשורת שלהם, בתחומי העניין והמטרות, בצורת החשיבה ובצרכים הרגשיים שלהם. על ידי קבלת ההבדלים ביניהם, הם יכולים להתמקד במכנה המשותף ביניהם ולהעריך את מה שהם אוהבים זה בזה. הם יכולים להשתמש בשונוּת ביניהם, כדרך להעשרת הזוגיות שלהם, במקום להרגיש מאוימים מהעובדה שהם לא זהים זה לזה לחלוטין.

*מתורגם ברשות תוך הספר Guide for the Romantically Perplexed, מאת ליסה אייקן.