| נשלח ב-14/3/2006 18:02 |
 |
| |
משלוח מנות מנהג חדש או עתיק?
במגלת אסתר אנחנו מצווים על משלוח מנות כדכתיב:
*:namespace prefix = o /> (כב) כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים
ברם מנהג משלוח מנות כבר מוזכר בנחמיה 445- לפנה"ס לעומת מלכת אסתר
465 - 485 לפנה"ס.
כדכתיב:
נחמיה פרק ח
(י) וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְקֹוָק הִיא מָעֻזְּכֶם:
האם לפי כן אסתר חידשה דבר או קבעה כי פורים הוא כשאר חגי ישראל כמתואר בנחמיה דלעיל לגבי ר"ה כי גם הוא פורים חג שיש לשלוח בו מנות כנהוג לגבי שאר מועדי ישראל?
פורים שמח.
((פונט.ק)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 14/03/2006 18:05:24
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2006 13:19 |
|
| |
אמשלום
את באמת מדמה? או שזה רק למען הלשון היפה?
נס פורים היה בזמן הגלות, שבכל אופן היה כמה מאות שנים לפני החשמונאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2006 11:45 |
|
| |
הלבן,
א. לא הבאתי מספר, כי אין בידי כזה.
ב. העובדה שאיני יודעת את התאריך המדויק (אפילו לא בקירוב) של יציאת מצרים, אינה מבטלת את חג הפסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2006 11:40 |
|
| |
אמשלום
באמת לא הבנת?
התאריך שהוא הביא חולק על מספר השנים שהתקיים בו ביהמ"ק השני, והמספר שאת מביאה חולק על חג הפורים.
בכל אופן, כך או כך, הי' נחמי' כמה עשרות שנים אחרי אסתר, שאסתר היתה בסוף ימי הגלות, ונחמי' - בימי הגאולה שאחריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 22:14 |
|
| |
הלבן,
האם כתוב בגמרא שאסתר חיתה בשנת 485 לפני הספירה הנוצרית? מעניין. איני מכירה את המקור הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 22:10 |
|
| |
אמשלום
כי היא מקובלת ע"י חז"ל.
זה לא אומר לך משהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 21:06 |
|
| |
חלמיש,
אני יודעת שיש דעה כזו במחקר, אבל יש גם הרבה דעות אחרות, המייחסות את זמן כתיבת המגילה לזמנים שונים, בין המאה החמישית לפנה"ס (כעמדה שציטטת אתה) ועד סוף המאה השניה לפנה"ס, בתקופת החשמונאים.
קטונתי מלקבוע דעתי בעניין, ואשמח אם תסביר מדוע בחרת דווקא בטענה המחקרית הזו, והצגת אותה כאמת ידועה וחד משמעית.
תוקן על ידי - אמשלום - 15/03/2006 21:05:59
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 19:03 |
|
| |
מיימוני
באיזו תקופה היה אוכל מצרך נדיר ויקר ?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 15:06 |
|
| |
אשר
<"אולי מכאן אפשר להוציא את הלכות משלוח מנות">
הכיצד תוציא?
המותר והאסור במשנה זו, אינם מדיני מנות אלא מדיני יום טוב.
נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 09:44 |
|
| |
מימוני
מסתבר שככל שיש לחכמים סמכות וקונצנזוס (הן פורמלי = סנהדרין/ הן ציבורי), כן יכולתם לשוות לחג מעמד הלכתי גבוה יותר (=ע"י הלכות של איסור, ותיקון מצוות - שהרי הל' איסור חמורות יותר מבחינת המצווים), לפיכך פורים - איסור מלאכה לא קיבלו, אך תוקנה קריאה ובנוסף מצוות סעודה כעין יו"ט; לעומת זאת - חנוכה - אין כלל דיון על איסור מאלכה, גם סעודה (בפשטות) לא קיבלו עליהם, אלא רק מצות יום.
וסימנך יום העצמאות - שבו אפילו תיקון היום להלכה לא הצליח להתקבל כקונצנזוס (-מאידך אפשר ששינוי הנסיבות יגרום שעוד דור או שניים - כן יחליטו לקבל חלק מתקנות היום - ואו אז עוד כמה דורות כבר ידרשו בבחינת 'קבעום לשנה (לדור?) אחרת'.
אכן, כפי שציינו קודמי מסתבר שנהג משלוח מנות ביו"ט, ודווקא משום שלפורים המצוה תוקנה כמצוה בפי עצמה, לכן בו היא שרדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 07:17 |
|
| |
חלמיש,
מאין לך התאריך 465 - 485 לפנה"ס, בקשר לאסתר?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2006 01:01 |
|
| |
מסכת ביצה פרק א משנה ט'י'
בית שמאי אומרין, אין משלחין ביום טוב אלא מנות; בית הלל אומרין, משלחין בהמה חיה ועוף, חיים ושחוטים. משלחים יינות שמנים וסלתות וקטנייות, אבל לא תבואה; רבי שמעון מתיר אף בתבואה.
משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין, אף על פי שיש בהן כלאיים, והן לצורך המועד; אבל לא סנדל מסומר, ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר, אף לא מנעל לבן, מפני שהוא צריך אומן. זה הכלל--כל שניאותים בו ביום טוב, משלחין אותו.
-
אולי מכאן אפשר להוציא את הלכות משלוח מנות.
|
|
|
|
|
