האם מרדכי צדק בהתנהגותו ?

את  העניין  עורר  הרב  מיימוני  באחד  האשכולות  היום;  היו  בחז"ל  שראו  בהתנהגותו  של  מרדכי  מעשה  שלילי.  על  הפסוק  במגילה  "איש  יהודי  היה  בשושן  הבירה...  איש  ימיני",  שואלת  הגמרא  "או  שהיה  יהודי"  כלומר  משבט  יהודה  "או  איש  ימיני"  כלומר  משבט  בנימין.  עונה  הגמרא:

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב

ירוחם,

הסיפור שלך על החידושי הרי"ם מעניין מאוד, כי, אם נחזור על הראשונות, בעצם הביקורת על שאול לפ"ז היא על שהוא ניסה לכוון את הרע כדי להופכו לטוב, וזהו דבר שלא נתון לאדם ורק לע"ל נראה איך הרע היה טוב וכו'.

במובן זה, אפשר להבין את  ביקורתם של חז"ל עליו, שכן מרדכי לא 'מתקדם' מעבר למה ששאול עשה : הוא מתגרה בהמן, ובעצם שוב אולי רוצה להוציא לפועל את מיצוי הטוב שברע. הוא אמנם זה שמממש בפועל את הוצאת הטוב מהרע ואת ה"קיימו וקיבלו" שבעצם נותן ממשות ל"הקימותי את דבר ה'" אולם הוא רק ה"בפועל", ומבחינה מחשבתית הוא ממשיך את אותו קו לא-רצוי של שאול. 

מאיר:  והמשפט  המתוקן  שכתבת  מקובל  עליך?  האם  אתה  מודע  למה  שאתה  כותב?  -  שאדם  יעשה  פעולה  מסוימת,  לא  הגיונית,  ויסמוך  על  כך  שהעסק  יתנהל  מלמעלה?!
אספר  לך  סיפור  מענייני  דיומא;  בשבת  זכור  התארח  בעל  חידושי  הרי"ם  הצעיר  אצל  האדמו"ר  מרוז'ין.  כשהלכו  לטייל  שאל  האדמו"ר  את  האברך  שאלה.  "אמור  לי,  האם  שאול  היה  ילד?  האם  היה  טיפש?  האם  לא  ידע  מה  דיבר?  מסופר  בהפטרה  כשהגיע  שמואל  אל  שאול  קיבל  אותו  זה  ואמר  לו  "הקימותי  את  דבר  ה'  ".  עונה  לו  שמואל  מיד  "ומֶה  כל  הצאן  אשר  אני  שומע?"  (ביטא  את  "המֶה"  בסגול,  בצורת  פעימת  השה).  אם  כן,  כיצד  יכל  שאול  לומר  "הקימותי  את  דבר  ה'  "  כשברור  לחלוטין  שלא  עשה  כן?!".  השיב  לו  בעל  חידוש  הרי"ם  "הרי  באותו  לילה,  אומרת  הגמרא,  שהשאיר  שאול  את  אגג  בחיים,  בא  אגג  על  שפחה  ומתוך  כך  נולד  המן.  ולאחר  גזרת  המן  כתוב  במגילה  "קיימו  וקיבלו".  מכאן  התכוון  שאול  -  על  ידי  הפעולה  השלילית  שעשיתי,  שהשארתי  את  אגג  בחיים,  יקיימו  את  דבר  ה'  ארבע  מאות  שנה  מעכשיו.  ולכן  יכל  שאול  לומר  בצדק  רב  "הקימותי  את  דבר  ה'  "  ".פעולתי הקימה את דבר ה"
בהמשיכם  ללכת  שאל  חידושי  הרי"ם  את  האדמו"ר  "מה  דעתך  על  תורתי  זו?".  השיב  לו  האדמו"ר  "כפתור  ופרח".  השיב  לו  בעל  חידושי  הרי"ם  "לא.  איני  מקבל.  זו  תורה  פסולה.  אסור  לאדם  לעשות  מעשים  פסולים  ולחשוב  מחשבות  של  הקב"ה.  זה  פסול  בתכלית".  עד  כאן  הסיפור.

לשכת  הגזית,  מאיר,  הייתה  מושב  הסנהדרין.  האם  שכחת  את  שלמדת  במסכת  סנהדרין  -  את  מי  ממנים  וכיצד  מתמנים  לסנהדרין?  להגיע  לדרגה  של  לשכת  הגזית  בגיל  13?  אולי  גם  בגיל  50,  אם  נעשה  חשבון  מדויק,  זה  לא  יגיע.   

אראל  סגל:  כבר  מקובלני  מבית  אבי  אבא  ששמע  מפי  רבותיו  ורבותיו  מפי  רבותיהם,  עד  למשה  רבינו,    כי  הוליווד  שאני. 

נמדשיר:  רק  להזכירך  -  אחת  מטענותיך  כנגד  הרב  מימוני  שהוא  מבין  יותר  בענייני  העולם  מאשר  בגמרא;  מרדכי  היהודי  הצליח  להציל  את  אחשוורוש  המלך  (לפי  דברי  הגמרא)  מפני  שידע  שבעים  לשון.  חוכמה  יוונית!  משלי  שועלים  הוא  גם  חוכמה.  לעתים  צריכים  לדבר  במשלי  שועלים  ולעתים  בחוכמה  יוונית,  בשפות  שונות,  איפה  לדבר  ומתי.  כאן  חוכמתו  של  החכם. 

מודה ועוזב תוקן על ידי - ירוחםשם - 16/03/2006 11:45:25

מיימוני

הידע שנעלם ממך הוא :

1. כתוב ומרדכי ידע את כל אשר נעשה , והידיעה היתה ברוח הקדש , האם הינך מודע למשמעות של הכוחות האלו, איך הינך יכול לדון אדם שאינך מודע לכוחותיו.
2. מרדכי כנראה האמין בהשגחה פרטית שהיות והוא שמע את שיחתן של בגתן ותרש , וכנראה משמים רוצים שהוא יהיה המציל , כמבואר בתלמוד שהקב"ה מקדים רפואה למכה , כי אם היה רצון האלוקים שאחורוש יהרג מרדכי לא היה שומע את השיחה , אבל כנראה מיימוני הענין של השגחה פרטית לא מדבר אליך , למרדכי זה דיבר , וכך משמע בתלמוד.

3. מהי המשמעות של מסירות נפש שהיה למרדכי בזה שלמד עם תינוקות של בית רבן הלכות העומר , והמן אמר לו הלכות העומר שלך ניצחו .

אלו הם חלק מהנקודות שנראה לי שחסרות לך בהבנת מרדכי.

תוספת תיקון

<עלי לעיין בזה. הנקודה שאני מבקש לבדוק היא: כיצד ייחוס מעשים לשם או לאדם באים לידי ביטוי
בכל רבדי התנ"ך. >

הדבר מחזק את הטיעון של זכות השתיקה הכל אלוקות גם האדם הוא שליח אלוקים כשתולים באדם צדיק הכוונה באלוקים. "פחד מרדכי " הכוונה מה שמרדכי יצג והוא מסירות נפשו לאלוקים.


תוקן על ידי - נמדשיר - 16/03/2006 8:15:40

ירוחם,

לעניות דעתי לא היה מקום לקונפילקט ההילכתי בשיקולי מרדכי , וכל מהלך השתלשלות סיפור ההשתחוות לא בא, אלא להצביע ולהעצים את מסר 'הנהפוך הוא' - כך שלא הבאתי את הדברים למעלה אלא להצביע על כך שבהיות מרדכי מודע ל'גדולתו'' חשב שמן הראוי להבליט את אי הסכמתו ל'השתחוות', ודווקא לוודא שיגיע למקום, ויפגוש בו - 

וראה תשובתו של שלמה בדף הראשון לגבי סיכון מרדכי את בני עמו -

 "והנכון אצלי כי מרדכי לא אסיק אדעתיה שישלח ידו בכל ישראל וגם שהמלך ימסור אותם להרוג ולהשמיד על לא דבר...אבל על עצמו לא היה חושש שרצה למסור נפשו על קד"ה כמעשה חנניה מישאל ועזריה..." תוקן על ידי - riv - 15/03/2006 23:10:13

ירוחם

הסתירה בין מקורות חז"ל לבין ההסטוריה הכללית בכל הנוגע למלכות פרס ידועה.

להלן חישוב אך ורק על פי שיטת חז"ל.
אחשורוש מלך מיד אחרי כורש והמשתה בשנת שלש למלכו היה במלאת שבעים לגלות יהויכין שמונה שנים לאחר הכרזת כורש, מרדכי היה בזמן המשתה לפחות כבן 90 , ובזמן הנס כבן 100 ,
אני הקשתי לעיל לפי מקורות ההיסטוריה הכללית אם ניקח בחשבון את המקראות במגילה המעידים כי מרדכי גלה עם יכניה ללא התוספת של חז"ל שהיה מיושבי לשכת הגזית, אם כי החילוק לא גדול שכן אין גיל מינימום למינוי בלשכת הגזית, (13?) מאיר

ירוחם: לגבי השאלה האחרונה: "לשם הויכוח בלבד, כיצד ידע אחשוורוש בדיוק או ידעו עבדיו על יופיה המופלא של אסתר? הרי מימי תמר ועד ימי טהרן של היום הרעלה הייתה כלי בשימוש רב בקרב נשים. זו לא המצאה חדשה. אם אסתר או מרדכי לא היו רוצים שידעו על יופיה, הרי כאישה צנועה שהתחנכה בבית יעקב או בבית רבקה הייתה יכולה אסתר לשים רעלה על פניה כדרך הנשים הצנועות עד ימינו אנו וכך היה נמנע המשבר הגדול, שנלקחה בכוח לבית אחשוורוש" - היום ראיתי בעוונותי סרט הוליוודי שנכתב על-בסיס סיפור המגילה (כמובן עם הרבה שינויים לשם הדרמטיות); בין השאר, רואים שם את פרשי המלך שועטים לתוך כפר יהודי בדיוק בזמן טקס חתונתה של אסתר (בסרט היא לא היתה אשתו של מרדכי אלא נישאה לחבר טוב שלו),, חוטפים אותה מתחת לחופה ומביאים אותה לארמון בעל כורחה. אני לא יודע אם כך בדיוק היו הדברים, אבל בהחלט ייתכן שהם מצאו את אסתר בזמן שבו פניה לא היו מכוסים ולקחו אותה בכוח, ובארמון כבר לא איפשרו לה לכסות את פניה.

משפט שכתבתי למעלה
אני מוצא רק עיצות של אדם הפועל מתוך אמונה ומוכן לדלג על המציאות לשם כך ואף להתאבד ולהמליץ לאסתר לעשות כן
קראתי אותו עכשיו שנית ודומני שכשלתי בניסוחו,
להלן המשפט מתוקן;
אני מוצא רק עיצות של אדם הפועל מתוך אמונה ולא מתוך ראית המציאות כקובעת ומוכן להשליך נפשו מנגד ולהמליץ לאסתר לעשות כך מתוך הכרה מלאה שהדברים מתנהלים למעלה.

לא הייתה לי כונה למתוח ביקורת, אלא להעמיד את הדברים על הרובד הרוחני לעומת הפוליטי.   מאיר

מאיר:  הצהרת  כורש  הייתה  בשנת  539  לפני  הספירה,  אחשוורוש  מלך  מ465  עד  485  לפני  הספירה  (בהתבסס  על  ספרי  ההיסטוריה  החילוניים).  אם  עובדות  אלו  אינן  מקובלות  עליך,  הסבר  לי  בבקשה  את  הגמרא,  מגילה  י"ג,  האומרת  כי  מרדכי  היה  מיושבי  לשכת  הגזית,  כלומר  -  כבר  לפני  החורבן  היה  לפחות  בן  שלושים.  גלות  בבל  נמשכה  70  שנה.  הוסף  עוד  מספר  שנים  כרצונך  לאחשוורוש  השלישי  אחרי  כורש  (מינימום  25  -  30  שנה).  לכמה  הגעת?  האם  כעת  הדבר  מתאים  עבורך?
תשובתך  לתכלת  שהייתה  צבע  המלכים  עובדתית  אינה  נכונה;  הארגמן  היה  ועודנו  צבע  המלכים.  מה  התשובה  לתכלת?  מרדכי,  כשהיה  רוכב  על  הסוס,  היה  מחופש  (לכן  אנו  מתחפשים  בפורים).  לא  ידע  העם  היהודי  מסביב  מי  הוא  הרוכב  על  הסוס  -  המן  או  מרדכי  -  עד  שראו  את  התכלת,  כלומר  ציצית,  הבינו  שזה  מרדכי  ולכן  תשועתם  הייתה  לנצח. 

ריב:  אבל  מרדכי  יכל  להימנע  מכל  הקונפליקט  ההלכתי  שהעלית,  בכך  שפשוט  לא  היה  מגיע  למקום.  ממתי  מותר  לאדם  להעמיד  עצמו  ואת  כל  עם  ישראל  בניסיון  או  בסכנה,  כפי  שעשה  מרדכי?  זו  השאלה.

הרב  מיכי:  לשם  הויכוח  בלבד,  כיצד  ידע  אחשוורוש  בדיוק  או  ידעו  עבדיו  על  יופיה  המופלא  של  אסתר?  הרי  מימי  תמר  ועד  ימי  טהרן  של  היום  הרעלה  הייתה  כלי  בשימוש  רב  בקרב  נשים.  זו  לא  המצאה  חדשה.  אם  אסתר  או  מרדכי  לא  היו  רוצים  שידעו  על  יופיה,  הרי  כאישה  צנועה  שהתחנכה  בבית  יעקב  או  בבית  רבקה  הייתה  יכולה  אסתר  לשים  רעלה  על  פניה  כדרך  הנשים  הצנועות  עד  ימינו  אנו  וכך  היה  נמנע  המשבר  הגדול,  שנלקחה  בכוח  לבית  אחשוורוש.  האם  מה  שכתוב  בגמרא  "הייתה  עומדת  מחיקו  של  אחשוורוש  וטובלת  ויושבת  בחיקו  של  מרדכי"  נראה  לך  מעניין  יותר?