חוסר אמון בראש המועצה ?

רשימת הפעילים השקיעו את מלוא מרצם בבחירות לראשות למען צביקה כהן גדולה מאוד, וכמספרה רשימת המאוכזבים, שציפו ל"משהו", ועדיין לא קיבלו שום דבר ואפי' ההתייחסות המיוחדת שהיתה בתחילה נעלמה לה, וכדי להגיע לאותו אדם שהם עמלו קשה בשבילו, ובחינם, הם נאלצים לעבור דרת שרשרת של פקידות מתנכרת כאחד האדם.
ההתייחסות של צביקה לאנשיו (משרתיו) כבר נדונה כמה פעמים ואין מה להאריך במה שידוע ומפורסם, גם הפעם ציפה צביקה לגייס "פרייארים" חליפיים בקלות למערכת הבחירות, להפתעתו הפעם זה לא כל כך הלך, כנראה שהציבור באלעד שונה מהציבור הטברייני לפחות בזה, וכל אלה שיש להם כבוד עצמי מנימלי נעלמו מהשטח באלגנטיות, וכל אלה שעדיין בעלי "אמונה" ותקוה שבכל זאת יקרה משהו נשארו.

אבל, ככל שחלפו להם הימים והתברר שמצבו של צביקה רחוק מלהיות שפיר בדעת הציבור הכללית והכרזת המלחמה החזיתית של הרב מלכה בצביקה, מאבק שדרש מהאברכים הזדהות ברורה עם מחנה אחד, גרם לזליגת פעילים בעיקר רציניים ממחנה צביקה, וכל הנסיונות להפעיל את המטה בכל מיני צורות, במקרה הטוב זה צלע מאוד.

המצב הקשה הזה שלא נעלם מעיניהם של "המאוכזבים" הותיקים, פתח סדרה של דרישות חסרות תקדים להתחייבויות של משרות הטבות ואפי' הקצאות לקבוצות או בודדים, אחרת הם מפסיקים לעבוד בשטח מיידית, וכך הרב שלומי אוחנה (אח של ....) פעיל ותיק ורציני שניהל בהצלחה מערכות בחירות קודמות הודיע שהוא עסוק מדאי ואינו מתפנה לעשיה הפוליטית ללא הטבות מופלגות וברורות לרעייתו הבכירה במועצה, הבטחות למינויים נוספים ו/או שידרוגים של עובדים שונים וכדומה, כל זה במטרה אחת להניע את גלגלי המטה של צביקה, ובינתיים ללא הצלחה .