| נשלח ב-29/3/2006 20:31 |
 |
| |
היכן הדולרים??
*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
בס"ד
שלום!
אני פותחת את אשכול זה בראש ובראשונה להגיב לדברי שירה. (כמובן שיש סיבות נוספות ואכמ"ל)
כפי שאמרתי בהודעתי הקודמת באשכול "מגורים- מי קובע?" יש הרבה מאוד להרחיב בנושא הדרישות.
אך לפני כן חשוב לי להבהיר שאין הכוונה ללכת עם שלטי ענק ביד ומשרוקיות בפה ולהכריז בראש חוצות שהגיע הזמן למהפך – כמו שאמרה לילי יש אנשים שאוהבים להיות שונים על מנת להתבלט...
וזה היופי בפורום זה- שאנשים יכולים להגיד את דעתם ואין בזה שום התבלטות אלא ממש לשם שמים ואני אסביר את המטרות.
אני רוצה לגעת באופן ספציפי בנושא הדרישות (שירה-הקדמת ואמרת שאת סוטה מהנושא אז אני איתך).
אין פה מקום בכלל להבהיר את ה"סיבה" שבשלה הבחורים דורשים, משום שברור שהסיבה הבסיסית היא שבחור ירא שמים וצדיק יושב ושוקד על לימודו , לא רוצה להיות טרוד בנושא הפרנסה ולכן יעדיף לקבל "מן המוכן" : אישה +בית+ $$$.
כמו שאמרו חז"ל: "אישה יפה , בית נאה, כלים יפים – מרחיבים את דעתו של האדם"
אך איפה מוזכר עיניי'ן הכסף?...
התורה מלמדת אותנו דרך ארץ :"נתמנה לאדם פרנסה יקח בית , אח"כ שדה ואח"כ אשה " שנאמר "אשר בנה" "אשר נטע" "אשר אירש אשה" (תוספתא סוטה ז' כ')
אם כך , להפך: הרי יש 3 הישגים שהגבר צריך שיהיו בידו לפני החתונה והם: לימוד תורה, פרנסה, ודירה.
בנושא לימוד התורה – נגיד שהגבר המצוי בימנו עבר את ה"מבחן"(למד בישיבה ואפילו נחשב עילוי...) , אך מה בנוגע לשאר הקריטריונים?
לא חסר בחורים שאומרים "עכשיו אני לא שומע הצעות – אני מרגיש שעוד לא מיציתי את עצמי בישיבה"... משפט כזה גורם באופן אינסטינקטיבי לכבוד כלפי הבחור וזה באמת משפט מעורר הערצה, אבל מה עם שאר הדברים?, למה מעטים מאוד הבחורים שאומרים: "כיצד אפרנס את אשתי לעתיד ומשפחתי בכבוד אם אני לא עומד ב2 התנאים הנוספים" - במקום שהוא יקח אחריות הוא מטיל את האחריות על האשה ודורש ממנה כסף ודירה.
במיוחד לאור העובדה שפרנסה בידי שמים - אם כך בואו נבטח בקב"ה ולא בכסף ורכוש של בשר ודם.
שירה,
את כתבת שאם יש דברים שמקובלים כבר הרבה זמן אז כנראה שהם הוכיחו את עצמם, אם כך הצגתי לך כרגע דפוס שהי'ה מקובל בעבר, למה כיום תפקידי הגבר הצטמצמו ללימוד תורה?( שוודאי שאין פה צמצום רוחני אלא כמותי)
כי הציבור החרדי בוחר באופן סלקטיבי לאיזה מוסכמות לציי'ת , מה שנוח – נתפס כ"מקובל זה דורות" ומה שלא נוח משנים בהתאם לחברה הדינאמית.
ולכן אין פה עיניי'ן של שבירת נורמות וניפוץ ערכים שקיי'מים והוכיחו את עצמם בבוחן המציאות , אלא שמירה על הצביון המדהים של הציבור החרדי ובמקביל זיהוי של תפקודים שלא מתבצעים כבר בצורה אפקטיבית.
אני לא חלוצה בנושא ההתנגדות הנחרצת ל"דרישות" , כי בינינו... לא נעים להיות גם בצד שיודעים שלמשפחה שלך יש המון כסף ואז הדרישות רק מעצימות.
ולדוגמא: ישנו רב מפורסם בירושלים שאמר שאת הבת שלו הוא לא "מוכר" לאף בחור– אמירה חזקה, והמבין יבין.... זו תחילתה של הדרך.
ובאותו עיניי'ן יש מקום להוסיף 2 נקודות:
- דרושה התעוררות גדולה בציבור הקדוש של הרבנים וגם המשגיחים וראשי הישיבות שאולי הם יקימו ועדות יכנסו אסיפות, ינקטו בצעדים (מצידי שגם ידביקו פשקווילים...) וכל זאת על מנת להכחיד את התופעה, בנתיי'ם לצערי יש עוד שמעודדים אותה.
- ישנם בחורים שלא דורשים כסף ודירה לשם שמים אלא כבר מתוך תאווה וגאווה...
למה תאווה? : כי אם יודעים שהבחורה באה מבית עם אמצעים רצונם "לחלוב" כמה שאפשר, ולהשיג מימון שוטף ל4 שנות הנישואים הראשונות לפחות- זאת תאווה.
למה גאווה? : כי בחור שנחשב "שפיץ" בישיבתו או לחילופין בעל יחוס וכדומה חושב שמגיע לו תמורה כספית בהתאם ל"מעמדו"... ואף נוקט בסכומים.
ועוד לפני ששמע על מעלותי'ה של הבחורה ואם יש התאמה ראשונית – הוא בודק את "מעלותיו" של חשבון הבנק המשפחתי-ומציב סכום עגול , יפה וגבוה ,כי ככל שהסכום הנדרש גבוה יותר – זה אומר על הבחור שהוא מבוקש יותר- זאת גאווה.
והפרדוקס הגדול ביותר הוא בחור הדורש בחורה שאבא שלה תלמיד חכם + בעל רכוש וכסף...
אם הוא תלמיד חכם מאיפה הכסף הרי הוא לא עובד (אלא אם כן הבחור מעודד שדידת בנקים כעיסוק צדדי...)
וזה רק על קצה המזלג בעיניי'ן הגשמיות שמשתלטת לנו על הרוחניות.
חברים יקרים, יש לי עוד הרבה לכתוב בנושא.
וזאת אעשה בעזרת ה' בהמשך, אך אין לי ספק שיהיו אנשים שישר ילכו צעד אחורה וינסו למצוא תירוצים כגון: אמממ ,אה, ו... , אבל...- וכל מיני גמגומים כגון אלה והיד עוד נטוי'ה...
אך בוודאי שאשמח לקבל גם ביקורת בונה ולהגיב על הדברים.
שירה, את לא צריכה להתביי'ש בכך שאת בן אדם חושב...
לילי, יש אנשים שמטרתם לא רק להתבלט בשונות שלהם, אלא לעשות שינויי'ם שיובילו אותנו לדרך המלך. והמטרה היא לדבוק בכוח וללא הרף בכל הדברים החיוביי'ם בציבור ולא לסור מהם, אך להבין שיש דברים הנזקקים לתיקון –ומחובתנו לתקנם על מנת שלא יתנפצו לנו בפנים ביום מן הימים.
חודש טוב לכולם!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 19:23 |
|
| |
ישר כוח.
תלמיד חכם נשאר תלמיד חכם גם כשהוא עובד לפרנסתו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 19:05 |
|
| |
תגובה שהגבתי באשכול "בחור עובד או בחור לומד", ואני חושבת שהיא רלוונטית גם לדיון הזה:
יש לר' נחמן סיפור מדהים, תובנתי במיוחד, שנקרא "תבואת השגעון".
הסיפור מספר על מלך שנתגלה לו כי כל התבואה של השנה הבאה תהיה בעלת פגם מוזר: כל האוכל אותה יהפך למשוגע. ישב המלך עם שריו ויועציו וחשב כיצד להתמודד עם הבעיה. בהתחלה הם חשבו שכדאי להם לשמור בצד תבואה טובה, כדי לפחות ש"הנהלת המדינה" תישאר שפויה, אך לאחר מחשבה קצרה הבינו שברגע שכל העם יהיו משוגעים, הם עצמם, "ההנהלה השפויה" יהיו ה"לא נורמלים", ולכן מוטב לאכול מן התבואה ולהתאים עצמם לעם, אך סיכמו בינהם שכל אחד מהם יעשה לעצמו סימן, שגם כשיהיה משוגע, לפחות לא יחשוב שהוא נורמלי וידע שהוא משוגע.
הסיפור הזה נהדר בעיני, הוא מסביר באופן מדויק את החילוק בין אמת יחסית לאמת מוחלטת.
אין ספק שללמוד תורה זוהי האמת המוחלטת, המושלמת, התכלית האמיתית.
אין ספק שבני התורה מהווים את העילית הרוחנית האיכותית של הציבור בעולם.
מאידך, אני מודעת לפער בין אידיאל למציאות, ושלעיתים המציאות מכתיבה לנו התנהלות אחרת מאשר זו שהיינו חפצים בה. לא תמיד החיים מאפשרים לאדם, עם כל הרצון הטוב ומלוא הנכונות, לשבת ללמוד בלא הפרעה כל ימיו. הרבה פעמים אדם נאלץ לצאת את "עולם המעשה" ולעשות לביתו, ואני לא מדברת על מותרות, אני מדברת על צרכים קיומיים. העניין הוא שיש כאלו שלאחר שהם פורשים, על מנת להרגיש טוב עם עצמם, הם מתחילים לדבר על "הבטלנים שבכולל", וכאן נעוצה הבעיה הגדולה. מילא פרשת, היית חייב ואף אחד לא בא אליך בטענות, זו האמת היחסית שלך, אבל לפחות תהיה מודע לאמת המוחלטת המקורית, ואל תטען שהיחסית שלך היא כזו.
לענות על השאלה בראשית האשכול אינני יכולה, אני חושבת שהיא אינדיווידואלית לכל אחד בפני עצמו, ושנוסחה מוחלטת לשאלה זו סופה כשלון. אני מודעת לעובדה ש"תורה בכל מחיר" זו דרך למעטים, לא דרך לרבים. כשאני נפגשת עם בחור והוא אומר שהוא מתכנן לשבת ללמוד כל החיים, זה קצת מרתיע אותי. אני שואלת את עצמי אם הבחור הזה מודע לכך שהוא הולך להיות אבא ובעל ולקחת איזשהי אחריות פיננסית על משפחה, ושאולי המציאות לא תתאים לתכנונים ארוכי הטווח שלו. לרצות להישאר כל הזמן בלימוד? זה סיפור אחר, ואני חושבת שקיומו של ה"רצון" הזה מבדיל בין אלו שסוגרים את הגמרא בכאב אם המציאות מחייבת, לבין אלו שממתינים לרגע הזה כדי לברוח מהכולל.
אני חושבת שהמשפט שכתבתי: "מילא פרשת, היית חייב ואף אחד לא בא אליך בטענות, זו האמת היחסית שלך, אבל לפחות תהיה מודע לאמת המוחלטת המקורית"- הוא לא מדויק.
למה הוא לא מדויק? כי אם נודה על האמת- בהחלט באים אליו בטענות, הרבה פעמים משום שאברכים מחזיקים באמת המוחלטת הם מתייחסים אל הציבור העובד לא כבעלי אמת יחסית, אלא כבעלי שקר. אם בחתונה אני יכולה לשמוע ריכול קלפטעי בסגנון של: "תגידי, שמעת שהבעל של רוחי עזב את הכולל והוא חצי עובד\לומד עכשיו...?", עם נימת עליונות מזלזלת, אותי זה מרגיז, מה את יודעת מה היו השיקולים שלה?... אז נכון שאת ב"ה מצאת משרה, וההורים שלך ושלו אירגנו לכם דירה, אבל מה את יודעת מה קורה אצל רוחי?... למה הופכים את זה לנייעס? למה כאלו שיצאו לפרנס את משפחתם צריכים לחוש כאנשי שקר? כאנשים נטולי לגיטימציה?
אתם יודעים מה קורה כאן מבחינה פסיכולוגית? כל אחד מנסה להגן על עצמו!
ציבור האברכים חש שמתייחסים אליו כפראזיט, אם פעם זה היה מבחוץ (הציבור החילוני), הרי שהיום זה גם מבפנים (הציבור החרדי), ועל מנת להמשיך להצליח להחזיק מעמד בחיי תורה הם גיבשו גאוות יחידה, תחושת עליונות, אנחנו הצדיקים האמיתיים, נושאי הלפיד, אברך שעזב את הכולל הוא כזה ש"לא עמד בניסיון", הוא סוג ב', ג', ד'...ת'. הלחץ החברתי הוא אדיר.
והציבור העובד, לא נשאר חייב, גם הם הרי חייבים להגן על עצמם- הם הרי לא עשו שום עבירה, הרי גם התנ"ך וגם התלמוד תומכים בחיי עבודה כדרך לרבים, אז נכון אנחנו לא במדרגה של להיות אברכים כל החיים, אבל למה אנחנו צריכים להרגיש מוקעים? למה אנחנו צריכים לפחד מ"מה יגידו"? פלא שהם מתחילים לדבר על הבטלנים שבכולל?...
וזו לולאה אין סופית שחונקת את עצמה.
כפי שציינתי, אני סבורה, בניגוד לצורת החינוך בסמינרים, ש"תורה בכל מחיר"- זו דרך למעטים, לא לרבים. אני מאמינה בה כאידיאל אמיתי, כאידיאל הכי אמיתי שיש, אבל אני חושבת לפעמים צריך להתחשב במציאות, ושזה לא הופך את האדם לטוב פחות. בן תורה זה מהות, לא מקצוע. יהודי אמיתי יכול להישאר בן תורה גם כאשר הוא עובד לפרנסתו. אני לא יוצאת נגד החינוך בסמינרים, אני בהחלט חושבת שסמינר צריך לחנך לאידיאל המושלם ביותר, לאמת הנאצלת, המדויקת והמוחלטת, למה לחנך לחיי בדיעבד כאשר אפשר לחנך לחיי לכתחילה? אלא שבד בבד צריך לדעת להנחות גם באופן אינדוידואלי, שקיים כזה מושג אמת יחסית, שזה לא "עבירה" לבעל לפרנס בית כשצריך, שאישה לא אמורה להיות "המשגיח הרוחני" של בעלה (אני מכירה, אישית, זוג שהתגרש בגלל זה), שיש את השיעורים הגבוהים בסמינר, ויש את החיים בבית, ובחיים בבית לא מביאים משפטים ערטילאיים שאמרה שהרבנית בשיעור סמינר, אלא הבעל והאישה מדברים בינהם עם המצב, מנסים לגבש אסטרנגיה והולכים להתייעץ עם רב באופן פרטני.
רק, לא משנה מה אתה עושה, אל תשכח לדעת מהו הססטוס האמיתי שלך. לדעת איפה האמת המוחלטת, איפה השקר המוחלט ולדעת להכיר גם בנכונותה של האמת היחסית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 19:00 |
|
| |
לא משנה באיזו רוח אתה אומר את דברי הביקורת, ולא משנה למי הם מפריעים ולמי לא. היות ומדובר בפורום "שידוכי חרדים", נראה לי שזה לא המקום.
ההשקפה של גדולי ישראל (שאיני יודע אם אני ראוי להציגה) היא שהאידיאל הוא יראת שמים וקיום התורה - הוא האידיאל היהודי. ולקיומו הפרטי של כל אחד ואחד והכללי של כולם, בדור שלנו, עדיף לשבת באוהלה של תורה כל עוד הדבר אפשרי. כך גם יגברו הסיכויים להעמדת תלמידים שיהיו מגדולי ישראל - ויש אידיאל להעמיד תלמידים, ומן הסתם לדאוג שיהיו כמה שיותר גדולים. (ובמילים אחרות ניתן לקרוא לו "ייצור גדולים" - אולי זה קצת שונה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 18:29 |
|
| |
קודם כל להבהיר, הביקורת שלי היא ברוח "נאמנים פצעי אוהב", אני לא תוקף לשם לתקוף. ואם אני לא רצוי פה, ואם אנשים כאן לא יודעים ולא מסוגלים לקבל ביקורת, אלכה ואשובה אל מקומי הראשון...
"אידיאל יצור הגדולים", בנוסף היותו חשוב מאוד לעם ישראל ולתורה, הוא גם אידיאל עבור כל אחד ואחד, שגם אם לא יצא גדול, יכול לצאת "חצי גדול", או "רבע". גם זה משהו גדול. למה לא לשאוף להכי טוב?".
אין מקור לאידאל כזה, מדובר בהמצאה חרדית.
בן אדם צריך לשאוף לקיים את ייעודו בעולם ולממש את הפוטנציאל שלו בצורה מקסימאלית, בהחלט, מסכים. אבל ! הדגש הוא על שלו !!!
ולגבי הגמרא שציטטת, אין משם ראיה, זה לא רלוונטי, מדובר בטיעון מוטעה ידוע. הגמרא ממש לא מתכוונת שצריך להוליך אלף בדרך שלא מתאימה להם בשביל אחד שזה כן מתאים לו, תקרא את הגמרא, לא הבנת אותה.
ולגבי אידאל "ייצור הגדולים", זה נאמר בציניות. גדולים לא מייצרים, הם נוצרים מעצמם, יותר נכון לומר "יוצרים את עצמם", לא צריך לדאוג להם, הם יבואו, לא אלמן ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 18:01 |
|
| |
והמנהל הנכבד כותב:"3. טוב אני מכיר את החלטורות האלו מעצם היותי בחור ישיבה אברך שלומד ומתעתד להיות ראש ישיבה או גדול הדור לא יבזה את עצמו בעבודות הללו (הביזוי הוא לא בעיניים שלי אלא של הרחוב מה לעשות זה המצב)... ותחשבי את עם עצמך את רואה את הרב קנייבסקי סוחב ארגזי יין או מסדר עגבניות בחנות או נוהג במשאית בשר???".
שים לב כבודו:"א"ל רב לרב כהנא הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא בי מלתא" (תלמוד בבלי מסכת פסחים קיג ע"א)
ולתועלת מי שלא מבין, "אמר לו רב לרב כהנא:"פשוט נבלה בשוק וקבל שכר, ואל תאמר כהן אני, אדם גדול אני, ושנוא עליי הדבר" !
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 17:54 |
|
| |
הבבא תור.
נדמה לי שזו לא פעם ראשונה שאתה בוחר דוקא בפורום הזה ע"מ לתקוף את התנהגות הציבור החרדי.
אני בהחלט חושב שיש מקום לדיונים בין ד"ל לחרדים, אבל לא חושב שהפורום הזה מקום מתאים לכך. (אלא אם כן קבלת על עצמך להציל את הציבור החרדי מהשקפת עולם שונה משלך ואתה מנסה להטיף בכל מקום והזדמנות)
---------
רוב גדולי ישראל בדורות האחרונים היו כאלה שהקדישו את כל חייהם ללימוד התורה במסירות נפש, עד כדי שהפך למקובל אצל רוב תלמידי החכמים ואנשי החינוך שע"מ לצאת גדול צריך להקדיש את הזמן אך ורק ללימוד תורה. (ועכשיו אפשר לפתוח דיון "מי אלה גדולי ישראל" - לא כאן)
"אידיאל יצור הגדולים", בנוסף היותו חשוב מאוד לעם ישראל ולתורה, הוא גם אידיאל עבור כל אחד ואחד, שגם אם לא יצא גדול, יכול לצאת "חצי גדול", או "רבע". גם זה משהו גדול. למה לא לשאוף להכי טוב?
וכבר אמרו חז"ל:
"אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא מהן מאה למשנה, מאה למשנה יוצאין מהן עשרה לתלמוד, עשרה לתלמוד יוצא מהם אחד להוראה"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 17:53 |
|
| |
ועד שקם אותו "גדול" באה אחת ובטפשות ובחוצפה רוצה להכות אותו על קודקודו ולקיים "דור ששופט את שופטיו".
"אז אני חושבת שהסיפור של הרב הזה הוא עדיין סיפור קמצנות גרידא... זה נראה לי טיפשי ביותר שרב ילך נגד ציבור שלם.... ואם את יכולה אבקש ממך מעל דפי הפורום לחשוף את שמו כדי שכל אחד ישפוט לבד".
מדברייך ניכר שאין לך מושג במעשי גדולים, אז מה פתאום את מעבירה עליהן ביקורת ?
אדרבא ואדרבא, שימי לב כמה אינך מבינה, זה מדד לאדם גדול שאתם כל כך חושקים בו - היכולת ללכת נגד הזרם !
הרי לפי דברייך ה"גדול" צריך להיות כמו כלב, להפנות את הראש אחורה ולראות לאן רוצה הבעלים ללכת, במקום להוביל ולהנהיג...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 17:39 |
|
| |
ועוד משהוא שמפריע לי, התאווה הזאת ל "גדלות".
מה המקור לשאיפה החרדית הכל כך "גדולה" (תרתי משמע) הזאת שעל מזבחה היא מקריבה את מירב בניה ? איזה מין אידאל זה בכלל ?
אין לכם אידאלים אמיתיים שעשיתם את "אידאל ייצור הגדולים" לאידאל הכי גדול שלכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2006 17:33 |
|
| |
נכתב פה באחת מההודעות, ואני מצטט:"מי יהיו גדולי הדור הבא מי????
בשביל להוציא גדול הדור אחד צריכים ללמד אלפים יומם ולילה כדי שיצא אחד!!!
במקום הזה אין מקום לשינוי בלי רועה צאן הדור הולך לאיבוד....".
לטעון שצריך להקריב את כל העדר בשביל הרועה, זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. הרי מי נועד למי ?
הרועה נועד בשביל העדר או העדר נועד בשביל הרועה ?
איזה קו מחשבה מעוות, מוליכים אלפים ורבבות יהודים בדרך לא נכונה, רק כדי שאחד מהם יצא "גדול"...
מה גם שמהדרך הזאת לא יצא שום "גדול", ה"גדול" יש לו את הדרך שלו, והוא לא צריך את ה"עזרה" הזאת ולא את ההקרבה הזאת.
בכלל, יש משהוא פרדוסקלי באשכול הזה, מצד אחד אומרים "מי אנחנו" ו"מה אנחנו מבינים" ו"גדול כזה הוא רק חד בדרא", אבל מצד שני יוצאים בהצהרות כגון "אי אפשר גם להיות גדול וגם לעבוד", רגע אחד ! מאיפה אתה יודע ? ניסית ???
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2006 03:08 |
|
| |
חזרה לנושא הראשון...
באמת המושג הזה של "קעסט" (לא לוקח אחריות על האיות), הוא לא מושג חדש ביהדות והיה נהוג כמה מאות שנים באירופה. כלומר, שמי שרצה להשיא את בתו לת"ח ורצה שחתנו ימשיך להיות ת"ח היה צריך להתחייב להחזיק אותו כ 5 שנים אחרי החתונה. זה היה אז.
אלא שיש לעמוד על כמה הבדלים בין אז להיום -
א. עיקר נטל הפרנסה בזמנים ההם היה מוטל על הגבר, נשים לא נהגו לעבוד מחוץ לבית ולא יכלו לעבוד בעבודות מכניסות. כך שללא התמיכה מהשווער לא היה שייך בכלל לשבת וללמוד כל היום. ובאמת מי שלא מצא משרה תורנית (המושג 'כולל' לא היה קיים בצורה שאנו מכירים אותו היום) אחרי שנגמרה התקופה היה נאלץ לשלוח ידו באיזו מלאכה. וכמאמר ר' ישמעאל "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". היום ב"ה הנשים הצדקניות לא רק שעוסקות בגידול ובחינוך גם יוצאות לעבוד ופעמים שאף מכניסות סכומים נאים, וגם ב"ה זכינו ל'כוללים' שדואגים לתת לאברכים קצת "שכר בטלה" על כך שהם בטלים ממלאכתם ועוסקים בתורה.
ב. עלויות המחיה בזמנים ההם (למי שהיה מוכן לחיות בעוני ובצמצום - כדרכה של תורה) היו זעירות יחסית להיום. בחשבון פשוט רק עלויות הדיור ב 5 שנים הם בין 15 ל 30 אלף $ (תלוי איפה). וזה לפני שדיברנו על כל הפינוקים אשר לא שיערום אבותינו הנהוגים היום אפי' אצל אביוני העם (טיטולים חד פעמיים, מזגן, פלאפונים, מגורים במקומות יקרים ועוד כיו"ב).
ג. אחוז בני התורה בציבור הכללי של אז היה זעום, ועוד יותר זעום היה מספרן של הבנות שהיו מוכנות להתחתן עם "בטלן". היום ב"ה ותודות לחזו"א ולשרה שנירר, רוב הציבור החרדי של היום (הליטאי עכ"פ) מורכב מכאלה שכל חפצם (במוצהר עכ"פ) הוא "שבתי בבית ה' כל ימי חיי". ועוד יותר גדול מספרן של הבנות שלא מוכנות להתפשר על פחות מהרעק"א של הדור הבא (בצדק! מגיע להן!). אלא שהרבה מהן בעצמן בנות לכאלה שרוצים להיות הרעק"א של הדור הבא, כלומר - שאינם עובדים. וא"כ "כסף מנלן?" (גמ' קידושין ב.).
ד. הבדל שולי, אבל מאוד משפיע לצורך הענין - הילודה בציבור החרדי ב"ה הכפילה ושילשה את עצמה מאז. כלומר - יותר ילדים לגדל + יותר ילדים לחתן = הרבה שמחה ומעט $.
והמורם מתוך הנאמר לעיל שיש לעיין היטב איזה מקום יש ל"דרישות" בימינו, מצד אחד עלויות המחיה גבוהות יותר אך מאידך מקורות ההכנסה יותר מוצלחים ויתכן שמאפשרים למי שמוכן לוותר על מותרות, ללמוד בחברותא עם השווער, מבלי שאחד מהם יצטרך לקום מהגמ' כדי לחזר אחר ה $ החסר.
כמובן כל זה במישור האידיאלי...
אם ה' יתן לי כח וזמן אשתדל לכתוב בל"נ גם על מה שקורה "בלמעשה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2006 00:48 |
|
| |
יווווווווו אני אני אוהבת כסףףףףף כסףףף ועוד כסףף....
אבא שלי הציע שאנער אותו ,השקל שיפול יהיה שלי:)
אבל שקל....מה זה יעזור לי...:(.
.הם רוצים את השקל הזה כפול 40 אלף דולר..
טוב אז הלכתי ללמוד לימודים אקדמאים בלי בעיות...
עם התואר שלי בסוף אני אעשה מיליונים בשנה...
אבל שהבעל שלי יהיה עקרת הבית !!!!!!!!!!
חחחחחח,
אני מוכנה להחליף ..בתנאי שיהיה לו כסףףף המוןןןן כסף...
איי איי שיהיו בריאים ההורים שלי אכלו על קרטון הפוך
היום יש להם וילה ויותר מ7 ילדים.+עסק פרטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2006 17:20 |
|
| |
שלום,
אני חדשה פה ונרשמתי רק בגלל הפורום הזה,
שרציתי להגיב בו.
לא ממש קראתי את כל המלל שאנשים שפכו כאן, אבל אגיב למה שקראתי מלמעלה.
דעתי בנושא הדולרים היא:
אין שום סיבה שבעולם, שבחור ידרוש שהבחורה תיתן יותר ממנו.
גם אם הוא חכם, מוכשר, ירא שמים ומתכוון ללמוד כל החיים.
לא מספיק שהבחורה מסכימה (מרצונה אמנם, אבל מסכימה) שהבחור ילמד ולא יעבוד, והיא תפרנס,
עוד לבחורים יש דרישות. למה?
בחור טוב אמור להתחתן עם בחורה טובה,
כשפותחים עסק, כל אחד צריך לתת שווה שבשווה,
אלא אם כן לאחד הצדדים יש מעלות נוספות,
ואז הצד השני אמור לפצות על כך בכסף,
זה לא נראה לי נורמלי שבחור ירצה להתחתן עם אחת שהיא פחות ממנו , בגלל הכסף,
אך לצערנו (לצערי לפחות), זה קורה והרבה,
צריך לעצור את המקובלות החברתית-חרדית הזאת ומיד.
כל בחורה שמסכימה לתת יותר מהבחור
(לא כי יש לה, אלא כי הבחור דורש וההורים נכנסים לחובות)
היא שותפה לפשע, מכאן צריך לעצור את זה.
מקווה שהמסר ברור, אשמח לקבל תגובות,
שבת שלום לכולם!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 13:19 |
|
| |
ואני חשבתי שאני עדין כלפיהם..
טוב אני מקווה שלפחות מישהו זה יפחיד
אילו אלוקים היה משליך משמים כל מה שבני אדם מבקשים, היו כולם מסתובבים עם ראשים שבורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 09:32 |
|
| |
בס"ד
דבש
לא אכפת לי כ"כ שתקלל את אלו.........
אבל מדוע בכאלו תאורים מגעילים ומזוויעים??
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2006 23:21 |
|
| |
ישפאי...דווקא את הסיפור שלך שמעתי על עניין החתונות ועוד לא מעט שיפצורים אבל העניין ברור..
מכיוון שאני הוא זה שבגללי העלו את האשכול מן האו אל העוגן..
אז אני אגיד כמה מילים
אני בעד נדוניה אני נגד דירה אני בעד התחלה טובה אני נגד דירה
אני אישית לא ידרוש דירה ולא רק בגלל שאני לא שווה את זה...
את האשכול הזה רציתי כעוגן עקב האחרון שהתארס במשפחה שלנו והשידוך כל הזמן היה על סף פיצוץ בעיקר בגלל הכסף....אמא שלי הסכימה ל60,000 לדירה שהמקסימום עלות שלה תהיה פי שתיים והחצופים עדיין עשו בעיות
וכשראו שאמא שלי לא תרד מזה ולא תוותר להם אז הם עברו לנושא החתונה והיו עושים לנו שטויות לדוגמא:
שימוש ציני ב-רבה' עד שאמא שלי נשבר לה והיא הסבירה להם שהם מתחתנים איתו ולא עם הרבה' ולהפך
ולרוב מי שלוקח הרבה על עצמו הוא לרוב מעכר לא קטן ועם כאלה לא הייתי מסכים להתחתן
אה ולא שוברים שידוך בגלל כסף ומי שעושה את זה שעצמותיו ישחקו בגנהום שעכברים יאכלו אותם
לדעתי הבנות שוות יותר עובדה שיש עודף בנות , מה אני מתכוון, שיש הרבה יותר מתקלקלים ממתקלקלות באחוזים ובמספרים. ויש קהילה מסוימת בניו יורק ששמה על שידוך של בת מקבלים סכום מכובד ביותר.
בהצלחה לכולם ושוב מי שמבטל שידוך בגלל כסף שעכברים ילקקו לו את הדם עד הטיפה האחרונה
|
|
|
|
|
|
