נסיעה בשבת לבית כנסת, כיצד להתנהג?

ארבל - הנקודה שאתה מעלה נכונה מאוד. אבל יש לדעתי לסייג אותה - אדם שיודע שמשהו הוא אסור ובעייתי ובכל זאת עושה אותו - למשל: אדם שיבוא להתארח אצלי בפסח ויביא לי מתנה שהיא חמץ (לא כשר לפסח בהכשר שונה משלי), יתקבל בצורה פחות לבבית מאדם שבא לבי"כ בשבת וחושב שזה בסדר לבוא עם האוטו.
אני מסכימה עם זה שאדם שרוצה לבוא לבי"כ, מן הראוי שיברר קודם אם מתאים לבוא עם האוטו, אבל "רק נסעתי באוטו, לא הדלקתי אש".... מזעזע ככל שישמע, יש אנשים שלא יודעים שזה אסור.

נראה לי שכוונת הרב אבינר היתה, שלמרות שהם מחללים שבת, למרות שהם נוסעים ברכב ומדברים בטלפון, הרי הם מרגישים מספיק יהודים כדי להגיע לבי"כ. זה לא יותר טוב מאלה (כאן בארץ) שאילו ביום כיפור לא באים?

תל_תלית

מספר  דברים  להבהרה.

א.  אין  דומה  משפחה  כמו  בדוגמא  שהבאתי,  אשר  רבש"ע  כוון  אותה  באופן  שכזה  להתקרב,  לבין  מי
    שנוסע  לביכ"נ  בשבת  ובחג  ביודעו  שהדבר  אסור,  שאז  אין  שום  היתר  לעודד  אותו.

ב.  הוא  הוא  סרגל  ההתנהגות  שאליו  הינך  מתייחסת,  ישנו  כלל  האומר  בדרך  שאדם  רוצה  לילך  בה  מוליכין  אותו.  מי שסתם  נוסע  לטייל  בשבת  ללא  רגשות  כלשהם  לדברים  שבקדושה  ועקב  כך  ממשיך  לטייל  ולנוע  במשעולי  היהדות  בדרך  האמת  דינו  שונה  לחלוטין  מאשר  מי  שמודע  כי  ביכ"נ  הינו  מקום  מקודש  ומגיע  אליו  תוך  כדי  ביזוי  קדשי  ישראל.  כדוגמא  נביא  אפשרות  שמאן  דהוא  מוזמן  לארוע  פתיחה  חגיגי  של  פרוייקט  מסויים,  מתלבש בהתאם,  אך בדרך  הולך  לנקות  בור  ביוב  מצחין  וממשיך  ישירות  לארוע  החגיגי  עם  כל  הצחנה  שדבקה  בו...

אכן,  חובה  עלינו  ללמד  זכות  על  כל  אדם  מישראל,  אך  כפי  שהחוק  מפליל  מי  שמסיע  ביודעין  שודד  לביצוע  שוד  כשותף  לפשע,  איננו  רשאים  לעודד  מחללי  שבת  ועוברי  עבירה  בפרהסיה.

ארבל - הדוגמא שלך פשוט מעולה!
היה ברור לכולם איך הגיעה המשפחה הזו ליישוב, והבקשה שלה היתה חילול שבת מוחלט.
אפשר אפילו לדרג את רצון המשפחה הזו להתקרב (באותה שבת) ליהדות ככמעט 0.
התייחסו אליהם יפה.
נתנו להם לגיטימציה להיות בסעודת שבת, כיוון ש"הם כבר ממילא כאן...".
וזה יצר רצון לקרבה נוספת.
עכשיו - משפחה שכבר מגיעה לבי"כ, "סרגל הרצון שלהם" הוא סביר להניח יותר מאותה משפחה. אז אם הם כבר הגיעו - תגובה נעימה, והסבר של הכללים הנהוגים יעלו את "מדד הרצון להתקרבות" בסרגל, או לפחות יפחיתו את "מדד הסלידה" מהיהדות.
אני לא חושבת שהרב אבינר אמר שצריך לעודד אנשים להגיע בשבת לבי"כ ברכב. אבל האמת היא שאף אחד מאיתנו לא יודע מה הוא אמר (כולנו יודעים מה אמרו שהוא אמר...), וצריך לזכור גם את זה..

תל_תלית

כמה  טיפים  קטנים  מתוך  נסיון  החיים

כל  פעולה  חייבת  ככל  האפר  להתבצע  בסבר  פנים  יפות  ומקרב,  אך  באם  רואים  שיש אי אכפתיות  במכוון,  חובה  למחות.

בהיותי  בשעתו   תקופה  קצרה  בישוב  דתי   אשר  בקרבתו  אתרים  רבים  לטיול,  הופיעה  לפתע  בשבת  לפנה"צ  משפחה  שנתקעה  עם  הרכב  בסמוך,  בנסיון  לקבל  עזרה  בגרירית / חילוץ  הרכב.  רב  הישוב  היה  הראשון  שנפגש  עימם ,  ומיד  הזמינם  כדבר  ראשון  ומובן  מאליו  להצטרף  לסעודת  השבת  ואח"כ  לסיור  רגלי  בישוב  וסביבתו  הקרובה,  וכך  לאט  לאט   המשיך  לארח  ולקרב  אותם, כולל  סעודה  שלישית  וכיו"ב.  מיד  בצאת  השבת   הרב  ביקש ממכונאי רכב  המתגורר  בישוב  לצאת ולסייע  ללא  תמורה  בטיפול  ברכב.  וכמובן  מילות  תודה  מאותה  משפחה על  הארוח  והבילוי  הבלתי  מתוכננים.
התוצאה.  המשפחה  המשיכה  בקשר  עם  אנשי  הישוב שאף  היו  מארחים  אותה  מידי  פעם  לשבתות  וחגים,  מבלי  להכנס  לנשמתם.  ו....   כמובן  וכצפוי  הם  החלו  לשמור  שבת  ומצוות  כשראו  את  היופי  שבכך.

זה  טוב  כשיש  עם  מי  לדבר.  אך  לעודד  עוברי  עבירה,  כלל  וכלל  לא  שייך. 

אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין כמה דברים:
1. לא יודעת מה אמר הרב אבינר (גם אם לא מחבבים אותו, הוא עדיין זכאי לתואר "רב"). לא מוואלה או מאנרג'י אנחנו יכולים לדעת את האמת. ואנחנו מכירים את האתרים האלו - דיוק זה לא הצד החזק שלהם בכלל, וכשמדובר בהוצאת דברי רבנים מהקשרם - הם ממש מומחים...
2. אני מתייחסת באופן נקודתי לנושא הגעה לבי"כ ברכב: הדבר הזה אסור לחלוטין מבחינת ההלכה. אין על זה שאלה בכלל.
בגלל שזה אסור אתה גם לא יכול להזמין חילוני שיבוא לבי"כ כשאתה יודע שהוא יגיע עם רכב.
עיקר השאלה היא מה קורה עם אדם שפתאום "מתחשק לו" להיות בבי"כ, והוא כבר הגיע עם רכב.
כאן יש לדעתי 2 שלבים: בשלב הראשון מקבלים אותו בסבר פנים נעימות על עצם הגעתו לבי"כ (ולא על דרך ההגעה...).
בשלב השני (לא יודעת אחרי כמה זמן), אחרי שהאדם מרגיש שאין לאף אחד מטרה לתקוף אותו באופן אישי (וכמים הפנים...), אפשר להעיר לו בצורה נעימה, שבשבת אסור לנסוע ברכב, והיינו שמחים אם היה יכול לבוא באופן אחר, אם זה לא הולך, הרבה יעדיפו לחנות רחוק יותר כדי להתחשב "ברגשות הדתיים".

כמו שאני רואה את זה יש 3 סגי אנשים:
1. דתיים/חרדים, שהדת חשובה ויקרה להם (ברמות שונות, בסדר?)
2. אנשים ששונאים ומתעבים את הדת/אפיקורסים וכו'. קשה לכתוב את זה אבל לא יודעת מה עושים איתם.
3. אנשים שהם די ניטרליים. לא יאכלו חזיר, אבל יאכלו אוכל לא כשר, וכו' - כמו "חוטא לתאבון". אנשים כאלו אם תקרב אותם קצת, ולא תעיף אותם מבי"כ אם הגיעו עם רכב, יוכלו להמשיך ולהתקרב.

ועוד נקודה אחת (וואו, יצא ארוך):
כמו שכשרוצים להכנס (להבדיל אלפי הבדלות) למסגד, יש כללים ויש לנהוג לפיהם, כך צריך לדעת שיש כללי התנהגות בבי"כ (או באולם של בי"כ וכו'). אבל, יש גם דרך לומר אותם.... 

תל_תלית

מבין  היטב  לנקודת  המוצא  שלך  שברור  לי  כי  נכתבה  בתום  לב  ומתוך  יחס  חיובי  לקרוב  רחוקים.

כמי  שמעורה  כבר  שנים  רבות  מאד  בתחום  קרוב  רחוקים (בעבר  באופן  פרטני  ובהווה  גם  במסגרת  ארגון מסוים הפועל  ללא  החדרת  דעות  לכוון  חוג  מסוים  אלא  בהצגת  היהדות  נטו  בלבד, כמתנדב.  ובמקביל גם  באופן  פרטני)  כבר  התיעצתי  עם  גדולי  תורה  וחשובים מבין  פוסקי ההלכה  בדורנו  שגם  מתמחים  במגזר  המתענינים  והמתקרבים  ליהדות,  וכן  מתוך  פסקי  הלכה  מפורשים  והלכות  מפורשות,  ברור  כשמש  שאין  מקום  כלשהו  לסטות  כי הוא זה  מההלכה  ע"מ  לקרב  מישהו.  וכמשל  אביא  את  הדבר  הבא:
לצחי יש  בר מצוה  בשבת  חוה"מ  פסח.  כבר סגרו  על  ארוע  הכולל  עליה  לתורה  ביהכ"נ  ואח"כ  באולם הסמוך  כיבוד  קל  לכל  המתפללים  והאורחים  לרגל  הארוע.
המשפחה  קיבלה  את  מפתחות  האולם (שהוכשר  כדת  וכדין  לפסח  בפיקוח  רב ביהכ"נ - ואין  זה  משנה  האם  הוא  אשכנזי  או  מעדות המזרח,  חרדי  או  בוגר  ישיבת  הסדר/תיכונית  וכיו"ב)  ולפתע  הבחורציק מגיע  לביהכ"נ  ע"פ כל  כללי  טקס  בר מצוה  בשבת  חוה"מ   עטור  בטלית  ותפילין, כמובן  כי  ע"מ  להוכיח  בבא  היום  לרבש"ע  בפני  בי"ד של מעלה  כי  אינו  בגדר  קרקפתא  דלא מנח תפילין  הגיע  גם  צלם  לביהכ"נ, יחד  עימם  הגיע  גם  מישהו  שיקליט  את  הארוע,  וכמובן  שהקיטטרינג  שהכין  את  הכיבוד  הביא  קצת  מצות  שעל  האריזה  היה  כתוב  בגדול  חמץ,  ועוגיות  וכיו"ב  ללא  הכשר  כלשו  לכל  השנה  ובפרט  לפסח.  כמובן  שהבחורציק  חתן  השמחה  הגיע  מהבית  ברכב עם  הוריו  וגם  הקיטרינג  הביא  את  הכל  בשבת  בבוקר  לפני  תחילת  התפילה  והגעת  ראשוני  המתפללים   ברכב,  חיברו  את  הפלטות  לחימום  החמין  שכל  בהרכבו  גרגרי  חיטה....   על  השולחנות  אף  העמידו  בקבוקי  בירה...  וכו'  וכיו"ב.

לשיטתך,  מכיון  שהמטרה  היא  לקרב  ולקבל  בסבר  פנים  יפות,  משמע  שמומלץ  לכל  המתפללים  שומרי המצוות  לא  לפגוע  בבחורציק ובמשפחתו  ולהצטרף  לארוע , לקדש  על  יין מובחר  תוצרת  מנזר  לטרון / בית ג'אלא  ולטעום מהכיבוד  והחמין, כולל  פשטידת  אטריות  כמיטב  המסורת  היהודית  בשבת  בבוקר,  ולהרים  כוס  בירה  לחיי  חתן  השמחה.... 

באם  נפתח  סידור תפילה  (במרביתם מודפס  לאחר  תפילת  שחרית  ליום חול)  ונראה  את  האמור בי"ג  עיקרי  האמונה  נמצא  בעיקר/כלל  ח'   אני  מאמין  באמונה  שלמה  שכל  התורה  המצויה עתה  בידינו  היא  הנתונה  למשה רבנו עליו השלום.    כלל/עיקר  ט'  אני  מאמין  באמונה  שלמה  שזאת  התורה  לא  תהא  מוחלפת  ולא  תהא  תורה  אחרת  מאת  הבורא  יתברך  שמו.

ומכיון שכך הם  הדברים. כל  מי  שמנסה  ללכת  לקראת  ולסנגר  על  עוברי עבירה  בפרהסיה  וחמור  מכך  אף  לעודד  אותם. הרי  הוא  כופר  בעיקרי  האמונה  היהדותית  ואינו  טוב  במאומה מהכופרים  עצמם !!! 

ברירת  המחדל  היא  האם  כמו  אבינר  לפעול  ברוח  פסיקת  מועצת  חכמי  גבעת  שייח' באדר  כמובא  בקישור  הרצ"ב    http://news.walla.co.il/?w=//885922    או  ע"פ  ההלכה  יהודית      


ברשותי ספרים  רבים (  גם  כאלו  שרק  לאחרונה  ראו  אור מחדש  ) מרבנים  הפתוחים  לרגשות  הציבור בכלל  אך  יודעים  לנתב  היטב  בין  הרגשות  מבלי  לסטות כי  הוא  זה  מההלכה.  ומי  שירצה  יוכל  לפנות  אלי  באישי  בנדון  ואי"ה  אשתדל  להשיב  כמיטב  יכולתי)

חוזר  ומדגיש.  הבאתי  דברים כפשוטם  וכהוייתם  מבלי  נסיון  ח"ו  לפגוע   בתל_תלית  אלא  לפקוח  אינם  באופן  מציאותי  ע"פ  עקרונות  היהדות.

תוקן על ידי - ארבל45 - 04/04/2006 13:11:47

תשמעי מדאם סמויה!

ברור שיש מצוות קירוב רחוקים, ולאהוב את הגר ולהאיר פנים ולהכניס אורחים ואנחנו נעשה זאת בכל מאודנו ובכל יכולתנו.

הנקודה כאן היא התבטאות של רב עם מעמד, רב שיש לו השפעה על ציבור שמצהיר שהוא נהנה לראות את חילולי השבת, זה צורב כל לב יהודי רגיש. כשיהודי מוחה על חילול שבת, כך לימד ה'חפץ חיים' זצ"ל, הוא זועק "איי, כואב לי" כי כשכואב - צועקים.
אלוקים מבקש בתורה "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", הנסיעה ברכב מבעירה אש, והנה מגיע רב ונהנה מזה שיהודי נוסע בשבת - כי הוא בא להתפלל. שומו שמים! בגלל שהוא מגיע לבית הכנסת הותרו כל הגבולות? לא תוקעים בשופר בראש השנה אם הוא חל בשבת, מחשש שמא יהיה איזה יהודי שיטלטל את השופר בשבת, וכאן לקנאות ביהודים תועים אלו?
נחמץ הלב.

אפרופו קירוב רחוקים, כמה הציבור של רב אבינר משקיע בתחום לעומת הציבור החרדי?

שלום.
אני סמויה כאן כבר תקופה, והפעם החלטתי להגיב.
נראה לי שאחת הבעיות הגדולות בישראל היא הנתק בין דתיים/חרדיםלבין חילוניים.
אין לגיטימציה (חברתית) לאדם חילוני לעשות "דברים של דוסים", אחרת יעלילו עליו שהוא "חלילה" חזר בתשובה.
אני חושבת שאסור לעודד אנשים להגיע (מלכתחילה) לבי"כ בשבת ברכב, אבל כיוון שהגיעו - לקבל אותם בסבר פנים יפות, ולקרב אותם.
גם אם לא יחזרו בתשובה, כמו שהיינו רוצים, הרי שלא יהיו כלכך שונאים לדת, ואולי דברים שהיום פרוצים, יוכלו להיות קצת פחות בוטים (כמו נישואים אזרחיים, אי עשייתברית מילה, חמץ בפסח וכו').