הרב אבינר על הנוסעים בשבת לבית כנסת: "מחזה נפלא"

 אתר החדשות "סקופ" מדווח כי הרב אבינר מקנא ביהדות ארה''ב ובעובדה שאפילו מחללי השבת שבהם באים לבית הכנסת:

הרב שלמה אבינר, רבה של בית-אל ומראשי רבני הציונות הדתית בארץ, התרגש למראה יהודים אמריקאים המגיעים עם רכב לבית כנסת בשבת, כאשר הטלפון הסלולרי צמוד לידיהם. "הייתי בשליחות באמריקה וראיתי מחזה נפלא", כתב אבינר, במאמר עלון בית הכנסת "מעייני הישועה", בעקבות מסע שערך בקרב יהדות צפון אמריקה. "ראיתי כל זאת וקינאתי", כתב הרב, ואף הרחיק לכת והוסיף: "למה איננו עושים כן בארצנו הקדושה".

אבינר השתתף בתוכנית הנקראת "שבת לאורך אמריקה", בה יהודים באשר הם מוזמנים לערב שבת יהודי המתחיל בתפילה בבית הכנסת וממשיך בסעודת שבת המונית. המארגנים אינם מחייבים את המשתתפים לשמור על השבת, והם יכולים להגיע עם רכבם לבית הכנסת.

בחוץ לארץ, בתי כנסת אורתודוקסים רבים מעלימים עין ממתפללים המחללים שבת, מתוך חשיבה כי כל מצווה היא לטובה, וגישה עוינת עשויה רק להרחיק את המתפלל מהיהדות ושמירת המצוות. בארץ, בייחוד בבתי כנסת אשכנזים, הגישה היא לא סלחנית, ובטח לא מעודדת. בבתי כנסת רבים לא יתנו, למשל, למתפלל שאינו שומר שבת כהלכתה לעלות לבימה במהלך קריאת התורה.

"ראיתי גברים באים עם כיפה על הראש וטלפון נייד ביד", כתב אבינר. "ראיתי נשים בלי כיסוי על  הראש ועם מכנסיים. גם את התפילה התחילו לאחר כניסת שבת, כך שלגבי חלק מהמשתתפים לא צריך לשאול יותר מדי שאלות כיצד הגיעו. וכך מידת ההלכה שאין להזמין לשבת את מי שיבוא תוך כדי חילולה, אך מאידך, לא חייבים לשאול שאלות, ואם יש לו אפשרות לבוא בלי חילול שבת, ואין יודעים אם יבוא בלי חילול שבת – נפסק ש"תולים" ומטים כלפי חסד". אבינר ציין כי הדבר אסור על פי ההלכה, וכן אסור להזמין אנשים המחללים שבת לבית הכנסת, אולם "לא צריך לשאול יותר מדי שאלות". הוא קבע כי "השבת לא שייכת רק לדתיים, אלא לכל עם ישראל".

דבריו של אבינר מפתיעים לאור יחס ההלכה האורתודוקסית למחללי שבת, שאינו מתיר הרבה מקום לתמרון. כך, למשל, יינות שנעשו בידי יהודים שאינם שומרים שבת אינם כשרים ואסורים בשתייה. ע"פ קיצור שולחן ערוך, סימן ע"ב: "וכל המחלל את השבת בפרהסיא הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו, אם נוגע ביין אוסרו, והפת שהוא אופה הוי כמו פת של עובד כוכבים, וכן התבשיל שהוא מבשל הוי כמו בישולי עובד כוכבים".

אולם אבינר בחר אחרת, ואת מאמרו חתם בקריאה לקוראיו, יושבי בית הכנסת: "אז אולי נעשה כן גם אנחנו, אולי נעשה שבת אחת לכל אורך הארץ ונשמח אלוהים ואדם".

-------

פותח האשכול מבקש לשמוע את דעתם של חברי הפורום על גישתו של הרב אבינר כפי שהיא מובאת לקמן בכתבה האמורה.

אבינר: לא צריך תמיד לשאול

הרב אבינר על נוסעים בשבת לבית הכנסת: "מחזה נפלא"

יואב קניג  02/04/2006 16:07

בעקבות השתתפותו בתוכנית "שבת לאורך אמריקה", בה מתקבצים יחד שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות לשבת משותפת, יצא הרב אבינר בקריאה יוצאת דופן: "ראיתי כל זאת וקינאתי, למה איננו עושים כן בארצנו הקדושה".

תוקן על ידי עצכח ב- 23/05/2008 15:03:43

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1865878

יש לציין שר' משה פיינשטיין אוסר ליהודי להזמין יהודי חילוני לשבת.

נזכרתי כעת שהיה מי שהקדים את זמנו טובא בענין זה, ואף הושמץ רבות על כך, הלוא הוא הרב אבידור הכהן ז"ל.
אמנם הוא הקליט (בערב שבת) תכניות טלביזיה בהן הוא עצמו מופיע ששודרו בשבת, ובזה יש הרחקת צעד אחד הלאה. כמדיניות זהו המשך למה שנראה כאן ממקור הרבה יותר שמרני, אבל מבחינה הלכתית יש כאן בעיה קשה יותר (שכן ייתכן שיש כאן חילול שבת שלו עצמו כמאכיל בידיים), ובהחלט יש לדון בזה.
מיכי

לגבי עצם ההיתר ההלכתי כבר יש כמה וכמה תשובות שמתירות (אפילו הרב שטרנבוך ב'עובדות והנהגות', ועוד). וראה במאמרי שסרקתי באשכול על מהות השגגה והכשלת חילוני בעבירה, כמה מקורות לכך. ועוד כתבתי שם שלענ"ד כלל לא צריך להגיע לדיון בגדרי 'לפני עיוור', כמו שרמז מיימוני בדבריו כאן.
לגבי השבחים יש לדון, ואני דווקא נוטה להסכים עם הרב אבינר, שזה בהחלט ראוי ורצוי לעומת השבת הצרכנית ה'מופלאה' המקובלת בציבור הרחב בארץ.
פעם היה 'שבתרבות' בת"א (ובעוד מקומות), שהיה כרוך בחילול שבת, אבל בכל זאת היה בעל ערך גבוה לאין ערוך לעומת ההמוניות בת זמננו.
מיכי

קובע עתים ברוך הבא אל הפורום! העלית שאלה גדולה, קיומית. הבה נציג את השאלה ונבחן את העקרונות שצריכים להנחות אותנו בתשובה. האם רשאי יהודי לחלל שבת כדי להגיע אל בית הכנסת? האם מותר לבית כנסת לקבל פני יהודי שמחלל שבת, בין כדי להגיע, בין תוך מעשים שאינם נדרשים כדי להגיע? האם מותר לזמן יהודים לבית כנסת תוך שיחללו שבת? העקרונות שינחו אותנו, בפשטות, הינם: א. אסור לחלל שבת. זה כולל כל דבר שנכלל בל"ט מלאכות. זה כולל נהיגה במכונית (אבל נסיעה במכונית שמישהו אחר נוהג בה, במיוחד גוי, אסורה בפשטות רק מדרבנן). זה כולל טלטול, וזו מלאכה שנראית מפתיעה למי שאינו מכירה. כי עצם הולכת של חפץ קטן ברשות הרבים, כגון רחוב, מרחק של שני מטרים, היא כבר מלאכה אסורה מן התורה. ולכן אסור לטלטל טלפון סלולרי גם אם אין משתמשים בו. ב. אין למנוע שום יהודי מלהיכנס אל בית הכנסת ולהתפלל, אלא אם כן הוא נודה בבית דין באופן המחייב אותנו. ג. המצב של יהודים בגלות הוא מאד קשה. הם יודעים מעט מאד על יהדות, והנסיונות שלהם גדולים מאד. כלומר, אם בארץ יהודי יכול לחיות תוך אי ידיעה מן המצוות, הרי הסיכוי הסביר הוא שישא יהודיה לאשה, ואו הוא או זרעו יזכו ביום מן הימים בהזדמנות להכיר את התורה ולהתקרב לה' באופן מודע ומתוכנן. אבל בחו"ל החשש הגדול הוא פן יתחתנו בנישואי תערובת, ואז האדם וזרעו אובדים לנו. איני בא לומר חלילה שגוי הוא פגום או פסול, שהרי כולנו נבראנו בצלם אלקים, אבל זו ההלכה. יהודי צריך להתחתן עם יהודיה ויהודיה עם יהודי. ובחו"ל, שם אין הבדל בין יהודים לגויים מבחינות רבות, המחסום הזה כבר לא קיים. ד. לפיכך, יש מקום להסתפק אם עדיף לזמן יהודים לבית הכנסת, אפילו תוך חילול שבת, ובלבד שישמרו על קשר עם היהדות, ולו גם אם היהדות אינה בעיניהם אלא מועדון חברתי. ה. יש גישה רווחת ומוצדקת כי אין מוטל עלינו לדאוג ליהדות וכו' תוך עבירות. יש בזה מן הצדק. אמנם אמרו, בנסיבות מסויימות, כי נוח לו לתלמיד חכם לעשות איסור קל, מדרבנן, כדי שלא יעבור עם הארץ איסור גדול, אך האם זה שייך כאן? ובכל זאת, ראו מה המחיר שאנו משלמים. אולי יש כאן "עת לעשות לה' הפרו תורתך"? איני יודע מה התשובה הנכונה. אני רק רואה את הצדדים, וליבי דואב. האם יש מה לעשות מלבד להתפלל על צרותינו? ו. אני יכול לפיכך להבין כיצד רב משבח את אלו שבאים לבית הכנסת, גם אם זה כרוך אצלם בחילול שבת. אולם הבנה זו אין בה בהכרח הסכמה. יתכן כי הרב אבינר סבר שעדיף לקרב יהודים באופן הזה כי סופם להתקרב עוד יותר, ומוטב לנו להתעלם מן האיסור שהם עושים ובלבד שיגיעו להתחבר למקום של מצוות. והרי בסופו של דבר, אילו היו בביתם, גם היו מחללים שבת באותו אופן. ז. אני רואה שלא בארתי יפה מה האיסורים שיש לנו בהזמנת יהודי לחלל שבת, או אפילו בלשבח יהודי שחילל שבת. ואיני יכול לסדר את הדברים כראוי בגלל מיגבלות הדפדפן שלי בהייד פארק. לפיכך אעשה זאת בסעיף זה, למרות שהדברים שייכים לעיל. 1. חובה עלינו להשתדל להרחיק כל יהודי מן העבירה עד כמה שזה בידינו. לא ברור עד כמה זה שייך באדם שאינו מכיר במצוות. 2. אסור לנו לגרום ליהודי לעבור עבירה. זה מה שנקרא "לשים מכשול בפני עוור". 3. אסור לנו לשבח מעשה שכרוך בעבירות. זה חילול ה', מפני שיאמרו, כמו פותח האשכול: איך אותו זה שנחשב לרב שיבח מעשה עבירה? ועוד, שילמדו ממנו לזלזל ולעבור. בהתחשב בסייגים אלו, מה יהיה הדין באותם בני אדם שאינם יודעים על הלכה מאומה, ואינם מחשיבים את המצוות, אבל יש להם ענין בבית הכנסת. האם לא מוטב להביאם, גם בחילול שבת, ובלבד שיתחברו מעט לתורה ובלבד שלא ילכו לאיבוד, הם וזרעם, לעם ישראל? נקודות למחשבה. ויבואו חכמי הפורום ויביעו דעה. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

הרבה יותר טוב מה שנעשה בארץ הקודש. במקום לנסוע לבית הכנסת הם
נוסעים לפאבים למועדוני לילה וכו. השבת באמת בתל אביו יש לה צביון הרבה
יותר יפה. ויהודי.
חוצ מזה יש לדון את היהודים בגולה לכף זכות. הרי בערי הגויים אין "ערוב"  ואיך
יטלטלו את נרתיק הטלית. לבית הכנסת בשבת ? מודה ועוזב