עדיין ע"פ ההלכה אין צורך בקניין כאשר ממנים את הרב שליח למכור את החמץ.
תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 03/05/2009 17:16:33
נשלח ב-4/3/2009 10:56
הרב מסטוגי
אני מצדיק שלא מ"חויבים" בקניון ממש אבל להביא רעיה מהספר פסקי תשובה זה לא לכתחילה ששם הדברים מעוד מקוצרים והרבה פעמים הם לא מדויקים למקור
נשלח ב-18/2/2009 13:39
ידוע הסיפור שהיה חוזר על עצמו מידי שנה בסוף שנות ה-50 בקבוצת שעלבים.
הרב מ. שלזינגר שליט"א שהיה אז רב הישוב, היה מוכר את החמץ של הקיבוץ ושל כל מי שמינה אותו כשליח לצורך זה, לנכרי שעבד בקביעות בקיבוץ. בשטר המכירה היה צריך לציין את סוגי החמץ שנמכר והיכן הוא מאוחסן. בכל שנה הנכרי שרכש את החמץ היה מגיע לבתי כמה מהתושבים שמכרו את החמץ ונוטל לעצמו
( כמובן שהכל היה לשם מבחן כנות המכירה מצד המוכר ) משהו כגון בסקוויטים וכיו"ב. באם היה נוצר מצב בו מישהו היה נותן לנכרי רמז בנושא, הוא היה מודיע לו כי המכירה לא נעשתה מצידו בכנות ולב שלם ועליו לבער מיד את החמץ שברשותו !!!
זה מה שנקרא מכירת חמץ ע"פ דין לכל הדעות.
נשלח ב-17/2/2009 15:26
ר' מסטוגי
יש אולי תחת ידך את טופס מכירת החמץ ע"פ הוראות הגרי"ש אלישיב שליט"א?
נשלח ב-21/3/2007 14:12
.
נשלח ב-9/4/2006 10:23
לב
אתה צודק, ואני חוזר ממה שכתבתי
נשלח ב-9/4/2006 01:16
נומד
את הקניינים השונים עושים במכירה, לא בהרשאה.
את מכירת החמץ לגוי עושה כידוע הרב ואז צריך קניינים, ואילו ההרשאה [שאתה מוסר לרב כדי שיוכל למכור את חמצך], יכולה להיעשות גם בטלפון ובכל דרך אחרת.
תוקן על ידי - מסטוגי500 - 09/04/2006 8:43:35
.JPG)
.JPG)
