בדיקת חמץ
ביום שלישי בערב, אור לי"ד בניסן תשס"ו (11.4.2006), מיד בתחילת הלילה לאחר תפילת מעריב.
סוף זמן אכילת חמץ
ביום רביעי י"ד ניסן תשס"ו (12.4.2006)
לעדות ספרד: ירושלים: 09:59 תל אביב: 10:09 חיפה: 10:08 באר שבע: 10:09
לעדות אשכנז: ירושלים: 10:00 תל אביב: 10:01 חיפה: 10:00 באר שבע: 10:02
סוף זמן ביעור חמץ (תחילת שעה שישית)
רביעי י"ד ניסן תשס"ו (12.4.2006)
לעדות ספרד: ירושלים: 11:19 תל אביב: 11:25 חיפה: 11:24 באר שבע: 11:25
לעדות אשכנז: ירושלים: 11:20 תל אביב: 11:21 חיפה: 11:20 באר שבע: 11:22
הדלקת נרות חג ראשון של פסח
רביעי י"ד ניסן תשס"ו (12.4.2006)
ירושלים: 18:25 תל אביב: 18:46 חיפה: 18:37 באר שבע: 18:44
סוף זמן אכילת אפיקומן (חצות)
חצות ליל הסדר בשעה 12:39.
צאת החג - יום טוב ראשון של פסח
חמישי ט"ו ניסן תשס"ו (13.4.2006)
ירושלים: 19:43 תל אביב: 19:45 חיפה: 19:46 באר שבע: 19:44
4 כוסות
שלא כבשאר הקידושים בהם רק המקדש צריך לקדש על הכוס ולשתות את רוב היין שבה, בליל הסדר מוזגים כוס יין לכל אחד מהמשתתפים, ולאחר הקידוש כל אחד מסב ושותה את רוב היין שבכוס.
שיעור הכמות - רביעית - 86 מיליליטר לרוב הפוסקים (קצת פחות מחצי כוס בינונית), ומ"מ לא יפחות מרוב רביעית.
משך זמן השתיה - לכתחילה ישתה את כל הכוס בבת אחת, בדיעבד אם שתה תוך שיעור "שתיית רביעית" (4 דק') יצא.
אופן השתייה - שתיית 4 הכוסות צריכה להיות בהסבת שמאל(אפי' איטר ימין).
שכח להסב - ספרדים -חוזרים בכל הכוסות לשתות בהסבה.
אשכנזים - חוזרים רק על כוס שנייה.
יש לציין: 1. נחלקו הפוסקים אם יש לברך על כל כוס וכוס:
הרמב"ם, הרי"ף והרמ"א סוברים שיש לברך על כל כוס וכוס, הואיל וכל אחת מצווה בפני עצמה היא. וכך נוהגים האשכנזים, והתימנים הפוסקים כרמב"ם.
הרא"ש, ר' יונה, הרשב"א והשו"ע סוברים שיש לברך רק על כוס ראשונה ושלישית, דהואיל ואין היסח הדעת בין כוס ראשונה ושניה, ברכת הראשונה פוטרת את השניה. והברכה על הכוס השלישית פוטרת את הברכה על הכוס הרביעית, וכך נוהגים הספרדים.
2. כיוון וצריך לשתות רביעית בבת אחת אזי, שלא כקידוש, א"א להקל ולקדש
ולשתות מהבקבוק.
3. חילוני וכן מוסלמי המוזגים יין, אוסרים רק את היין שבכוס ולא את היין שבבקבוק ואילו גוי עע"ז אוסר הן את היין שבכוס והן את היין שנשאר בבקבוק.
אומנם, הנ"מ רק ביין שלא עבר בישול כגון יינות רמת הגולן.
מצה
מדאורייתא צריך לאכול כזית מצה אולם חכמים הוסיפו עוד שלושה כזיתים - בעת האכילה הראשונה, בעת הכורך, ובעת האפיקומן. [וי"א שבאפיקומן בעינן עוד כזית, סה"כ חמישה זיתים].
לפני אכילת הכזית הראשון מהמצות יש לכוון שעומד הוא לקיים מצוות עשה של אכילת מצה.
לאחר הנטילת ידיים לוקחים מהקערה את שלש המצות, כסדר הנחתן, ומברך עליהם את ברכת המוציא. לאחר מכן מניח את המצה התחתונה ומברך על שתי המצות העליונות את ברכת על אכילת מצה ואוכל שני כזיתים אחת כנגד ברכת המוציא ואחת כנגד ברכת אכילת מצה.
שיעור כזית - כתב בספר מקראי קודש: "נחלקו הפוסקים מהו שיעור כזית:
לדעת גדולי דורנו הספרדים שיעור כזית מצה הוא 29 גרם (מצת מכונה שוקלת בערך 30 גרם). לדעת גדולי דורנו האשכנזים י"א שהוא כחצי מצת מכונה וי"א שליש".
זמן אכילת כל כזית - (פוסקי זמנינו)
דעת הגרי"ש אלישיב - 2 דקות
דעת הרב ליאור, הגר"מ אליהו - 4 דקות
דעת הגר"ש ישראלי זצ"ל וכף החיים - 5 דקות
דעת ערוך השולחן והגר"ע יוסף - 7 דקות.
6. יש להסב בעת אכילת המצה.
מרור
יש לאכול שיעור נפח כזית שהוא כנפח מחצית ביצה.
בברכת חג שמח
