סחה לי נוות ביתי לפי החג: יצא לאור דיסק חדש של שירים חסידיים המתאימים לשמיעה
גם בימי ספירת העומר, ומוכרים אותו בקיוסק שעל יד ביתינו בששה עשר שקלים בלבד.
צא נא וקנה לנו אותו. לכשירדתי לקיוסק וקניתיהו, סח לי המוכר שיחד עם הדיסק אני
מקבל את כל גליון החג של "יתד נאמן" חינם אין כסף. כאמון על השיטה העתיקה של
"נותנים לך - קח", שכחתי כמעט רגע מאזהרותיו החמורות של מנהלינו היקר באדם ר'
געציל שליט"א המזהיר השכם והערב על הסכנות החמורות הכרוכות בקריאת עיתון זה,
ולקחתי את העיתון לביתי.

על שום מה אני מספר לכם כל זאת? על שום שברצוני לפתוח דיון בנושא שנפרס בהרחבה
באותו עיתון, שאינו מהנכנסים לביתי בדרך כלל. והנושא נושא חשוב הוא לעניות דעתי,
וראוי הוא לעלות על שולחן המלכים שכאן.

ובכן, במוסף "שבת קודש" של אותו עיתון, פורס הרב ישראל פרידמן מאמר ארוך על
האאוגניקה. את תמציתו אביא כאן.

האאוגניקה היא שיטה של השבחת הגזע האנושי, אותה פיתח לפני כמאה שנים המלומד
הבריטי פרנסיס גלטון. התיאוריה בנויה על תיאורית ההתפתחות האבולוציונית, לפיה
החזק שורד והמינים הולכים ומשתבחים עם הזמן, ושיטה זו גורסת כי יש לסייע לתהליך
זה של השבחת מין האדם, על ידי עידוד ילודה בקרב האנשים הטובים יותר בחברה
ומניעת ילודה בקרב האנשים הפחות טובים, תוך הפסקה מוחלטת של ילודה בקרב אנשים
בעלי מומים כאלו או אחרים.

היישום המירבי של התיאוריה בוצע בימי השלטון הנאצי, כאשר כמאה ושבעים אלף
חולים בעלי מום הומתו, גם כשהם היו בני הגזע הארי. אך היו רופאים רבים שדעתם
ראתה את האאגוניקה באור חיובי, גם אם הם לא סברו שיש להרוג בעלי מום. בין אלו
נמנו גם מגדולי הרופאים בארץ - ד"ר יוסף מאיר, זה שעל שמו נקרא בית החולים בכפר
סבא, וד"ר חיים שיבא, זה שעל שמו נקרא בית החולים בתל השומר. הם סברו שיש
לעודד ילודה בקרב משפחות בריאות בגופם ונפשם ולדאוג להעלותם ארצה, ואת משפחות
החולים יש להשאיר ל"חסדי" הגויים בנכר או למצער לדאוג שלא ירבו ללדת. רק כך יהיה
הגנום היהודי בארץ בריא וחזק.

הרעיון אותו רוצה בעל המאמר הנ"ל להעביר הוא, שמימות האלילות היוונית ועד זמנינו
נוטים אנשים להאליל ערכים ולהעמידם "מעל הכל" בכדי להצדיק בכך את מעשי הרצח
המושחתים שלהם, וכך האאוגניקה היא פועל יוצא של עיוות זה כאשר מעמידים את אליל
ה"מדינה" או ה"יהודי הבריא במדינתו" מעל לכל, ובכך מצדיקים את הזנחת החלש
והמסכן ואפילו הריגתו. רק בחיי תורה, כאשר רק התורה היא מעל לכל, יכולים להינצל
מעיוותים כאלו והדומים להם.

נקודות לדיון ולמחשבה:

א. היסטורית: האם הנתונים הנ"ל, על האאוגניקה הנאצית ועל דעותיהם של ד"ר מאיר
ושיבא, נכונות?

ב. האם שיטת האאוגניקה נכונה מדעית? האם היא נגזרת ישירה של תורת האבולוציה?
האם להורה בעל מום יש סיכוי גדול יותר להוליד ילד בעל מום, והאם להורה נחשל
כלכלית יש סיכוי גדול יותר להוליד ילד עם תכונות גנטיות שיובילו גם אותו להיות נחשל
כלכלית?

ג. במידה והאאוגניקה נכונה מדעית, האם היא פסולה מוסרית? האם נכון לדאוג לטובת
הציבור ולהביא לידי כך שהציבור בעוד דור ושניים יהיה חזק יותר ובריא יותר, גם אם
הדבר יבוא על חשבון פגיעה בחלשים כיום? האם יש להבחין בין דרכי פעולה שונות בענין,
החל מ"שב ואל תעשה" באי-עידוד ילודה אצל אנשים חולניים, ועד "קום ועשה" בדרגותיו
השונות?

ד. במידה והאאוגניקה נכונה מדעית ופסולה מוסרית, היש צדק בטענה שכאשר "התורה
מעל הכל" סר החשש שנהיה אאוגניקאים? הרי נוכל לומר כל שנרצה בשם התורה, וכאשר
נמצא הצדקה מוסרית לאאוגניקה נוכל לתלות אותה ביסודות מטא-הילכתיים ולומר אותה
בשם התורה, ואז המצב רק יחמיר יותר? מה ההבדל העקרוני בין "התורה מעל הכל" לבין
"המדינה מעל הכל" לענין זה? הרי לכאורה תמיד הערך שיוצב כערך עליון, יהיה זה איזה
שיהיה, יוכל להתפרש בפרשנויות שונות שיחייבו או ישללו כל גישה.

זו כבר גזענות, אתה טוען שההתפתחות הבאה תחול דווקא דרך חולי הטייזקס ולפיכך אתה שולל מעדות המזרח את יכולת ההובלה ובעצם אתה טוען שמבחינה אבולוציונית הם מיותרים. דברך הוצאו מהקשרם? :-)

הייתי מנסה לארגן את הדיון בכמה מישורים:

1. מהן "תכונות חיוביות"? האם ניתן להגדיר אותן? האם התכונות שעזרו לאנשים לשרוד במלחמות ובשואות זהות לתכונות שנצרכות באוניברסיטה, בשוק או בתצוגת אפנה?

2. אם מדובר על האצה של האבולוציה הדרוויניסטית, לכאורה סלקציה שלילית של מוטציות באשר הן תגרום לעצירתה, הלא כן? מן הסתם היצור הראשון שנולד לדג והיה יכול גם לנשום אויר לא ממש שימח את אמו בחדר הלידה. כבר מזמן טענתי שרק בזכות הדתיים (שלא מפילים מוטאציות) תמשיך האבולוציה...

3. כפיה ממשלתית מול יזמה פרטית. ההרגשה היא שיש הבדל בין מצב בו הממשלה אומרת לך עם מי להתחתן או את מי להוליד, לבין מצב שבו זוהי הבחירה שלך.

4. שלב הסלקציה. מצד אחד, רוב האנשים כיום יתנגדו, מוסרית, להרג של אנשים בעלי מום, משוגעים וכדומה, כפי שעשו הנאצים בתוכנית T4 שלהם. על הפלות בזמן ההריון יש ויכוח, על מניעת נישואין של נשאי טיי זקס - פחות. עושה רושם שככל ששלב הסלקציה מוקדם יותר, אנשים חיים עם זה יותר בשלום.

לא יודע,
כפי שכתבתי לבריסקער, השאלה אינה מה קרוי במילון 'אאוגניקה', אלא האם זוהי פעולה שיש לגנות מבחינה מוסרית, אם בכלל. על כן בחירת כלה יפה היא בלתי רלוונטית לדיון כאן, גם אם היא נכללת באופן פורמלי באאגניקה (מה שגם לו אני לא מסכים, אך זה אינו הדיון כאן).
מיכי

ר' ב.צ. אנו טוענים שכל חיים הם חשובים ולפיכך לא נקטע חיים שבעיני אחרים יראו לא תועלתיים. האם הכוונה היא שהם לכתחילה? הלא לא היינו בוחרים בהם. כל לידה היא התקדמות של העם היהודי וכו' אך האם זה סותר להתכנות של חיוב לדאוג שהיהודי החדש יהיה מבחר המין האנושי בכל פרמטר נמדד אפשר? גם אם נסכים שלהיות אדם טוב (ולא משנה כרגע מה זה) עדיף מלהיות אדם מוכשר, האם אין הסכמה כי הכשרוני יותר עדיף על חסר הכשרון? (ופה אני מוכן להסכים כי ישנה בעיה רצינית בהבאת התאוריה לשלבה הביצועי מכיון שאין צדיק אשר ישעה טוב ולא יחטא וא"כ קשה להחליט למי ניתן את האישור לשכפל את עצמו לדור הבא. אך האם לא נמצא אנשים שכמותם בוודאי לא היינו רוצים לראות?)

לענ"ד כל פעולה להשבחת גזע היא בהגדרת אאוגניקה.
אלא שיש רמות שונות, החל בבחירת בחרוה יפה, וכלה בעיקור מי שאינו מושלם מבחינה גנטית.

כפי שתראו בוויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94 (עברית)
http://en.wikipedia.org/wiki/Eugenics (אנגלית)

נראה שהם רואים כל ברירה באוגניקה, כאשר הם מגדירים את המילגות שממשלת סינגפוטר נותנת לבעלי כישרון להביא ילדים באאוגניקה.
אולם זו דעתם של עורכי הערך, כמובן

בריסקער,
לצערי אני לא עובד בקצב מספיק בכדי לראות את כל הביקורות הקטלניות שאתה משלח בי היום.
ראשית, באשר ל-CV שלי, אשמח לשלוח לך אותו לפי בקשתך.
המושג 'אאוגניקה' כפי שהוא רלוונטי לכאן (בדיון המוסרי והחברתי), אינו נוגע לדבריך כמלוא נימה. שום מילון לא ישנה זאת. מה שדרוש הוא רק מעט שכל ישר, ותו לא מידי.
אני סומך על חכם גדול ועצום שכמוך, שיקרא שוב את האשכול ואת דבריי וייווכח בזאת בעצמו, ועל כן כל תוספת היא אך למותר.

נ.ב. אני אשתדל לבדוק בעז"ה את שיקוליו של אבי ז"ל כשלקח את אמי תבדל"א ואמר לה הוי לי לאינתו כדת משה ויהודית, ואשתדל לתקן את הטעויות שלו מכאן ולהבא למפרע (וכהך דמדביק פת בתנור). בהחלט ייתכן שהטעויות הללו הן שגרמו להבליי הנואלים באשכול על ההסבה, ועל כן לאחר התיקון הגנטי שלי ושל הוריי, אשתדל לחזור לשם ולתקן את דבריי באם יידרש. ומכאן בקשתי שטוחה למר שידון אותי לכף זכות.


אגב, ריו"ח שעמד על פתח בתי הטבילה של הנשים כבר קדם לבריסקרים בעיסוקו במחקר מדעי של אאוגניקה. מה שלא הזכרת גם אותו זה כנראה רק מפני ששמו אינו מופיע באותו ערך במילון שלך. כדאי להחליף מילון.

מיכי תוקן על ידי - mdabraham - 18/04/2006 17:24:47

את הכתבה ב"יתד נאמן" לא ראיתי, ועל הנושא לא שמעתי בלתי היום. העיסוק בסוגיה זו נראה לי יוצא מנקודת הנחה כלשהי בנוגע ל"אישיות הרצויה", בעוד שאני הייתי שמח מאוד לדעת: כיצד קובעים מהי אישיות זו? האמנם עדיף עולם עם מוכשרים על פני חסרי כישרון? האם עולם עם בני אדם יפים יותר [מי קובע יופי?] הוא עולם טוב יותר? כשלעצמי אני באמת חש בבעייתיות כשבני אדם מחליטים על הולדת ילד, שידוע מראש שסיכוייו להיות בעל מום [חרש, עיור, או חולה במחלה תורשתית קשה] גבוהים, אבל באותה מידה אני חושב שישנה בעיה גם בכך שאנשים מקבלים החלטה להוליד ילדים לעוני ומצוקה, או למציאות בה לא יקבלו חינוך ראוי, או לחיים בצל מלחמות עמים וכדו'.
במבט לאחור, נדמה לי שרוב בעיות האנושות לא היו נמנעות אילו היו נולדים בני אדם "טובים יותר", בעוד שכפי הנראה אנשים רבים שהועילו לאנושות מאוד ותרמו לה רבות הייתה נמנעת הולדתם אילו חישבו הוריהם חשבונות מסוג זה.
בנוגע לעמדת היהדות שהוזכרה כאן, נדמה לי שמהפסוק "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת-זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל-תַּנַּח יָדֶךָ:  כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ-זֶה, וְאִם-שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים." [קהלת יא,ו] כפי שפירשוהו חז"ל, עולה הרושם שכל הולדה היא טובה ואין בידינו לחשב את תרומתה לעולם.
האם השאלה נוגעת לא רק לאיכות הנולדים אלא גם למספרם, כפי שמדובר במדינות מסויימות על "פיצוץ אוכלוסין" וכמדומני שאף נחקקו חוקים מגבילים בסין על מספר הילדים המותר למשפחה? אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

א. למדעי הבלי הרוח?
ב. אין קשר בין עניין של חינוך כמו שם, לעניין הגנטי

א. אני מוחה על כבודו של הרב מיכי. הוא כן מדען.
ב. בירסקער וכולם: "לא תקח אשה לבני וכו'". אוגניקה?

אני לא מדען ולא בלשן וגם אתה לא אבל אתה יכול טרוח ולהציץ בהגדרה של אאוגניקה ושם כתוב כדלהלן: ענף בגנטיקה העוסק בחקר התכונות התורשתיות של האדם, וכיצד יכול האדם להשפיע לטובה על המבנה הגנטי של הדורות הבאים.
לפי ההגדרה הזו כל צעד שהמטרה שלו הוא להשביח את הדורות הבאים אז זה אוגניקה, ולכן מי שבוחר כלה כי היא יפה בעיניו זה דבר אחד, אבל מי שעושה זאת כדי להשביח את התורשה זה אאוגניקה.

אני מקווה שלא מידי מסובך להבין את ההבדל ואם כן מסובף אז כדאי להתעניין אצל האבא איזה מין אמא הוא לקח. סתאאם

בברכה.

בריסקר,
כאחרון לשושלת בריסק, הרשה לי לומר לך שנסחפת אנושות. האם מי שבוחר כלה יפהפיה, גם הוא עוסק באאוגניקה? ומי שבוחר בכלה בעלת אף סולד? כל אחד שבוחר כלה כלבבו (או למען הצאצאים כלבבו) עוסק באאוגניקה? אם כן, לא שבקת בן ובת לאברהם אבינו שאינם עוסקים באאוגניקה לפרנסתם.
אם היו מעודדים את הכלות הבלתי אינטליגנטיות לא להתחתן אז היה כאן משום חשש אויגעניקא, אבל בכה"ג ודאי לית לן בה. וממילא אין להשמיצם בעניין זה, וגם אין להביא ראיה ממנהג בריסק להתיר אאוגניקה באופנים האחרים.

מיכי

העניין של ברירת הגזע נהוגה בחוגי בריסק שם נהוג 
(כפי שמקובל מהגרא"י)  לחפש גם בשידוכים שתהיה הבחורה בעלת כשרון וזה כדי שהילדים יהיו בעלי כשרונות