בית המקדש בזמננו חיובי???

מחד המחשה מאידך מיסטיקה, מחד הצטמצמות לביטוי, מאידך חיזוק המיקוד, מה דעתכם?

בס"ד


לבית המקדש השלישי צריך סבלנות והרבה אמונה שנאמר:


,מקדש ה' כוננו ידיך"


ובמקום אחר נאמר:

בונה ירושלים ה' -  נדחי ישראל יכנס


ובמקום אחר נאמר: תורת ה' תמימה.... ישרים ילכו בה ורשעים יכשלו בה

ועוד נאמר: אלה ברכב ואלה בסוסים וכן יהי רצון שאנו נהיה בשם  ה'   ...  נעשה ונצליח

שנאמר במעמד הר סיני ... נעשה ונשמע

עד כאן שנה טובה וגמר חתימה טובה...

אני שוב מתנצל אם מישהו נפגע,כולל אותך גירגיר שאינך קורא פה,שהשוותי אותך לדינוזאור


סליחה.

נ.ב

הוא לא סתם חתול יש לו שם

גירגיר החתול.

אני מתנצל שאמרתי שדינוזאורים זה אנחנו,התכוונתי אליי


באחת הפעמים בהן הייתי בחלום,ישנתי עם חתול וקיבלתי מסג' בראש,והנה איך שאני מקבל את המסג' בראש,יצא לי זנב גדול,וראיתי את זה כהדרכה פרטית כיצד לעזור לחתול ,לכן כתבתי שאנחנו דינוזאורים


אני מתנצל אם מישהו נפגע

תוקן על ידי במעגלהיוצר ב- 10/09/2009 9:44:17

לפחות - זה אני

זה אנחנו

לא קראתי את כל האשכול

לשם מה יש צורך בבית מקדש(התכנית האלוהית)
הכל נכתב בלעניות דעתי עם ניסיון לתובנות...

ידוע לכל בר דעת שהעולם קיים מאות אלפי שנים אם לא מליארדים,ואם כן אולי נברא העולם כגרמי השמיים....,אבל לא אכנס לזה ,שכן אין אני יודע אסטרונומיה ופיסיקה מספיק

ברור לנו שאנו למעשה חיות ,חיות במלוא מובן המילה ממש חיות,עם יצרים....
פעם היינו דינוזאורים,וכל מיני חיות מסוכנות שאוכלות אחד את השני,ולמעשה זה עד היום ככה
רק שאנחנו יותר מרוסנים(אולי)
התכנית האלוקית לעניות דעתי היא פשוטה,ליצור הרמוניה בעולם כולו...אחווה ושלום בין הבריות
ואיך היא מתבצעת,ע"י כיבוש היצר והפניתו לפסיכי...כלומר לחחות את המיניות בצורה פסיכית.
ואיך פונים אל הפיסיכי מהם הגורמים להפניית האדם לפסיכי,ע"י כיבוש היצר,ואיך עושים את זה?

ע"י הימנעות מאוננות וכיבושי נשים .....
לעניות דעתי התכנית האלוקית כולה עוסקת בכיבוש היצר כדי לעשות אחווה ושלום בעולם
לשם כך ניתנה התורה

בית המקדש ,הוא מצב סימלי לרצונו של בורא העולם לשלום עולמי כולל.

כלומר שכולם יכבשו את היצר...ויפנו אותו לגורמים פסיכים.

לשם כך ניתנה תורה....

ממלא, את ההבדלים כבר הסברתי לעיל, ואיני רואה כיצד דחית את דבריי.
רוטנברג מעלה טיעון שקרי ודמגוגי, ומשתמש בו לטובת מסקנה שהטיעון הזה כלל אינו תומך בה ולא קשור אליה. ודוק, אני לא מדבר על מוטיבציות שעומדות בבסיס הטיעון והשמעתו, אלא על מבנה הטיעון עצמו. רק אחרי שרואים שמבנה הטיעון הוא מגוחך, אני עובר למסקנות לגבי המוטיבציות (השמאלניות).
האם אתה מוצא פגם דומה בטיעונים של המוחים על כבודו של הרב דרוקמן? יש משהו בדבריהם שאינו נכון, או אינו עקבי? הרי ברור שרבים מהם לא מסכימים לדעתו ההלכתית, ורק מוחים על כבודו. אמנם את דעתי עליהם כבר כתבתי ב'מקור ראשון' לפני שלושה שבועות (והבאתי את הדברים גם כאן).
הוא הדין לדעת תלמידי מרכז הרב לגבי מצוות כיבוש הארץ. גם שם הדעה היא עקבית ומנומקת וסבירה. אפשר כמובן לא לקבל אותה, אבל בטיעון עצמו שום פגם. אתה רק יכול להעלות תמיהה מדוע כולם שם מגיעים לאותה מסקנה, ומכאן להסיק משהו על המגמות. אבל כל זה בתחום הלגיטימי. מי מאיתנו אינו מונע על ידי אידיאולוגיות? ובכלל, מה רע בזה? אדם שנמצא שם חושב כמו שחושבים שם. לגיטימי וסביר בעיניי. אני מדבר על טיעונים פגומים, שקריים ודמגוגיים, ולא על המוטיבציות של הטוענים.

הרב מיכי,

אני לא מדבר ספציפית על פולמוס העליה להר הבית, אלא ברמה רחבה יותר. האם ברור לך שכל עמדה הלכתית של הימין-הדתי היא פרי מסקנה הלכתית יבשה ולא באה לשרת מטרה אידאולוגית (פוליטית?) רחבה יותר? נניח למשל ההידבקות בשיטת הרמב"ן בענייני כיבוש הארץ, האם במקרה כל מי שמנסה להתייחס לסוגיה הזו בישיבת מרכז-הרב ובנותיה מגיע למסקנה הלכתית מוחלטת שהלכה כהרמב"ן ואין בלתו, או שבעצם הנחות מוצא 'גאוליות' מסויימות מסמנות את המטרה וסביבה מציירים את העיגול ההלכתי?

או אם ניקח נושא אחר שקרוב ללבך - פולמוס גיורי הרב דרוקמן, האם כל מי שתומכים ברב דרוקמן או לא מביעים דעה נגד שיטתו תומכים בו הלכתית או שחייבים לתמוך בו כי הוא 'משלנו' פוליטית? (ולגבי התירוץ שצריך להגן על פגיעה בת"ח, אז בהנחה שלא נראה היום בעלוני ערוץ 7 למיניהם מחאה אדירה על התפרעותם של כמה פרחחים מאור עציון בכנס במוסד הרב קוק, תוך קריאות לא מכובדות, בלשון המעטה, כלפי דיין חשוב וותיק - הנימוק הזה גם הופך להסוואה של הצורך להגן על מישהו שהוא מהמפלגה שלי, בלי קשר לגדלות בתורה).

דוקא אתה, כמי שאמון על חשיבה נטרלית ולא מפלגתית בכל דבר ועניין, אמור להבחין בזה שהפוליטיזציה של ההלכה קיימת בכל חוג, גם אצל סרוגי הכיפה הנוטה ימינה, לא פחות מאצל הרב רוטנברג.

מאיר,
מבין שיטי דבריו ניכר שעינו העמארצית של 'כבוד הרב' שוזפת בעיקר את YNET ואת 'הארץ'. אני חושב שזה הדדי (כלומר שגם את דבריו שוזפים בעיקר אלה). יש רק לדון האם הוא שוטה או רשע (או שניהם). אני גם לא בטוח מה משניהם עדיף (בעיניו, או בעיניי).

אמנם דברי הם בכלל דברי מיכי, אלא שרב פרופ'ים לא יעלבו מהתקפה מלומדת כמו זו שכתבת.

אני מבקש להחזיר לרב פרופ' רוטנברג, באמצעות שלוימלע, את הקטע הבא מתוך מאמרו, להבהרה:
"מדין תורה אסור ליהודים להיכנס למקום המקדש והעושה כן במזיד דינו כרת כעובר על החמורות שבעבירות מן התורה. כולנו בחזקת טמאי-מתים, אין כל דרך הלכתית להיטהר מטומאת מת בימנו וטבילה במקווה אינה מטהרת מטומאה זו כלל. לפיכך הפרסומים על עלייה למקום המקדש תוך הקפדה על דיני הטהרה כביכול – חסרי שחר. גבולות מקום המקדש בהר הבית אינם מוסכמים. מן הראוי לעשות סייג לתורה ואפילו לא להיכנס למצב של ספק וחשש לעבירה על איסור כרת."

פתח בדין תורה וסיים בראוי לעשות סייג, אין הבדל?
האם כבוד הרב לא שזפה עינו מעולם משנה פשוטה בכלים?
האם הרב לא יודע שהוא כתב כאן דברי הלכה לא נכונים בעליל?

_________________

ממללא,

זה יפתור את הבעיה סופית, כי הם יחוסלו במקום. עוד יתרון שלא חשבת עליו.

ולעצם דבריך, אני אכן חושב שיש לתת לנשות הכותל להתפלל כפי הבנתן במקום וזמן מסויימים, תוך התחשבות שוויונית בשני הצדדים (בהתחשב גם במשקל המספרי שלהם, ובמידת הפגיעה שיש בשניהם). בדיוק כמו בהר הבית. הכותל אינו רכוש הדתיים, אלא שטח ציבורי, וככזה הממשלה והבג"ץ אמורים לנהל את הנורמות של התנהלותו. השקפתו של פלוני או אלמוני אינה רלוונטית לעניין זה. בדיק כמו הגיור (נאום קאטו הזקן), שגם הוא בהקשרו האזרחי אינו עניין להשקפה של הדתיים או של מישהו אחר.

לגבי ההשוואה לנאמני הר הבית, אני חושב שההשוואה שלך ממש לא נכונה. העולים להר הבית לא טוענים שיש חובה לעלות, אלא שיש רשות לעלות. הם עושים אקט פוליטי ודתי, ומצהירים על כך. אף אחד שם לא טוען שיש חובה הלכתית לעלות להר הבית ומחביא מאחורי זה מגמות פוליטיות. הם מצהירים שיש ערך (=פוליטי ודתי) בריבונות יהודית על ההר, וזה מה שהם עושים. זה לגיטימי לגמרי, בין אם מסכימים לכך ובין אם לאו. מאידך, הנ"ל עושה שימוש ציני ומבחיל בנימוקים פסאודו-הלכתיים (שקריים ולא כנים, וככל הנראה במודע), כשמטרתו היא פוליטית גרידא (ולא קשורה להר הבית).
האם אצל הרב ליאור וגרשון סלומון ראית משהו לא כן? האם הם מסתירים משהו, או מעלים נימוקים שקריים (במודע)? אני ממש לא מכיר תופעות כאלה אצלם. לכן הסימטריה בין שני הצדדים ממש לא קיימת.

ר' מיכי,

שני הצדדים בויכוח הזה עושים שימוש בנימוקים דתיים על-מנת לבסס השקפה פוליטית.

על השימוש המגוחך שעושה ד"ר וחוקר במכון ון-ליר בהידבקות לפסיקה הבני ברקית לצורך תמיכה בהשקפתו הפוליטית ו/או חוסר העניין הדתי שלו בהר הבית - עמדת בהרחבה. הייתי מוסיף לתמיהתך את הגילוי המרעיש שאהוד ברק, הוא ולא שליח, אחראי על הכנסת אלמנטים דתיים לסכסוך הישראלי-ערבי. נו באמת.

מצד שני, האם יש צורך דתי/הלכתי כלשהו להתפלל דוקא מעבר לשער המוגרבים בחלקים שמותרים לטמאי מת? האם זו הלכה בשו"ע או שמא מידת חסידות או מנהג קבלי? הרי ברור שהתפילות ההפגנתיות הללו הן אקט פוליטי מובהק. אגב, האקט כשלעצמו ודאי שאינו פסול ובהחלט מובן לאור מדיניות ההתרפסות הישראלית וההתכחשות לכל אלמנט היסטורי יהודי מחשש שהערבים יעלבו ויחליטו להבעיר את הארץ לכמה שבועות.

בקיצור, שני הצדדים מנסים לתמוך השקפה פוליטית כזו או אחרת בנימוקים דתיים לא משכנעים. אם כי נכון שבמקרה של ר' רוטנברג זה יותר מצחיק, כי הוא כביכול טוען כנגד הפוליטיקאים החילוניים שהם עושים שימוש ציני בנימוק דתי למטרה פוליטית-לאומית, והוא עצמו באותן מילים עושה שימוש ציני למטרה פוליטית אחרת, וכשמדובר ברב ובאדם דתי זה אולי אף חמור יותר.