| נשלח ב-24/4/2006 17:22 |
 |
| |
שאלות רווקות מובהקת לי אליכם
הציבור שלנו ידוע כממהר להתחתן.
אכן כי כך הוא הדבר- ברוב המקרים עד גיל 22 רוב בנות השכבה החלו לבנות את בתיהן..
אבל מה?
רצתה יד ההשגחה (או רצון מועט מדי...) שאחוז מסויים מאיתנו תשארנה רווקות.
כאן התעוררה ומתעוררת שאלת החברות.
האם יש לתמוך בחברויות של רווקה לרווקה שמא לאו?
תשאלו למה...
(אני פשוט אניח לעצמי שהשאלה הובנה....)
הסיבה פשוטה!
ככל שיש לי תמיכה למצבי הבודד כך אני מרגישה יותר בנוח איתו ופחות לחוצה לפתור את המצב ולהתרכז בו.
מה שנותר זה חברויות של נשואות- רווקות ואז, אם הם לא בנויות לעומקם של דברים הפן הנסיבתי חסר ויש כאלה שזה מפריע להן.
קיצר, דילמה דילמתית.
בנות- הבו לי דעתכן/ עצתכן...
ההצלחה היא רק בונוס לדרך...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 18:21 |
|
| |
לכל אחד זה קורה באיזהו שלב.
הכי נורא שאומרים בחתונות:"בקרוב אצלך""כשזה מגיע- זה מגיע.."
משתתפת.......
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 18:20 |
|
| |
אתה לא יכול לשאול את הרבי מתי הבעשערט שלך יבוא?
ככה לא תהיה בלחץ...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 18:16 |
|
| |
אני לא יודע מה להגיד לכם בעניין. אבל לדעתי תמיכה בפרט מנשואים במצב הקיים זה לפעמים יכול רק להרוס. אני לאחרונה נמצא במשבר קשה מאוד בגלל השידוכים.
מה שלא היה לי כל החיים מתנקז לי עכשיו וקיבלתי את זה כבומרנג לפרצוף.
כשאני מדבר עם נשואים והם אומרים בקרוב אצלך אני מסוגל לתת להם יריקה בפרצוף. פשוט מגעיל אותי.
אני יודע שזה תהליך שעובר. ואני חושב שהכי טוב זה לתת לזה לעבור מאליוץ ולא צריך שום ניחומם ושום נעליים.
תני לכל אחד או אחת לעבור את זה לבד. עד שיגיע הזמן שכולנו הרווקים נקלוט שאין מה לנחם אין מה לעודד. זה יבוא וכשזה יבוא אנחנו נדע את הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 15:53 |
|
| |
בס"ד
חברות יש לטלפון (כן,גם הנשואות!)אחת לשבעויים
לא יותר!!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 15:07 |
|
| |
אם לא חברות, אז מה כבר יש לעשות? (חוץ מעבודה.. )
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 14:49 |
|
| |
בטח יש ראש... מאוד!!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 14:17 |
|
| |
זו שאלה, לגמרי שאלה, מעניינת.
(בנתיים עוד לא התחברתי לשום דעה..)
אבל יש לי שאלה אחרת בעניין:
יש לכן עדיין ראש לחברות רצינית?
החברות הרציניות שלי נשאו זה מכבר
ואני לא ככ מרגישה בעניין,
גם חברות שכבר כן יש, זה סגנון אחר לגמרי
מהעבודה, בסוג אחר, יותר בקליל
חסר לי? אולי.
זאת השאלה...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 13:34 |
|
| |
לא תודה.....
שונאת רחמים....
תהיי כנה עם עצמך, ותחשבי אם לא הרגשת קצת "לבדיתי"....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 13:32 |
|
| |
רחמנות....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 13:28 |
|
| |
בטח זה כיול לגרום לדיכי. זה הרגשה קשה שהנה,שוב את לבד.
כשתצטרכי מישו קרוב- הוא יהי של מישו אחר,
שתצטרכי מישו לפרוק- מישו אחר פורק אצלו......
רק המחשבה גורמת לי לבכות-------
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 13:18 |
|
| |
דיכי? אני מקווה שנסחפת וזה לא מה שקורה לך כשחברה טובה מתארסת....
ואולי דווקא להפך, כשחברה קרובה בגילך מתארסת זה מעודד, כך אצלי, בכל אופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 14:47 |
|
| |
בס"ד
לתמוך בחברות שכבר קיימת-ללא ספק שכדאי וצריך.
אבל ללכת לבנות חברות חדשה עם אחת שכלל לא היה לך קשר אליה
אני לא חושבת שזה חיובי.
ומה יהיה אם היא תתארס לפנייך ?
אז שוב תיכנסי למין דיכי כזה?כי החברה הכי טובה התארסה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 10:23 |
|
| |
וחזרנו לאשכול איזה כיף להיות רווק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 08:42 |
|
| |
[quote]
לפעמים לפעמים
בסוד...
אני רוצה קצת לחזור להיות רווקה...
אני יודעת שזו תשובה מרגיזה
שברוך ה' זכיתי להנשא
ואני מודה על כך לאלוקים כל יום
אבל בכל זאת,
כשהבית מבולגן וזה באחריותי (ועם יד על הלב - גם באשמתי...)
כשהילדה רעבה - והיא מתכוונת שאני אאכיל אותה
כשהאבק מחייך אלי מכל פינה
כשהכביסה נערמת (עזבו לקפל... אני מתכוונת למיין ולכבס ולייבש...)
וכו' וכו'
לרוב אני ממלאה את חובותי הרבים בשמחה עצומה ובכיף.
אבל לפעמים
ממש לפעמים
כשהעייפות גואה
וגם העצבנות (אשה... אשה...)
בא לי לברוח מאחריות, לצאת עם חברות, ולא לראות שום דבר שיזכיר לי
שלא עשיתי כלום היום!
[/quote]
זה ציטוט מאשכול אחר, אבל אני חושבת שזה רלוונטי לפה, צאו, תהנו מהחיים, תבלו, תכייפו, תרקמו קשרים חדשים, אפ'חד לא אמר שצריך לסבול ולחיות בבדידות מזהרת עד שהאביר יגיע...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 02:39 |
|
| |
תלוי מאוד מה טיבן של החברות הרווקות: מצד שני, צריך להיזהר לא להיכנס לדיכאון מסוים. יש כאלה שלא מדברות על עניין השידוכים ועל עצם היותן רווקות, והן, בגלל השגרה, נכנסו למצב של אדישות והשלמת המצב. מצד שני, יש את החברות הרווקות שלא מפסיקות לדבר על עצם היותן רווקות עדיין, זה הנושא היחיד שמדובר בשנים האחרונות, משיחה לשיחה עוצמת הטרגדיה תופחת למימדי ענק שמכניסה את החברה שעד עתה לא הייתה מדוכאת, למצב סטטוס: מדוכאת מאוד. לסכומו של עניין, בין החברות הרווקות, צריך לבחור את אותן עם האנרגיות החיוביות, בעלות גישה אופטימית ושיודעות להנות.
|
|
|
|
|
