| נשלח ב-25/4/2006 09:26 |
 |
| |
הוזמנתי ובאתי ואני שואל את כולם:
מה אתם מצפים מהפורום?
אני מקווה שמה שימשוך אותנו לכאן, להבדיל ממקומות אחרים, שנוכל להשתתף כאן ביחד במחשבות והרגשות הנוגעים לברסלבר'ס.
האם זה נראה לכם מתאים? האם בא לכם על דברים כאלה?
לדוגמא אעלה נקודה למחשבה. ברסלב הייתה מאז ומעולם דרך הלב. האם עודנה כזאת? האם לא הוםכת ברסלב אט-אט לחסידות "סטנדרטית" עם כללים, מנהגים, לבושים ו"עניונים"?
לא שדברים אלה חסרי משמעות, השאלה מה העיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2006 10:16 |
|
| |
אמנם ברסלב זה "לב" כהגדרתך
אך היות שרבינו אמר ששו"ע זה הדבר הראשון בברסלב
ושו"ע כיום זה להיות חרדי (האחרים לא ממש שומרים עליו)
ואצל החרדים יש כללים של לבוש והתנהגות
כך יצא שבברסלב יש אמנם את עבודת הלב ויש גם את שאר הדברים שהזכרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2006 10:46 |
|
| |
סליחה שאני מתפרץ לדיון
שולחן ערוך זה חרדי?
מהיכן שאבת את הבדיחה הלא מוצלחת הזו?
האם מרן הבית יוסף היה חרדי? ואם כן לאיזה זרם בציבור החרדי הוא היה מקורב
לגור?-בעלזא? סאטמאר? איזה סאטמאר. ר' אהרלך? תולדות אברהם יצחק?
האם מרן הבית יוסף כתב או דיבר בעד או נגד השתתפות בבחירות של המדינה הציונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2006 12:17 |
|
| |
אם זה עלה, זה יכול להיות הנושא הראשון כאן.
רבנו אמר להקפיד על השו"ע ורבנו גם אמר "ללא חומרות".
שימו לב שרבנו אמר ללא חומרות לפני 200 שנה. ז"א ביחס להלכה שנהגה ושרר בזמנו. הסדרי טהרה טרם נודע, החזו"א עוד לא נולד וכו'. ז"א 200 שנה של חומרות הן בוודאי חומרות. וצריך למצוא את החומרות שרבנו החשיב אותן חומרות בימיו!
לדעתי זה יסוד חשוב מאוד. את השו"ע צריך לקיים ויהי מה. תוך חתירה ועבודה מתמדת לכך שהקיום יהיה עם לב ומתוך הנשמה.
כל מה שמעבר לשו"ע עם הנו"כ שאינם חומרות לגבי התקופה שלפני 200 שנה - צריך לקיים רק אם זה בא עם הלב. כך יש סיכוי שנחיה חיי תורה של ברסלב.
הדבר הכי קל זה להיות למדן עצבני ולחפש כל היום חומרות חדשות ולחשוש מכל צעד שעושים אם זה מתאים לחומרות מהדורת 2006.
את ההלכות הפשוטות אנחנו יודעים, מכירים ומקיימים, פחות או יותר, משחר ילדותנו. עיקר המאמץ, לדעתי, צריך להיות מושקע ב"והשבות אל לבבך". בהשבה אל הלב של תורות רבנו כדי שהחיים שלנו יהפכו ממרוץ אינסופי אחרי קיום מצוות, מנהגים וחומרות - לחיים של עבודת ה' מתוך מודעות, התבטלות וחיפוש כן של העמוק והפנימי שבחיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2006 19:19 |
|
| |
הקו המנחה היה אם אני לא טועה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת. וזה אמיתי ופשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2006 07:47 |
|
| |
הרשה לי לחלוק עליך, מרכא ידידי.
חומרות אין צורך לקיים ומהם רבינו לא החזיק. אולם, לכל היתר אין זה נכון לחכות עד שיהיה "לב". שכן אז במקרים רבים נשאר קרחים מכאן ומכאן, ואין קובעים דרך אלא על פי הכלל, וגדולת דרך רבינו היא שהיא דרך כללית שמתאימה לכל פרט כפי דרגתו ומעמדו.
אלא, יש לקיים אפילו בלא לב, ואפילו אם יבוא מעט שבמעט "לב", נקבל שכר רב על כך, ויש לעבוד, עבודה רוחנית, על מנת להגביר את הלב ולהפכו לעיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2006 12:01 |
|
| |
מרכא.
יש משהו בדבריך, אך לא דייקת כלל.
ראשית כל, עדיין ברסלב מתיחדת בדרכה הפנימית ["דרך הלב" ככינויך] יותר מכל מגזר אחר ביהדות.
לא כך?
ושנית, על אף שנתווספו לברסלב סממנים חיצונים מכל מיני מקורות וקהילות שונות, כל זמן שזה רק הוספות לטובה יש לקבלם בתודה וברכה.
לא שזה מעיקרי היסודות של חסידות ברסלב, אבל מדוע שלא נקבל הוספות אלו בברכה?
|
|
|
|
|
