סיפור שקיבלתי במייל

>אתמול באחת מההפסקות בכנס ירושלים ידידה שלי סיפרה את הסיפור הבא על בחורה שחברות שלה מכירות: הבחורה הלכה ערב אחד מאוחר בלילה ברובע היהודי לבדה.

>האווירה הייתה מאוד מפחידה אז היא כדי להרגיע את עצמה התחילה לשיר בשקט:

> "בשם השם אלהי ישראל, מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל, ומלפני אוריאל, ומאחורי

>רפאל, ועל ראשי שכינת אל"

>לאחר כמה דקות התחילה לשים לב שבחור מפחיד הולך מאחוריה והיא נבהלה אבל המשיכה

>לשיר בשקט.

>כשעבר מתחת לאחד הפנסים פניו עוררו בה בחילה ופחד נורא והיא מיהרה צעדיה

>לכיוון

>הדירה והמשיכה לשיר עד שהגיעה לדירה.

>למחרת בבוקר היא קוראת בעיתון כי נתפס בירושלים אנס סדרתי ורואה את תמונתו של

>אותו בחור. היא מברכת בגומל ורצה לתחנת המשטרה.

>בתחנה היא מספרת לשוטרים שאתמול בלילה הבחור הלך אחריה כשהיתה לבדה בסמטאות

>ברובע היהודי אבל ב"ה לא התקרב אליה ולא עשה לה דבר. השוטרים שאלו אותו האם

>אכן

>ראה את הבחורה הזאת אתמול בערב ואם כן למה לא ניטפל אליה כי הרי היתה לבד.

>האנס הקשיב והשיב בפליאה: "מה לבד? היו איתה שני בחורים."

>אותי אישית זה צמרר אז החלטתי לספר את הסיפור כדי להפיץ את הנס. תעבירו למי

>שנראה לכם שיגיד ב"ה וישמח כי לא נטש ה' עמו.

>הסיפור אמיתי ושמעתי אותו ממקור נאמן לחלוטין.

>גל ערמון.

>"לא לשווא נשפך דמינו,>עוד נוסיף נישא תפילה.>אלוקיי למרות כל אלה,>עוד מצפים לישועה!"