תסריט אורתודוקסי

שלום, אני תלמידת כיתה י"ב במגמת קולנוע בבית ספר חילוני,ומגיעה מרקע דומה.כתבתי תסריט שהגיבור הראשי שלו הוא בחור ישיבה(אורתודוקסית),ורציתי לשלב בתסריט סצינת שיעור גמרא.בעיות הגמרא שיסוקרו בסצינה אמורות להוות הד לבעיות שיופיעו בסרט ולכן אמורות להיות בנושאים כגון:כיבוד הורים,חשיבות הנישואין,חשיבות הציות להורים.אביו של הגיבור נפטר(ואינו מהווה נושא עיקרי בסרט)ולכן בעיות שעוסקות ביחסי אב-בן אינן רלוונטיות.כו' אמורה הסצינה לשקף את להיטותו של הגיבור ללימודים בישיבה ואת אהבת הוויכוחים שלו,ואת ההבדלים בינו לבין חברו .לכן רציתי לדעת גם דרך וויכוח מקובלת לבעיות גמרא במסגרת לימודית,רצוי בישיבה אורתודוקסית.יש לציין כי באמת איני מצוייה בשני הדברים שבהם ביקשתי עזרה ואין לי גישה אליהם.פניתי לרב שמלמד בישיבה תיכונית ובבית ספר לבנות.הרב עשה עבודה רבה ומוערכת מאוד כדי לעזור לי ,אבל למרבה הצער נראה שהוא אינו מבין את בקשתי כלל:למרות מחאתי הוא שלח לי בעיות בנושא כסף במשפחה,יחסים עם האב,בעיות העוסקים בדברים נקודתיים מדיי כדי להיות חלק מסרט קולנוע,והתעקש בעצמו לכתוב דו-שיח בשפה יומיומית ולמטה מזה של שני בוגרי ישיבה תיכונית שעכשיו הם חלק משוק העבודה(כגון"אימא שלי משגעת אותי,כל הזמן אומרת לי להביא לה כסף ולהסיע אותה ,מה אומרת ההלכה בנושא?""אני זוכר שבישיבה התיכונית למדנו..").מכיוון שכמדומני ממנו לא תבוא ישועתי,כולי תקווה שתמצאו את הזמן והיכולת לעזור לי.

בתודה רבה מראש
ליירד

דרום

יישר כוח - כוונתך רצויה אך מעשיך אינם מתאימים.

תן דעתך כמה נצרכת להסביר - איך אתה מצפה להכניס טקסט מהסוג שהבאת שמצריך כל כך הרבה הנחות ורקע לתוך תסריט.

נדרש - קטע קצר מאוד - דומני לכל היותר מסגרת של ארבעה טיעונים:
אמירה / שאלה / תשובה / דחית התשובה ותשובה.
הדן בנושא שלצופה ממוצע בלתי דתי יכולים להיות נתוני רקע מידיעתו הכללית להבין אותו.
והטיעונים בו קצרים עד לכדי משפט אחד או שניים.
ועל פניהם לא מפולפלים.

המתחיל במצווה אומרים לו גמור - גש חפש....

לונלי
אני לא מבין לאן אתה חותר. הפועל היוצא מדבריך שעל איש חינוך לשקר לדבר דברים שאינו לו מושג בהם להעמיד אמיתות כיד דמיונו הטוב או הרע. ובלבד
שישיג את מטרתו הטובה או הנפסדת. אבל נחזור לעניננו מה בריסקער רצה
מהבחורה ששאלה שאלות אינפורמטיביות.  ולשאלתך מה אני היתי עושה?

אני ?היתי משקר, מכזב, מגזים, ממציא דברים, מספר סיפורים שבינהם ובין המציאות המרחק גדול וכו וכו. והכל כמו שלמדתי אצל רבותי מודה ועוזב

בקטע הבא שנצטט, נראה עד היכן חייב האדם להתאמץ בכדי לכבד את הוריו, נגלה שהאדם חייב לכבד את הוריו גם אם כתוצאה מכך יפסיד ממון הרבה, את המסר נלמד דוקא מאדם שאיננו יהודי, ושמו דמא בן נתינה, הוא כיבד את הוריו כי הלך אחרי צוו מצפונו, והחכמים לומדים ממנו על רמות בכיבוד הורים, בקטע גם נתייחס לשכר שמשלם ה' לאלה שמקיימים את מצוותיו. 

בתלמוד במסכת קידושין דף לא עמ' א נאמר:
http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3701_031a.htm

(תלמוד= גמרא בעברית: כל עמוד בתלמוד מתחלק לעמ' א ולעמ' ב, צד 1 וצד 2 של הדף )
[דברי התלמוד מודגשים, בסוגריים מרובעות יובא התרגום לעברית ודברי הסבר]. 

בעו מיניה מרב עולא: [שאלו אותו את עולא, "עולא" שם של חכם תלמודי]  
עד היכן כיבוד אב ואם? [עד היכן צריך האדם לטרוח בכדי לכבד את אביו ואמו?]   
אמר להם [עולא לשואלים], 
צאו וראו מה עשה גוי אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר [חכמים בקשו לקנות ממנו דבר מסחר, כששווי הסכום שהם רצו לשלם היה 600.000 דינרי זהב] והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו [אביו ישן כאשר המפתח מונח מתחת לראשו, וכך לא יכל להגיע לאותו חפץ שרצה למכור לחכמים] ולא ציערו [דמא בן נתינה לא ציער את אביו ולא העיר אותו משנתו, בכדי לקחת את המפתח מתחת לראשו. מכאן שצריך האדם לכבד את הוריו, גם אם יגרם לו מכך נזק כספי גבוה]. 

[הקטע עם הסיפור על דמא בן נתינה שכיבד את אביו, נכפל שוב בתלמוד, והפעם בשמם של חכמים אחרים] 

אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? [כנ"ל, כמה האדם צריך לטרוח בכדי לכבד את הוריו?] 
אמר להם [ר' אליעזר לשואלים] צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו, בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר [כאן בגירסה הנוכחית של הסיפור, נזכר במפורש מה רצו חכמים לקנות ממנו, הם רצו לקנות ממנו אבנים טובות ויקרות, בשווי של 600.000 דינרי זהב, בכדי לשים אותם באפוד המונח על כתפיו של הכהן הגדול בבית המקדש] 

ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא [רב כהנא היה שונה את הסיפור בצורה קצת שונה, ולדעתו חכמים רצו לשלם על העיסקה 800.000 דינרי זהב]. 

והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו [דמא בן נתינה לא ציער את אביו להעירו משנתו], 
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו [לאחר שנה נולדה בעדרו של דמא פרה אדומה, פרה אדומה דמיה מרובים, כי היא נצרכת לישראל בכדי שיוכלו להיטהר מטומאת מת, מי שנגע במת הרי הוא טמא, ובכדי להיטהר צריך להזות עליו ממים שעורב בהם האפר של אותה פרה אדומה , ראה במדבר יט, א-כב] 
נכנסו חכמי ישראל אצלו [לאחר שנה נכנסו חכמי ישראל לדמא בכדי לקנות ממנו את הפרה האדומה] 
אמר להם [דמא לחכמים] יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי [יודע אני שהפרה האדומה מאוד חשובה לכם, כי היא נדירה, ולפיכך יכול אני לבקש עליה כל סכום שאחפוץ] אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא [אבל אני לא מבקש ממכם אלא את אותם 600.00 דינרי זהב שהפסדתי בגלל כבוד אבי] 

וא"ר חנינא [ר' חנינה, חנינה שם של חכם תלמודי] ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה עאכו"כ דאר"ח גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.
[ומה אם דמא שאיננו מצווה, (דמא בן נתינה הוא גוי, והוא איננו מצווה לקיים מצוות), כך שילם לו ה' את שכרו, בדמות פרה אדומה שדמיה מרובים, בודאי שישלם ה' שכר טוב לישראל על שהם מכבדים את הוריהם, כי הם מצווים לכבד את ההורים] 

הרעיון הגלום בדברי ר' חנינה
יש באדם יצר שנקרא "יצר המרדנות" האדם מטבעו מתקומם כאשר מכתיבים לו מה לעשות, יותר קשה  לאדם לבצע מעשה טוב כאשר מישהו הכתיב לו זאת, מאשר כאשר הוא עושה זאת מיוזמתו. 

ולכן דמא שהוא גוי, והוא לא צווה על כיבוד אב ואם, יותר קל לו לכבד את הוריו, כי הולך  הוא אחרי צוו מצפנו, ואילו ישראל שהם מצווים וכפויים לכבד את הוריהם תמיד, הדבר יותר קשה עליהם, ואם הם כופים את יצרם, יקבלו על כך שכר משמים. ישראל בכבדם את הוריהם כופים גם את "יצר המרדנות" מעבר למעשה הטוב שהם עושים.  

כדאי לשים לב שיש בסיפור הנ"ל מעבר למסר של כיבוד אב ואם, גם מסר של הנהגת ה' את העולם, כאשר האדם עושה מעשה טוב, משלם לו ה' על כך שכר, ומטיב עמו בדמות צ'ופר. 

***

בקטע הקודם היה הנושא גבול כיבוד אב ואם, בקטע הבא נלמד על קונפליקטים במצוה זו. 

קצת רקע,הבן מחויב לכבד את אביו, מתוקף הסמכות שנתנה התורה לאב, כלומר גם האב שואב את כוחו מכוח הסמכות התורנית, לכן אם האב מצווה על בנו לעבור על חוקי התורה, כגון שהאבא מצווה את בנו לחלל שבת, אמנם הבן מצווה לשמוע לאביו (כבוד אב ואם), אבל סמכותו של האב מוגבלת, ולכן אסור לו לבן לחלל שבת (אסור לחלל שבת) , למרות שאביו ציווה על כך. 

בתלמוד מסכת קידושין דף לב עמ' א נאמר
http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l4202_032a.htm

תנו רבנן [שנו חכמים:
בזמנם היו רגילים לשנן את החומר הנלמד הרבה פעמים, ולכן השתמשו בלשון שנון וחזרה.]
מנין שאם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר שלא ישמע לו  [למרות המצווה לכבד את ההורים, אבל גם ההורים מוגבלים, וגם הם מחוייבים לקיים את דברי התורה, לכן  ברור שאם הם אומרים לבן לעבור על מצווה מסויימת, אסור לבן לשמוע להם.  

יש בעם ישראל 3 חטיבות, כוהנים לויים וישראלים, הכהנים עבדו במקדש, הלויים היו המשוררים, והישראלים היו העם הפשוט. 

הכהנים מצווים שלא להיטמא למת, אסור להם ליגע במת.

כעת נניח שהאבא הכהן, מצווה על בנו הכהן, להיטמא למת, נמצא שיש כאן קונפליקט, אם יטמא למת וישמע לאביו נמצא שהוא עובר על האיסור שיש לכהן להיטמא למת (אסור לכהן להיטמא למת), מכיוון שהאבא שואב את סמכותו מכוח חוק התורה, אין בכוחו לצוות את בנו לעבור על חוק זה. 

אמור מעתה, אם אמר האבא הכהן לבנו הכהן להיטמא למת, אסור לו לשמוע לו. 

עוד דוגמה, יש מצוה שנקראת "השבת אבידה" , המוצא אבידה צריך להחזיר אותה לבעליה, ולכן אם נניח אמר לו אביו אל תחזיר אבידה, אסור לבן לשמוע לאביו, ועליו להחזיר את האבידה. 

כעת חכמים מחפשים מקור תורני, מנין שלא ישמע הבן לאביו בכזה מצב? 

שנאמר (בספר ויקרא) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' כולכם חייבין בכבודי.
[בספר ויקרא נאמר, "איש אמו ואביו תיראו", כלומר צריך לירא יראת כבוד מן ההורים ולכבד אותם, בהמשך נאמר "ואת שבתותי תשמרו אני ה'" מבנה הפסוק טומן בתוכו את הפתרון לבעיה שאנו עוסקים בה, כי חלקו השני של הפסוק מדגיש את הסמכות העליונה שהיא ציווי ה', וגם האב מחוייב אליה, ולכן הוא לא יכול לצוות את בנו לחלל שבת. 

הלימוד הוא ממבנה הפסוק, תוך כדי עיון ב-2 חלקי הפסוק].

***

בקטע הבא נכתוב קצת מדברי חכמים, על חשיבות הנישואין, ועל החשיבות להתחשב ברצונותיה של האישה, חכמים בדבריהם משתמשים בהרבה מליצות, בכדי להדגיש את חשיבות העניין. 

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמ' ב, דף סג עמ' א 
http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3106_062b.htm
http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3106_063a.htm

אמר רבי תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה.

[מי שאיננו מתחתן, הרי הוא אדם בלי שמחה, בלי ברכה, בלי טובה, כי האישה היא המביאה לאדם שמחה, בזכותה ה' מברך את האדם, ואם היא איננה במחיצתו של האדם הרי שנמנעה ממנו טובה].  

[כעת החכמים בתלמוד יכתוב מקורות מפסוקים בדרך הדרש, בכדי להוכיח את הנ"ל.
דרש, היא שיטת התבוננות בפסוק, בכדי לגלות בו דברים נסתרים] 

בלא שמחה דכתיב (דברים יד) ושמחת אתה וביתך.
[במקורות נקראת אשתו של האדם ביתו, כי האישה היא עיקר הבית, ועמוד הבית, ולכן כאשר נכתב בספר דברים "ושמחת אתה וביתך" הרי שבמילים אלה רמוז שיש לאדם שמחה עם אשתו]
בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך.
[כנ"ל, גם כאן, חכמים כינו את האישה כביתו של האדם, ובפסוק בספר יחזקאל מרומז שהברכה מובאת אל האדם (להניח= להביא) בזכות אשתו]
בלא טובה דכתיב (בראשית ב) לא טוב היות האדם לבדו.
[בספר בראשית נזכר, שה' אמר לאחר שברא את האדם הראשון, וראה שהוא לבדו בעולם בלי אישה, לא טוב שהאדם הוא לבדו, מכאן שמי שאין לו אישה הוא מחוסר טובה]

במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה.
[מערבא= ארץ ישראל, השוכנת למערבה של בבל, התלמוד נכתב בבבל בעירק, וא"י היא בצד מערב.
בארץ ישראל היה הפתגם על השרוי בלא אישה, שהוא שרוי בלי תורה ובלי חומה.

כלומר בגלל שאין לו לאדם אישה שהוא נשוי אליה, הרי שהוא איננו מרוכז, והוא לא יכול להשקיע את עצמו בלימוד תורה, לימוד תורה דורש הרבה ריכוז, ומי שטרוד לא מסוגל להשקיע את עצמו בכך.

בנוסף, אדם זה שרוי בלא חומה, האישה היא גורם מייצב לאדם, ואם היא חסרה לו הוא דומה כאילו לעיר בלי חומה, כי הוא עלול להגיע למקומות לא ראויים] 

[כעת חכמים יוכיחו בדרך הדרש את הפתגם הארצי ישראלי הנ"ל.
דרש, ראה למעלה] 

בלא תורה דכתיב (איוב ו) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני.
[במקורות נקראת האישה עזר, כפי שנאמר בספר בראשית אעשה לו עזר כנגדו, והתורה נקראת תושיה, כי היא נותנת לאדם תושיה וכוח, תושיה רוחנית.

על פי הנ"ל, אם אין לי עזרתי (עזר=אישה) התוצאה: התושיה תדחה ממני, (תושיה=תורה) נמצא שקיבלנו משוואה של אין אישה אין תורה. 

בלא חומה דכתיב (ירמיהו לא) נקבה תסובב גבר.
[בספר ירמיהו נאמר שהנקבה תסובב גבר, אולי ההוראה הראשונה של המשפט, שהנקבה תחזר באחרית הימים אחרי הגבר, כי ימותו הרבה גברים במלחמה, וגבר יהיה מצרך מבוקש, אבל חכמים בדרך הדרש, הסבו פסוק זה כמרמז על כך שהאישה היא חומה לגבר מסביבו, החומה היא מסביב לעיר]. 

[כעת התלמוד יביא דעות של חכמים, וכל אחד יאמר מדעתו, מה נראה לו שמגיע לאדם אם הוא נושא אישה]

רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא.
האדם השרוי עם אישה, הרי הוא שרוי בשלום, כי מנוחה ושלווה בביתו, וכפי איך שרומז על כך הפסוק] 

אמר רבי יהושע בן לוי: כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו'.
[רבי יהושע בן לוי משתמש בפסוק שכתב רבא בר עולא קודמו, והוא מעביר דרכו מסר של, אם אתה יודע שאשתך שומרת לך אמונים, גם עליך להשיב לה באותה מידה.  

אמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנא' וידעת כי שלום אהלך וגו'
[כעת רבי יהושע בן לוי הנ"ל, כבר יורד לפרטים, כיצד האדם צריך להתנהג עם אשתו, והוא מדריך את האדם שיתחשב ברגשותיה וימלא את מבוקשה, במיוחד כשהיא מאוד רוצה בכך]

***

ליירד

יש עוד הרבה מקורות בתלמוד, ויש עוד הרבה סגנונות של שיעור תלמוד, וגם שאר חברי הפורום יכולים לתרום את חלקם, כתבתי לך מה שנראה לי כדבר שיכול לעזור לך, ואם תירצי לכוון את השיעור למשהו יותר ספציפי, תכתבי מהו הכיוון הדרוש לך. 

בדברים הנ"ל נלקחו הנקודות שציינת
ביטול העצמי בפני דרישת ההורים,כיבוד הורים,חשיבות הנישואים וכו'

ירוחם
אינני מבין להיכן אתה חותר.
נניח שאתה הוא אותו משגיח או רבי.
איך היית אתה מתמודד עם עובדת קיומו של עולם חיצון
קורץ ומפתה, ולאו דווקא מן הטעמים שציינת ,כלומר ערכים
תרבותיים כאלו ואחרים.   הלא אינך מצפה ברצינות מאיש
חינוך מכל זרם שהוא להציג לחניכיו מגוון של אפשריות לבחירה

בריסקער.
וכמה יודע המשגיח בישיבה .או הרבי .  וכל הדרשנים שדורשים בקלונם של החילונים מה הם יודעים על חיי החילונים? מתי הם ישבו בבית קפה ראו תיאטרון
או אופרה. ראו סרט או טלויזיה. קראו ספר של עמוס עוז או אחרים וכיב.
אבל הם עומדים על הבמה ולועגים מבטלים וצוחקים על אורח החיים החילוני
לדעתך זה יותר בסדר. מנערה שרוצה לעשות סרט לא מחייב ומתענינת בנושא.
ענה בבקשה . אל תתחמק. בברור ובלי פילוסופית. כפי שאתה יודע לבקש. מודה ועוזב

ליירד

בצטטך אותי נפלה לך טעות בלא משים - לא אמרתי שתעשי סרט על סביב מוכרת - הרי אני אמרתי מפורשות - "לכי על זה" - כלומר, גשי ועשי תסריט כשאהבה נפשך.
אלא שציינתי שאם תמשיכי בדרך זו בהמשך מעבר לרמת סרטי תלמידים אזי - כשתעסקי בנושא מעין זה יהיה עלייך לעשות תחקיר מעמיק.


אגב:
מה דעתך - קחי את מערכת התגובות שלפנייך והנה לך חצי תסריט על מו"מ של בני ישיבה על יחס לתסריט עליהם.....

ואליכם חברי:

האם אין בנמצא בקרבנו ולו אחד שיכול להגיש עזרה פשוטה בלי פלסף - להציג קטע גמרא רלוונטי מתורגם - לי כרגע אין רעיון אולי בהמשך
תוקן על ידי - כמתעסק - 11/05/2006 14:08:58

RIV

אני מתכוון ברצינות להעלות נושאים של שיעור גמרא, ולסגנן אותם בצורה מסויימת, אבל הקטעים אמורים להיות חלק מסרט, ולכן צריך לדעת מי אומר אותם, איזה טון הם אמורים לתת, מהם הדגשים החשובים שהם אמורים לבטא, בכדי שלא נטרח לכתוב שיעור בגמרא, שיהיה תלוש משאר הסרט.

כמה שיותר פרטים כך ייטב.
ואם העלילה של הסרט היתה נחשפת במקצת, כי אז היה אפשר להתאים את השיעור לעלילה בצורה מושלמת.

סתם לבקש שיעור בגמרא זה איננו מספיק, כי חברי הפורום אינם מתכוונים לסכם את התלמוד בהודעותיהם.

דרום חוקר,

לך על אמיתי...

אולי הסיפור על רבי טרפון שאמו יצאה לגינה וסנדלה נקרע -  ומפחד פן תיפצע, ואו אולי יכיש אותה נחש עשה כפות ידיו למצע שעליהן הילכה וחזרה לביתה ובעלותה ליצועה היה כורע על ארבע כדי לשמש לה דרגש

או אולי, על אמו של רבי ישמעאל שהתעקשה לרחוץ רגליו של בנה, בכל פעם שחזר מבית המדרש, ולאחר מכן אף לשתות את המיים הכעורים שבהם רחצה רגליו, למרבית ההפתעה ביטולו של רבי ישמעאל בפניה התבטא בזה שהיה צריך לציית לאמו.


(תוקנו שגיאות כתיב ומקלדת) תוקן על ידי - riv - 11/05/2006 13:30:56

ליירד

תכתבי בבקשה מיהם הדמיות שאמורות לייצג את השיעור, האם יש כאן וכוח בין תלמיד לרב, האם יש כאן ויכוח בין 2 תלמידים, האם יש כאן הרצאה של רב לתלמידיו ותו לא, ואז נוכל לסגנן טקסט לדמות המדוברת.

שלום בשלישית,
ראשית רציתי לציין כי משום מה המחשב בביתי אינו מיודד עם המערכת החדשה של הייד פארק-וכן נמנעת ממני השתתפות פעילה בשרשור.
נאמר לי לא לענות לדבריו של החבר בריסקער.עם זאת,ועם ההסקה שבחינוך שחברי הפורום ברובם מגיעים ממנו לימודי קולנוע דווקא אינם נפוצים,חושבת אני שצודק "כמתעסק", כשהעיר שייתכן שאנשי הפורום אינם מבחינים בין סרט לבין סרט תלמידים.ואולם בין סרט התלמידים לסרט קולנוע כגון "מינכן"-פרוש ים,וגם בין סרט הסטודנטים לסרט התלמידים פרוש אגם לא קטן.יצויין בקצרה שסרט התלמידים מוצג לרוב בהקרנה בית ספרית במקום ציבורי כלשהו,  ולאחר מכן בפסטיבל סרטי תלמידים או פסטיבל קולנוע-תמיד כאופצייה הכי פחות אטרקטיבית .מעטים מאוד מביניהם מוצאים את דרכם לקלטות וידאו או לתחרות סרטי תלמידים מעבר לים,ושמעתי רק על אחד(שגם הוא אגב,עסק בחרדים והגיע מבית ספרי החילוני לגמרי-אם כי התלמידה שאחראית עליו הייתה ביתו של השחקן משה איבגי שאימה חזרה בתשובה).בקיצור-מטרתם  של סרטי התלמידים לתת ליוצר ניסיון ,הזדמנות להראות את יכולתו וציון בבגרות,ולא הרבה יותר מכך."כמתעסק"חושב שסרט כזה צריך להיות על הסביבה המוכרת ליוצר,דיעה מכובדת אך אני לא מסכימה איתה,מה גם שאני חולקת על דעתו כמו על דעתו של בריסעק,שהחברה החרדית היא ליוצר החילוני כמו עכברים או שבטים באפריקה.."כל מה שאנושי לא זר לי",  אם תסלחו לי על האמירה המתיוונת  ,ואני בהחלט מסכימה עם אמירה זו,במיוחד שהדברים אמורים במי שלא רק חולקים איתי את האנושות אלא גם את העם ואת הארץ.  וכל מה שמופיע בתסריט שאני כתבתי-הוא בוודאי הכי רחוק מזר לי שיכול להיות,כי ממני יצא.כן,אני שואפת לאותנטיות,אבל אני מציאותית באשר לזמן שיש לי להשיג אותה ולרמה בה אוכל ואידרש להשיג אותה, וכו'-מסכימה אני , עם כל אותם סרטים לא מדייקים לגיחוך שהוזכרו כאן:האומנות חשובה מהאותנטיות.יוצרת דוקמנטורי אני עוד לא.אני לא חושבת שלפנות לפורום באינרטנט זה מספק,אבל מה יהיה וכבר פניתי לרב שמלמד גמרא,כבר לפני מספר לא מועט כלל של שבועות, ואיתו לא צלחתי?עוד מספר ימים מועט ככל האפשר אני אמורה להיכנס להפקה,כך שהברירה היא למרבה הצער לוותר על הסצינה.כלומר,אין לי זמן למרבה הצער לאותן השתלמויות יותר:אני זקוקה רק להעתק של בעיות תלמוד ואולי אף לביאורן אם אפשרי הדבר ואפשריים הדברים האלה בכלל.יותר מזה אני לא מבקשת(ולא שאני טוענת כי זה מעט).
למקרה שצריך הבהרה,ואני מתנצלת על שם כך:מדובר בתסריט כתוב,בסצינה בישיבה ולא בין אם לבן,ואני זקוקה לבעיות בנושאים של:ביטול העצמי בפני דרישת ההורים,כיבוד הורים,חשיבות הנישואים וכו'.ושוב,לא בסוגיות העוסקות ביחסי אב-בן.אם כי אני משערת בכל מיקרה שהצעת התסריט של חוקר דרום הייתה בדיחה פרטית ו/או על חשבוני ועל חשבון שכמותי : ]
אגב-לדעתי,כבוגרת  מגמת לימודי פילסופיה בתיכון,אני לפחות מחשיבה את הפן הפילוסופי מעל הפן הוויזואלי בקולנוע ובוודאי בסצינה שמתעסקת בבעייה של חשיבה.אבל לא על כך הדיון: )

מאיר

זה הכל לשם שמים

מופיעה בחורה, עם כוונות טובות וסקרנות, היא חפצה בקצת רקע על הציבור החרדי, וכי חסרים קונפליקטים והתלבטויות, שיכולים להאיר את הציבור החרדי באור חיובי.

גם אם מבקשים ממך שיעור ישיבתי, מדובר בסרט, והפן החזותי הוא החשוב ולא הפן הפילוסופי.

לונלי,

זה ההבדל בין מי שיש לו פת בסלו ואינו יודע להעריך אותה, לבין מי שצריך לעמול קשה (ולפעמים גם להיאבק - בקשייו שלו ובמוסכמות החברה) כדי להשיג את אותה הפת....

[האם נראה לך, שגם בשביל "רק לשבת" בריסקער יזמין את ליירד לישיבתו?]