| נשלח ב-12/5/2006 15:31 |
|
| |
הגמרא בדף לג: באמצע שורה שלישית מעל התוספות "ורמינהו"...
בתור עלם רך בשנים ציטוטים מן הסוג הזה היו מרשימים אותי מאוד ורציתי גם אני להגיע למצב שבו גם אני ואכל לצטט כך את כל מה שלמדתי...
אך כיום אני חוכך דעתי בנושא, וכי מה הערך בלזכור את המיקום הגיאוגרפי של הציטוט? אני מבין שיש ערך בלזוכר את המימרא, ולזכור את בעל המימרא, ואפילו לזוכר את המימרא בלשונה המדויקת. אך איני מבין מה הטעם לזכור את המקום המדויק\ אם כל המטרה זה כדי להצליח למצוא את המימרא, אם כן אין צורך בכך היום יש פרויקט השו"ת. ואם המטרה להרשים את המאזינים... נו טוב לא נראה לי שכדאי להשקיע בכך מאמצים כבירים.
האם לדעתכם יש משמעות בידיעת הreferences המדויקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2006 10:32 |
|
| |
הבאבא_תור
אני מוטרד מן השאלה כי היא משפיע על מתודת הלימוד השלי. כמה זמן להשקיע במה. והלימוד שלי הוא דבר שדי חשוב לי 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2006 00:31 |
|
| |
מרובקה
אני לא מבין למה אתה כל כך מוטרד מהשאלה הזאת ? פשיטא שלא.
אולי זה טוב בשביל לעשות קצת רוח...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 23:01 |
|
| |
מיימוני
אני יכול להבין שיש תועלת וחשיבות בכל אחת מן הנקודות שהעלת. יש ערך בלדעת את כל התורה כולה בעל פה ככתבתה וכלשונה, כולל כל הגמרות ראשנים מדרשי הלכה מדרשי אגדה אחרונים פוסקים וכו'. ישר והפוך מקוטלג בראש לפי סדר הגמרא לפי סדר הנושאים לפי בעלי המימרות ועוד כהנה וכהנה פילוחים.
אך שאלתי היא האם יש ערך בגאוגרפיה של מקורות. דההינו האם יש משמעות לזכור את הדף בו נמצא המקור?
נניח שאני יודע את כל בב"ק בעל פה. וזוכר את כל המימרות כולל בעל המימרא. האם יש חשיבות לדעת שמימרא מסוימת נמצאת בדף ס: ולא בדף סב:?
כמובן שלמוד לפי גיאוגרפיה עוזר לא פעם לאנשים רבים כדי לזכור את התוכן. אך האם יש ערך נוסף בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 22:37 |
|
| |
הריני מוסיף על דברי מאיר.
א. חיפוש מתבצע לפי מילה. ידיעה קשורה להבנה ולתוכן, כפי שיתבאר לקמן. כאשר מילת מפתח
אינה מופיעה, רק בעל הידע יוכל למצוא את הסוגיה.
כמובן, יש טריקים של חיפוש וידיעה כיצד לעצב חיפושים יעילים. וגם זה טעון לימוד...
ב. יש רמות שונות של ידיעה והבנה. הידיעה המינימלית היא הכרת המילים וידיעת התוכן הכללי של
מה שנאמר.
כמובן, זה רק שלב ראשוני, אך גם בו אין לזלזל.והרי גם בגמרא אנו מוצאים שמועות שבהן נאמר רק
כי ידוע שלאמורא מסויים היתה דעה בנושא פלוני, ולא ידוע מהי, וכיו"ב, ואף זה מידע משמעותי.
ג. לא הכל נמצא בתקליטורים. לא הכל נמצא אפילו בחומר מודפס. ויש פירסומים שאינם מוכרים,.
שמעתי פעם מחוקר אקדמי כי חיפוש אחרי מידע רלוונטי אינו פשוט, וכי עצם הידיעה היכן לחפש, כגון
באלו ספרי יסוד, היא עצמה ידיעה חשובה.
דוגמא לידיעה צדדית אך רבת חשיבות: חוקר יהודי מאמריקה (מובא בספרו של שמש על חטאים
ועונשים) גילה מדרש שבו מובא דרך אגב משהו על עונש בצליבה. מכאן נמצאה ראיה כי יתכן שבימי
בית שני אחת ממיתות בית דין היתה צליבה. איני זוכר את הפרטים כרגע, וזה לא העיקר, אך
התגלית התבססה על הדברים הבאים:
1. הכרת המדרש, שהינו יחידאי ונמצא אי שם.
2. תשומת לב לאופן המיוחד של מיתת בית דין שנזכר בו.
3. הכרות עם הנושא הכללי של מיתות בית דין והגישות השונות לכך.
4. היכולת לשים לב כי פרט זה אומר דרשני.
5. הקישור בין הפרט לבין הנושא הכללי.
כל מי שיכול לתרום ולו אחד מן הסעיפים האלו, בכל תחום מחקר - או, כפי שאומרים אצלנו: לימוד -
יבורך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2006 21:04 |
|
| |
אלא שעדיין יש צורך להתמצא בחומר המאוכסן במוחנו, חומר לא מסודר לעיתים קרובות אינו שמיש, וגם תוכנות החיפוש אינן מספקות תמיד את המבוקש, למשל אם אינך זוכר מילה מדויקת אלא רעיון, או אפילו אם אתה זוכר מילה אלא שבמאגר היא מופיעה בכתיב שונה וכדומה. ודאי שהצורך 'לצלם' ירד בהרבה אך לא התייתר, וטוב אשר תאחוז בזה וגו'
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 18:07 |
|
| |
הגמרא [בסוף הוריות?] מסתפקת "הי עדיף סיני ועוקר הרים?" [מה עדיף בקי או חריף] ושמעתי בשם הסטייפלר ש"כיום" שיש אנציקלופדיות אין ספק שערכו של הבקי ירד. [הוא נפטר לפני יותר מעשרים שנה, דהיינו עוד הרבה לפני עידן התקליטורים והרשתות הכשרות בנט.]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 16:35 |
|
| |
אני עוד זוכר איך ר"מ בישיבה שלי , יהודי מהדור הישן שבזמנו ידיעת רפרנסים היתה חשובה מההבנה של מה שכתוב שם, היה מביט בעיניים כלות על ספרי מראי מקומות ועל מהדורות חדשות של חידושי רעק"א , שבהם הכל מרוכז לפי סדר הדפים . ספרים אלה כמעט וייתרו אותו לגמרי.
|
|
|
|
|