| נשלח ב-18/9/2002 00:20 |
 |
| |
החוליה החסרה
הרבה רעיונות נכתבו בפורום זה, חדשים גם ישנים. מלחמות רבות נוהלו בפורום זה. הרבה 'קיטור' שוחרר בפורום זה. הרבה הצעות הועלו בפורום זה.
הפורום יאמר לזכותכם יוצר תחושה של התבהרות בשמים האפורים של האנושות כולה. תחושה חלומית של האפשרות לחיות כאדם. תחושה שבכל זאת הבריאה אינה מקום עוין אשר אידיאלים הם רק חלום.
מאחר וניראה שהפורום מיצה את תהליך ההתבוננות לשלב זה. חשוב בעיני אף יותר שנתרכז בתהליך ההפנמה והיישום של אותם עקרונות אותם ליבנתם בחודשים האחרונים. אור בערפל ומיימוני די להתגונן, רציו ובוגי די להתריס ולכל שאר החברים, אני קורא די. אמרתם כמעט הכל ומי שהבין הבין ומי שלא, טוב שכך. בואו נמשיך הלאה אל "...והשבות אל לבבך".
זאת החוליה שחסרה לי, חוליית "והשבות".
אני תקוע כמו כולם בחברה עם סטנדרטים יישומיים מקובעים. את שהחברה עושה גם אני עושה. אך ידיעותיי, וידיעותיכם אף יותר, משאירות פער עצום בין וידעת ל והשבות.
כשהתבוננתי בפער זה בתוכי ( בעזרתכם הלא מודעת דרך התבוננות בפורום זה), נדהמתי לגלות צער. לב שבור שכמהה לאהוב, להתמסר, להתעלות ולחיות את העקרונות הנפלאים, אותם חוננתי לראות ולהשכיל, לבד ודרך פורום זה.
אני תקווה שאשכול זה יהיה אבן פינה במציאתם של כלים יישומיים! כדי לחיות! את אשר אנו כבר יודעים, ולגשר על הפער הנורא בין וידעת ל והשבות.
זו היא החוליה החסרה לי ואותה מבקש אנוכי למצוא, להמציא לבנות ולשחיל אל תוך חיי.
אודה ואבוש כי כל הפוסל במומו פוסל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2002 08:04 |
|
| |
וטו
וודאי שדרוש להגיע לידי 'נשמע ונעשה', אבל הדרך ההתחלתי עובר ב'נעשה ונשמע'.
ידע צריך להיות ברור וחדור. חדור, הכוונה ב'כל עצמותיו' עד שיישומו נהיה טבעי כפעולת אחד מאיבריו. החדירה נקנית על ידי המאמץ שנעשה לאמץ את הידע ביישום.
נכון שלו היה הידע ברור מהרגע הראשון, אז לא היה שום מאמץ ביישומו, אבל עד לשם יש להתאמץ ולו רק התאמצות להבהיר את הידע, עד שייעלם המאמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2002 07:34 |
|
| |
בוגי,
שים לב שנקטת "מסירות" ואחר כך "החכמה" - "נעשה ונשמע".
האם לפי ההתפתחות שצויינה באשכול "פסיכולוגיה מהי", לא דרוש לאדם מבוגר בן ימינו שמסירותו תנבע ישירות מהחכמתו?!
כמובן שזה תלוי בלימוד לחשוב מתוך עקרונות חדים ומדוייקים ודרוש לכך זמן. אבל צריך להתחיל!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2002 11:56 |
|
| |
בוקר הנאלם והנעלם, שומרים אנו לבוקר
כמו אחרים בפורום, הוטרדתי מה'פצצה' שהנחת ('תאכלעס, מה למעיישע?') ושהועילה בהנעתה את המוחות החושבים למצוא את הדרך ישכון אור בערפל.
אני מקוה להתחיל איזה שהוא סדר של דיון שאלות ותשובות כדי להתקדם בנושא, כפי שנידון באשכול 'התמודדות דת נצח'.
בינתיים, אשתדל להניח את התשתית לאפשר קיום דיון מוצלח.
כפי שדובר כבר באשכולות שונים, ניתן לסכם כי;
התעלות האדם היא בשני מישורים:
1. כמה מנוחותו ימסור להתאמה,
2. הבהרת כל התאמה,
עד להיותה נוחה ללא מאמץ.
במילים אחרות; מסירות והחכמה.
רציו סיכם לאחרונה את שנאמר (בדברי כמה מהמשתתפים בפורום) על כי בעם ישראל, אין שתי המישורים מצויים בכפיפה אחת. המסירות היא אצל האולטרא-אורתודוכסים וההחכמה (הכוונה ליושר האינטואיטיבי ולא לתרגילי הפלפול) אצל הבלתי אורתודוכסים.
הנוגע לעניינך, בוקר, הוא כי לגבי דרגת המסירות בה תתאזר (המישור הראשון), היא תלויה מאד בסביבה בה הנך נמצא, כי סיבתה השכלית עדיין ברמה אינטואיטיבית (נבואית) וחסרים לנו עדיין כלי התקשורת כדי לדרבנה. מצד זה מן הראוי לחיות בסביבת אנשים מסורים. הלוואי שתמצא מסורים ברמה פוסט-קונבנציונלית, שזה בעצם מודל קדושית.
בדרך התקשורת המילולית, אנחנו יכולים רק להשתדל ליתר הבהרה באמצעות לימוד מסודר (הדרך החמישית באשכול 'התמודדות') על פרטי היום יום, כהערתך; אכילה, שינה, התחשבות בזולת, בסדר וכו'. אך בל נשכח שדיוני הגמרא בנושאי הדת, התארכו על פני כמה דורות.
תוקן על ידי - בוגיעלון - 11/1/2002 6:50:22 AM
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2002 21:14 |
|
| |
בוקר היקר
אין לי אלא להפנותך לאשכול הישרות לעומת העמקות, כי לדעתי שם הפתרון.
כל טוב
תוקן על ידי - יהוסף - 11/20/2002 5:54:42 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2002 00:29 |
|
| |
ינטל
ראשית, כיוונך ניראה לי אז בואי נעבוד.
הפתיחות ישנה, אך הטכניקות עליהן את מדברת אינן מוכרות לי. האם לך יש ניסיון איתן???
ובעיקר מעניין אותי אם הצלחת!!! לעשות השלכה בין תחום הטכניקה המוצעת לחייך הפרטים או לתחום אחר?
מניסיוני בתיאוריות לטכניקה, הן מאד מסורבלות, ארוכות וספציפיות.
אגב, איני רואה בעיה עם דרכים קלות. וכי מדוע נחפש דרכים קשות? מספיק שארוכה היא הדרך!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2002 00:24 |
|
| |
שבוע וחורף טוב, ינטל Long Time no See
איזו הפתעה!!!
בדיוק היום מצאתי בארכיון מסמכיי, מסמך שהעתיק את רעיון TQM לגבי החיים בכלל. מחבר המסמך קרא לזה Total Quality Life - TQL ובאישי הראיתי אותו לבוקר. לכן כאשר ראיתי את אותה ההצעה בדברייך, הופתעתי איך שינטל ויענטע מתנבאות בסגנון אחד!
המסמך יועד לעריכת סדנאות למעוניינים ביישום ערכי היהדות. המסמך מעניין כשלעצמו, אנסה להשיגו בדיסק שניתן יהיה להעתיקו כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2002 00:01 |
|
| |
לילה טוב בוקר,
עיינתי באשכול שפתחת ולפי המשל שהבאת על המכונאי וכליו, הנחתי שאתה מחפש כלים ישומיים לעשות את הדרוש כדי לקדם אותנו בדרך להשגת מטרותינו. דווקא בזמננו מפתחים הוגים שונים תיאוריות שונות שמתימרות לתת כלים ישומיים להשגת מטרות. לדוגמא בתחום הניהול העסקי ישנם תיאוריות מאוד פרקטיות מתקדמות להשגת מטרות כמו שפור האיכות .Total Quality Management כמו כן, יש מגוון רחב של סדנאות שמתעסקות בלתת כלים ישומיים בחינוך, בקדום אישי כמו התיאוריות של זה שכתב (שכחתי את שמו) "מי הזיז את הגבינה שלי", או "תורת האילוצים"-כלי לפתרון קונפליקטים בחיי יום יום (נושא הגישור) ועוד כהנה וכהנה. האם כלים כאלו אתה מחפש לשכלל את הפלייר והמברג?
מכיוון שאני מניחה שאינך מאלה העצלים המחפשים את הדרך הקלה של איך להרוויח מקסימום כאשר משקיעים מינימום אז הפתרון הוא צא ולמד טכניקות ישומיות ותשתמש בהם בהשגותיך הלימודיות. זה כמובן דורש פתיחות לקבלת הרעיון שקיים ידע כזה מחוץ למה שהיהדות מציעה כיום וגם כמו שכולנו יודעים זה דורש מאמץ ואימון אינסופי.
לא יכול להיות שיקול דעת
כאשר אין דעת
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2002 11:40 |
|
| |
בוגי ויהוסף
תודה על הניסיונות העושים רושם של כיוון נכון. אך עדיין רחוקים מדעתי, שעקב עמקנותם נשארו עבורי בשמים. אשמח אם נוריד אותם לארץ.
לשם כך אציע כי ניקח את הרעיון של קוני "בית ספר לצדיקים" ונשתמש בו כמודל.
דמיינו בנפשכם כי עליכם להעביר שיעורים לנערים. הם יושבים מולכם ומחכים להדרכה איך לעבור ממצב נערות למצב בגרות, בו סוף סוף ניתן מבחינתם לחיות כצדיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2002 12:22 |
|
| |
בוקר, שאלת את המבוקש, [כפי שציינתי, שלא פירטתי]
באשכול שייחדתי לנושא, "מידת הישרות לעומת העמקות", פירטתי והבאתי דוגמאות למידת הישרות, איך שהיא מחברת ומאזנת את הנתק -הנגרם מהעמקות- חזרה לחיים שמחים וישרים.
יש בזה גם קנה מידה לחיים המעשיים, "הפשטות לעומת הניתוח", אסביר אם יבוקש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2002 06:52 |
|
| |
ב'קיר האורתודוכסי' הערתי שכנראה שהבעיה המפריעה לבוקר, היא חוסר הקשר הישיר בין הידיעה לבין מה שעושים. בקיצור כמו הכותרת של אשכול יענטע אי שם בפורום 'דע את שאתה רוצה ורצה את שאתה יודע'.
בוקר, תקן אותי אם אני טועה.
בכן, אני עובד על פיתרון הבעיה. ראה הודעותיי בשני אשכולות סמוכים, 'מהו אובייקטיבי' של יהוסף ו'מהי פסיכולוגיה' של קלף. שם ניסיתי לרענן נוסחאות המסייעות לאתר ולמקם את כל שאנו מחזיקים בדעתנו (שלושת האסכולות ב'מהו אובייקטיבי') ושאנו עושים (שלושת ההתייחסויות ב'מהי פסיכולוגיה'), בחיים.
לדוגמא, אם תדבר לא יפה לחברך, תבדוק מה היה מוטעה בדעתך (האסכולות) או למה היית קשור (ההתייחסויות) שמנע ממך מלשקול את דיבורך טוב יותר?
כמובן, שמה שכתבתי, זו רק עבודת פתיחה וכפי שציינתי לא עלי המלאכה לגמור, אם כי אשתף את זולתי בהשגים אם איווכח שיש לו עניין בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2002 00:17 |
|
| |
מיימוני
מה, באמת אין לך אף עקרון שאינו לקוח מהתורה?!
איתך הסליחה על כי איני מיטיב להגדיר ברור את שאלתי, אני משתדל אז אל תתייאש, שכן אני לעצמי רואה את השאלה ומאמין שכאשר תיפטר יבואו כולם על שכרם.
יהוסף
מה היא מידת העמקות השייכת רק! בלימוד, ומה היא היישרות השייכת למעשים.
ואיך הן מהוות את החוליה החסרה?!!!!!!!!!!!!
קוני יישר כח
היטבת להבחין בחסר לי, אך עדיין אם יהיו בתי ספר לצדיקים יצטרכו ללמד אותם כלים ליישם את שלמדו בבית הספר לחוכמה.
נו,,,, ומה יילמדו אותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2002 09:04 |
|
| |
הבעיה של בוקר נראית לי, שהוא מייחל שכמו שיש בתי ספר לחכמים, יהיו בתי ספר לצדיקים.
הלוואי!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2002 08:13 |
|
| |
חושבני שעיקר הבעיה בהקשר זה, הניצבת בפני בוקר ועליה אתם דנים, נובעת מאי בהירות, ביחס שבין לימוד ליישום.
[איני מסכים עם הצעת הפתרון בלימוד טוב יותר גרידא]
הלומד המגלה תובנות חדשות מצפה לחוות אותם בחיי היום יום שלו, ומתאכזב כאשר רואה שחייו לא שונים כל כך מהשכן שבילה את אותם שעות בהם הוא עיין, בבית קפה או בבית...
הפתרון נעוץ בהבנה כי יש שתי אמות מידה לבחון דברים, האחת "מידת העמקות" השניה "מידת הישרות", המידה הראשונה משפרת את השניה.
מידת העמקות שייכת ללימוד, אך ביישום עלינו לדעת שקנה המידה הנכון הוא בדרך כלל במידת הישרות.
בגילוי קנה מידה זה, יגלה בוקר וכל המתחבט, שבעצם הזניח בלימודו את החזרה מהעמקות לישרות. כלומר הלימוד עד להבנה זו (של ב' המידות), הוא בעצם חסר. חסר לו בדיוק את "החוליה החסרה" להשלים את הגישור מהלימוד לחיים.
ארחיב במידת הצורך, בתקווה לגילוי החוליה.
[אגב, נתתי לידיד כעשרה נידונים מגמרא ועוד, ובקשתיו להכריע. לאחר מכן, ליבנו את המידות, ואכן ראינו איך שלפי כל מידה מתקבלות תוצאות שונות, כמעט בכל השאלות, הניתנות לאיחוד והכללה עקבית באותה המידה. -מבחן פסיכולוגי-]
תוקן על ידי - יהוסף - 9/24/2002 8:38:29 AM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2002 01:21 |
|
| |
אם אינני טועה, וטו מציע שכאשר בוקר קובע בדעתו שראוי לו לקום ב 7 בבוקר, אזי יקום ב 6:55 ובוקר עונה לו שהוא לא רוצה לקום גם לא בשבע למרות שהוא מכיר שזה הדבר הראוי.
אז מה לעשות?
ניתן להביא את הסוס למזרקה, אבל לשתות, זה תפקיד שלו.
|
|
|
|
|
