| נשלח ב-16/5/2006 13:38 |
|
| |
שליטה
שליטה היא דבר מוזר להגדרה.
היא דבר טוב ודבר רע, פותח ותוקע, נחוץ ומיותר, מצויין ומכוער, חייבים אותה ואי אפשר איתה.
לחיות בלי שליטה על עצמי, בלי יכולת התאפקות, בלי יכולת לדחות סיפוקים, בלי יכולת לא לדבר, או לא לאכול, או לא להתרגז כשצריך - עלוב מאד.
לחיות בלי שליטה על עצמי, לאהוב בלי חשבון, לצחוק, לרוץ, לאבד את הצפון - כמה נפלא.
לחיות בלי שליטה על סביבתי או המשאבים שלי, ניירות מסתובבים, דברים עשויים לחצאין, בלגן, בגדים זרוקים, איחורים לכל מקום, דברים שצריך לעשות ושוכחים - אלה חיים חסרי כבוד ונזקים בלי סוף.
לחיות עם שליטה מתמדת על כל דבר ועל כל אחד, הכל צריך להיות מתוקתק ומיושר ובדיוק כמו שאני מבין וכמו שאני רוצה - איזה חיים מוגבלים ובודדים וחמוצים...
נו מה? צריך שליטה. צריך איפוק. צריך להיות ממוקד סביב מה שאני עושה ולאן אני מבקש להגיע. אין כבוד בחיים ללא סדר וללא שליטה.
וצריך כניעה, וקבלה, ונימוס כלפי החיים ומה שהם מביאים.
ואפילו לפעמים לאבד שליטה בכייף.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 15:06 |
|
| |
בעבודה יש בוס שמחליט והגוף שלי מיד מבצע
זה הרגשה של רפיון כזה שהגוף מפסיק להיות קשוח אלא מוכן לפעולה שתצא מיד בתגובה להבנת הפקודה שמהבוס.
אפשר לנסות ולחוות רגעים כאלו גם עם האשה או הבעל, לתת להם את השרביט ולהראות להם שהם עכשיו הבעל בית על שנינו.
שירגישו חופשי להחליט בשביל שנינו ולומר לנו מה בדיוק לעשות.
שירגישו שאנו חלק מהם ושייכים להם ושמה שיעלה על דעתם מקובל עלינו עוד לפני שהבננו .
נעשה ונשמע כזה.
זו יכולה להיות חויה נעימה מאד לשני הצדדים.
וזה לא חייב להימשך לעד אלא מספיק שזה לפרקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 14:37 |
|
| |
אני בדרך כלל תמיד שולטת על עצמי בלבד, כמו הקודמות לי, גם אני לא אוהבת לשלוט על האחר, כך גם האחר לא עלי. אני בשליטה ולפעמים נותנת את הסכמתי לבקשות של אחרים. היחידים שאני נותנת שליטה על מעשי ודרכי זה כוח עליון, וגורל. אפילו טעות מצידי אני אחראית לה, ומקבלת אותה בכל תחום, אם זה משפחה, עבודה, ילדים ואפילו הדברים הקטנים אוכל, קניות וכו'. חשוב לי לחיות בשליטה ובאחריות לכל מה שקורה בכל דקה בחיי בלבד....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 12:34 |
|
| |
על איזה איבוד שליטה בדיוק אתן מדברות, גבירותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 00:28 |
|
| |
זה אל זה,
אפשר לשלוט אם אני רוצה להיות נשלט, ולדעתי, גם להיות נשלט צריך להיות מתוך בחירה ומודעות ( מה שמשאיר אותי בשליטה...)
אני גם מסוג האנשים שאוהבים שהכל בשליטה בחיים שלהם, אבל אני לא כל כך אוהבת לשלוט !!!
אבל אני אוהבת לבחור.
ניסיתי פעם אחת לאבד שליטה, כי חשבתי שאולי זו תהיה חוויה חיובית, התנסות.
זה לא מצא חן בעיני.
מאז הבנתי שאין כל רע בלהיות בשליטה, וכל אחד עם האופי שלו. אני לא נלחמת בזה, ומצאתי את היתרונות של זה בחיים שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2006 15:51 |
|
| |
אזרחי אתה אומר דברים חשובים מאוד .
אצלי למשל קיים הפחד לא להיות בשליטה
כלומר אני רוצה שיהיה לי פתרון לכל דבר ושיהיה לי כוח
להתמודד עם כל דבר. הלא נודע עבורי הוא כאין איבוד שליטה ,אני מראש חושבת מה יהיה בעתיד
והאם אני אשלוט במצב ולכן האיזון הזה של להיות נשלט הוא הכרחי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 09:19 |
|
| |
וזו היא חוויה שכדאי להשיג.
כמו חופשה באמצע החיים.
קצת לנקות את הראש ולתת למישהו אחר לפקד.
אולי לא מדובר בנדנדה אלא דווקא בעשיה
אבל המחשבה מנוטרלת מהחלטות
ופנויה למחשבות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2006 21:21 |
|
| |
תחשבו מה הייתם עושים ללא שליטה..
ללא שליטה של המחשבות
מה יקרה מה לא יקרה
מה כדאי , מי אהיה
מה נכון מה לא נכון
אני בתור התחלה הייתי נחה
נושמת עמוק
ואחכ הולכת לאכול משהו
אולי הייתי צוחקת קצת אחכ ומתנדנדת בנדנדה
אולי הייתי משתעממת מכל זה
אבל אין לי כמעט ספק
שהייתי
ללא כיוון ..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2006 11:58 |
|
| |
נחמד לשמוע...
אבל את כותבת שלהיכנע לכוח גדול ממני, דווקא נותן לי את מירב השליטה, בצורה הכי מאוזנת.
ואני מנסה לרמוז על רגעים ללא שליטה כלל.
כמו בובת חוטים חיה, שהתודעה שלה משוחררת מכל צורך להחליט.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2006 11:53 |
|
| |
החיים.
(את הסרט לקחת בספרייה. אין לי אותו)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 09:40 |
|
| |
אגב, יש מצב שתצרבי לי ולאשתי את הסרט?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 09:39 |
|
| |
אני עובד אצל אבא שלי.
זה נותן לי אפשרות נהדרת להיות נשלט.
לאשתי אני מציע שתהיה נשלטת על ידי.
לכל אחד אני מציע להיות נשלט על ידי כוחו העליון של ה'.
בידי מי את נשלטת טרם הבנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 21:11 |
|
| |
ועוד איך נגעתי בזה. ואם לא כתבתי את זה ברור, לגמרי התכוונתי.
להיכנע לכוח גדול ממני, דווקא נותן לי את מירב השליטה, בצורה הכי מאוזנת.
|
|
|
|
|