לאן הפנים מועדות???

כשעם ישראל לא עוסק ב - "ואלה שמות בני ישראל" בתורה אז עוסקים ב:

אלה שמות הנעדרים הישראלים באסון הצונמי שנמצאו :
חדר המצב המיוחד של הראל 669-
שמות ישראלים נוספים שנוצר עימם קשר באיי אנדמן- עדכון חדש נכון ל-29/12, שעה 13:40:
מיטל ברנר, עינת כהן, פיטוסי ציון, פלגי ליאור, אורן הראל, עידן פיינבנרג,
שושן אלרון, אופיר רוזין, יובל טל, איתי אליצור, נטלי פלטי, מתן אלעד,
אלעד מצר, דנציגר ירון, רוני רוזין, אורי טורקנוף, מאיה נשיא, נבין נתנאל,
פומי מורן, שירה נירה, אברהם יוסף הס, סמדר מזוז, יוגן פרי, יונת זילמן,
 סיגלית יעקובי, עומר זאבי, יהודה אליהו, ליטל אשכנזי, אוהד מרציאנו,ר
ועי רוזנברג, טביביאן רוני, קורן רותם, גאנה ניר, יונתן חיים מתן, אבשלום דנה,
עוזיהו יוסף, נועה הרטמן, וייס אורי, גל כנרת, עדי מוזס, ירון מאור, ארבל אלרן,
רונה דניאל, מירית עשאל, ברזיאלי עופר, נירית גל, נטע לויטנר, לירון כהן,
 אילן וייס, מאור שמעון דידי, רחל ברדוגו, אורי טורקניץ', אלי אחיטוב,
שירה גור, יניב זק, ניר פדידה, רונן דויד, הדס רותם, אורית דבי,
עמוס גואטה, סגל יניב, אלי הרוש, דבי נדב, ולזברג גבריאל נעה.

 כאשר אין מפרידים בין המושגים "יהודי" ו"ישראלי".
 הכל משמש בערבוביה: אנטישמים, אנטי-ציונים,
 מתנגדי ישראל, מתנגדי שרון.
 
זוהי ערבוביה נוחה למי שעוסקים במניפולציה,
 אבל היא לא טובה ליהודים
. "ישראלי" ו"יהודי" אינם היינו הך.   ישראל היא מדינה ככל המדינות.

 היא אכן הוקמה על-ידי יהודים, ורוב אזרחיה יהודים.
 אבל ישראל היא ישות עצמאית ונפרדת.
 מותר (ולדעתי גם רצוי) למתוח ביקורת על מדיניות ממשלת-ישראל,
 כשם שלנו מותר למתוח ביקורת על מעשי כל מדינה אחרת.
 לא צריך להיות לזה שום קשר לאנטישמיות. 
 נכון, ליהודים בישראל יש זיקה חזקה ליהודים בכל העולם
, וליהודים בעולם יש זיקה למדינת ישראל.
 זה טבעי, כמו זיקת רוב תושבי אוסטרליה וקנדה לבריטניה.
 אבל אין פירוש הדבר שיהודים בעולם צריכה אוטומטית
 להצדיק כל מעשה של ממשלת ישראל, במין רפלקס פאבלובי
. זה נוח לממשלת ישראל, אבל זה לא בהכרח טוב למדינה.
 וזה בוודאי רע ליהודים.

     אנחנו ישראלים.
 הקמנו את המדינה הזאת כדי להיות אדונים לגורלנו. אנחנו
 רוצים להיות עם ככל העמים,
 ודווקא המתוקנים שבהם. אנחנו אחראים למעשינו,
 ומי שאינו אזרח ישראלי אינו אחראי להם.

יגאל תומרקין "חתן" פרס ישראל - נגד כל העולם 

 על המתנחלים: "אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים:
 נעשה ארבעה במקומם, והכל יהיה בסדר" 
על המרוקאים: "היקים אף פעם לא יללו. הם עשו, ולקחו
. מרוקאים מייללים ומקבלים, ועוד יותר מייללים אחרי זה.
 ככה גם המוסיקה שלהם" 
על הרב עובדיה: "הוא יכול להכפיש ולקלל ולהשתלח? אז גם אני רב.
 אני רב עם כולם"  על ההחלטה לתת לו את פרס ישראל:
 "במדינה הזו כל זב ומצורע מקבל פרס, אז גם לי מגיע" 
ועל מה הוא יעשה עם הפרס: "אנשים אותו בין הגביעים
 שקיבלתי מהפועל בת ים בימאות.
אלה הדברים היחידים שקיבלתי ממוסדות המדינה"

לפני תשע מאות שנה, בחודש אייר שנת ד' תתנ"ו,
אביב 1096,החלו גזירות מסעי הצלב על קהילות
ישראל במרכז אירופה. בדרכם לארץ הקודש,
התנפלו אלפי לוחמים נוצרים על קהילות ישראל,
 בניסיון להכריח את היהודים להמיר את דתם או להיהרג.
 רבים העדיפו למות או להרוג את עצמם.

להלן עדויות אחדות שנכתבו בעקבות מסעי הצלב.
 רבות מהן נאספו בספר "גזירות אשכנז וצרפת"
(ערך א"מ הברמן, הוצאת תרשיש, בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ו)

עדות רבי שלמה ב"ר שמעון ורבי אליעזר ב"ר נתן
(הראב"ן, מחבר ס' אבן העזר)
מלוקט מס' גזירות אשכנז וצרפת 

...ואותה שנה אירע פסח בחמישי בשבת וחודש אייר יום שישי ושבת.
 ובשמונה באייר, ביום השבת, קמו האויבים על קהל שפיירא, ויהרגו בהם....ומהם ששלחו יד בעצמם וקיימו 'אם על בנים רוטשה'
ואב על בניו נפל, כי נשחטו עליהם ושחטו איש אחיו ואיש את קרובו,
 ואשתו ובניו, וגם חתנים ארוסותיהם ונשים רחמניות את יחידיהן.
 וכולם בלב שלם קיבלו עליהם דין שמים, ובהשלמת נפשם לקונם
היו צועקים 'שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד';

....והאויבים מיד כשנכנסו בתוך החצר מצאו שם קצת מן
החסידים גמורים עם רבנו יצחק ב"ר משה עוקר הרים,
והוא פשט צווארו וחיתכו ראשו תחילה.
ונתעטפו בטליתות המצויצות וישבו להם בתוך החצר
למהר לעשות רצון יוצרם, ולא רצו לברוח תוך החדרה לחיות חיי שעה,
 כי מאהבה קיבלו עליהם דין שמים.
וישליכו עליהם האויבים אבנים וחיצים ולא חשו לנוס,
ויכו כל אותם אשר מצאו שם מכת חרב והרג ואבדן.
 ואותם שבחדרים כשראו את המעשה הזה מאלו הצדיקים,
והאויבים שבאו עליהם כבר צעקו כולם:
עוד אין כא-להינו טוב מלהקריב קרבן נפשנו.
ושם חגרו נשים בעוז מתניהן וישחטו בניהן ובנותיהן וגם עצמן.
 וגם אנשים רבים אימצו כוח וישחטו נשיהם ובניהם וטפם,
 הרכה והענוגה שחטה ילד שעשועיה.
ויעמדו כולם איש ואשה וישחטו זה לזה,
ובתולות וכלות וחתנים הביטו בעד החילונים וצעקו בקול גדול:
 הביטה וראה א-להינו, מה אנו עושין על קידוש שמך הגדול,
 בלי להמיר אותך בתלוי נצלב נצר נסחב ונתעב ומשוקץ בדורו,
 ממזר ובן הנידה ובן הזימה.
  ואז עמד בחור אחד ושמו שמחה הכהן.
כשראה שמוליכין אותו לבית תרפותם שתק עד בואו לשם.
 ויהי בבואו שמה הוציא סכין מבית יד שלו והרג בו שר אחד,
נכדו של ההגמון. ומיד עשו מגופו חתיכות חתיכות.
ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'.
 ועל אלו הצדיקים אתאונן קינים ונהי והי.

ויקם ר' שמריה החסיד הי"ד בעוד לילה ולקח בידו מאכלת
ונתאזר בגבורה, ושחט את אשתו וג' בניו, ואחר כך שחט את עצמו,
 ונתעלפה רוחו ועדיין לא מת. ולמחר כשבאו האויבים עליו,
 היו סבורים שיבואו אליהם כמו שנדר להם, וימצאוהו שוכב על הקרקע.
 ושאלו ממנו: רוצה אתה להמיר א-להיך עדיין ולחזור לטעותנו,
 כי עוד תוכל לחיות. השיב ואמר להם: חס ושלום לא אכפור
 בא-ל חי בשביל מת, פגר מובס, אלא אהרג על שמו של
 הקדוש ברוך הוא ועל תורתו הקדושה,
ואבוא היום עם הצדיקים במחיצתם
 וליום הזה קיוויתי כל היום.
אמרו: לא נהרוג אותך כאשר אתה סבור.
הנה נקבור אותך חי בקבר, או תהיה מודה על טעותנו.
 חזר ואמר: לו יהיו כדבריכם, והכל אני מקבל באהבה.
וזדים כרו לו שוחה, והלך הוא בעצמו,
ר' שמריה החסיד, בתוך הקבר, ולקח את ג' בניו והשכיבום
לשמאלו ואשתו לימינו והוא באמצע,
ויזרקו עליו עפר מלמעלה והיה צועק ובוכה בקול וקונן
עליו ועל בניו וצלעתו השוכבים אצלו כל אותו היום עד למחרתו.
 ובאו אויבי ה' בפעם שנית והוציאוהו מתוך הקבר חי,
 כדי שיחזור בו ויהא מודה לטעותם.
ושאלו לו עוד: אם אתה רוצה להמיר א-להיך.
ולא רצה החסיד ר' שמריה להחליף הגדול והנכבד בנקלה
והחזיק בתומו עד יציאת הנפש.
ושמו אותו בקבר בפעם שנייה ויזרקו עליו עפר,
ומת החסיד על ייחוד השם הנכבד והנורא,
ועמד שם בנסיונו כאברהם אבינו, אשריו ואשרי חלקו.
 עליו ועל כיוצא בו נאמר 'ואהביו כצאת השמש בגבורתו'.

לפני כ 500 שנה, רצו אנשים רבים להגיע להודו,
 כדי להביא משם תבלינים ולמכור אותם באירופה בכסף רב.
 הספן הספרדי כריסטופר קולומבוס, היה בין אלה שרצו
 להגיע להודו בדרך הקצרה ביותר.
קולומבוס, שהיה ספן ותיק, ידע כבר שהעולם עגול.
הוא חשב שכדאי לנסות להגיע להודו
 מאירופה מכיוון מערב, וכך עשה.

כשהגיע ליבשה, כעבור שישה שבועות בים,
 היה קולומבוס משוכנע שהוא נמצא בהודו.
מדוע אם כן אומרים שהוא גילה את אמריקה?

כי למעשה, הוא הגיע לאמריקה המרכזית,
 ולא להודו, כפי שחשב בטעות.
משום כך נקראים האיים שגילה: איי הודו המערבית.

אמר רבי יהושע בן לוי,
בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת:
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.
שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף,
שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם.

ואומר: "והלוחות מעשה אלהים המה
והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות".
אל תקרא "חרות" אלא "חירות",
שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.

וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה,
שנאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות".

שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם--בֵּית יִשְׂרָאֵל. 
ב. כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ,
וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, אַל-תֵּחָתּוּ:  כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם, מֵהֵמָּה. 
ג. כִּי-חֻקּוֹת הָעַמִּים, הֶבֶל הוּא:

דרכי האמורי
ולהרחיק מכל מעשי הכשפים הזהיר מלעשות דבר ממנהגיהם,
 ואפילו ממה שתלוי במעשי הפלחה והרעיה  ודומיהן,
כלומר: כל מה שאומרים שהוא מועיל, ממה שאין העיון הטבעי מחייבו,
אלא נוהג לפי דמיונם בדרך הסגולה ,
והוא אומרו:  ולא תלכו בחוקות [שנח] הגויי ,
 והם שקוראים אותם ז"ל דרכי האמורי ,
מפני שהם ענפי מעשי המכשפים,
לפי שהם דברים שאין הגיון טבעי מחייבם,
והם מושכים לעשיית הכשפים אשר הם נשענים
לדברים כוכביים בהכרח, ויתגלגל הדבר לרוממות הכוכבים ועבודתם ,
 ואמרו בפירוש, כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי,
 כוונתם שכל מה שמחייב אותו העיון הטבעי הוא המותר, וזולת זה אסור.

הכישוף שאתה שומע, הם פעולות שהיו עושים אותם
הצאבה והכשדים והאשפים , ולרוב היה אצל המצריים והכנעניים ,
 היו מדמים לאחרים בהם, או נדמה להם ,
 שהם  פועלים פעולות מופלאות ונפלאות במציאותן
אם לאדם אחד ואם לאנשי עיר. (מורה נבוכים ח' ג' פ' ל"ו)

כאשר שומעים קרנבל, חושבים קודם כל על ריו.
 קרנבל, הווה אומר תחרויות בין נבחרות שכונתיות
 מהודרות המכונות בתי-ספר לסמבה, תהלוכות ססגוניות,
 מסיבות פרועות במועדונים ומצעדים פרובוקטיביים של הומוסקסואלים.

הקרנבל של סלבדור, בירת באהיה שבצפון מזרח ברזיל,
 מפורסם קצת פחות, אך אינו פחות מרשים. נהפוך הוא,
 הקרנבל שם סוער הרבה יותר, ספונטני יותר,  אם כי גם אלים יותר.
 אם ריו היא המופע הגדול בתבל,
 הרי סבלדור היא עיר אפריקנית כמעט, שיוצאת מדעתה למשך שבוע.
 אם ריו היא תצוגה קוסמופוליטית מרהיבה,
 הרי סבלדור היא חדירה לעומק השורשים האפריקנים.

בשנים האחרונות נחשפים המטיילים לקרנבל מסוג אחר,
 באורורו שבבוליביה, שם הפך אירוע זה
 למצגת מרהיבה של ההיסטוריה הבוליביאנית
 ושל המארג האנושי המורכב כל-כך בארץ זו.
 הקרנבל שם החל את דרכו בפולחנים אינדיאנים לכבוד אלי האדמה, שהספרדים פירשו כפולחנים שטניים.
 
הבתולה שהביאו הספרדים כדי ללחום בשטן ניצחה כביכול,
 ומקדשה נבנה מעל למכרות.
 מסורות עממיות אינן נעלמות כך סתם,
 ובמהלך השנים צצו ועלו על פני השטח אותם מחולות
 והתמזגו עם הפולחן הקתולי.
כך התפתח קרנבל המסכות לכבודו של השטן,
 המכונה דיאבלדה (Diablada), היינו מחולות השטן.
 אפשר לראות שם להקות של רקדנים לבושי מסכות
 המבטאות את פחדיהם של הכורים,
 פרודיות על הכובשים הספרדים, חיקויים נלעגים לקדושי הכנסיה,
 עבודות רקמה נדירות, כובעי סומבררו
 בשלל צורות ונציגים מכל שבט משבטי האנדים והג'ונגל.

[כישוף]מתוך מורה נבוכים של הרמב"ם
ואותם הפעולות שעושים המכשפים אין ההגיון מחייבם,
ולא יאמין  השכל שהם גורמים מאומה כלל,
כגון שמתכוונים ללקוט צמח בזמן מסוים,
או לקחת מדבר פלוני מספר כך ומן השני מספר כך,
וזה עניין רחב מאוד, הנני סוקרו לך בשלשה מינים.

האחד ממה שתלוי באחד הנמצאים בין שזה צמה או חי או מתכת .
והשני ממה שתלוי בהגבלת זמן שייעשו בו אותן המעשים.
והשלישי מעשה אנוש  שעושים, כגון הריקוד,
או הטיפוח בידים, או לצעוק, או לצחוק, או לקפוץ על רגל אחת ,
 או לשכב על הארץ , או לשרוף דבר,
או לקטר בקטורת מסוימות או לומר דברים מובנים או בלתי מובנים ,
 כל אלה מיני מעשי הכשפים.

"רוב האנשים הנמצאים ברישיקש במשך כל
 חודשי השנה הם עולי רגל. הם באים לאשרמים
 ולמקדשים הפזורים על שתי גדות הנהר,
 עוברים בגשרים המחברים את הגדות – הלקשמן ג'ולה והרם ג'ולה, מתערבבים בקופים המקפצים על כבלי הגשרים
 וממהרים לגתות – אותן מדרגות היורדות אל הנהר,
 עליהן מקיימים את הפוג'ה של הערב,
 הארטי גנגה פוג'ה, טקס ההודייה ל"אמא גנגה".

"ישבתי עם הרגליים נוגעות במים הקרירים,
 בחולצה רטובה מזיעה והקשבתי למזמורים
. יש משהו ב"תפילות" האלה שכובש את הלב.
 אתה יושב לך עם שקיעה, שומע את הצלילים,
 רואה את האנשים השמחים סביבך ואת הנהר
המקבל את מנחותיהם וחש את" אלוהים" במקום,
 עד כדי כך שאתה מצטרף למזמור החוזר :
 " הארי קרישנה, הארי ראמה, ומוחה כפיים עם כולם".

שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירה....