| נשלח ב-24/5/2006 01:11 |
|
| |
ניתוחי מתים
ברצוני לעורר דיון הלכתי בשאלת נתיחה שלאחר המוות.
ברור הרי כי כולנו משתמשים בהשגים הרבים והמרשימים של הרפואה הפתלוגית, ללא נתיחות המלמדות על סיבות המוות ועל צורת התגובה של גוף האדם לאירועים ומחלות לא היתה הרפואה נמצאת היכן שהיא נמצאת, לכן מהבחינה המוסרית לכאורה יש לעודד נתיחה לאחר המוות.
מה יש בידינו ממקורות היהדות ההלכתית בנידון ?
משום מה אחת הרגישויות המרכזיות בין המדינה והציבור החילוני לבין הציבור החרדי הוא ענין זה שאף נודעת לו חשיבות רבה בדברי ימי הפגנות ישראל הסוערות. גם כיום שהחוק מחייב כמדומני שלא לשחרר גופה לאחר אירוע פלילי לפחות או בכל מקרה בו עולה חשד, עד לנתיחתה, אין לחוק כוח ואפשרות לאכוף זאת כאשר מדובר בבן/ת הציבור החרדי אשר ברור לו שאין לאפשר זאת בכל מחיר כשם שברור לו שאסור לחטט קברי ישראל. על מה מסתמכת הדיעה הברורה הזאת ?
האם אין פיקוח נפש מצטבר דוחה מצות קבורה ?
מה יש בה במצוה זו שכל כך מסעירה היא את כל נימי נפשו של כל אשר בשם חרדי יכונה ? דומני כי התשובה המקובלת כי אמונת השארת הנפש (מה הקשר, אם כבר אז תחית המתים) הנכרכת באמונת היהדות דורשת את השארת הגופה בשלימותה. האם אין טיעון זה נסתר משריפת גופות שהיתה רווחת בדורות קדמונים ? ואף אם נפקפק בכך (היה דיון על זה) הרי מנהג ליקוט עצמות ודאי היה, כלומר היו מלקטים את העצמות אחר שנתעכל הבשר (מסכת שמחות פי"ב, ירושלמי מועד קטן פ"א הל"ה, באדיבות הרב ראובן מרגליות בקונטרס עוללות) כלומר היתה הכרה רשמית בכך שאין קבורת הגופה לשימור עד התחיה אלא זמנית עד שיתעכל הבשר ולאחר מכן היו מצמצמים את העצמות בכלי וקוברים בריכוז.
מהי אם כן המניעה המוחלטת לנתיחה כזו לצורך ריכוז מידע רפואי ?
שאלה נוספת, דומני שאף לצורך השתלת אברים לא נהוג להתיר, מדוע ? האם משום שאין מאמינים לרופאים שאכן האבר הולך להשתלה או שאף אם אכן כך אין להתיר ?
מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2008 13:21 |
|
| |
מציץ_ונפגע:
מיימוני
הגמ' שהביא יצחק יונתן מפורשת לאיסור ??
*****
מיימוני:
מציץ
אני הבנתי את מסקנת הגמרא כך:
א. מותר לפתוח קבר של מת ולבדוק את הגויה (גם אם זה מנוול אותו) לפי דרישת התובע תביעה ממונית, שעשויה להיפסק לטובתו לפי ממצאי הבדיקה.
ב. אסור למשפחתו של המת לעשות אותה פעולה, גם אם זה כרוך ברווח כספי לטובתם.
ואכן שמעתי שהיה מעשה באדם שנפטר בשל תאונת אוטובוס כלשהי, והחברה (או חברת הביטוח) סרבה לשלם, עד שינותח המת ויתברר שלא היה לו ליקוי אחר שגרם למותו. והרב שנשאל אסר לנתח, כי היה מדובר ברווח כספי של בני המשפחה.
לעומת זאת, אילו החברה היתה מתחייבת לשלם, ורק אחר כך היתה תובעת לפתוח את הקבר כדי לברר אם מגיע לה הכסף בחזרה, אז לא היתה מניעה לעשות זאת - לפי הסוגיא כפי שהבנתיה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
*****
מציץ_ונפגע:
מלשון הרשב"ם שם משמע שלמד שאין איסור מיוחד על בני המשפחה אלא שבני משפחה חוששין לניוול קרובם ואלו שאינם בני משפחה אינם חוששים לכך. אך הלשון 'אי אתם רשאים' אכן מוקשה קצת לפי"ז.
*****
ווטו1:
מיימוני,
נראה שהשאלה מוצגת בצורה גורפת מדי הדורשת שאו יהיה תמיד ראוי או תמיד בלתי ראוי [מותר ואסור בלשון המשנה ולא המקרא].
כל מקרה שונה וכל צורת ניתוח שונה וכל צורך בכסף שונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2008 13:18 |
|
| |
מיימוני: האם מותר לנתח מת עבור כסף? 17/11/2003
מספיחי פרשת רמדיה: משפחה שבנה הפעוט נפטר, כנראה עקב מחסור בויטמין, תוכל לקבל פיצויים, אך רק אם תסכים לניתוח הגויה כדי שיוכח שאכן זו היתה סיבת המוות.
האם מותר לנתח מת למטרה זו?
זה הסיפור מYNET
המשטרה תבקש: תנו לנתח את גופת התינוק
בני משפחת זיסר, שבנם התינוק נפטר לפני 10 ימים, נוטים שלא להסכים לנתיחה לאחר שהתייעצו עם רב. צוות החקירה ינסה לשכנע אותם כי מדובר בקצה חוט חיוני לפיצוח "פרשת רמדיה"
אלי סניור
פרשת רמדיה: מיכל ואהרון זיסר יצטרכו לקבל היום (ב') את אחת ההחלטות הקשות בחייהם: האם לאפשר למשטרה להוציא מהקבר את גופת בנם התינוק אבישי, ולשלוח אותה לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ההורים הגיעו לפני הצהריים למטה משטרת מחוז המרכז ברמלה.
המשטרה תנסה להוכיח האם מותו של התינוק לפני עשרה ימים נגרם בשל אכילת הפורמולה הצמחית של "רמדיה". לשם כך ינסו חוקרי צוות החקירה המיוחד במחוז המרכז, בראשות ניצב משנה אבי מנצור, לשכנע את ההורים להסכים לנתיחה, שאמורה לספק קצה חוט בחקירת הפרשה הסבוכה.
עם זאת, גורמים המקורבים למשפחה סיפרו כי בני הזוג, שהם מסורתיים, התייעצו עם רב והם אינם מעוניינים לפי שעה לאשר את הנתיחה. במשטרה מקווים שהשיחה במשרדי התחנה תצליח להשפיע עליהם לשנות את דעתם, עם כי נראה שהסיכויים לכך קלושים.
מבדיקה שערך צוות החקירה מתברר כי מתוך שלושת התינוקות שנפטרו כתוצאה מאכילת פורמולת הרמדיה, יהיה זה יעיל לבדוק את גופתו של אבישי ז"ל, שנפטר לפני זמן קצר יחסית. נתיחת גופותיהם של שני התינוקות האחרים, שנפטרו מלפני כחודש ויותר, תהיה אפקטיבית פחות בגלל הזמן הרב שעבר.
ממידע שהגיע לחוקרים עולה כי הוריו של אבישי האכילו אותו מיום לידתו אך ורק ברמדיה צמחית - והוא אכן סבל מאותם תסמינים שזוהו כ"תסמונת הרמדיה", קרי המחסור בויטמין B-1 שהוביל למחלת הברי-ברי.
**
למעשה, זו גמרא מפורשת. (טוב, לאיסור). אך אין זמני בידי לכתוב את כל המקורות כרגע.
ובכן?
(התשובה שלי כנראה רק בערב...)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
*****
יצחק_יונתן:
ב"ב קנ"ד:
איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה בשעת מיתה ובאו ושאלו את רבי עקיבא מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאים לנוולו ועוד סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה. בשלמא לדידי דאמינא ראיה בעדים כיון דאמר ללקוחות אייתו עדים ולא אשכחו היינו דקא אתו ואמרו ליה מהו לבודקו אלא לדידך דאמרת ראיה בקיום השטר למה להו לבודקו לקיימו שטרייהו ולוקמו בנכסי מי סברת נכסי בחזקת בני משפחה קיימי וקא אתו לקוחות ומערערי נכסי בחזקת לקוחות קיימי וקא אתו בני משפחה וקא מערערי הכי נמי מסתברא מדקאמר להו אי אתם רשאים לנוולו ואישתיקו אי אמרת בשלמא בני משפחה קא מערערי משום הכי אישתיקו אלא אי אמרת לקוחות קא מערערי אמאי שתקי לימרו ליה אנן זוזי יהבינן ליה לינוול ולינוול אי משום הא לא איריא הכי קאמר להו חדא דאי אתם רשאים לנוולו ועוד וכי תימרו זוזי שקל לינוול ולינוול סימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה.
ויעויין באשכול מעט מדברי האחרונים על סוגיא הנ"ל.
אגב, מן הכתבה עולה כי במקרה המתואר לעיל הניתוח דרוש לתוספת בירור בדבר הנזק הנגרם מאכילת רמדיה, ולא לתשלום פיצויים.
*****
מואדיב:
.
אל ניקח את המקרה הזה כדוגמא טובה לשאלה שנשאלה בראש.
כאן, יש חשיבות לבירור מדוייק כדי לוודא שאכן סיבת המוות היתה מחסור בתיאמין ולא סיבה אחרת. החשיבות נובעת מהצורך לדאוג לחיים, לתינוקות אחרים הניזונים ממקורות שונים. ווידוא סופי של סיבת המוות יכול למנוע מקרי מוות ומחלה נוספים.
כדי להקצין את השאלה, היינו צריכים לקחת את המקרה התאורטי שבו אין שום נימוק אחר לניתוח התינוק פרט למניע של הוכחה משפטית במשפט של תביעת נזיקין מהיצרן.
*****
מיימוני:
יצחק יונתן
לא השארת לי מה לכתוב...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2008 00:29 |
|
| |
שו"ת ציץ אליעזר חלק ד סימן יד
אחרי כל הבירורים וניתוחי שיטות גדולי הפוסקים שהבאנו שעד כה נבוא בזה לסיכום ההלכתי והמעשי לשאלות הנידונות בדו"ח שכבוד הדר"ג שליט"א המציא לידי.
(א) פתיחת גופות לצרכי פטולוגיה במקרה שלא ידועה סיבת המות, והדבר נוגע לגבי עונשין לדעת אם להפשיע או לא, יש מקום להתיר.
(ב) יש להתיר לנתח גופת המת אם מת מסיבת מחלה שעוד לא עמדו על טבעה הגמור לרפאותה, כדי להתלמד מזה לרפא חולים אחרים הנמצאים ונגועים במחלה זאת.
(ג) כמו כן יש מקום להתיר לנתח גופת מת אפילו אם לא נמצאים כעת חולים אם הנפטר מכר את עצמו לשם כך בחיים חיותו, או מחל בזיונו לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2007 21:42 |
|
| |
מאיר
סליחה אבל ראיתי שם פרסומת לספרים, אולי תראה את המאמר לנוחיותך אני העתקתי ממקום זמין,
ויקופדיהשיטות חניטה. הדרך הטובה והיקרה ביותר הייתה לפתוח את הגופה ולהוציא ממנה את האיברים הפנימיים, כולל המוח, ולהכניס לתוך החלל תמרוקים ושרפים. אחר כך שמו את האיברים בכדים קנופיים. הגוף נעטף בתחבושות ועם הנחתה של כל תחבושת נאמרו תפילות ומזמורים. תהליך זה נמשך שבעים יום. כל האיברים הפנימיים (פרט ללב), שהוצאו מהגוף, נחנטו, הושמו בכדים נפרדים ונקברו יחד עם המומיה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2007 21:03 |
|
| |
בראשית פרק נ
(ב) וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשׂרָאֵל:
(כו) וַימָת יוֹסֵף בּן מֵאָה וָעֶשׂר שׁנִים וַיּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיּישׂם בּאָרוֹן בּמִצְרָיִם:
ביצוע פעולת החניטה היא- בין היתר , הוצאת אבריו הפנימיים של המת.
למה התורה טרחה לספר לנו את הפעולה הזו? שלכאורה מנוגדת לכל התפיסות שלנו בעניני ניתוחי מתים?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2007 12:30 |
|
| |
בוקי
ראה גמרא- בשבת לג -על טיהורה של טבריה מטומת מתים על ידי רשב"י
ועוד כמה לעיון
מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יב
אמר רבי אלעזר בן רבי צדוק, כך אמר לי אבא בשעת מיתתו, בני, בתחילה קברני בביקעה, ובסוף לקט את עצמיי ותנם בדלוסקמא, ואל תלקטם בידך, וכן עשיתי לו, נכנס יוחנן וליקטן, ופירס עליהן אפיקריסין, ונכנסתי וקרעתי עליהן, ונתתי עליהן ספירין יבישין; כשם שעשה לאביו כך עשיתי לו.
הלכה ט
קבר שהקיפתו העיר משלש רוחותיו, או משתי רוחותיו זה כנגד זה, אם הוא רחוק יותר מחמשים אמה מכאן, ויותר מחמשים אמה מכאן אין מפנין אותו, פחות מיכן מפנין אותו.
הלכה י
כל הקברות מתפנין, חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא, רבי עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין, אמרו לרבי עקיבא והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים, ולא נגע בהן אדם מעולם, אמר להם משם ראייה מחילה היתה עשויה להן והיתה מוציאה את הטומאה לנחל קדרון.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 21:16 |
|
| |
ירוחם
אודה לך על המקורות שהזכרת בעניין פינוי קברים, לצרכי העיר. ואי קבורת המתים, כפי שציינת.
סלח לי אבל קשה לי להאמין לדבריך. זה נשמע לי מאד לא הגיוני.
עם זאת ,הרשה לי להחמיא לך על כנותך, ועל הודאה בטעות. התקיים בך מאמר חז"לו "מודה על האמת"
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 17:22 |
|
| |
מודה ועוזב
כשעיינתי בפרויקט השו"ת נראו לי דברי החת"ס כדברי תוספות משום מה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 16:30 |
|
| |
ירוחם
הציטוט שהבאתי בסוף דברי אינו מהתוספות אלא מהחת"ס, אמנם הקיצור "תוס'" ו"החת"ס" זהים במקצת, אך בהתחשב במראה מקום שהבאתי (סימן וכו'), הפכה טעותך למביכה,
לא הייתי מתקן אותך, אילולי היית חוזר ומתרברב, כי דברי 'התוספות' היו ידועים לך זה מכבר ואעפ"כ חזרת ככלב שב על קיאו לדבר סרה בחז"ל ומפרשיהם!
נהגתי בך בכבוד הראוי, עד שהתפקחתי מתמימותי וראיתי ששאלותיך אינם של תלמיד תועה, אלא של תלמיד שלא הגיע להוראה הקופץ בראש ולפעמים כשהעובדות מתחוורות, אזי קופץ על הראש,
סליחתי, על כך שאני אישי, אך בזאת לפחות אני תלמידך, ואני את נפשי הצלתי משמוע דיברי סרה בחז"ל, לא כשואל, אלא כמנאץ בבורות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 13:28 |
|
| |
בוקי
אני מקווה שאין אתה משתלח בי כמו שני משלחי הרגל..
לטענתך כי אני אפיקורס, לפי ההגדרה הנכונה של אפיקורס- לא מאמין בה"- אני כן מאמין,ומאמין גדול,
הבעיה שלי היא שאיני מקבל את דברי חז"ל, -כהלכה למשה מסיני- לדבריהם יש חשיבות בעייני כמו דברי כל אדם חכם, המסוגל לפעמים גם לטעות, ביודעין ושלא ביודעין. יש לדבריהם משקל של מחוקקים אנושיים בלבד.
אבל זה צריך אולי אשכול נפרד, מנהלי הפורום מקפידים על התחומים.
המושג עם הארץ משתנה מזמן לזמן וממקום למקום, היום בחוגים מסוימים תלמיד חכם לא צריך לדעת ולהיות בקי ב ש"ס ופוסקים ש"ע ורמב"ם, הוא צריך לדעת להתפלפל פילפולים לשם פילפול כל המרבה הרי זה תלמיד חכם גדול יותר,
אתה יכול לראות גם אצלנו בפורום, את הזלזול והביטול שכותבים מסויימים מכנים תלמידי חכמים ורבנים גדולים, שלא מתפלפלים לפי שיטתם, ולכן באמת כלפי המתפלפל איני שווה ערך, ואני ע"א
כשהבאתי את דברי הרשב"ם, גדול הפשטנים של המקרא, המקובל על כל החוגים,-משום מה הפשט של הרשב"ם לא נראה לשיטת פלפולו, של ו פרוטגורס, פסק כי אין זה הפשט, כי..
הרי זה לא מעלה ולא מוריד לעצם הדיון של מצוות הקבורה,, גם לפי הבנתו האמירה של הקבורה נאמרת בשני המקרים בנסקל התלוי של בית הדין, אבל להתפלפל צריך,
כשהבאתי את הגמרא בבכורות, על זונה אחת, שתלמידי רבי ישמעל ניתחו את גופה לצרכי לימוד
ראה פרוטגורס, ונזכר הלכה, במקום שאין מכירים אותו רשאי הוא לאמר צורבא דרבנן אני, והיות וחדש הוא בפורום,החליט שזו היא ההזדמנות להראות את גודל למדנותו, ואת יכולת הפלפול המשובח שהוא ניחון בה,לומדס ממשי, ואמיתי, כיאה לת"ח
אז קודם קובעים כי זה שהגמרא אומרת זונה אחת משמע לשון ריחוק, כלומר היא לא משלנו, גויה
עכשיו בא הקביע כי היא פרשה מהרוב, והיות והרוב היו זונות גויות, גם היא גויה, ולכן הרי צריך שגם העיר תהיה של נכרים, מה הבעיה? אז גם כל תושבי העיר הם נכרים, על מה מסמך מיועדנו הת"ח? כי העיר היתה רובה של נכרים? זו בעיה! הגמרא לא נתנה את דעתה עליה והבינה, -שיהיה כבר מי שיפלפל ויקבע כי העיר של נכרים,- כי הרי לא יעלה על הדעת כי יעשו את זה לזונה יהודיה, זה שבגמרא לא מצינו איסור על ניתוחי מתים או שריפתם, זה הרי לא לענין אנו יודעים שאסור, ואסור,
והגדיל לעשות מיודענו והביא לבסוף את התוספות, באותיות מודגשות כי הזונה היתה עמלקית.
למה הוא לא הביא את זה בהתחלה? כי אם הוא היה מביא את זה בהתחלה הרי כל הפילפול של כל הפורש מרוב פורש היה מיותר, אז מה עשינו לא נתפלפל?
אם כל הכבוד לתוספות הנ"ל אי אפשר לקבל את מסקנתו, כי הרי כבר נפסק במסכ" ברכות כח, כי אין כבר אפשרות לזהות עמלקים, אז בדיוק את הזונה הזו הצליחו בעלי התוספות לשייך, וחוץ מזה על מה הם מסתמכים, בקביעתם זו.
כבוד המת והמשתמע מכך החל באשכנז לאחר מסעי הצלב, בתקופתו של בעל התוספות רבי יהודה חסיד, עד אז כפי שמופיע לא תמיד קברו אלא רק את העצמות היבשות לתוך כדים, היו מפנים מקברם מתים, אם הדבר הפריע לפיתוח ערים, גם קברים של מלכים היו מפנים.
באם תרצה מקורות לדברי, רק תגיד.
רעיונך כי אני מביא מקורות מהגמרא בגלל רגשי אשמה וכדומ" -בדחה אותי,
התשובה היא כי את זה למדתי הרבה הרבה הרבה שנים, ואני לא רוצה לשכוח ומקפיד להזכר.
 |
|
|
|
|
|