שבועות -סגולה מיוחדת לבנים ולישועות

מקובל זו לא ההגדרה של אותו שר תורה ענק

ר' חיים פלאג'י זצוקל
מגדולי הפוסקים בתורכיה לפני כמאתיים  שנה. נולד באזמיר שבתורכיה בשנת תקמ"ז לאביו ר' יעקב. סבו מצד אמו היה בעל   ה 'חקרי לב', שקרבו אצלו עוד מילדותו, וממנו השפע ולמד. 
רבותיו: רבו המבהק היה ר' יצחק גאטניו. כמו כן למד תורה מפי ר' יוסף רפאל חזן
התמדתו בתורה היתה עצומה, כפי שהעיד על עצמו: "ומעיד אני עלי שמים וארץ כי מיום עמדי על דעתי עד יום היותי בן כ' שנה הייתי שוקד על למודי ביום ובלילה בלי שום בטול כלל, כי לא הייתי מתעסק בשום ענין מעניני העולם כלל". 
רבני איזמיר, שעמדו על גדלתו סמכוהו בהיותו בן כ"ה שנה למשרת חכם ודין, ולבסוף קבל את התאר 'הרב הכולל', שהיא הזדמנותצ הרוחנית הגבוהה ביותר, וגדול כבודה אף בעיני שלטון השלטן. 
היה דרשן בחסד עליון, ובעל כשרון הבעה מברך אשר נתן את בטויו הן בדרשותיו והן בספריו. 
רבנו דאג לחנוכו של הדור הצעיר שיהיה יודע ספר ויודע תפלה לכל הפחות, וראה ברכה בעמלו. 
בנוסף לגדלתו בתורה, יראת חטאו קדמה לחכמתו והיה ניכר מאד במדותיו ותכונותיו האצילות, בקדשתו וחסידותו. לדגמא: היה נזהר מלאכל חסה כל השנה מחשש תולעים, ורק בליל הסדר אכלה לאחר בדיקה חמורה. משתדל היה לקים כל החמרות שראה בספרים, וחשש אף לדעת המעוט. 
נדיב לב ומפזר גדול לצדקה היה. דאגתו לכלל התבטאה גם בתעניות וסגופים על הכלל ועל הפרט. 
חבוריו: כתב עשרות ספרים (קרוב לתשעים ספרים!)בכל מקצועות התורה, ומהם: כף החיים מוסר ופסקי דינים.
נפטר י"ז שבט בשנת תרכ"ח, ומנוחתו כבוד באזמיר.

היות והאשכול הוא בעניין שבועות נמשיך בענייני החג 
א. עירוב תבשילין
מצוה גדולה מאוד שרב הנסתר בה על הגלוי  וראוי לקיימה בהידור בברכה כפי המובא בסידורים.
העירוב חייב להיות- מפת ותבשיל  "את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו"
הפת כביצה(60גרם), והתבשיל כזית(30גרם), הפת רצוי שלם כגון לחמניה ואם לא אז פרוסה מהחלה, התבשיל חייב  להיות תבשיל שמלפתין בו את הפת !!! הכוונה שנאכל עם פת.כגון ביצה, בשר,דג,אבל לא אורז,קטניות,אטריות וכו'
העירוב נעשה בערב החג (לפני כניסת החג) וחייב להישמר עד לאחר גמר כל הבישולים של החג והשבת !!! וצריך לאוכלו בשבת מתי שרוצים מערב שבת ועד סעודה שלישית.
העירוב חייב להיות ראוי לאכילה ולא מקולקל אחרת הוא מתבטל כדין מי שלא עשה עירוב.
מי ששכח לעשות עירוב יסמוך על העירוב שעושה רב העיר/שכונה ויכול להכין מיום טוב לשבת.
ניתן להשתמש כתבשיל בקופסאת שימורים שלמות כגון סרדינים,טונה,סלט ביצים,וכו'
יש לסמן את העירוב בכדי שלא יאכלו אותו כי אז אי אפשר להכין מיום טוב לשבת. 
גם מי שהכין כל הסעודות ליום טוב ושבת חייב לעשות עירוב !! ולא רק זה, אלא גם מי שמתארח מחוץ לביתו חייב לעשות עירוב וזו הלכה שהרבה לא יודעים,
והסיבה, היות שעשיית העירוב מתיר להדליק ביום טוב את הנרות לשבת, ובנוסח העירוב כתוב, יהיה שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלקא שרגא (נר).

ב. מאכלי חלב
המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות מכמה טעמים המובאים בספרים ומנהג נכון הוא, אלא שהרבה טעו ועשו את הסעודה בחג חלבית וויתרו על בשר וצריך לדעת שביום טוב יש מצוה דאורייתא לאכול בשר/עוף/דגים ואכילת מאכלי חלב הוא רק מנהג ואינו חובה, אז איך מבטלים מצוה בשביל מנהג?
יש חובה בחג השבועות לאכול בשר יותר מאשר שאר החגים !!!!
היות ובשאר החגים נאמר על החג פעם "לכם" ופעם "ל-ה'" ופירשו חז"ל  חציו לכם וחציו ל ה', ולכם מהו? בבשר ויין. ואילו בשבועות נאמר"עצרת תהייה לכם!!!ולא נאמר בחג הזה ל ה', ואמרו חזל כולו לכם !!! אם כן החיוב בבשר ויין בחג שבועות הוא כל שכן !!! 
והנכון לעשות שבבוקר יאכל בתחילה מאכלי חלב ולאחר מכן יאכל בשר ויזהר שלא יאכל הרבה מאכלי חלב כי לא ירצה לאכול את עיקר הסעודה שהיא בשר.
וצריך להיזהר לחכות  שעה בין אכילת חלבי לבשרי !!! והסיבה, שבמאכלי חלב כגון גבינות ושמנת וכו' יש שומן וזה אינו ניתן לביטול בשטיפה של הפה בלבד. 

ג.לימוד בלילה
בלילה נוהגים להישאר ערים ומנהג קדמון הוא.
בלילה ילמד ויעסוק בתורה וכבר תיקנו את תיקון לליל שבועות,ואף אם ירצה ללמוד גמרא פוסקים וכו' יזהר שאת התיקון ישלים בכל מקרה, כי מעלתו רבה וחשובה מאוד מאוד ויש בזה עניינים נסתרים לכן לא יתפתה ללמוד גמרא כל הלילה ויוותר על התיקון הזה. 

ד.מגילת רות
כמה טעמים
א.רות המואביה קיבלה עליה את התורה כדין ישראל שקיבלו התורה בסיני
ב.מרות המואביה יצא דוד המלך שנולד ונפטר בשבועות
ג.הסיפור במגילת רות אירע בימי קציר החיטים וחג השבועות נקרא חג הקציר ככתוב " וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

ה.דבר חידוש
כשקיבלו בני ישראל את התורה אמרו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" ולמה הקדימו עשייה לשמיעה אלא כיוון שספרו 49 יום ויצאו מ מט שערי טומאה ונכנסו לשער החמישים זכו ביום החמישים לשמוע קול אלקים מדבר אליהם, וזהו מה שאמרו נ עשה ו נ שמע, קודם נ נספור ואח"כ ביום נ נשמע.
פירוש: חמישים יום נספור ונצא מ מט שערי טומאה (עולם העשיה), ואז נזכה ונשמע את התורה ביום נ שהוא שער הבינה העליונה שהיא המדרגה הגבוהה ביותר, ולכן אמרו "נעשה ו-נשמע" אם נ ימים ספירה נעשה,  ביום נ נשמע
ועל כל אדם לקיים ביטול המידות הרעות הנמצאות ב מט שערי טומאה בכדי שיזכה לאור היוצא משער החמישים שהוא שער הבינה.
כתוב שבעה שבועות תספור לך וכתוב תספרו חמישים יום, וזה סתירה. אלא שספירת החמישים היא גבוהה מאוד וכוללת את כל ה 49 ימים ובגלל שהיא אחוזה למעלה מעולם העשיה לכן אינה ניתנת לספירה, כי עד 49 זה עולם העשיה, ושער החמישים בעולם הבינה היא מעל לכל, ולכן באופן מעשי סופרים 49 יום  ואילו את יום החמישים אנו מקדשים ונכללים בו ללא ספירה , וזה נחשב לנו כאילו ספרנו חמישים יום.
ותמיד הספירה היא בעולם העשיה, ולכן אסור לספור את עם ישראל כי הם למעלה מעולם העשיה כמו שאמרו "ישראל למעלה מהמזל" ואם סופרים אותם גורמים להוריד אותם ממדרגתם הרוחנית לעולם העשיה שהוא שליטת המזלות, ואז ח"ו שולטת בהם עין רעה וכו'.

סגולה בשבועות באשמורת הבוקר לקבל קבלה בתוספת לימוד תורה ! 
ויכול לבקש באותו רגע כל בקשה שהוא צריך לה.
ואם עבר אשמורת הבוקר יכול כל היום לעשות.