כתבים בלזאים על אברהמלי הוקער?

נתגלגלו לידי כתבים המתארים את החיים בעיירה בעלז, את המתיחות בין היושבים לבין אנשי השטיבל, ובמיוחד תיאור על אברהמל הוקער הגדל בחצרו של הרבי אך בסתר משדל את צעירי הצאן לקריאת ספרי השכלה,  הכותב פייבל'ה אמור להיות בנו של אחד מחשובי היושבים הנסחף בהשפעת אברהמל,  האם יש למישהו  מושג במה המדובר? האם מדובר פה בכתיבה אותנטית?

תוקן על ידי - schmuelll - 30/05/2006 23:06:04

מצטרף לשאלה. על פניו זה נראה חומר מרתק.

תוקן על ידי רושם ב- 24/12/2021 06:27:12

"סחה האשה" הופיע בזמנו בהורדות של אתר www.bobovbroadcast.com בהקלטות של שירה אותנטית של קבוצות חסידי באבוב

הלינק פורסם באן בפורום בזמנו ובדף הראשי שם ניטרלו אותו אם כי יתכן שהוא עדיין פעיל למי שיש את הכתובת המלאה.

למיטב זכרוני, השנה הראשונה ששרו בבעלזא את 'סחה האשה', אחרי השואה, היתה שנת תשנ"ה לפ"ק. וזכור לי איך שפני כ"ק מרן שליט"א בערו כאש להבה בעת השירה, והוריד דמעות כנחלי מים על צער השכינה הקדושה ובניה, היה ממש מדהים לחזות בפני הקודש בעת ההיא, וגם עכשיו אחרי 11 שנה אני עדיין מרגיש בעצמותי את ההתעוררות העילאית שאפפה אז את כולנו באופן בל יתואר! תודה לידידנו הנכבד גרשטמר על התזכורת הנפלאה הזאת. ושיהא לע"נ פייבל ב"ר ישראל ע"ה, תנצב"ה.

ב"המחנה החרדי" יש השבוע כתבה מרתקת על ניגונים עתיקים בבעלזא (34 ניגונים!!) ומקורותיהם. (שוה קריאה!)
הניגון האחרון ברשימה היא 'סחה האשה' מהקינות בתשעה באב, אותו ניגנו בבעלזא לאחר אמירת הקינות בתשעה באב!
את הניגון הביא לבעלזא פייבעלע ע"ה, לאחר כיובל שנים שלא ניגנו אותו מאחר שאף אחד לא ידעו על בוריו.
יש בו בניגון כמה תנועות המזכירות את ניגון ה'תורה הקדושה' מהסליחות אותו שרים בשמחת תורה בהתעוררות עצומה והשתפכות הנפש.

גרשטמר מכיון שהמדובר חזר בתשובה חושבני שאין צורך שוב להסתיר מהציבור הכללי את זהותו כדי שלא יצא חלילה מכשול לרבים. ובכן, מדובר בר' יצחק דוד רוקח ז"ל, נכד כ"ק מרן מהרי"ד זצלה"ה, בן בנו הרה"צ ר' יהושע מירסלוב הי"ד, ואביו של כ"ק האדמו"ר הרה"צ ר' יהושע'לע רוקח ממחנובקה שליט"א שיש לו בית מדרש ברחוב רש"י בב"ב אותו יסד כ"ק האדמו"ר הרה"ק ממחנובקה זצוקללה"ה דוד האדמו"ר שליט"א, ובלכתו מהעולם ללא זש"ק מינה את הרה"צ הנ"ל שליט"א למלא את מקומו ומקום אבותיו הקדושים לבית מחנובקה-ז'וריק (אגב, משום מה נשתכחה השם השני?), כ"ק האדמו"ר שליט"א הרחיב את גבולות הקדושה של מוסדות מחנובקה-ז'וריק כרצון דודו כ"ק האדמו"ר זצוקללה"ה, ובעוד שבימי דודו ספק אם היו שני מניינים חסידים היום - על פי השמועה - יש להם כבר יותר מחמשה מניינים בשבתות וימים טובים, וכן ת"ת וישיבה כלל-חסידיים בב"ב ובלונדון הנודעים לשו"ת. חובה לציין שש"ב כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק מבעלזא שליט"א הרעיש עולמות בשעתו למען הצלתו הרוחנית של כ"ק האדמו"ר שליט"א ממחנובקה, ואף הריץ מכתבים אל ש"ב כ"ק אדמו"ר הרה"ק מסקוור זצלה"ה על הנחיצות שבהצלת אחד משרידי הנכדים בא"ב למרנן רבוה"ק זצוקללה"ה, כמו"כ כתב מכתבים אישיים מלאים דברי חיבה ואהבה אל כ"ק האדמו"ר ממחנובקה שליט"א עצמו, מדהים להווכח כיום שכבר אז בשנות הבחרות בער בנשמת קדשו של רבינו שליט"א כאש להבה הענין של קירוב רחוקים, שהתלקחה ביתר שאת וביתר עוז בעלותו על כסא אבותיו הקדושים נ"ע זי"ע. חשוב לציין, שהקבוצה שפירסמה את סיפורי ר' יצחק דוד ז"ל, היא אותה קבוצה שכבר שנים רבות מתעללת ומחללת את כבודו של כ"ק האדמו"ר הרה"צ ר' יהושע'לע שליט"א ממחנובקה, ומנסים בכל כוחם לאנוס אותו לענוד עטרה שלא הולמת אותו לראשו, אבל בחסדי השם, ובזכות רבוהקוה"ט זי"ע, לא עלה ולא יעלה הדבר בידם לעולם, בעיקר בשל צדקותיה דמר ה"ה כ"ק האדמו"ר שליט"א שמקיים את מה שאמרו חז"ל 'איזהו חכם המכיר את מקומו' ואינו מעוניין לשתף פעולה עם הליצנים שמנסים בכל כוחם להשתלט עליו ועל מוסדותיו, ואף מוציאים מכתבים שונים נגד מי שהם רואים בו כרבם ומורה דרכם מזמן לזמן, והדברים ידועים ומפורסמים ואין צורך לדוש בו, אלא למען ידע דור אחרון חשוב להציג את הדברים כהוייתן מפעם לפעם, כדי שלא להיגרר כעיוורים באפילה אחרי כתבי פלסתר שמפיצים בני הקבוצה נגד כ"ק האדמו"ר הרה"צ שליט"א ממחנובקה, ודי למבין. בענין הסיפורים של ר' יצחק דוד, מובן מאליו שזה עוד נסיון נאלח להכפיש את שמו של כ"ק האדמו"ר ממחנובקה שליט"א ולהציג אותו כ'מעתיק השמועה' המקורי של בעלזא, שהרי כביכול אביו 'הגה"ק זצוק"ל' מסר לו את הדברים איש מפי כביש, אבל כמו שכתבתי כבר למעלה, לנגד עיניהם של שלומי אמוני ישראל ניצבים מאמרי חז"ל רבים בגודל מעלת בעלי התשובה וכפי שאמרו 'במקום שבע"ת עומדים וכו'', ולא יתנו לקומץ אנשי ריב ומדון לבזות את כ"ק הרה"צ שליט"א, ק"ו שחסידי בעלזא שהוא הנין בא"ב למרן מהרי"ד היחיד בדורנו מלבד כמובן כ"ק הגה"צ מוהרא"מ שליט"א, שלא יתנו יד לפושעים ויעשו כל מה שביכלתם להציל את כבודו של האדמו"ר שליט"א.

חנה היא לא בתו של מרן מהרי"ד זי"ע , אלא גרושת בנו ר' יהושע בתו של ר' יוסף מאיר ממאכניוקע זצ"ל שירדה מהדרך ונסתה לקלקל אחרים בבית מרן זי"ע ולא עלתה בידה ,ואחרי שנתגרשה עלתה לא"י יחד עם בנה ר' איציקל (אביו של האדמו"ר ממאכניוקע) ונשאה בשנית וקבורה בקיבוץ לוחמי הגיטאות.

"כתבי פייבעלע" אכן הוצאו במירמה, אבל כפי שכבר נכתב, רובם עדיין שמורים, ושם יש הרבה צימוקים, בגלל היותם אוטנטיים, גליציאניים מקוריים, מצד מבטו וראות עיניו בשעת כתיבתם כמובן.
 
והיה עוד אחד ממשפחת בית המלכות, ש"עזב" (תרתי משמע) בימי בחרותו את בעלזא ועלה לארץ. כשהתחתן לא רצה מרן מהר"א זי"ע, שבינתיים ניצול ועלה לארץ, להשתתף בחתונתו, ורק בשבע ברכות השתתף.
את בנו יחידו הצילו בזמן לבל יסטה וילך בדרך אביו, ולבסוף גם האב שב וחזר בתשובה.
גם הלה היה תמיד מספר סיפורים אותם כינו בבעלזא "כזבי יענקל" (שם בדוי, בכדי לטשטש את המקור), ע"ש אמינותם. המגוחך הוא, שלאחרונה החלה איזה קבוצה לפרסם את סיפוריו כאילו שמדובר באיזה צדיק קדוש עליון.

מעניין לציין, שבמקביל לפייבל'ה היה עוד אחד שסטה מהדרך, אבל היה קיצוני במהלך זה הרבה יותר מפייבל'ה עצמו. מסופר, שמרן קוה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה התבטא בהזדמנות מסויימת: 'פייבל'ה מומר לתיאבון עוד יחזור, אבל ההוא שהוא מומר להכעיס איני יכול להבטיח'. מיותר לציין שכאשר חזה כן היה, פייבל'ה חזר בתשובה וחזר לבעלזא. והשני לדאבוננו לא זכה לכך, ה"י. פייבל'ה היה נוהג לספר על עצמו בבדיחות הדעת, שפעם בחג הפסח שלח את אחד מיוצאי חלציו למכולת לרכוש לחמניות של חמץ (רח"ל) בשבילו, כשנכנס השליח עם הלחמניות לביתו 'נחרד' לראות שהלחמניות היו עם פרג, גער פייבל'ה בנכדו: 'על עם-הארצות כזו לא חשבתי מעולם, אינך יודע ש'אצלנו בבעלזא' מקפידים לא לאכול פרג בפסח? פייבל'ה לא הסתפק בגערה, אלא ציוה לנכדו לקחת הכל בחזרה למכולת, ולהביא לחמניות בהתאם למסורת הבעלזאית.........

פייבל'ה הגיע פעם ל"ובאו כולם" טיש אצל מרן מהר"א והמשמשים הזהירו אותו שאם ה"רוב" ישאל אותו מתי הגיע שלא יענה שהגיע עכשיו בתוך החג, כי זה יצער את מרן מאוד.

ומרן זי"ע באמת שאל אותו מתי הגיע וענה "עכשיו"!, ה"רוב" מאוד נרעש והמשמשים רצו לקרוע אותו, והוא התגונן, "איך בין א בעלזער חסיד" ולא אשקר לרבי!.