| נשלח ב-7/6/2006 23:42 |
 |
| |
פרו ורבו - להביא לימות המשיח
"כאשר רבי עקיבא יוסף שלזינגר מירושלים הדפיס את ספרו 'בית יוסף החדש', הוא יצא לחדש שיש מקומות שאפשר להקל בחרם דרבינו גרשום לשאת אשה על אשתו. כשיצאו עוררין שהתקיפוהו קשות הוא פנה לרבי שמואל (-הלר) כי שמע שיש בידו מסורת בענין זה. רבי שמואל השיב במכתב על שתי מסורות שקבל מרבי ישראל משקלוב בשם הגר"א: 'כי שמעתי כמה פעמים מאת כבוד הרב הגאון החסיד כקש"ת מו"ה ישראל בעהמ"ח ספר פאת השלחן זצוק"ל אשר שמע מאת הגאון האמיתי מוה"ר אלי' מוילנא זיע"א, כי אם היה עולה בידו שני דברים, היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר, והם: א, לבטל חרם דרבינו גרשום בענין שתי נשים, כי בזה יהיה התקרבות הגאולה (עי' יבמות ס"ב ע"א 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף'), והשני הוא שישאו הכהנים ידיהם ויברכו ברכת כהנים בכל יום, ובזה לא ביאר טעמו". [קולמוס גליון 38 עמ' 14].
האם ניתן אכן להאמין שדברים אלו יצאו מפי הגאון מוילנא?
ניתן להתייחס כאן לכמה קשיים, האם רבינו גרשום לא ראה את הגמרא ביבמות? אני מבקש גם לא להיכנס כאן לנושא שנטחן כבר עד דק בפורום זה, זכויות האשה, הטענה ידועה ומכפילה את התמיהה הנ"ל פי כמה וכמה.
ברצוני להתייחס כאן בעיקר לסיבה המובאת מהגמרא ביבמות. האם יתכן לחייב ע"י זה להרבות בנים ובנות כמה שיותר.
אין צורך לפרט כמה קשיים כרוכים בהבאת כל ילד לעולם, קשיי גוף ונפש, צער גידול בנים... האם המטרה של ריקון אותו אוצר ששמו 'גוף' חשובה מכל הלכות גידול בנים כראוי וכיאות?
במה דברים אמורים?
לא סוד הוא שמשפחות רבות נמנעות מלהשתמש באמצעי מניעה בעיקר בשל טענה מעין זו. לא שאני מאמין להם, די באותו יצר קמאי לפרות ולרבות שישתלט על שיקול דעתו של הבעל, או לחילופין התמכרות של האשה לתקופת ההריון והלידה מתוך יאוש ורפיון ידיים מעבודות הבית ברוך הילדים.. (וביודעם ומכירם קאמינא, לפחות שנים כאלו אני מכיר), או כל שיקול קצר רואי מעין זה, כדי לבנות השקפת עולם 'מוצקה' בדבר החובה להרבות בילדים.
לענ"ד רק בגלל אותם שונאי דת העוינים כל ילד חרדי שנוסף, נוצר מצב שמנסים רק לעודד הילודה עד מעבר לגבול היכולת.
כמדומה שממוצע הילדים במשפחה החרדית היום כפול מהממוצע מזמן הגמ' עד כמעט לימינו.
לו היתה הכונה ל'גוף' הגשמי, היינו כבר מזמן עמוק בימות המשיח, אין צורך לפרט את מצב בריאותם של הורים למשפחה בת 17 נפשות ומעלה...
(דברי הגמרא ביבמות צריכים תלמוד וקצר המצע מהשתרע, בכל מקרה אין מצוה זו 'יהרג ואל יעבור').
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:22 |
|
| |
בס"ד
"מצחיק אתה - המושג 'חיים' בהקשר של הציויי ובחרת בחיים אינו קשור לחיים במובן הביולוגי שלהם - "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" ומה פירוש "חיים כולכם היום"? להיות דבק בה' (= להיות עסוק בתורה ובמצוות) הוא הוא החיים, ומי שלא דבק בה' הוא לא חי - כלומר הבחירה בחיים היא בחירה בדרך של תורה ומצוות ולזה ודאי היה צריך לציווי"...
אני מצחיק אני יודע. אבל איך שאתה מבין דברים זה עצוב. המושג של 'בחירה' כידוע לך הוא רק כשיש שתי דברים שווים. האם חיים ומוות שווים? האם טוב ורע שווים? האם דביקות בה' שווה לאי דביקות בו חלילה?
ברגע שה' מודיע לנו שהתורה והדביקות בו הם הם החיים שלנו ואורך ימינו, שוב מהו הצורך בציווי ע"כ?
אלא מה, יש גם את הצד שכנגד בחלל השמאלי (למקרה שאינך יודע למה הכוונה - ליצר הרע). היצר הרע בשבילו המוות והרע הם הם החיים. ולכן הרשעים בחייהם קרויים מתים, כי שמים חושך לאור. ומכאן נובע, כביכול, השווי שיש בין שתי הניגודים הטוב והרע. לכן יש צורך בציווי ע"כ מלמעלה "לבחור" בחיים. דהיינו גם כשאינך רואה ומבחין במעלה שבכך (מפני היצר המבלבל השם חושך לאור) עליך לקיים זאת מפני הציווי.
ודי למבינים ולמשכילים.
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:01 |
|
| |
בס"ד
"העולם הבא אינו צפון ונעלם לאדם שזכה לעולם הבא בעולם הזה, הוא גלוי לו ולבוחן כליות ולב"..
כך כתב האוחז בקש.
ובכן, לאור נחרצותו הכסילית והבורה של כותב השורה הנ"ל, מביני הענין בינינו מוזמנים לבחון מקרוב את דברי הרמב"ם בספר הלכות שלו.
הלכות תשובה פרק ח'.
יא הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווין; אבל אותה הטובה גדולה עד מאוד, ואין לה ערך בטובות של עולם הזה אלא דרך משל. אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה, אינו כן; אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר, ואין ערך ואין דמיון. הוא שאמר דויד, "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך: פעלת, לחוסים בך" (תהילים לא,כ). [ז] וכמה תמה דויד והתאווה לחיי העולם הבא, שנאמר "לולא--האמנתי, לראות בטוב ה': בארץ חיים" (תהילים כז,יג).
יב כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל.
יג אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אומר "עין לא ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה לו" (ישעיהו סד,ג): כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, אלא עשה אותה האלוהים לאדם שמחכה לו. אמרו חכמים, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא, "עין לא ראתה, אלוהים זולתך".
יד זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבוא אותו העולם. אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך" (תהילים לא,כ). ולא קראוהו העולם הבא, אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה, שאנו קיימין בו בגוף ונפש, וזה הוא הנמצא לכל אדם בראשונה.
תוקן על ידי אור_עליון ב- 17/08/2009 14:01:21
תוקן על ידי אור_עליון ב- 17/08/2009 14:03:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 23:02 |
|
| |
איך אתה מצפה שאשתכנע מבליל הציטוטים שאתה מביא כדי להוכיח שיש עולם הבא כללי שבו גם הרשעים מלאים מצוות כרימון וגם להם יהיה חלק באותו עולם דמיוני שאתה הוזה בדמיונך הפורה? הבלבול חוגג אצלך חוגג ואתה מערבב בין עולם הבא וימות משיח - חוץ מהלכות מלכים ומשיח אתה אינך מכיר שום דבר משל הרמב"ם ולא למדת את יסודות משנתו - שמהותו של הקיום הנצחי (=עולם הבא) שהוא מתגלה לאדם לבדו, אם היית לומד רמב"ם היית מבין שהרמב"ם לעולם אינו מדבר אל האדם כיצור של העולם הבא הוא מדבר אל האדם החי בעולם הזה המסוגל להביא את עצמו לעולם הבא בעולם הזה - הרי הוא כותב במפורש שהתכלית היא שלמות שהאדם מגיע אליה בעולם הזה ובאותה השלמות הוא קונה לעצמו קיום נצחי !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:30 |
|
| |
מדוע התורה מצווה אותנו "ובחרת בחיים"? כל אדם נורמלי שרוצה לחיות בוחר בחיים. האם אנו צריכים ציווי מיוחד על "בחירה בחיים"?!
מצחיק אתה - המושג 'חיים' בהקשר של הציויי ובחרת בחיים אינו קשור לחיים במובן הביולוגי שלהם - "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" ומה פירוש "חיים כולכם היום"? להיות דבק בה' (= להיות עסוק בתורה ובמצוות) הוא הוא החיים, ומי שלא דבק בה' הוא לא חי - כלומר הבחירה בחיים היא בחירה בדרך של תורה ומצוות ולזה ודאי היה צריך לציווי
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:18 |
|
| |
בס"ד
נאחז בקש,
המין הרביעי27 הוא השלמות האנושית האמיתית והיא השׂגת המעלות השׂכליות, כלומר, תפישׂת28 מושׂכלות המלמדים דעות אמיתיות במטפיסיקה. זאת היא התכלית האחרונה והיא המביאה את האדם לידי שלמות אמיתית. והיא לו לבדו29. והיא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי. ובה האדם הוא אדם. התבונן בכל שלמות משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהן לזולתך ולא לך. ואם אין מנוס, בהתאם למקובל - לך ולזולתך. ואילו השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך. אחר אינו משתתף בה עמך בשום אופן: יהיו לך לבדך [ואין לזרים אתך] (משלי ה', 17)30. לכן ראוי שתשקוד להשׂיג את זה הקיים לך31 ולא תתייגע ותתאמלל למען אחרים, אתה המתעלם מנפשך עד שהלובן שלה השחיר בהשתלט הכוחות הגופניים עליה32! כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שהומשלו לעניינים אלה: בני אמי נִחֲרוּ בִי כי שֹמֻני נֹטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א', 6). ובאותו עניין עצמו אמר: פן תתן לאחרים הודך ושנֹתיך לאכזרי (משלי ה', 9)33.
היכן ראית כאן רמז דווקא לעולם הזה??? אולי הכוונה לשלימות הפרטית של האדם לעתיד?
בו בשעה שיש לך ספר הלכות שלו - של הרמב"ם, בו הוא פוסק שאז (לעתיד) תרבה החכמה והאמת וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם!!!
ויותר מזה, אמרו רז"ל: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח..אבל לעולם הבא - עין לא ראתה אלוקים זולתך!!!!
וכן כתוב בתהילים ע"י דוד המלך ע"ה - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך...
אבל אתה בטח תשאר בשלך...
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 22:15:54
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:07 |
|
| |
כתבת: בא נתמקד ברשותך במושג 'עולם הבא'
כבר הבאתי מקור מהרמב"ם מההקדמה לפרק חלק, המגדיר בדיוק את מושג 'עולם הבא'
כי כשיאמין (האדם) שיש שם חכמה, והוא התורה שהגיעה אל הנביאים מאת הבורא יתעלה, שהודיעם בזה המידות הטובות הם המצות, והמידות הרעות והם העבירות, ראוי לו מצד שהוא אדם ישר במזג שיעשה הטובות ויסור מן הרעות. וכשיעשה זה ישלם בו העניין האנושי ויהיה נבדל מן הבהמה. וכשיהיה אדם שלם, הוא מטבע האדם השלם אשר אין לו מונע שתחיה נפשו ותתקיים בקיום הידוע לה, וזה הוא העולם הבא כמו שאמרנו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 21:48 |
|
| |
המחלוקת שלי איתך מתחילה כשאתה קובע ללא שום מקור שהעולם הבא שמובטח לנו הרי הוא גלוי בעולם הזה
הרי לך מקור שקובע שהגילוי הוא בעולם הזה והוא רק לאדם לבדו:
רמב"ם מו"נ חלק שלישי פנ"ד:
המין הרביעי27 הוא השלמות האנושית האמיתית והיא השׂגת המעלות השׂכליות, כלומר, תפישׂת28 מושׂכלות המלמדים דעות אמיתיות במטפיסיקה. זאת היא התכלית האחרונה והיא המביאה את האדם לידי שלמות אמיתית. והיא לו לבדו29. והיא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי. ובה האדם הוא אדם. התבונן בכל שלמות משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהן לזולתך ולא לך. ואם אין מנוס, בהתאם למקובל - לך ולזולתך. ואילו השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך. אחר אינו משתתף בה עמך בשום אופן: יהיו לך לבדך [ואין לזרים אתך] (משלי ה', 17)30. לכן ראוי שתשקוד להשׂיג את זה הקיים לך31 ולא תתייגע ותתאמלל למען אחרים, אתה המתעלם מנפשך עד שהלובן שלה השחיר בהשתלט הכוחות הגופניים עליה32! כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שהומשלו לעניינים אלה: בני אמי נִחֲרוּ בִי כי שֹמֻני נֹטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א', 6). ובאותו עניין עצמו אמר: פן תתן לאחרים הודך ושנֹתיך לאכזרי (משלי ה', 9)33.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 21:13 |
|
| |
בס"ד
נאחז ידידי,
מראש אני מתנצל על האריכות, אך חשוב שתתן לדברים את מלוא תשומת הלב הראויה.
ראשית, בא נתמקד ברשותך במושג 'עולם הבא' (עזוב את ג"ע כרגע בפרט שאמרתי לך שאני מסכים שזה לא עיקר בדת לעסוק בזה ועכשיו אני חוזר על עצמי בפעם הרביעית, בסדר?).
כולנו מסכימים לכך שמגיע לצדיקים שכר ולרשעים עונש. היות ששכר מצווה מצווה, ושכר עבירה עבירה. ויתירה מזו, אומרים חז"ל צדיקים במיתתם קרויים חיים ואילו רשעים בחייהם קרויים מתים. מכאן שהעולם הבא, או להיפך, של האדם מוכן ומזומן לו בעולם הזה והוא פרי ידיו. מסכים? יופי.
המחלוקת שלי איתך מתחילה כשאתה קובע ללא שום מקור שהעולם הבא שמובטח לנו הרי הוא גלוי בעולם הזה עכשיו. מדברי ר' חיים משמע שהעולם הבא של היהודי רק נפעל כאן בעולם הזה ע"י עבודת התורה ומצוות, ואתה משום מה קבעת לעצמך שלא רק שהעולם הבא נפעל כאן ע"י עבודה אלא הוא גם "גלוי"...
הגע עצמך, אם השכר הוא בגלוי עכשיו בעולם הזה, מהו הצורך של חז"ל להשמיענו ששכר מצווה - מצווה? הרי אנו רואים בעיניים שלנו את המעלה בקיום מצוות! שהרי השכר הוא גלוי!
מה להם לחז"ל להשמיענו "צדיקים במיתתם קרויים חיים, ורשעים בחייהם קרויים מתים"? הרי השכר או העונש גלוי לעין ואנו רואים זאת בעינינו המוחשיות! מאי קמ"ל?
מדוע התורה מצווה אותנו "ובחרת בחיים"? כל אדם נורמלי שרוצה לחיות בוחר בחיים. האם אנו צריכים ציווי מיוחד על "בחירה בחיים"?!
הרי לך הוכחה, שהשכר או העונש שמגיע לאדם תמורת עבודתו בעולם הזה הוא צפון. הוא אכן קיים ממש עכשיו בעולם הזה כדמוכח ממאמר חז"ל "שקרויים חיים" וכו', אך לעת עתה הוא צפון ויתגלה רק לעתיד לבוא כשתבוא הגאולה האמיתית והשלימה, ואז יקוימו דברי הנביא: "וראו כל בשר כי פי ה' דיבר"...ראיית בשר הרי היא תכלית הגילוי. וכסיום ספר היד החזקה שאז תרבה החכמה והדעת...כמים לים מכסים.
[נ"ב: מן הסתם למדת פרקי אבות. במשנה כתוב: יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיים העולם הזה...
ומהו המושג 'קורת רוח'? שכר גלוי ומוחשי. הנאה מזיו השכינה. שכמובן מספיקה שעה אחת ממנה מכל חיי העולם הזה. הרי לך שוב שהשכר אינו מתגלה כאן בינתיים אלא רק לעתיד לבוא.
עכ"פ, מלשון המשנה משמע שיש מעלה בשתיהם. גם בעולם הזה (תורה ומעשים טובים) וגם בעולם הבא (קורת רוח). כדי לרמז לנו ולהבהיר לנו שדרושים שתי הענינים. מצד אחד עלינו לעבוד ה' באמונה שלימה וביטול לרצונו (תורה ומעשים טובים, שבעצם הרי הם למעלה מכל קורת רוח שבעולם הבא. כדמוכח מזה שיראת ה' הרי היא אוצרו של הקב"ה) ולאח"ז לקבל את השכר באופן גלוי (קורת רוח בעולם הבא, שלמעלה מכל חיי עולם הזה, היות ואז הדברים באים לידי מוחשיות וגילוי) ואכמ"ל בזה].
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 21:13:13
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 21:29:34
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 19:46 |
|
| |
אתה מדבר על הבנה בדקויות עדינות ולכן כתבת: אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.?
העולם הבא אינו צפון ונעלם לאדם שזכה לעולם הבא בעולם הזה, הוא גלוי לו ולבוחן כליות ולב - זה מהותו של עולם הבא שהוא מתגלה רק לאדם שטרח כראוי להשיגו - לדידך בניגוד לדברי הרב בגאון גם לרשעים שעליהם הוא אומר שהם מתים בחייהם יש מקום מוכן בעולם הבא הכללי -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 01:17 |
|
| |
בס"ד
נאחז בקש ידידי,
כתבת: והגאון הרב חיים מוולוז'ין אומר שהשכר בגלוי (= עולם הבא) על לימוד תורה וקיום מצוות הוא בעולם הזה...
כתבת נכון, רק שהוספת מילה: "בגלוי". יחי ההבדל הקטן. כל ילד יודע שהעולם הבא נפעל עכשיו אבל יתגלה רק לעתיד. לכן נקרא עולם הבא (אך עכ"ז בהיותו "עולם הבא" לא משמעות הדבר שיקרה דבר חדש שלא היה כאן קודם, אלא רק יתגלה מה שהיה קיים קודם אך היה צפון ונעלם. וזאת היא כוונת חז"ל במאמרם שכר מצווה מצווה, וגם כוונתו של ר' חיים וולוז'נער זצ"ל).
אינני מאשימך שלא הבנת זאת קודם. כנראה שאינך מסוגל להבין דקויות עדינות מעין אלו.
ואסיים ברשותך בלשונו הטהור של כ"ק אדמו"ר הזקן: "איך וויל ניט דיין ג"ע, איך וויל ניט דיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אז דיך אליין"....
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 1:15:08
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2009 07:41 |
|
| |
כתבת: אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.
והגאון הרב חיים מוולוז'ין אומר שהשכר בגלוי (= עולם הבא) על לימוד תורה וקיום מצוות הוא בעולם הזה
ואני מאחל לך שבפעם הבאה תחשוב פעמיים לפני שאתה מציע למישהו לוותר על העולם הבא שלו...
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 22:32 |
|
| |
בס"ד
נאחז בקש,
חשבתי לתומי שאתה מבין ענין מסתבר שלא כל כך. איפה ראית סתירה בין דברי הגאון ר' חיים לבין דבריי? כתבתי לך בפירוש שע"י קיום המצוות עכשיו השכר כבר קיים. וזאת עושה האדם. ובעצם זו לא אמרה שלי אלא של חז"ל: שכר מצווה מצווה.
בסוף כתבתי לך כמדומני שאני מסכים איתך שהעיסוק בענין הנשמות וג"ע ושכר ועונש אין הוא מעיקרי הדת. בכלל לא. אבל שוב, אין להנ"ל שום קשר לבין הבקשה על הגאולה ועל בנין הבית שהיא עיקר העיקרים בדת משה וישראל. הבאתי לך מאמרי ומדרשי חז"ל המוכיחים זאת ולא התייחסת אליהם כי העדפת להיאחז בקש אז שיערב לך אדוני.
אני מאחל לך מכל הלב שתזכה לחיי העולם הבא יחד עם כל ישראל, אמן.
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 19:27 |
|
| |
אור,
כתבת: אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.
[(באשכול "לא ישנים בסוכה" כתבת לאישציפור" אתה מסכים איתי שהרב הגאון ר"ח מוולוזי'ן ובנו ר' א'יצלה (שהם לא היו חסידים) יותר חכמים ממני וממך וידעו ללמוד טוב מאוד?) אם כך נניח לרמב"ם שאתה נאחז בדבריו בהלכות מלכים כבקרנות המזבח וממילא לא למדת את משנתו לכשעצמה שכל מי שיש לו יד ורגל בתורתו יודע כי הוא האחרון שהיה מטיף למשיחיות השבתאית כפי שהיא באה לביטוי בתורתו של רבך, וכל מה שאתה יודע עליו הוא מה שהבנת אתה מדברי רבך ]
ובכן כידוע, הרב הגאון ר"ח מוולוזי'ן כתב פירוש לפרקי אבות ועל משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (שאותה נוהגים להקדים ללימוד פרקי אבות) הוא כותב כך :
לא אמר התנא כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא ואמר לעולם הבא, כי בעולם הבא משמעו היה שהעולם הבא הוא דבר בפני עצמו, מוכן מעת הבריאה, ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו. אבל האמת שהעולם הבא הוא מעשה ידי האדם עצמו, שהוא עושה עתה העולם הבא במעשה המצוות והתקין חלק לעצמו במעשיו...
כתבת: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. היות וכל ישראל גם הרשעים שבהם מלאים מצוות כרימון. והוא שאמרנו עולם הבא הכללי -
וראה דברי הגאון הרב חיים מוולוז'ין
..הרשעים החטא עצמו מענישם..כי בחטאיהם עושים להם אש של גיהנום בעצם, והנפש החוטאת היא בגיהנום בחיים.....כי שכר מצווה המצווה עצמה נותנים לו בשכרו...והעוסק בתורה ומקיים המצווה יושב ממש כמו בגן עדן, הוא עושה עתה העולם הבא המעשה המצוות והוא מעשה ידי האדם עצמו, כי המצווה היא עצם השכר..וכן הרע שעשה הוא עצמו עונשו ( והשווה לדבריו של הרמב"ם ב'עיקר תחיית המתים' בהקדמה לפרק חלק שהרשעים בחייהם קרויים מתים)
" כל העוסק בתורה לשמה - נעשית לו סם חיים, וכל העוסק שלא לשמה - נעשית לו סם המוות" (תעניות ז' ע"א)
ולסיום : עולם הבא הכללי זו המצאה של כל העוסקים שלא לשמה -
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 10:18 |
|
| |
לעניות דעתי, האהבה והיראה הולכות יד ביד. כמו שמכבדים אב, ומפחדים ממנו כי מכירים את כוחו. מה גם שהאמונה היא מלאה באהבה, בין אם זו אהבה למסורת, או אהבה לזולת, או אהבה לאורח החייים היהודי בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 00:32 |
|
| |
בס"ד
נאחז,
לא הבנתי עד עכשיו ע"פ מה קבעת שעשיית מצוות עם כוונה לזירוז הגאולה היא בקטגוריה שאותה מכנה הרמב"ם "לא לשמה". אדרבא, איננו מבקשים שתבוא הגאולה כדי לקבל שכר. אנו מבקשים את הגאולה מפני שזהו רצונו יתברך!!! סיום וחותם הרמב"ם של ומלאה הארץ דעה את ה' - שלימות היראה והאהבה, הרי הוא רצונו יתברך ויתעלה, ולא רצוננו הפרטי. זה גופא שהוא שכרנו לא הופך את עצם השכר לעיקר כשיתקיים הענין לעתיד.
והדברים מפורשים הם. משנה באבות: יהי רצון מלפניך...שיבנה בית המקדש במהרה בימינו (ורק לאחמ"כ) ותן חלקנו בתורתך. וכמו שאומרים בכל יום בכוונה כמובן. "גלו לאדום שכינה עמהם". "ושב ה' אלוקיך את שבותך". "והשיב" לא נאמר אלא "ושב". הקב"ה שב עמנו מהגלות. ובמילא ביאת המשיח והגאולה הרי היא דבר עיקרי (לא רק עבורנו בתור קבלת שכר, אלא גם ובעיקר - ) כלפי הבורא יתברך שזהו רצונו הקדוש.
מהי כוונת חז"ל במאמרם: מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו? להשמיענו וללמדנו מה? שאם לא נבנה בית המקדש בימינו אז "לא זכינו" ותו לא?... אלא חכמינו מלמדים אותנו שאם לא נבנה בית המקדש בימינו כאילו נחרב בעוונינו אנו!! ולכן נדרש מאיתנו לעשות הכל כדי שיבנה. ומה טוב עם כוונה מיוחדת.
אין שום קשר בין הנ"ל שהוא עיקר בדת, לבין דברי הרמב"ם שאומר שהעיסוק בדברים הבלתי מפורשים או שלא יודעים איך יהיו עד שיהיו הם לא עיקר בדת.
[נ"ב: מתי יהיה השכר בגלוי? איננה שאלה כלל. ואין על מה לעסוק בכך. זאת פשוט עובדה לכל הדעות שקבלת השכר הוא בעולם הבא עלינו לטובה. לא אמרתי שהשכר הוא רק על לימוד התורה. אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה. השכר על קיום המצוות יהיה לעתיד ובעולם הזה כשתרבה החכמה והדעת וישיגו כולם דעת הבורא כלשון הרמב"ם במהרה בימינו!
עכ"פ אני מסכים איתך שדברים כגון אלה (שכר, ג"ע, נשמות) אין הם עיקר בדת, העיקר הוא לקיים מצוות בהידור עם כוונה לזירוזה של השלימות הכללית, כנ"ל].
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
|
