רבני גוש קטיף ואישי ציבור בציונות הדתית מבקשים לקבוע את ח' באלול כיום תענית לחורבן גוש קטיף. יואל אליצור מעופרה אף מסתמך על הרמב"ם וטוען: "השלכת מקומות שקיבלנו מהקב"ה לידי רשעים ועקירת יישובים מחייבים לצום". שורת רבנים כבר הביעה תמיכה והנושא צפוי לעלות לדיון בישיבת מועצת הרבנות הראשית. גורמים ברבנות אמרו להם בתגובה: "קביעת יום זיכרון לאירועים מסוג זה, כואבים ככל שיהיו, יהווה תקדים בעייתי"
כעת הם בדרך אל הרב עובדיה והרב אלישיב, לא נראה לי שיקבלו תשובה יותר טובה
נשלח ב-9/6/2006 18:19
אולי זה בכלל אמצעי ללחוץ על אולמאט בקטע הכלכלי
נשלח ב-9/6/2006 14:19
ברור הוא שאין יחס בין שברם מעורר הסימפטיא של הציבור הד"ל, לבין חורבן בית המקדש. לא חכם הוא מצד יהודי הרואה את השקפת עולמו המוטעית נופלת, לקבוע יום תענית ביום הזה, אינני מצפה ממנו להבין עד הסוף, ובודאי שלא לקובעו כיום שמחה (בכל זאת הוא הפסיד את ביתו ועוד הרבה דברים כואבים מאוד) אך יום צום? בלי להתמקד יותר מידי במשל ובדמות המופיעה בו - זה קרוב יותר מידי לפסוק המדבר על הכלב השב אל קיאו ...
נ.ב. אין בשורות אלו כדי לפגוע חלילה במישהו, מי שאינו מסכים עם השקפת העולם הזו יכול להתווכח איתה, מקווה שלא יהיה מי שיפגע ממנה ברוב כאבו.
נשלח ב-9/6/2006 13:00
נכון ההתנתקות החלה ב עשירי באב
בגמ' מובא שלגבי תשעה באב היו שני דעות מתי לקובעו (תענית כט:)אמר ר' יוחנן אילו הואי התם קבעתיה בעשירי,כי רובו של ההיכל נשרף בעשירי. לבסוף נפסק שתחילת הפורענות היא הקובעת אע"פ בירושלמי כתוב כי מטעם זה התענה רבי אבין תשיעי ועשירי באב, ורבי לוי התענה תשיעי וליל עשירי, מפני שלא היה בו כוח להתענות כל היום העשירי. תענית פ"ד ה"ו . ואנו תש כוחנו ואין מתענין רק תשיעי לבד, אבל אנו צריכין לנהוג קצת אבלות גם בעשירי באב. כה"ח תקנח ס"ק א . ב - יום עשירי אסור באכילת בשר ושתיית יין, כמו כן אין לברך "שהחיינו" בעשירי באב. הספרדים נהגו איסור כל היום ולדעת הרמ"א רק עד חצות היום. שו"ע ורמ"א שם סע' א. כה"ח שם ס"ק ח, י. משנ"ב ס"ק ג . ג - אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי באב. ומי שהשעה דוחקת לו יכול להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב. עיין שו"ע תקנח. כה"ח שם ס"ק ו, י ומשנ"ב ס"ק ג' וביאור הלכה שם . ד - מי שמחמיר על עצמו כל יום עשירי בכל הדברים הנזכרים - הרי זה משובח. כה"ח שם ס"ק י . ה - אף מי שאינו מחמיר בשאר הדברים יש לו להחמיר שלא לשמוע שירים ביום זה כיון שרובו של היכל נשרף בעשירי. עיין כה"ח שם ס"ק ה ומשנ"ב ס"ק ב . ונפסק שתחילת הפורענות היא הקובעת, אם כן י' באב הוא יום תחילת הפורענות הנוראה.
מכאן שיום עשירי באב שבו התחילה ההתנתקות מקבל עתה משמעות מעשית
נשלח ב-9/6/2006 12:36
אם יעשו ביום העצמאות זה יגרום חילול השם אבל אם יקבעו יום סימלי זה יגרום לאהדה מסוימת בציבור
נשלח ב-9/6/2006 12:30
שיקבעו את הצום ביום העצמאות. בבחינת כשאלה עולים אלה יורדים. וד"ל ל(ד"ל ה)מבין.
נשלח ב-9/6/2006 11:51
השאלה מתי ליקבוע את הצום בזמן שניתנה הגזירה? בזמן שהתחילה ? בזמן שהיסתיימה? ביום חילול בתי הכנסת? אגב הגירוש התחיל רק אחרי ט באב
