עוד החייאה מוצלחת

עוד החייאה מוצלחת בוצע ע"י מתנדבי הצלה גוש דן והצלה אשדוד בכניסה לב"ב (צומת קוקה קולה)

מדובר באדם קרדיאלי כבן 70  שנסע ברכב  קיבל דם לב והתמוטט


במקום הרב ובר מאשדוד עם אמבולנס הצלה אשדוד שמדווח למוקד ירקון על החייאה

מוקד ירקון מדווח במירס להצלה גוש דן על אדם שמכחיל וכנראה החייאה רגיל ונט"ן בדרך

הכוננים מדווחים בדרך ומיד מודיעים למוקד מדובר בהחייאה

שלמה גרוסברגר נותן שוק ראשון ממשיכים בהחייאה נט"ן ירקון (21)

לאחר 45 דקות חוזר דופק ומפונה יציב לתה"ש

תודה לכל הכוננים שהגיעו וסייעו (היות ורבים הם לא ארשום את כולכם כי אולי אחסיר מישהו אתכם הסליחה)

בהמשך לדיון כאן בפורום
נכון שאין זה מתפקידו לקבוע מי יחיה ומי ימות
אך למי שרשם שמצווה גדולה היא להאריך את חיו של אדם בדקות בודדות
ממול הלכה זו יש לך את האיסור להתחיל החייאה על חולה סופני!
(אשתדל למצוא את המקורות ההילכתיים בהקדם)

אני רק מציג עמדה הלכתית נטו !
לפי הנוהלים של מד"א אסור לחובש / פאראמדיק ללא רופא להחליט על מי הוא מתחיל ועל מי לא.

סיפור המקרה בערד , בערב פסח.

ילדה קטנה אכלה נקניקיה ונחנקה למוות (ל"ע).

הגיעו שלשה אנשי זק"א למקום , אך לא נותר להם אלא לחכות לאמולנס שיגיע לפמות.
במשך זמן ההמתנה היו במקום בכיות וצעקות וטענות , ויבבות ,  וכל מה שקורה במקום שקורה דבר כזה .
המתנדבים היו חשופים לכל זאת . וזה חילחל , ובסופו של דבר גם השפיע .
ובעזרת מומחים הצליחו להוציא אותם מן הסבך הנורא אליו דירדרו בלי אפשרות לבלום.


מסכנת המומחים - בשביל שלנו זה לא יקרה.

אם אין לנו מה לעזור אנו מתבקשים לפנות את השטח


ובדיוק ברגעים אלו מתקשר אלי אחד מחברי, שמאושפז בבית חולים מזה כמה ימים, לאחר שהרגיש עיפות ולחצים בחזה המלווים בקוצר נשימה , ועבר מספר רב של בדיקות שונות ומשונות.

שהרופא קובע שכל זה בא מלחצים נפשיים  

ובעזררת השם אנו מקווים שהחברים יתמכו בו והוא יצא מזה ולא ישאר פגוע לתווך ארוך.

ולכן רבותי שימו לב ואל תזלזלו בדברים כי בנפשנו הם.

ורפואה שלימה לכל החולים.

שוב שלום לכולם.

לאחר התענינות הוברר שבגוש דן החברים עוברים "דיבוב".    זה דבר טוב ורצוי.
ובלכיש ישנם מספר מצומצם של מתנדבים שעוברים השתלמות "מתערבים - ראשונים" שנותן את הכלים לעזור לאחרים בעזרה ראשונה נפשית.

הפידבקים שאני מקבל הם רציניים ומראים את החשיבות לדבר ולפרוק את אשר בלבינו.

כל מה שכתוב באשכול כאן יעבור לעיון של אנשים מומחים לצורך תגובה.

ולכל ידידי שמספרים לי באופן אישי על הסיפורים הכואבים להם, לדעתי זה רצוי ונכון לכתוב זאת כאן בפורום.

היום אמר לי אחד המתנדבים איך הוא מתמודד,  הוא אומר כמה פעמים ניסתם למלא לוטו , (הרבה), כמה פעמים זכיתם (כלום) , אז מה מחר לא תנסו שוב , ודאי שתנסו.

מתנדב אחר משתדל לאגור את הכוחות מהמקרים בהם הצליח לעזור ,

טוב, אני בינתים שומע וקורא מה כתוב, ובע"ה כל שאלה תקבל כאן תשובה.

שלום רב !

בהמשך לדיון הפורה והמעניין בנושא חשוב זה,
רציתי לבקש את עזרתכם בעניין שמאוד מעיק עלי (ואפילו שכנראה זה לא מוצדק)

לפני כשנתיים עשיתי החייאה באיזה קיבוץ לבן 40 (בערך) שהתחשמל
הגעתי למקום לאחר דקות ארוכות שהבן אדם שכב ללא דופק ונשימה
לאחר החייאה קשה ומאומצת הנט"ן פינה אותו במצב קשה
מה שנקרא "החייאה מוצלחת".

עקבתי אחר מצבו של החולה , וכיום הוא שוכב צמח .

   לפני כמה חודשים פגשתי אדם שעבד איתו יחד
    והוא מספר לי כמשיח לפי תומו (הוא לא יודע שאני טיפלתי בו)
    שאישתו כעת עגונה עם 3 ילדים בבית וממש אומללה
    ומבלי יכולת להינשא והבית לא מתפקד כלל,
    רחמנות על האישה , רחמנות על הילדים,
    סיים הלה את דבריו.

   אני הרגשתי עם זה מאוד רע !!!

אשמח לקבל תגובות מכם כיצד יש להתייחס לנושא.

תודה רבה.

 

א221

האם אתה מתכוון לקורס / השלמות שזה עתה סיימו את המחזור הראשון בהצלה גוש-דן ?
אם כן זה שווה , למשל לשאלה שנשאלה כאן ההשתלמות חוקרת ומסבירה בדיוק למה מה ומדוע וכיצד להתמודד במקרים כאלו - ממולץ.

דרך אגב בקרוב יתחילו מחזור שני בגוש-דן.

שוב שלום לכולם.

סיכום ביניים :
1. הפורום פעיל מאד , רואים זאת בתגובות.
2. בפורום גולשים אנשים רציניים בלבד. (גם בזכות התגובות).
3. כולנו בני אדם בעלי רגש גבוה (בניגוד למה שאנו נראים כלפי חוץ).
4. כולנו רוצים להיות מוצלחים ומצליחים . (ולכן החייאה לא מוצלחת זה מאכזב)
5. אצלנו עוד החייאה זה לא עוד שורה . אלא חיי אדם ולפעמים בעצם דורות של אנשים.
6. כולנו צריכים עידוד בשעות הקשות שלנו.

ולכן אנו מחזקים האחד את השני . וכואב לנו כשאנו לא יכולים לעזור ולפעמים זה מדובר בחיי אדם.

ועכשיו ידיעה בלעדית: בע"ה השבוע (יום רבעי) מתחילה השתלמות "מתערבים - ראשונים" . -
ובו יוכשרו מתנדבים לטיפול במתנדבים אשר היו שותפים למקרי טראומה ומקרים קשים אחרים - (החייאה לא מוצלחת) ויתנו להם מענה בעזרה ראשונה נפשית.
הקורס הוא השני בארץ , ונמסר ע"י מרצה בכיר בעל נסיון מארה"ב.
בשלב זה הוא לא פתוח לכלל המתנדבים אלא לשני מתנדבים מכל עיר - (הרשימה סגורה).

מכיוון שגם אני מקווה להיות בקורס השתדל להעביר חומר וכלים לכלל הגולשים , ולפתוח דיונים רציניים לתועלת הכלל.

ובהזדמנות זו ברצוני להודות מקרב לב למגיבים ולמתקשרים , על כך שהגיבו בצורה עינינית ורצינית , וכולנו תקווה , שאיש לאחיו יאמר חזק - ונתחזק . ולא נתייאש  ולא תיפול רוחנו . ותמיד נזכור -
מה שלא מחסל - מחשל.
ביי.

אברמי היקר !
יכול להיות שבמה שאכתוב כאן לא אחדש כלום ממה שכתבו קודמי. אבל בכל זאת קשה לי להתאפק
ולא להגיב.  קבל זאת בהבנה.
 
אני חי כמוך את הלבטים הללו. כתבת בדיוק את אשר על ליבך.
 זה נכון שלפעמים אנו מגיעים להחיאות ומתחילים בשיא המרץ וכשמגיע הפראמדיק ואומר לנו עזוב תפסיק לפמפם עליו אין לו סיכוי / או שאומר כל מה שההחיאה הצליחה זה מהתרופות. שהם בלבד עושים את הפעולה הלבבית ואין לו סיכוי .  ולמחרת אתה מתקשר אלי מבית העלמין ואומר לי אתה זוכר את ההוא שעבדנו עליו אתמול / שבוע שעבר הוא אצלי עכשיו זה עושה משהו בלב .אין ספק כל אחד רוצה לשמוע שההחיאה שהוא עשה הצליחה במלא מובן המילה .ולפגוש את הבן אדם הולך על הרגליים כאחד האדם . אבל זה לא קורה בדרך כלל הרי אחוזי ההחיאות בעולם הם נמוכים ביותר ולא ננקוב כאן במספרים מדויקים .
מה שאנו צריכים לזכור שאנו לא שליחים של המוקדן אנחנו כוננים ביחידת הכוננים של הקב"ה .
ואנו הולכים בשמו ובמצוותו להציל ככל שאפשר גם אם זה לשעה או פחות .
כשאנו הולכים בשמו אנו מקבלים שכר על כל מחשבה שהיתה בנו גם אם הדבר לא הצליח .
יש לנו גב חזק .
וכשהוא מחליט שזה יצליח הוא נותן בנו את הכוחות ...ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרפאות .
ה' יעזור שנזכה להציל ולהצליח ככל האפשר ושיזכה שם שמים להיות מתאהב על ידינו ונראה ברכה בכל מעשה ידינו .
היה חזק .
                                                                                                                         בידידות
                                                                                                                          ישראל

תודה לכל אלו שהגיבו .
ולאלה שהביעו הזדהות.

הרבה זמן שרציתי לשתף אותכם בשאלה זו . שכפי הנראה מציקה לרבים מאתנו.
אך לא עלינו המלאכה לגמור . עלינו לעשות את מירב ההשתדלות , ולהרבות בתפילה.

אבל כמה כואב שלאחר שכתבתי את השאלה הראשונה , סיפרו לי שבעצם אותו מתדב "הצלה" היה בדרך ללויה של סבתא שלו , ודודו (הדוד שלו) הוא זה שביצעו אליו את ההחייאה.
הסבר:( עשה החייאה לדוד שלו בדרך ללויה של הסבתא שלו).

והלוויה של הדוד עוד מעט (13:00) בנתניה.

אך כמה כואב ,        ברצוני לשלוח תנחומי למשפחה , ולמתנדב הראשון לכל דבר שבקדושה.

מי יתן ונשמע רק בשורות טובות.

ושכל החייאתנו יהיו מוצלחות.................   א מ ן .

לשאלתך, אני לא האיש שעונה תשובות אבל אני יכתוב מה אני מרגיש :
והסביר זאת בסיפור מהמציאות :

ערב שבת אחה"צ אני נח בביתי אוגר כוחות לשבת המתקרבת ובאה, לפתע ביפר המבשר רעות מגיע ובפיו "בן שנה מחוסר הכרה" הצצה נוספת מדברת על רחוב הסמוך לביתי. שניות לאחר מכן מצאתי את עצמי מול התינוק החסר דופק ונשימה מוחלטת, התחלנו בהחייאה מלאה כאשר תוך מספר דקות מצטרף אלינו צוות נט"ן מירקון שהחדיר אינטובציה ומיד התחלנו בפינוי תוך כדי הנשמות ועיסויים !!  שוב מדובר בתינוק כבן שנה !

במוצאי שבת קיבלנו יישר כח על ההחייאה המוצלחת -  תגיד זה לא נותן כח להתשיך  ??  אפילו אם ח"ו לפעמים זה לא מצליח.

דבר נוסף הסתכל נא במקורות ההלכה וראה שאפילו לגרום לאדם לחיות דקות בודדות הרי זו מצווה אדירה וחובה לחלל שבת על דבר כזה אפילו שידוע ובטוח שהאדם על ערש דוואי .

לדעתי צריך להבין ולקחת את הנושא שאנחנו בשר ודם עושים כל מה שבידינו לעשות וכל כמובן בידי שמים.

חזקו ואמצו.

אכן שאלה קשה.

אולם על-כך נאמר: שאלת חכם - חצי תשובה.

כפי שכתבת, כאמונים על ההלכה היהודית ועל קדושת החיים, אין בידינו לעשות חשבונות שמים, מהם סיכוייו של החולה/הנפגע לשרוד ובאיזו איכות חיים.

עלינו לעשות את כל אשר בידינו, לתת את המירב והמיטב, למען כל סיכוי ולו הקלוש ביותר, שיש לאותו חולה/נפגע.

אכן, הרגשה כבדה היא, כאשר אחר הסיפוק הרב שיש כשבשטח מסתיימת ההחייאה כמוצלחת ב"ה, נודע כי הנ"ל שבק חיים. אולם מקרה אחד של החייאה מוצלחת עם התאוששות יפה, מכריע מאה מקרים שכאלה.

לכן, בגלל ועל-אף, נעשה את הכל בכדי להילחם על כל נשימה ונשימה.

אגב, הערכה זהה ואולי אף יתירה, יש לתת למבצעי ההחייאה שהסתיימה כלא-מוצלחת ל"ע, כי פעמים רבות הם עבדו זמן רב יותר במאבק על חייו של חולה/נפגע.

בברכת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!"

ברכות למתנדבים החשובים שהשתדלו להציל חיים.      
            אפילו אם זה לא החזיק לאורך זמן.
אנו מחויבים לעשות השתדלות אך אין זה אומר שהכל בידינו  דברים אלו כמו מתי יעזוב אדם את העולם הוא בידי שמים.

אך ברצוני לשאול שאלה קשה וכואבת , אך בבקשה התיחסו אליה ברצינות.
מה זה עושה לנו הידיעה שהחולה עליו עבדנו קשה , והיה נראה כהחייאה מוצלחת - לפתע נפטר.  ולפעמים עוד בדרך למיון או במיון עצמו.

בשבוע שעבר פורסם כאן על שני החיאות מוצלחות . אבל לצערינו החולים לא שרדו יותר משעה.

וגם ניתקלים אנו במיקרים של החייאות שהחולים נשארים מוגבלים . ולפעמים אף סובלים במשך שנים.

ושוב השאלה איך זה משפיע עלינו - החובשים.

כמו שכתבתי בשבוע שעבר לאחר שני החייאות "מוצלחות" שלא שרדו . לא היה לי חשק לצאת למחוסר הכרה בפעם השלישית.

וגם עד היום מציק לי אותה ילדה קטנה השוכבת בטיפול נמרץ במשך שנים . והיא ומשפחתה סובלים . ואם לא "ההחייאה המוצלחת" אז, זה היה נגמר מהר מאד.     ועכשיו הסבל הוא ארוך וכואב וקשה וכ"ו.


אני יודע שמה שאני כתבתי זה קשה .
אך אבקש התיחסות רצינית , לנושא הרגיש הזה.
וברור שעל פי ההלכה אנו מחויבים לעשות כל מאמץ ואפשרות להאריך חיים אפילו אם זה לזמן מוגבל.
בכאב רב ובכבוד הראוי, ובתודה מראש.

מבית חולים תה"ש נמסר כי למרות נסיונות ההחייאה הנ"ל השיב את נשמתו לבוראו

מדובר באדם חרדי תושב קרית צאנז נתניה

(הנ"ל היה בדרך ללוית חמותו)


ת. נ. צ. ב.ה.


 תנחומים למשפחה