תענית חלום

                                        תענית חלום

===============================================

בעיתונות הכללית דווח השבוע כי בפני הרבנות הראשית הועלתה הצעה לייסד יום זיכרון וצום לציון שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף. ההצעה גובשה על ידי רבני גוש קטיף ובתמיכתם של כמה מרבני יש"ע. עם הידיעה הם מסרו לעיתונות כפי שהובאו דבריו של הרב אלנקווה בעיתון ידיעות אחרונות כי מטרתו של יום הזיכרון, "שיש עליו הסכמה מוצהרת, ולא פוליטית, היא להנציח את יום שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף בתאריך ח' באלול וזאת כדי לזכור את ההרס והחורבן והברוטליות שבה נשרפו בתי הכנסת המקודשים לכל יהודי". עוד הוא הוסיף כי "לא היה יהודי שלא הזדעזע כאשר ראה את המראות באותו היום שבו בתי הכנסת נשרפו. זה היה כמו ליל הבדולח".

יואל אליצור מעופרה, אשר לקח חלק בגיבוש הצעת הרבנים, אומר שהיא מתבססת על הלכות תענית על פי הרמב"ם שלפיהן "התעניות החשובות ביותר הן על מאורעות בימינו ולא מבוססות על זיכרון העבר הרחוק. המקומות שנמסרו היו מקומות שקיבלנו מתנה מהקב"ה במלחמת ששת הימים. השלכתם לידי רשעי עולם ועקירת היישובים שהוקמו מחייבים יום צום, כשגולת הכותרת של העניין היא בתי הכנסת שנשרפו כשכל מי שראה את מה שקרה נחרד". מטרת יום הצום והתענית, לדבריו, "הוא לגרום לכך שהמאורע ייזכר וגם למנוע בעתיד מעשים חמורים כמו שראינו בגוש קטיף".

למרות שהרבנות הראשית הינה מוסד ממלכתי, אליצור מקווה שהרבנים הראשיים "ילכו לקראת מציעי ההצעה" (כן כך במקור. מ.ש.) וייסדו יום צום לזכר מאורעות גוש קטיף. "אנחנו מדברים על דבר שבינינו לבין הקב"ה. אם ניתקל בסירוב מבחינתם, נשקול לפנות לגורמים מחוץ למערכת בעניין", אמר. 

עד כאן הידיעה העיתונאית כפי שהופיעה כאמור בעיתונות השבוע, לנו זה הציק מעט.

אין לנו דבר נגד מתיישבי גוש קטיף, אדרבה אנו מחבבים אותם מאוד ולו בשל תמימותם הרבה בתחומים חשובים. מרן מאור ישראל שליט"א גם הורה לחבק אותם חיבוק ואוהב לפני כשנה בעת פרעות היהודים בהם- אחינו הם.

אבל קשה להשלים עם התמימות המתמשכת הזו, עם ההיאחזות בקרנות המזבח הבלתי קיים הזה.

אם ההשוואה היא לליל הבדולח, האם לאותו לילה נורא נעשתה תזכורת? האם אז לא שקלו גדולי ישראל את הדבר ודחוהו מסיבות שונות? ובכלל, השואה כולה לא זכתה ליום צום, בדיוק כמו גירוש ספרד או מאורעות שונים בהיסטוריית הדם של עם ישראל הגולה, ויש לזה סיבה. 

עמישראל אינו חסר צרות, היו לו הרבה כאלה במרוצת ימיו מאז גלה מאדמתו, הרמב"ם מתיר לקבוע צום ועצרה לרגל מקרים שונים, אומנם בדרך כלל השתמשו בדברי הרמב"ם כפי שמשתמע בבירור מדבריו רק כאמצעי עם זעקה ותפילה לצרה עתידית וחולפת העשויה לבוא או על תקופה רעה במיוחד שייחלו להשי"ת שתסור מהם. הכוונה להכניס צום לחלק ממעגל השנה היהודי אינה קיימת כמעט בהיסטוריה, לדבר כזה התנגדו חכמי ישראל בדרך כלל, והם ידעו למה.

אנשי כנסת הגדולה קבעו את מילות הסידור, חגי ישראל שאינם כתובים בתורה נקבעו אף הם על ידי נביאים, הצומות ושאר העניינים המאחדים את העם היהודי נחרטו בלוח השנה היהודי על ידי גדולי עולם שהיו נביאים או קרובים למדרגה שכזו. מי שמרגיש את עצמו ראוי לעמוד עימם בשורה אחת של קביעה ופסיקה מעיד על עצמו שאינו ראוי להתייחסות נאותה. המשיחיות היא המדרגה הבאה בתור אחרי זו שלו.

הרעיונות הללו מתחילים ב"נוסח אחיד" ממשיכים בארגון "סנהדרין" הזויה, וממשיכים עד לתכנון עליות מטורפות להר הבית תוך סיכון האומה היהודית כולה.

יש בגאוות העניים הזו מין המשך ישיר לקביעה העצמאית של אבותיהם של הללו שהחליטו על דעת עצמם ללא ברכתם של גדולי ישראל כי הנה הנה משיח בא וכיבוש שטחים מסוימים הוא 'ראשית צמיחת גאולתנו'. הם ידעו להחיל על כך את ההלכה כרצונם כמובן, ומי יעיז לחלוק על דור המורה את מוריו.

הם החליטו שהקב"ה הוא שנתן להם את השטחים הללו מתנה מהקב"ה, אם כן הרי נטילתם סימן היא במקביל, הלא כן? מדוע ההיגיון הזה מופעל חד צדדית לפי הצורך, ולא לפי הפרמטרים הנכונים?

מר אליצור מעופרה אומר: "התעניות החשובות ביותר הן על מאורעות בימינו ולא מבוססות על זיכרון העבר הרחוק" קולטים? חורבן הגוש גרוע מחורבן ירושלים ובית המקדש! עד היכן התמימות המשוועת הזו יכולה להגיע? היכן יש כזה רמב"ם, במחילה.

מטרת יום הצום והתענית, לדבריו, "הוא לגרום לכך שהמאורע ייזכר וגם למנוע בעתיד מעשים חמורים כמו שראינו בגוש קטיף". הופה! אז הקטע הוא פוליטי? לזה התכוון הרמב"ם? האם הוא היה מתיר צום למטרות שכאלו ?

המילים הללו מעניקות את ההרגשה כי המטרה העיקרית היא בכלל יצירת לחץ על אולמרט לפני תוכנית ההתכנסות ותו לא.  אולי בכלל זה קשור לפיצויים שלא קבלו מפוני הגוש למרבה הצער. נקווה שלא זו  רמת ההונאה הטמונה בדברים.

האם מר אליצור מתכונן להניח את הדברים כמות שהם לפני הרבנים או שבשביל להשיג את ההסכמה הוא יצטעצע באמרות הלכתיות תוך גלגול עניים צדקני. לא ברור.

בהמשך מצוטט אליצור: "אנחנו מדברים על דבר שבינינו לבין הקב"ה. אם ניתקל בסירוב מבחינתם, נשקול לפנות לגורמים מחוץ למערכת בעניין".

מובן? אם הרבנים לא יאשרו, לא צריך! "אנחנו נפנה לגורמים מחוץ למערכת" וזהו זה.

למי הוא מתכוון באמרו "לגורמים מחוץ למערכת"? תקוותנו שהכוונה לגורמים הקיימים בעולם הרבנות שכן לא יעלה על הדעת לקבוע צום דתי באמצעות מסדרי קידושין אלטרנטיביים למשל.

מעניין איזה גורמים בעולם הרבנות יקלו בעניין יותר מאשר הרבנות הראשית, אם יהיו אלו רבני הציבור הד"ל עצמם, מה הועילו חכמים בצומם, קונצנזוס לעם היהודי כבר לא יהיה מזה.

אגב, בפרשת השבוע אנו קוראים כיצד אחר חטאם של המרגלים במאסם את הארץ, בקשו בני אפרים לשוב בתשובה ולהעפיל בכח אל הארץ המובטחת. מאחר והמעשה היה בניגוד לרצונו של הקב"ה הם נהרגו ביד הפלשתים מיד בעלותם על הקרקע. הנצי"ב מעורר על כך ומקשה, מדוע לא נחשבה תשובתם זו כמעולה, אחר שבמה שחטאו – בדיוק, בו בקשו לתקן כתשובת המשקל. מסתבר, הוא משיב, אין כל משקל למעשה המנוגד בעצם היותו את רצון הקב"ה גם אם המדובר ב'תשובה שלימה'. ובמילים אחרות: זה כמו בערך לארגן צום ותפילה בניגוד להוראת הרבנים, פרדוכס.

מדוע המאורעות שחווינו מאז גירוש הגוש ועד היום אינם מחזקים בקרבם את האמת שאנו עדיין בגלות וכי חוץ מלאחוז חזק בתורת ישראל לא נותר לנו הרבה. הרי גם מי שחשב ביובל השנים האחרונות שאנו מסוגלים 'לגאול' את עצמנו בכוח הבחין שטעה.

אגב, הרמב"ם בהלכות תענית מציין גם את האפשרות לצום לאחר חלום נורא, אולי לזה התכוון מר אליצור. חשוב לדון לכף זכות.

=============================

 הרב משה שפיר, באדיבות 'עונג שבת' המוסף התורני של יום ליום