שלום - נולדה לי בת!

לענ"ד היה צריך לומר לו פעמיים בוקר טוב (מדין תשלומין).

מספרים על הגרשז"א שבכל שמחה בירך לפי הענין.
נ.ב בבריסק כידוע לא בכל ארוע אומרים מזל טוב, לדוגמא בבר מצווה לא אומרים, אלא אומרים ערב טוב, ומספרים על בריסקר שלא היה בבר מצוה של חבירו, אמר לו בבוקר למחרת "ערב טוב"

גילוי האמת

יפה הקשית.

(האם זכיתי לברכך עם הצטרפותך לפורום? ברוך הבא!)

הנידון הזה עלה אם כי לא באשכול זה.

יש כאן שתי תשובות:

א. הביטוי הנ"ל איבד את משמעותו המקורית (שעה שיש בה השפעה חיובית או ברכה שתמיד יהיו יותר או רק "השפעות" חיוביות, לפי אמונת האסטרולוגיה או אחרות). לכן היום משתמשים בו גם כ"מגיע לי מזל טוב!"

ב. אכן ראוי להימנע ממנו מחמת טוהר הלשון כי עיקר משמעותו נשכח כמו בסעיף א'. אבל מה אומרים במקום?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מזל טוב
מה קורה כאן? כולם מאמינים במזל טוב, ויתירה מזאת מאמינים שאפשר לברך שיהא מזל טוב, היכן שומר הסף (מימוני)

מזל טוב שתגדלוה לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה בגו"ר.

בחסידות (חב"ד) מוסבר שמזל מלשון נוזל, ואין מזל לישראל היינו שהאין האלוקי (אלקות שלמעלה מעולמות) הוא המקור של המזל (השפעת החיות) של ישראל, בניגוד לאו"ה שהמזל שלהם (=השפעת החיות) נשפע מאלוקות איך שהיא נמצאת בעולמות.

לפ"ז אולי אפשר להסביר שברכת מזל טוב הוא שהשפע האלוקי יתגלה באופן שנראה לנו כטוב, שהרי אין רע יורד מלמעלה אלא שישנם ענינים שנראים לנו כרע. אך זה כבר דיון לזמן אחר.

תזכו לגדלה למה שטוב לה ולכם
עולם הפוך אני רואה

תרוו נחת ואושר מילדכם ומכל יוצאי חלציכם.

ושלא יהיו לכם אכזבות, ואם יהיו, ה' יתן לכם כח לשמוח ולהמשיך, כי זה כל האדם.