פעם ראשונה שאני מנסה לפתוח אשכול אז אני מקווה שבאמת הצליח לי ושלא בטעות שלחתי איזה הודעה לאחד מהמנהלים וכדומה...
הלכתי לאירוסים של חברה שלי לא מזמן,יש לציין שהיא בת 18 וחצי.לטעמי זה צעיר מדי... אבל עזבו אותה,באירוסים שלה פגשתי חברה שלה והתחלתי לדבר איתה,ילדה נחמדה מאד. היא אמרה לי שהיא התארסה..אני בתגובה:"מזל טוב!!!!!". ובאופן אינסטנקטיבי לגמרי שאלתי אותה בת כמה היא.והיא עונה לי באדישות, "בת 17 וכמה חודשים".
אוקי,אז בדרך כלל אני ממש טיפוס עם המון טאקט אבל בכל זאת,17?? וכמובן שבהיסטריה אני:"מהההההה?????למה????"(אופסי...) מה היא עונה לי?"מה?נכנסתי לשנה ה18 שלי כבר מזמן..."
רגע רגע רגע!!!!אין חוק נגד דברים כאלה????
אני תמיד חשבתי שבעזרת ה' בגיל 19 אני יתחיל לחשוב על זה. אבל פתאום אני נהיית כאן בלחץ.כבר יותר מדי אנשים מתארסים לי כאן בעודם עוד בתיכון!אהההה.... אני מרגישה את עצמי רווקה זקנה ולגמרי מסיבה מוצדקת.
האם זאת רק אני או שכל שנה יורד טווח הגילאים של הניגשים (לא,לא לבגרות....) לשידוכים?? בסוף כל המושלמים יהיו תפוסים ואני אהיה תקועה עם איזה גבר מזדקן ומקריח בן 22....
החברות שלי חושבות שלהתחתן זה פיקניק, הן חושבות"יאהוווו איזה כיף,אז קודם אני אתפור ככה שמלה פצצתית לאירוסין ואז החתונה תהיה בדימול עם המון זיקוקים ופרחים ועדי רן ועמירן ושלהבת ורחפת ואז שבע ברכותתתתת,אז אחד החברים שלו עושים בישיבה. אחד ההורים שלו.אחד ההורים שלי.אחד ארקדי גאידמק,אחד הדוד מצפון מרוקו(הגעתי כבר לשבע??) לכו תסבירו להם...
האם רק אני מרגישה לא מספיק בשלה?אולי משהו דפוק אצלי?
נניח שלא היינו תלויים בשום לחץ מהסביבה/הורים/חברים וכ'ו
מה לדעתכם הגיל הכי אידאלי להתחתן?
הודעתו של עוצר וחושב.
יש לי שתי צורות ניסוח לתשובה 1.נקודת הזמן שאתה מרגיש שמיצית
את האני העצמאי שלך ואתה מוכן לערב אישיות נוספת בחייך. 2.נקודת הזמן בה אתה
מרגיש מספיק בוגר כדי להקים משפחה
אותו הדבר.
סטטיסטית הגיל
הוא..גבר 22 אישה 19. אחרת בהעדר בגרות הבחירה תהיה לפעמים שפוטה בכלים לא מהימנים.
והתוצאות לא יהיו טובות.. כל אחד וגילו הפרטי.
