חפוש ואכזבה מהעולם התורני מאמין בק"בה באמנה שלמה...

שלום

אני רוצה לפתוח בדיון שונה לגמרי...
אז ככה אני בן 38 נכון להיום גדלתי בבית דתי תמני מסורתי - החינוך שקבלתי משך השנים היה נוקשה מאוד והשאיר בי טראומה מכל מה שקשור ביהדות.

כל חי האמנתי בבורא עולם אבל לא בדרך.  נחפשתי בהמלך השנים את עצמי בתורות אחרות (לא שנסעתי למזרח ) פשוט קראתי ספרים למדתי רייקי חפשתי את עצמי במיסטיקה החילונית, האכזבה היתה גדולה (אינני מתימר להיות ופט של אף אחד הרגשה שלי אישית)
הגעתי להבנה שהדרך הנכונה נמצאת ביהדות.
בשנתים האחרונות ניסיתי את דרכי בכל מיני קבוצות ל יהדות ומחזיקי תורה.
ראיתי שהרבה מהקבוצות  ממש לא מקבלו   אותי כי אני לא מוכן לבטל את עצמי בפני שום רב רק בפני בורא עולם.
 לא מצאית את האמת שאני מחפש בקבוצות האלו.
אז אני אומר ואני יודע שיש אמת אחת  אבל כנראה היא חבויה.
הייתי בצפת בימים האחרונים פגשתי רבנים בעולם התורני ומשום מה כל הזמן הרגשתי דחייה מהם שהם דחו את דרכי אז אני אומר?
איפה  ואהבת לערך כמוך? מדוע הרבנים האלו ואנשי הדת לא  מחבקים אותך כשאתה באמת מחפש את האמת  ועוטפים אותך  באהבה בלי תנאים שיקבלו אותי כמו שאני...
הייתי פתוח להכל כמובן עם התנגדות...
אינני שופט ואינני כועס כבר פשוט הלב כואב ( רוצה לציין שהמון בני משפחתי חזרו בתשובה וממש אין כל כך קשר  כי אני מרגיש שהם נמצאים ביסורים)
אני יודע שה"יתברך הוא כולו חסד אהבה בלא תנאים. אז מדוע היהדות הרגילה הופכת את כל הדברים לשליטה וכוח ודינים ויסורים?

מישהו יכול להסביר לי.
אני חושב שהכל התעוות עם השנים והדרך אבדה לנו מהדרכים הקדמוניות ל אברהם ויצחק ויעקב אבתנו וכל שאר הצדיקים הקדמונים.

סליחה ומחילה באם פגעתי  המישהו במה שכתבתי..

אולי אנחנו צריכים ליצור משהו אחר משהו חדש שיגשר על פני כל מה שיש כיום בעולם הדתי?

אשמח לשמוע דעות שלכם.

אופיר.

מאימן באמונה שלמה בבורא עולם.

בעל בעמיו הערת הערה חשובה מאד, שאף אני התקשיתי בה שנים. אני סבור, ויש לי ראיות אמפיריות וסברה פסיכולוגית, כי התורה משנה את כל מי שהולך בדרכה וכל מי שלומד אותה. לטובה, כמובן. הסבר לדבר, באופן רציונליסטי, תמצא בהקדמה לבית הבחירה של המאירי. הלימוד והעיסוק מרגילים את האדם לחיות נכון ולחשוב נכון. בדוגמא של המאירי, להתרחק מגזל. וכן בכל דבר ודבר. הסבר באופן יותר מגי תמצא בהקדמת הח"ח לספרו "ליקוטי הלכות", שם הוא מבטיח, על סמך ידיעתו בתורה, כי מי שעוסק בתורה ישתנה והיה לאיש אחר לגמרי, שכולו טוב. אבל יש רמות שונות בטוב. יש סוגים של אנשים, ויש סוגים של לימוד. א. גם אנשים גדולים עלולים להיכשל, למשל, לא לקבל פלוני בסבר פנים יפות בגלל טעות מסויימת. וכבר ציטטתי פעמים רבות מאד את ר' נחמן מברסלב: אדם גדול מסוגל לטעות, וטעות אינה הופכת אותו לאדם שאינו גדול. (לא בארתי מהו "אדם גדול" והכונה לרב שניתן וראוי ללמוד ממנו, ואולי זה טעון פיתוח והגדרה בפני עצמו). ב. כל אדם מתעלה לפי נקודת המוצא שלו, יכולתו, והאופן והמידה שבה הוא משקיע. אומרים על אחד מגדולי דורנו שהיה בתחילתו מעוט המעלה ונטול כשרון לימוד. ורק התמדתו המופלאה הפכה אותו לתלמיד חכם גדול, ואף מחבר ספרים בבקיאות מופלאה. ולהערכתי, כיון שלא כתבתי במי דברים אמורים, עדיין ניתן להכיר שטחיות בחשיבתו. העמקות שלו היא נרכשת מבחוץ, על ידי שפע החומר שלמד. אבל כמדומה בעיני שלא העמיק יותר מזה. ג. לא כל מי שמפורסם הוא אכן ראוי לתהילה שקשרו לו... ד. בניגוד להכללה של הח"ח, לא כל מי שעוסק בתורה גדל. בגמרא חילקו בין מי שמכון לשם שמים למי שמכוון להנאתו. ואף על פי שלעולם ילמד אדם שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, שמא יש דרגות ורמות ב"לא לשמה", וחלקם ודאי הופכים את התורה לסם המוות. אולי פותח האשכול נתקל בכאלו... (ועיין סעיף ג'). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

מיימוני,
כתבת:
<והאמת נמצאת אכן בתורה. אולם יש להבדיל בין התורה לבין מי שמייצג אותה.>
המשפט הזה מאוד בעייתי. אנחנו יותים מתוך נקודת הנחה שהתורה משפיעה על כל אורחות החיים ומעלה את שומריה, ומאידך, כשיש כאלו שנראה לנו שאינם עונים על הקריטריונים הנדרשים, אנו מחליטים שצריך בין התורה לנושאיה.

דרום,

לענ"ד "הרוצה ליטול את השם" היינו השם הטוב, לא את הקב"ה.

אופיר שלום רב

דבריך נגעו ללבי, ולכן החלטתי לשלוח הודעה.

בדבריך יש סתירה מובנית, שאם תהיה מודע אליה, תוכל לעשות סדר במחשבות.

אתה מצד אחד מחפש רב, אבל מצד שני אתה לא מוכן לבטל את עצמך לכל מה שיאמר, מתוך דבריך ניכר, שהלכת לרבנים אשר סגנון התנהגותם עם צאן מרעיתם הוא, שהם המחליטים לתלמידיהם מה לעשות בכל נושא. כיוון שכן, אין סיכוי שתמצא מנוח לנפשך אצל רבנים אשר זה תיאורם, כי דרכם נוגדת את אישיותך.

ראשית, יש רבנים שזה לא סגנון התנהגותם, הם ילמדו אותך תורה, תהנה לשהות במחיצתם, להתענג מאישיותם וחכמתם, אבל הם לא ישאפו שתיהפך לתלמיד מודרך נטול אישיות והחלטות עצמאיות.

לכן אם אתה לו שמעני, תחפש רב אשר הוא מבני עדתך (גם אני כמותך), אבל שהוא עדין כולל בתוכו יין ישן, מנהג קדמונים, הוא איננו מזלזל באנשים עובדים, אלא אדרבא "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", הוא גם איננו מודד את בני האדם לפי בגדיהם וצבע הכיפה, אלא כל הראוי לבוא וליטול את ה' יבוא ויטול.

רב אשר זהו תיאורו תוכל להעריך, כי מראש לא תיגש אליו בכדי שישתלט על אישיותך, אלא בכדי שתהיה לך דמות רוחנית שתחכימך.

ועוד דבר מאוד חשוב, אם בקדמונים חפצת, הרי שהאדם צריך לדאוג לעצמו, ראוי לאדם שתהיה לו אומנות המפרנסת אותו, ראוי לאדם להתחבר עם בני אדם בכדי שלא יהיה משומם ובודד, כך שהרב איננו כל עולמו של האדם.

לאחר שיש לאדם אומנות המפרנסת אותו, משפחה, חברים ומכרים, כי אז אם הוא ימצא רב אשר הוא יעריץ אותו, הוא ימצא מנוח לנפשו. 

אם אתה גר באזור המרכז, אני יכול להמליץ לך (באישי) על כמה רבנים, חלקם אוחזים בשיטת הרמב"ם, וחלקם לא, כך שתוכל ללמוד מהם הרבה דברי חכמה.