| נשלח ב-12/9/2012 21:33 |
 |
| |
יפה אמרת
הרי מאותו עם חכם הגולמים קמו על יוצרם ,וטענו את מה שנכתב עליהם ,,וכסילים מתי תשכילו,,
תוקן על ידי ביליצר ב- 12/09/2012 21:37:56
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 18:54 |
|
| |
תודה למעירים. אכן אני מודה שההכללה היתה מיותרת אבל ההערה שלי על המשפט הספציפי עדיין קיימת ועומדת.
ולגבי חכמת היהדות-על חכמת היהדות יש הרבה עוררין לדוגמא קרא את ספרי המשכילים .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 18:12 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | "וטו איקון ירוק ביותר!! הדת היא בית כלא לפושעים ובית ספר לחכמים. אכן, נפלא! צריך לצרף זאת ללכסיקון הפורום. אם כי איני יודע תחת איזה ערך. ואני מוסיף: בית כלא לחלק הפושע שבאדם ובית ספר לחלק החכם שבו."
משפט כזה אימץ מיימוני ללקסיקון הפורום?לא יאמן.
(אם כי יש לציין שהוא לא הבין את ווטו שהתכוון "רק "לחלק הפושע ולחלק החכם שבאדם עצמו.)
מה שבטוח שעצם אמירת משפט כזה מוכיחה שהדת לא מוסיפה הרבה חכמה.
|
|
דוקא על החלק שאין עליו עוררין [חכמת היהדות ויהוידה] החלטת לערער ?
לא הייתי עם ערעורים כאלה מנסה להפיץ חכמה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 12/09/2012 18:43:36
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 17:55 |
|
| |
אפרים
מותר לתווכח ולחלוק, אבל נא לעשות זאת בדרך כבוד. תגובות נוסח הטוקבקיסטים אינו מכבד לא אותך ולא הפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 13:12 |
|
| |
"וטו איקון ירוק ביותר!! הדת היא בית כלא לפושעים ובית ספר לחכמים. אכן, נפלא! צריך לצרף זאת ללכסיקון הפורום. אם כי איני יודע תחת איזה ערך. ואני מוסיף: בית כלא לחלק הפושע שבאדם ובית ספר לחלק החכם שבו."
משפט כזה אימץ מיימוני ללקסיקון הפורום?לא יאמן.
(אם כי יש לציין שהוא לא הבין את ווטו שהתכוון "רק "לחלק הפושע ולחלק החכם שבאדם עצמו.)
מה שבטוח שעצם אמירת משפט כזה מוכיחה שהדת לא מוסיפה הרבה חכמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 14:30 |
|
| |
וטו
איקון ירוק ביותר!!
הדת היא בית כלא לפושעים ובית ספר לחכמים.
אכן, נפלא!
צריך לצרף זאת ללכסיקון הפורום.
אם כי איני יודע תחת איזה ערך.
ואני מוסיף:
בית כלא לחלק הפושע שבאדם ובית ספר לחלק החכם שבו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 14:07 |
|
| |
מיימוני,
הפרטנליזם הוגן כאשר הנך חש בעליל שהנך מצילו כממוות לחיים והנה נקודות לענייננו.
א. הרי אמרו "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע". פירוש "כך" הובא כר"ל שבאמירת הבלתי נשמע פוחתת השמעת הנשמע עד שגם הוא הופך לבלתי נשמע. השאלה מה לעשות במקרה ספק?
[מלבד כאשר יש חובת מחאה גם לבלתי נשמע, בתור גילוי דעת שאיננו סובלניים כלפי הדבר, שזה למנוע חילול השם הנובע מהנראה הסכמה שבשתיקה. כך היה בקליפ של האדמור מחב"ד ז"ל שאמר למתנצר שמקבל את קונטרסו רק כדי למנוע מאחר לקבלו.]
ב. אינני חולק עליך שהדת הקיומית טובה למי שהוא פושע שמקומו בכלא שעדיף [עכ"פ להגנת הסביבה] לכולאו בהפחדות הדת ובשקריה הקדושים. כבר אמרו חכמי עצכח שהדת היא בית סוהר לפושעים ובית ספר לחכמים [כשהכוונה לפושע ולחכם שבכאו"א], אך לאדם שאינו שייך לקטגוריות אלו והוא טוב וישר, איך נדע אם טובה לו הדת?
[ועל הטענה שחובת הדת להוכיח לכל ישראל כבר כתב אזורי בטוטו"ד* שאין חובה כאשר הוא נמצא בחברה אחרת קרי חברה שאינה דתית ו/או יהודית.]
*באשכולך "כפיה מול סובלנות"
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=142544
וראה בהלנקת לינקי שם עמוד ג' בשם ה"פוסקים"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 13:39 |
|
| |
ספרן
איקון ירוק על השאלה!
(למרבה הפלא טענתי שאולי המקובלים צודקים? מדוע לא? כפי שכתבתי פעם ואולי יותר מפעם: נקודת המוצא שלי היא ספקנית,
והיתה יכולה להיות אילו אמפירציסטיית אילולא קראתי פעם את קנט...).
וטו
אני סבור שמוטלת עלינו חובה לקרב ולעזור לאנשים להתקרב לה', מעשה אברהם אבינו.
אני איני אוהב, מאד לא אוהב, להגדיר עצמי כמחב"ת. יש בביטוי הזה, לגבי, נותן טעם לפגם עד שהוא מקלקל את העיסה כולה (ביטוי
מהגמרא שפירושו מקלקל מאד).
על כל פנים, יש באמת סתירה בין שתי השאיפות של כל מקרב/מחב"ת:
א. מצד אחד, האדם בעצמו צריך לבחור את דרכו.
ב. מצד שני, יש בזה סיכון. מה יהיה אם הוא יבחר מה שבעינינו, או באמת, לא נכון?
אז האם לא מוטב לאלץ אותו לבחור בנכון, בין אם על ידי כדורים, מכות, איומים או מתנות? והאם שקרים מותרים למטרה זו?
למעשה, זו היתה הדילמה בבריאת העולם. וה' בחר להפקיד את הבחירה בידי האדם. ויתכן שהמסר של סיפור עץ הדעת הוא
שהבחירה כואבת ועולה ביוקר. אבל, באיזה אופן פרדוקסלי (וצריך להיזהר מכיוון שבתאי!) ה' היה מרוצה שהאדם בחר בדעת
ובבחירה של בוגר וחושב?
ואם כן, האם אין אנו צריכים ללכת באותה דרך?
אמנם, כאשר יש מי שאין בו דעת, ואי אפשר ליתן בו דעת, אולי באמת צודקים המחב"תים ועדיף את הגישה הפטרנליסטית, כי האח
הגדולה עינו פקוחה והוא יודע יותר טוב, - עבור בני אדם כאלו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 13:34 |
|
| |
ווטו ,
אף בפני כל אחד בעצמו עומדת כל המרכולת , והריהו נע כמטוטלת בין בקשתו את האמת שלו ל"ולא תתורו" מורשת חינוכו . האין לו להקשיב לעצת חכמים "אל תאמין בעצמך ? [ ויש בכך לימוד זכות על מיימוניינו . שלדעת הח"ח הוא חיוב בת"ח , ואך מידה טובה , בכל אדם ]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 13:13 |
|
| |
ספרן,
אכן אין הכרעה כל שלא עומדים על סיבות הגישות/שיטות השונות ולכן כתבתי: "לכ"א לפי יכלתו ההגותית" ואכן הייתי צריך להוסיף "צרכי נפשו ברגע המסוים". אך כל זמן שאיננו יודעים את הטוב לאדם המסוים הניצב לפנינו יש לנו אך להציע את כל המרכולת ולהעיר רק את הברור לו ולא לנסות להכתיב שום גישה.
מה שהערת "למרבית הפלא" על מש"כ מיימוני ש"אולי דווקא הרמב"ן וחכמי הקבלה הם שצודקים", אין זה פלא כי מיימוני קבע את עצמו כספקן שיאמר גם על האולי הזה שהוא מסופק וגם על זה שהוא ספקן וכבר היה מי שכינה את אלוהיו: "ספקניאל".
תוקן על ידי - ווטו1 - 23/06/2006 13:16:56
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 12:21 |
|
| |
ווטו ,
הבעיה , שאין הכרעה בענייני הגות . ומי אומר שיש לפסוק כהרמב"ם / רשר"ה / הג"ן ואולי דווקא הרמב"ן וחכמי הקבלה הם שצודקים כפי שטען לי [ למרבית הפלא ] מיימוני באחד השיחין ? ואולי יש לומר: טוב שכך , וכל אחד ימצא את מקומו הראוי , ויאמץ לו השקפת עולם כללית-תורנית שהיא מתאימה לפי כוחות נפשו , להעלותו ממצוות אנשים מלומדה [ והאריך בנקודה זו הרב קוק ב"מאמר מיוחד" הנספח לחלקו השניים עשר של "תולדות ישראל" של ר"ז יעבץ ונכלל ב"מאמרי ראי"ה" על חובת ההודייה שלנו להרמב"ם שלא העמיד את האדם במרכז היקום , בניגוד לדעת המקובלים ]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 11:27 |
|
| |
ספרן,
אכן כדבריך התכוונתי; עקרונות ההלכה כתולדות העקרונות הראשיים של ההגות, לכ"א לפי יכלתו ההגותית. ייש"כ על ההדגשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 11:14 |
|
| |
ווטו ,
"לכבד את שכלם של החילונים ולהביא להם אך עקרונות ההלכה"
אם לכבד את שכלם , למה לא דרך עולם ההגות , אליו לא התייחסת?
ואולי גם עקרונות ההלכה עצמה מושתתים עליו , אם כי מקובל להציגו כבנין על מעליה ?
|
|
|
|
|
