| נשלח ב-2/7/2006 13:39 |
 |
| |
אימוץ בעלי חיים
אני מקווה שהשאלה תהיה ברורה הפעם :)
לפי מה שראו עיניי וגונבו לאוזניי שבמגזר הדתי יש פלגים בדבר אימוץ בעלי חיים ,המגזר עם הכיפה הסרוגה,מאמץ או קונה בעלי חיים.
והמגזר עם הכובעים איננו מאמץ או קונה כלל
האם הדבר נכון הוא?
ואם נכון,אז למה?
ואם כן או לא
האם הרמב"ם מותיר אימוץ בעלי חיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 18:36 |
|
| |
זה בכלל לא עניין דתי סתם לא נוח לגדל כלבים גדולים וקטנים בגלל הויטאליות המדבקת שלהם ואיך יזדווגו באביב ומי ישמור עליהם כשכולם בטיש או בשלום זכר או בעצרת התעוררות או השד יודע ומי ינקה את צרכיהם ואין בבני ברק מספיק מקום במדרכות לטיולי ערב של כלבים ובעליהם והשקים הגדולים של דוגלי איפה יקנו ואיפה יאחסנו ומי יתן כשרות לדבר כזה ומה פתאום לשלם על אוכל לכלבים כשיש ילדים רעבים וזה לא קשור בכלל לחיות טמאות כי גם עיזים לא מגדלים רק תוכים שותקים בשקל ודגי זהב צהוב מפלסטיק באקוריומים נוצצים. מה רבו מעשיך השם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 18:29 |
|
| |
מיכי שיהיה לך בתאבון רק אל תפריז. :)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 18:25 |
|
| |
נו...
ואם זה כלב/ה טוב/ה?
מה אין כאלה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 16:12 |
|
| |
אסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו.
וישנה מסורת נאה של פחד מכלבים ואין לשנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 22:30 |
|
| |
בקצרה:
למיטב ידיעתי אין כל בסיס הלכתי לאיסור לאמץ בעלי חיים. יש כל מיני מנהגים ואמונות (חלקן טפלות) בעניינים אלו, אבל אין לכך כל שורש הלכתי של ממש (פרט לבעלי חיים מזיקים, כמו כלב רע, שמפורש בגמרא לאיסור). לכן אין טעם לדון בדעת הרמב"ם, או כל פוסק אחר, על העניין.
אני אישית אימצתי כמה וכמה בעלי חיים, רובם בפריזר שלי. אבל זה עניין של טעם.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 19:45 |
|
| |
כ"כ הרבה קישורים ,גש לפה,גש לשם חזור הנה ועשה סיבוב
קראתי את הרוב ולא מצאתי תשובה,חשבתי לרגע שאני נמצא באיזו אונברסיטה
טוב,אולי בקצב הזה,עוד ארשם.
|
|
|
|
|
