הצעת חוק: בתי"ד רבניים יפסקו בנושאי רכוש, לפי דין תורה *:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
מאת יובל יועז /הארץ
משרד המשפטים מקדם הצעת חוק עוקפת בג"ץ שתעניק לבתי הדין סמכות לדון בכל נושא רכושי או ממוני אם התקבלה הסכמת הצדדים לכך בכתב
בי"ד רבני בי- ם, השנה
משרד המשפטים מקדם הצעת חוק ממשלתית, שתעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לדון כבוררים במחלוקות ממון ורכוש - סמכות שנשללה ממנו בפסק דין תקדימי בבג"ץ שניתן לפני כשלושה חודשים. הצעת החוק החדשה תעניק לבתי הדין הרבניים סמכות מרחיקת לכת לפסוק במחלוקות אלה על פי דין תורה ולא בהתאם לחוקי מדינת ישראל.
משמעות הדבר, היא שהצעת החוק לא רק תבטל את פסק הדין האחרון, אלא גם תבטל את הפסיקה התקדימית מ"בג"ץ בבלי" ב-1992, שקבעה כי בענייני רכוש חייב בית הדין הרבני לפסוק בהתאם למשפט האזרחי.
הצעת החוק מעניקה לבתי הדין סמכות לדון בכל נושא רכושי או ממוני אם התקבלה הסכמת הצדדים לכך בכתב. בית הדין הרבני יוסמך לדון בנושאים אלה לפי המשפט העברי ולא לפי המשפט הישראלי, ובלבד שזכויותיהם של קטינים ופסולי דין לא יהיו פחותות מאלה שהיו ניתנות להם לפי חוקי המדינה, אך אין הבטחת זכויות מקבילה לנשים העשויות להיפגע מדיון הבוררות. החוק דורש כי בית הדין ישתכנע שכל הצדדים הבינו את משמעותה של ההסכמה שנתנו לבית הדין. בדברי ההסבר להצעה נאמר, כי "יהודים רבים מעוניינים שענייני הממונות שלהם יידונו בפני בית הדין הרבני ולפי דין תורה".
לפני כשבועיים דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה - ששר המשפטים, חיים רמון, עומד בראשה - הצעת חוק פרטית דומה שהגישו הח"כים דוד אזולאי ויעקב מרגי מש"ס, במקביל להודעתו של רמון כי הממשלה מקדמת הצעת חוק משלה בנושא.
בפסק הדין בבג"ץ, לפני כשלושה חודשים, נקבע לראשונה כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים נוספים שהחוק לא הסמיך אותם לדון בהם. פסק הדין ניתן בעיצומם של המגעים הקואליציוניים בין קדימה לשותפותיה לממשלה, וסיעת ש"ס עמדה על כך שהממשלה תתחייב להחזיר באמצעות חקיקה את הסמכות שנשללה מבתי הדין הרבניים בפסיקת בג"ץ.
התנגדות בקרב ארגוני ליברליים
יוזמת החקיקה החדשה מעוררת התנגדות בקרב גורמים ליברליים וארגוני נשים. במכתב לרמון מטעם ארגון "מבוי סתום" למען מסורבות גט, נאמר כי "התיקון מרע באופן משמעותי את מצבן של נשים בישראל. עצם ההתדיינות של בני זוג בבית הדין הרבני בעניין גירושים איננה נתונה לבחירתם ונכפית עליהם מכוח החוק", כותבות נציגות הארגון עו"ד גיתית נחליאל ועו"ד בתיה כהנא דרור.
עוד נכתב כי, "דבר זה מעמיד בספק את יכולתם להסכים באופן חופשי ואמיתי. הניסיון מלמד כי לעתים קרובות מתנה אחד הצדדים, בדרך כלל הבעל, את מתן הגט בהעברת הסמכות לדון בענייני ממון לבית הדין הרבני ובית הדין עצמו מצטרף לדרישה זו. המציאות מראה כי לעתים קרובות ניתנות הסכמות הנשים תחת לחץ ומתוך רצון לקבל את הגט במהירות האפשרית, גם תמורת ויתורים מפליגים".
המרכז לפלורליזם יהודי מתנגד גם הוא להצעת החוק. "ההצעה נושאת בחובה סכנות רבות", כתב עו"ד גלעד קריב, סגן יו"ר המרכז לשר המשפטים אתמול, "לא ברור מה הטעם בהפיכת בשר מבשרה של הרשות השופטת למנגנון בוררות. בנוסף, משמעות הקביעה שבית הדין יוכל בנושאים האזרחיים המובאים לפתחו לדון על-פי דין תורה היא שלראשונה יוכלו בתי הדין הרבניים לדון בנושאים כמו משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש על-פי דין תורה". בעקבות התלונות החליט רמון לעכב את הבאתה של הצעת החוק לוועדת השרים לחקיקה. במקום זאת יקיים שר המשפטים ביום ראשון הקרוב דיון עקרוני בנושא בהשתתפות מנהל בתי הדין הרבניים, אליהו בן-דהן.
חוות דעת: אין לדון בהרכב חסר בבתיה"ד הרבניים
על בתי הדין הרבניים לחדול מלקיים דיונים בהרכבים חסרים, המהווים חריגה מסמכות ומנוגדים לחוק, וכל החלטה המתקבלת בהרכב חסר מבוטלת - כך קובעת נציבת תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג-כהן, בחוות דעת שפירסמה בנוגע לדיונים בהרכבים חסרים בבתי הדין הרבניים.
מתלונות רבות שהגיעו לנציבה עולה כי במקרים רבים כופים הדיינים על הצדדים להסכים לדיון בהרכב חסר, באיום שאם יסרבו יידחה התיק "למועד בלתי ידוע". במקרים אחרים חתמו דיינים על פסקי דין למרות שלא ישבו בדיונים שהתקיימו בתיק. שטרסברג-כהן קוראת לנשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי שלמה עמאר, "למגר את תופעת ההיעדרויות התכופות של דיינים", שהיא הסיבה העיקרית לדיונים בהרכבים חסרים ולהחלפת הרכבים.
