| נשלח ב-9/7/2006 13:58 |
 |
| |
ברור במושג "קפיצת הדרך"
במספר מקורות בחז"ל מוזכר המושג "קפיצת הדרך"
איך לדעתכם ניתן לפרש את המושג ?
האם לחז"ל היה ידוע שיטה לקפיצה בזמן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 16:31 |
|
| |
בקשר להרב חיים טודרוס תפילינסקי ביודעי ומכירי קאמינא, עם שהיה בעל יסורים וצדיק ות"ח, הסיפורים סביב קפיצת הדרך ומופתים מצוצים מהאצבע....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2006 16:52 |
|
| |
לפחות לפי מה שאני שמעתי, המשמעות הלשונית של "קפיצת הדרך" היא כמו "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון".
נניח שכף היד שלנו היא ה"דרך", ואנחנו רוצים להגיע מנקודה א' (הנמצאת באיזור שורש כף היד...) לנקודה ב' (בקצות האצבעות). אם נקפוץ את ידנו, שתי הנקודות פשוט יתחברו.
כך גם קפיצת הדרך. ה' קופץ את הדרך - ואז חרן ובית אל נצמדות (או כל מקרה אחר...).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2006 00:11 |
|
| |
אמשלום
עכשו אני יודע מהיכן אני מכיר את השם של מואדיב....
(איקון מתחבא שלא ידעו שהוא קרא ספרים כל כך חיצוניים).
***
מקור נוסף: הגמרא מציינת כי כמה מלאכים מסוגלים לחצות את העולם בכמה קפיצות, מלאך המוות, גבריאל, אליהו הנביא ועוד. איפה שהוא בברכות. אבל אין תקליטורי לידי כרגע.
***
איני יודע אם היתה תיאוריה מסויימת לגבי "קפיצת הדרך". יש לשים לב, לדעתי, כי לא ברור מן הלשון אם האדם קפץ או הדרך קפצה. ונראה לי שבשלב ראשון האמינו לאפשרות השניה.
דומה לזה מביא רש"י (בשם מדרש?) כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל תחת ראשו של יעקב כשישן בבית אל. ואם אפשר לקפל בשעת השינה, אפשר לקפל גם בשעת ההליכה.
וזה נשמע ממש, באזנים לא מקצועיות כשלי, כמו מושג בטופולוגיה מודרנית.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 22:41 |
|
| |
החלבן,
עיין כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 22:28 |
|
| |
<*>
רבי אלעזר בן עזריה היה בן 18 כשמונה לנשיא, ומצאנו אותו אומר: "ואני כבן שבעים שנה...
ביטול הזמן על ידי השכל \רבי נחמן מברסלב -
"השם יתברך הוא למעלה מהזמן...אי אפשר להבין זאת בשכל האנושי. אך דע, שעיקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים, דהיינו מחמת ששכלנו קטן. כי כל מה שהשכל גדול יותר, הזמן קטן יותר.
כמו בחלום, שאז השכל מסתלק, ואין לו כי אם הכוח המדמה, אזי ברבע שעה יכולים לעבור שבעים שנה. ואחר כך, כשמתעוררים מהשינה, אזי רואים שכל אלה הזמנים ושבעים השנה שעברו בחלום הם זמן מועט מאוד באמת. וזה מחמת שבהקיץ חוזר השכל אליו, ואצל השכל כל שבעים השנה שעברו בחלום הם רק רבע שעה. ואילו שבעים שנה ממש הם שבעים שנה גם אצל השכל שלנו.
אבל בשכל הגבוה למעלה משכלנו, גם מה שנחשב אצלנו לשבעים שנה ממש הוא רק רבע שעה, או פחות. רק שאין אנו מבינים זאת. כי גם בחלום, אם היה בא לאדם בשעת החלום, והיה אומר לו שכל זה שנדמה לו שעוברים ימים ושנים באמת אינו כלום, והכל הוא רק רבע שעה, בוודאי לא היה מאמין לו כלל.
כי לפי הדמיון שבחלום נדמה לו שעוברים ימים ושנים. כמו כן בממשות, אף על פי שאצלנו, לפי שכלנו, נדמה שזהו זמן של שבעים שנה, הרי בשכל הגדול יותר הוא רק רבע שעה, וכן למעלה ולמעלה, בשכל שהוא גבוה עוד יותר, גם הזמן שבשכל הגבוה משכלנו אינו נחשב שם אלא לזמן מועט ופחות מאוד. וכן למעלה ולמעלה, עד אשר יש שכל גבוה כל כך ששם כל הזמן כולו אינו נחשב כלל, כי מחמת גודל השכל כל הזמן אין ואפס לגמרי.
ועל כן המשיח, שעבר עליו מה שעבר מיום בריאת העולם, וסבל מה שסבל, לבסוף יאמר לו השם יתברך: "בני אתה, אני היום ילדתיך" (תהילים ב') והדבר תמוה ונפלא מאוד, לכאורה. אך זה מחמת גודל שכלו של משיח, לפי גודל מדרגתו, ומחמת הפלגת עוצם מעלת שכלו, שיגדל אז מאוד מאוד, יהיה כל הזמן שעבר עליו מיום הריאת העולם אין ואפס ממש, ויהיה כאילו נולד היום ממש, כי יתבטל כל הזמן בשכלו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 16:47 |
|
| |
[מקובלני, ששמו השני של מואדיב הוא קפיצת הדרך. אם כך, נקרא לנערָ ונשאלה את פיה...]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 16:38 |
|
| |
ככל הידוע לי ,
המושג קפיצת הדרך קיים גם בתרבות הנוצרית .
ודומני שגם במסורת המוסלמית (את זה אני צריך לברר במקורותי המוסלמים).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 16:02 |
|
| |
מאיר.
אני מנסה להסביר את הדבר בהגיון ואתה רק ניסים מחפש. מספרים על חסיד אחד שסיפר שהרבי שלו, כשהוא רוצה לדבר עם הקב"ה הוא עולה על הגג ועולה על כיסא ומדבר עם ה". שאל אותו הליטווק בשביל מה הוא צריך לעלות על הגג ועל כיסא. אוי אוי צעק החסיד. אני רוצה להביא את הדברים להגיו הנחות שלך ואתה רק נסים נסתרים מחפש
החלבן.
על הגמרא בסנהדרין הרי רמזתי. וכמו כל מדרש גם את המדרש הזה צריכים לדרוש. אבל למה כל הסיפורים על קפיצת הדרך קורים רק בסיפורים. בימנו אנו כבר אין אנשים גדוליים שזכאיים לקפיצת הדרך
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 15:39 |
|
| |
<*>"ת"ר, יעקב אבינו קפצה לו הדרך, שנאמר, 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה' וכתיב 'ויפגע במקום'. כי מטי לחרן, אמר, אפשר שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי, בעי למיהדר, כיון שהרהר בדעתו למיהדר קפצה לו הדרך מיד 'ויפגע במקום' " (סנהדרין צ"ה ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 15:27 |
|
| |
שימוש בשם המפורש כדי לבצע "קפיצת הדרך"
..........
"הערבים סיפרו לו שמסורת בידם שהמים הללו הם מי הגיחון, אשר נסתמו ע"י חזקיהו, המלך של היהודים, וכל הנסיונות לפתוח מחדש את מקור המיים, נכשלו. העיצה היחידה שנותרה: לזמן את הרב של היהודים (מהרח"ו), כי רק הם יכולים לפתוח את מקור המיים מחדש.
פנה אבו סיפין למהרח"ו, ואיים עליו שיפתח את הגיחון מחדש: אתם היהודים סגרתם אותו, וירושליים זקוקה למיים האלה, ואתם חייבים לפתוח אותו. מהרח"ו חשש מנקמתו של אבו סיפין, והשתמש בשם המפורש כדי לבצע קפיצת הדרך מירושליים לדמשק, שם התגורר עד סוף ימיו. באותו הלילה נגלה אליו מורו ורבו, האר"י הקדוש, בחלום, ושאל אותו מה הוא עושה בדמשק. מהרח"ו סיפר לו את מה שקרה עם אבו סיפין, וסיפר לו שהוא ברח ממנו כי חשש מנקמתו. שאל אותו האר"י הקדוש: מדוע לא פתחת את הגיחון? ענה לו מהרח"ו: לא רציתי להשתמש בשם המפורש. השיב לו האר"י הקדוש: והרי השתמשת בו כדי להגיע לדמשק!"
..............
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 15:26 |
|
| |
מה שאומר, החלבן, שלא ניתן להבין את 'קפיצת הדרך' מבלי להתמחות בתורת הקוונטים של הכבידה,
טוב, אולי אלך ללמוד.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 15:22 |
|
| |
חור-תולעת, מושג שהומצא עוד ב-7591 ע"י הפיסיקאי האמריקאי ג'ון
ארצ'יבלדוילר. Wheeler) ,(J.A. הוא מעקף המקשר שתי נקודות בחלל-זמן
הרחוקותזו מזו )ראה עמוד 29 חוברת ,321 תמונה 6 א'(, חלקיק הנקלע
לפתחושל חור-תולעת יכול להיבלע בו ולהופיע בפתחו השני )בעשותו את
מהשנקרא באזוטריקה היהודית "קפיצת הדרך"...(. פיסיקאים העוסקים
בתאוריתהקוונטים של הכבידה משערים שאילו יכולנו להביט בפיסת חלל
זמןבגודל של 10^-12 ס"מ היא היתה נראית חלקה למדי )ראה עמוד 29
חוברת321 תמונה 6ב'(. בהגדלה גדולה לאין ערוך, פיסת חלל-זמן בגודל
10^-30ס"מ כבר היתה נראית מעט גבשושית )ראה עמוד 29 חוברת ,321
תמונה6 ג'(. בהגדלה גדולה עוד יותר, פיסת חלל זמן בגודל 10^-33
ס"מהיתה נראית אחרת לגמרי: המבנה הגאומטרי )טופולוגי( משתנה כל
העת,כפניו של אוקיאנוס גועש. בליטות ו"חורי תולעים" בוקעים מן
הפיסהומקשרים נקודות הרחוקות זו מזו כרשת החובקת את כל המרחב )ראה
עמוד29 חוברת ,321 תמונה 6 ד'(.
על-פי התאוריה של הוקינג, כאשר חלקיק נבלע בפתחו של חור-תולעת,
הדבריכול לגרום לעירורו של החור למצב אנרגטי גבוה יותר ולפליטת
חלקיקבצידו האחר. התאוריה מורה שאם יווצר חלקיק היגס, חורי התולעים
ישאואותו לכל מקום במרחב, דבר שיצריך השקעה של אנרגיה אינסופית.
הדברלא ייתכן ולכן לא יהיה ניתן לבודד את החלקיק. אם חלקיק ההיגס
יימצאבניסויים שיערכו במאיץ החלקיקים החדש, והוא אכן חלקיק-יסוד
אמיתי,הדבר יאפשר, לכל-הפחות, להפריך את השערת קיומה של רשת חורי
תולעיםמעוררים מסוג זה.
מקור:
http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/321026.html
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 15:16 |
|
| |
מה שאומר, ירוחם, שאת מטוס הסילון המציא אליעזר?
יתכן שקפיצת הדרך היא דרך ללא כל עיכוב ובמהירות הרבה ביותר ששייך להעלות על הדעת.
יש לבדוק את המרחק הגדול ביותר בזמן מוגבל שיוחס לו בדברי חז"ל קפיצת הדרך.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 14:48 |
|
| |
קפיצת הדרך זה מה שקרה ליעקב אבינו. בצאתו בבית אל (לפי רש"י)
ולאליעזר עבד אברהם ,היתה להם קפיצת הדרך והגיע באותו יום
מארץ ישראל- לחרן. היום כל מי שרוצה יכולה להיות לו קפיצת הדרך הוא צריך רק לעלות על המטוס המתאים.
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
