יום לאחר שקיבל את המינוי החדש, "השר לענייני מיעוטים", יצא משה להגשים את חלום הילדות שלו,
ולנקות את מדינת ישראל מכל "הגורמים השליליים" שגרים בה, והכל כמובן על-פי ההלכה.
משה היה בטוח שהערבים לא יסכימו לקבל את המצוות, וזה יסלול את הדרך לגירושם מן הארץ, על-פי
ההלכה. ליתר ביטחון, הוא לקח עמו שני עוזרים כדי שיהיו "בית דין של שלושה מישראל", נסע לנצרת,
ונכנס לביתו של מוחמד, מנהיג העדה המוסלמית בעיר.
מיד לאחר שהתיישב, פתח מוחמד את פיו ואמר "טוב שבאת, אני מקווה שתתייחס לבעיית הקיפוח של
המגזר הערבי בתקציבים ובתוכניות מתאר...", אבל משה היסה אותו ואמר "לפני שאתה בא בדרישות
אליי, לי יש כמה דרישות ממך. שבע דרישות, ליתר דיוק".
- "על מה אתה מדבר?"
- "ארץ ישראל היא ארץ קדושה, לא כל אחד רשאי לגור בה. כדי שתוכלו להמשיך לגור כאן, אתם חייבים
לקבל עליכם את המעמד של 'גר תושב'. המשמעות היא, שישה איסורים שאסור לכם בשום אופן לעבור
עליהם, ובנוסף לכך, אתם צריכים לשפוט כל אחד שעובר על האיסורים הללו ולהעניש אותו".
- "אנחנו בהחלט מוכנים לשפוט, יש לנו אפילו מערכת של בתי דין שרעיים. אבל כדי להעניש אנחנו
צריכים נשק. האם תספקו לנו נשק?"
משה לא היה מוכן לתשובה כזאת. מצד אחד - חובתם של הגויים לקבל על עצמם את מצוות בני נוח,
ובכללן גם לעשות משפט בפושעים שביניהם (ע"פ הרמב"ם, הלכות מלכים ט יט, תושבי עירו של שכם
נענשו על כך שלא דנו את שכם).
מצד שני - משה זכר את הפגנות הענק
"אל תיתנו להם רובים",
שמבוסס על האיסור ההלכתי לתת נשק לגויים (רמב"ם, הלכות עבודה זרה ט ח). איך אפשר לדרוש
מהגויים לשפוט את הפושעים שביניהם, אם אסור לתת להם נשק?
לאחר כמה דקות של מחשבה, נזכר משה בהלכה אחרת - ע"פ הלכות מלכים י יא, " חייבין בית דין של
ישראל, להעמיד שופטים לאלו הגרים התושבים, לדון להן על פי משפטים אלו, כדי שלא יישחת העולם.
אם ראו בית דין שיעמידו שופטיהם מהן, מעמידין; ואם ראו שיעמידו להן מישראל, יעמידו ", כלומר,
לא חייבים לדרוש מהגויים שיעמידו בתי-דין; אפשר להעמיד להם בתי-דין ואף למנות שוטרים יהודיים
שישמרו על החוקים.
"אני אעשה לך הנחה", אמר משה; אתם לא צריכים לקיים שבע מצוות, מספיק שתקיימו שש. אנחנו כבר
נדאג לספק לכם שוטרים חמושים. אתם רק תדאגו להסגיר לידינו את כל הפושעים."
"תודה רבה על נדיבותך", אמר מוחמד. "ומה הם ששת האיסורים שהזכרת?"
- "אסור לגלות עריות, למשל, אסור לאח לשכב עם אחותו..." התחיל משה.
- "בסדר, נראה לי שנוכל לעמוד בזה. אבל מה עם אח ששוכב עם אחיו?"
- "בוודאי שגם זה אסור. בכלל, אסור לגבר לשכב עם גבר אחר, גם זה נכלל באיסור של גילוי עריות."
- "ואם אני מגלה גבר ששוכב עם גבר, אני צריך להסגיר אותו?"
- "כמובן!"
- "גם אם הוא יהודי?"
- "יהודים? חשבתי שיש כאן רק ערבים!"
- "לא ממש כאן. קצת יותר למעלה, בנצרת עילית. שני גברים שהשתתפו במצעד הגאוה לא מזמן. אתה
רוצה שאני אגיד לך מי הם, או שתסתפק בלפתוח עיתון ולראות את התמונות שלהם בעמוד הראשי?"
מוחמד לא ניסה להסתיר את הציניות שבדבריו. זה באמת טיפשי לדרוש מהערבים שיסגירו את העוברים על
מצוות בני נוח, כאשר משטרת ישראל, לא רק שאינה מענישה אותם, אלא אף נותנת להם חסות ומאפשרת
להם לצעוד בגאווה.
אבל משה לא התייאש - הוא גייס את כל כוחותיו ללימוד זכות: "תראה, אנחנו לא יודעים מה הם בדיוק
עושים. ייתכן שהם לא בדיוק עושים 'משכב זכר'. ייתכן שהם רק גרים ביחד כמו חברים, ומגדלים
ילדים ביחד, וזה לא ממש אסור".
- "נו, בסדר", אמר מוחמד. "ומה לגבי אישה שנשואה לאיש אחר?"
- "כמובן שאסור לשכב איתה, זה איסור ניאוף, וגם זה נכלל באיסור גילוי עריות".
- "ואם אני מגלה איש ואישה שנואפים, צריך להעניש אותם?"
- "בוודאי! זה חלק מחובתכם כבני-נוח!".
- "אז הנה, רק לפני חודש, גבר אחד מנצרת תפס את אשתו במיטה עם גבר אחר, והרג את שניהם,
ועכשיו הוא יושב בכלא שלכם עם שני מאסרי עולם!".
משה התבלבל לגמרי. אבל לפני שהספיק להתאושש, שאל אותו מוחמד:
- "ומה עושים אצלכם כשתופסים נואפים - מה העונש שנותנים להם?"
- "אין שום עונש... אם יש משפט גירושין, אז הנואפת יכולה להפסיד חלק מהרכוש, אבל מעבר לזה היא
לא נענשת. והאיש שנאף איתה לא נענש בכלל".
- "אני רואה שאתם קצת מתקשים בנושא השופטים והשוטרים. אולי אתה רוצה שנשלח אליכם כמה שוטרים
חמושים, שיעזרו לכם?..."
משה חשב שאולי כדאי להיות נחמד, ולוותר לערבים גם על האיסור של גילוי עריות. יישארו להם 5
מצוות, גם זה הרבה.
אבל אז עלה בדעתו שגם האיסור לעבוד אלילים הוא בעייתי (הוא נזכר ב"חטא העגל" המודרני באילת .
וגם האיסור על אכילת "איבר מן החי" (כפי שמראים התפריטים כמה מסעדות יוקרה).
וגם האיסור על ברכת ה' (כפי שמראים כמה ספרים ומאמרי סאטירה בעיתונים יהודיים).
בסוף החליט להגיד "אני במצב רוח ממש נדיב היום. אני מוכן לוותר לך על רוב הדרישות, ולהשאיר רק
שתיים - לא לגנוב, ולא לרצוח. וכמובן להסגיר את כל מי שגונב ורוצח. האם אתם מוכנים לקבל על
עצמכם את הדרישות הללו?"
- "בוודאי", אמר מוחמד. "רק יש לי שאלה: לפי איזו פרשנות בדיוק אנחנו צריכים לקיים את
האיסורים הללו - לפי הפרשנות של השייחים שלנו, או לפי הפרשנות של הרבנים שלכם?"
משה הרגיש שהוא שוב טומן לו מלכודת, אבל לא ידע איפה בדיוק, אז הוא ענה בזהירות: "אני לא
מזלזל חלילה בשייחים שלכם, אבל אתה חייב להבין, כאן זו מדינה יהודית, ומי שקובע את הפרשנות
למצוות הם הרבנים היהודיים".
- "אם כך, אז מותר לי להרוג ולרצוח את השכנים היהודים שלי מנצרת עילית?"
- "מה פתאום? איך הגעת למסקנה הזאת?!"
- "לפני כמה זמן נכנסתי לאתר של ערוץ שבע ושמעתי שם שיעור של רב מקרית ארבע, שם הוא אמר שיש
מלחמה, המלחמה היא בין כל יהודי לבין כל ערבי, ולכן כל ערבי הוא אויב, ומותר לקחת את רכושו
ולהרוג אותו. אז לפי זה, גם כל יהודי הוא אויב שלי, ומותר לי לקחת את רכושו ולהרוג אותו, ואני
עדיין אשאר גר תושב כשר!"
- "אני לא יודע על איזה רב אתה מדבר, אבל אני בטוח שהרוב הגדול של רבני ישראל לא חושב כך. גם
החוק הישראלי לא מבחין בין יהודי לערבי, ואם יהודי יהרוג ערבי או יפגע ברכושו, אתה יכול להיות
בטוח שהוא יישב בכלא, בדיוק כמו ערבי שיעשה כך!".
- "רגע, ומה לגבי הרבנים שאומרים שמותר להרוג ערבים - האם הם נענשים?"
- "כן, בהחלט! הנה, הרב עידו אלבה הוציא לפני כמה שנים ספר בשם 'דיני הריגת גוי', וישב בכלא
שנתיים!"
- "והוא עדיין נחשב לגר תושב כשר? עדיין זכאי לגור בארץ הקדושה? - ומה לגבי הרב מחברון שאמר
שמותר לגנוב מערבים - הוא עדיין נחשב לגר תושב כשר? עדיין זכאי לגור בארץ הקדושה?"
- "אני לא יודע, אני אברר..." אמר משה, ומיהר להסתלק משם...
בדרך חזרה חשב לעצמו "אני רואה שיהיה לי מאד קשה להגשים את החזון שלי. אם נקיים במלואה את
המצוה, ונגרש מהארץ כל מי שאינו מקיים את מצוות בני נוח, ייתכן שהמאזן הדמוגרפי ישתנה לרעתנו".
נשלח ב-1/8/2006 23:08
דומני שיש כאן ערבוב בין מישורים: זכות אבות קשורה לשיקוליו של הקב"ה. התביעה שלנו אינה מכוח צידקות שלנו או של אבותינו, ולכן היא גם לא בטלה בגלל התנהגותנו. זוהי תביעה משפטית שצריכה לעמוד בבי"ד של מטה. התביעה הזו שרירה וקיימת גם אם אבותינו היו כולם פושעי ישראל בגופם ובממונם. עצם העובדה שהם היו הבעלים של הארץ נותנת לנו את הזכות לדרוש אותה כיום, ובפרט שבזמן שחלף לא היתה קיימת כאן אף יישות אלטרנטיבית. כלפי פנים אפשר לטעון שאם מעשינו לא יהיו ראויים אז הקב"ה לא יותיר את הארץ בידינו, אבל זה אינו קשור למו"מ המשפטי כנגד ובפני האומות.
מיכי
נשלח ב-31/7/2006 20:42
ירוחם
אם הבנתי את דברייך, נראה שהפעם אנו מסכימים.
הרי גם לא"י הגיע עמ"י בדור האחרון כשרוב העולים אינם שומרי תו"מ. מסתבר שהחשבונות של הקב"ה אינם כשלנו. אמנם אפשר שקיבלנו מקדמה על החשבון, או על החשבון של סאת הגויים. אך לכשלעצמי, איני עוסק בפינקסאות של מי שאמר והיה העולם.
הנני מחזיק בתביעתו הגדולה של משה כשנאמר לו 'הרף ממני' - אך אל תרף, והחזר להם תשובה! למה יאמרו הגויים מבלי יכולת ה' להעמיד עמו בארצו, ואין לך חילול שמים גדול משעמו גולה מארצו, והעמים אשר נלחמו על ה' ועל משיחו ח"ו ששים על עמו.
אכן, לא נעלמו מעיני החובה המוטלת על עמ"י - מה ה' שואל מעמך, כי אם עשות משפט צדקה וחסד. אך חלק מהמשפט צדקה וחסד הוא לא לעמוד כנביא זעם, שהרי מ"ח נביאים עמדו להם לישראל... אלא לשאול את עצמי במה היטבתי מעשי ובמה היטבתי לחברה שסביבי.
נשלח ב-31/7/2006 16:34
למדתי מתוך דבריכם כי בנין הבית השני היה בלי זכות. סאנבלט צדק לאורך כל הדרך. כנופיות של עירקים ופרסים, השתלטו על הארץ בכח הזרוע וגירשו את יושביה. ואלו שלא רצו לברוח נטבחו. אנשים נשים וטף. מנהיגי כנופית הנוודים בשם עזרא ונחמיה בחוצפתם הרבה אמרו שהם פועלים על פי זכויות היסטורית, ומילים משונות ומתמיהות כמו זכות אבות הבטחה אלוקית ועוד כל מיני אמירות שקריות מאין אלו. כי הרי מנהיגיהם ומוריהם הרוחניים יודעים את האמת. כי דברי הבל דבריהם. והם בעצם שודדים גזלנים ורוצחים. איך שכתוב בספריהם רוממות קאל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ומה שמרגיז ובצדק את יושבי תבל. כי נוודים אלו החלו שוב לפני כשישים שנה לרצוח ולגרש את יושבי ארץ פלסטין. ועושים מעשים שנחשבים לרצח עם. לפי כל מידה הומני ומוראלי. ומזל גדול שמספר חכמים מעצכ"ח חשף את ערוותם ההיסטורית ברבים. ואת טענותיהם השקריות. וזאת בשעה שדם שכניהם נשפך כמים וחלליהם מתגלגלים בחוצות .
מודה ועוזב
נשלח ב-31/7/2006 15:28
מאימתי תמה זכות אבות אמר רב מימות הושע בן בארי שנא' (הושע ב) אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי ושמואל אמר מימי חזאל שנאמר (מלכים ב יג) וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז וכתיב (מלכים ב יג) ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה ר' יהושע בן לוי אמר מימי אליהו שנאמר (מלכים א יח) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי [את] כל הדברים האלה וגו' ורבי יוחנן אמר מימי חזקיהו שנאמר (ישעיהו ט) למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צבקות תעשה זאת וגו' (שבת נה א)
מאיר
נשלח ב-31/7/2006 02:09
זה אולי לא סתם שאלה היפותתית מישהו חשב פעם שאולי המלחמה בינינו לבין שכינינו היא בעצם ביטוי של המאבק בין האיסלם והמערב, ושאנחנו מייצגים את המערב?
נשלח ב-31/7/2006 01:58
מה הוא צריך להגיד? יהרג או יגלה ועל יקבל תנאים כאלה
נשלח ב-30/7/2006 00:15
מאיר. מי מדבר או דיבר פה על גירוש הגויים הערבים? למרות שאתה מכיר ודאי את כל המקורות בתנ"ך ובבית שני. שזה בוצע בצורה מאד איטנסיבית. לאו דווקא על ידי הנביאים. כל מי שמאיים על המדינה ועל קיומה. ומתחבר על הצר הצורר אותנו דינו במקרה הקל גירוש. זו היא מלחמת קיום.ובמלחמה כמו במלחמה. וזה לא נעשה בגלל שהוא ערבי. אם הוא יהיה אנגלי וצרפתי וכו אותו דין יחול עליו.
אני דברתי על צדקתנו מבחינה דתית והסטורית על הארץ הזאת. לעומת צידקותם של דור המדנר. זה לא ארבעים שנה לעומת שלשת אלפים שנה.כדבריך זה שלשת אלפים וארבעים שנה. על הצהרתם המילולית והמעשית של העולים ארצה בכל העליות, חשבת? על הצהרתם של עולי הגרדום לוחמי המחתרות וחללי צה"ל, קראת? לסיום אני מרשה לעצמי להגיד לך פשט על המילה אקוט שהשתמשת בו גם אקוט= אתקוטט. ומי שמסביר את זה אחרת לא יודע פשט בעברית.
מודה ועוזב
נשלח ב-28/7/2006 14:10
ירוחם
א) מאיפה אני לומד את זה ? מספר יהושע, עיין שם בדברי יהושע בעמדם בירדן, ובסוף הספר הצהרת בני ראובן ובני גד ונאומי יהושע.
ארבעים שנה אקוט בדור אינו מתייחס להצהרה אלא לכשלונות גם אם במזיד, יש הבדל גדול.
ב) מה אורך ההיסטוריה לטעמך ? כתבתי 'או בתחילתה' כלומר אכן גם הם נכשלו אך אינו דומה הנכשל ארבעים שנה לנכשל שלשת אלפים שנה.
ד) ההשואה המתבקשת היא בין הכנענים לערבים, מצבו המוסרי של עם ישראל שייך לשאלה א וב, ואכן הם הואשמו בעשייתם כתועבות הגויים עד שלבסוף הפסידו את הארץ, אתה טוען שאין כשלונות ואין עליהם מחיר? תמיד אפשר להחזיר את ההיסטוריה לאחור? אולי.
ה) אתה לא בטוח שיהושע היה על תקן של נביא? איך נקבע 'תקן' לנביא? כמה שעות שבועיות? ספר דברים וספר יהושע יוכלו להכריע בענין?
ההערצה לבר כוכבא היתה על שחרור העם ולא על גירוש הגוים,
הבסיס המוסרי שלך לגרש את הערבים הוא בר כוכבא?
כתוב באיזה מקום שהמשיח יגרש את הערבים?
מאיר
נשלח ב-28/7/2006 13:56
מאיר.
א) הם באו מתוך הצהרה לשמור את התורה. מאיפה בדיוק אתה לומד את זה. ממה שתגיד הערב:ארבעי שנה אקוט בדור?
ב) הם עדיין היו לפני ההיסטוריה המלאה הפרת אמונים ובגידה או לפחות בתחילתה. העגל המרגלים המתאוננים בעל פעור קברות התאוה היו בדור הרבה יות מאוחר.
ג) העולם היה עולם של התנחלות שבטים תוך גירוש שבטים אחרים. ד) העמים המגורשים היו בתחתית המוסר (גילוי עריות) והאמונה (שפיכות דמים). וזימרי היה אתמול. פילגש בגבעה היה שלשום. בני עלי היו רק בכנסת. פסל מיכה זה הציונים. פתח! בחייך ספר שופטים קשה עלי הסריקה. ה) הם באו בהוראה מפורשת על פי אבי הנביאים ותלמידו כולל תאריך כניסה וכן המלחמה נערכה על פי נביא. ואנחנו באנו גם לפי כל הנביאים שהתנבאו אני לא בטוח שיהושע היהעל תקן של נביא או יפתח או שמשון. צורבא דרבנן כמוך. ודאי מכיר את כל הגמראות שדנות בבר כוזיבה, דרומה, וכינוים אחרים. מעשיו המלאות יראת שמיים ומוסר היו למפורסמות. ראה בירשולמי איך הוא הרג את רבי אליעזר המודעי בבעיטה. ובכל זאת קרא עליו רבי עקיבא דרך כוכב מיעקב. הוא לא הכיר את האיש ומעשיו ואמירותיו. נניח. אבל הרמב"ם רק בגלל מותו של בר כוכבא החליט שהוא לא מלך המשיח. את הדוגמא למלך המשיח הוא לוקח ממנו .
מודה ועוזב
נשלח ב-28/7/2006 12:40
ירוחם
שאלת <איך לפרש את מה שכתבת? אלא שיש ויש לדון על אודות זכותו הטבעית של עם ישראל במצבו היום על הארץ במצבה היום >
אכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין אותו דור להיום.
א) הם באו מתוך הצהרה לשמור את התורה. ב) הם עדיין היו לפני ההיסטוריה המלאה הפרת אמונים ובגידה או לפחות בתחילתה. ג) העולם היה עולם של התנחלות שבטים תוך גירוש שבטים אחרים. ד) העמים המגורשים היו בתחתית המוסר (גילוי עריות) והאמונה (שפיכות דמים). ה) הם באו בהוראה מפורשת על פי אבי הנביאים ותלמידו כולל תאריך כניסה וכן המלחמה נערכה על פי נביא.
איני ממעיט מערך ישיבתינו בארץ, אך כדי לגרש אתה צריך להיות צודק גם כלפי המגורש.
אראל
יתכן שמי שקובע עובדות יש להתחשב בו, המציאות ודאי מתחשבת בו, ועוד שכאן הוא עשה זאת שלא כנגד אף אחד, בעלי הקרקע ההיסטוריים לא באו לעמוד נגדו, גם יפתח טען משהו כזה נגד מלך בני עמון. אני חלקתי מראש אך ורק על הצגת דרישתו של משה כאבסורדית מעיקרה, ולא היא, אזרח אינו נדרש למה שנדרש הזר. לגבי הסיטואציה יש בהחלט מה להרהר, וכמו שכתבתי לירוחם, ולך בעמוד קודם.
מאיר
נשלח ב-28/7/2006 11:26
אראל. אתה כותב. הגויים היו רשעים, סאתם התמלאה, והגיע זמנם להיענש ולצאת לגלות; והיום ב"ה השכנים שלנו צדיקים יסודי עולם. מה אנחנו לעומתם! ב. ה' נשבע לאבות שייתן לנו את הארץ. ישעיהו פרק מט טו) הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ: (טז) הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד
בעוד כמה שבתות אתה לא לא תפטיר את זה.יש לך ספקות בנבואה?
נשלח ב-28/7/2006 10:23
ייתכן שעניין הבעלות על הקרקע הוא באמת העניין היסודי יותר. כתוב "השמים שמים לה', והארץ נתן
לבני אדם" וכן "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים, למספר בני ישראל"; ה'
חילק את הארץ בין בני האדם, ונתן לכל עם את הארץ שלו, וכאשר עם מסויים לא מקבל חלוקה זו,
ורוצה לפגוע בנחלתו של עם אחר ולשלול מעם אחר את נחלתו, זו עבירה חמורה יותר מכל שאר העבירות.
ואולי זוהי זכותו של עם ישראל בימינו - שהוא לא שואף (ברובו) לפגוע בנחלות של עמים אחרים
ולהשתלט על כל העולם, אלא רק לשמור על נחלתו.
נשלח ב-28/7/2006 09:18
מאיר: נראה לי שיש הבדל בין לתת אזרחות לאדם חדש שמגיע לכאן, לבין לשלול אזרחות מאדם שכבר
מחזיק באזרחות במשך כמה דורות, גם אם מלכתחילה הוא קיבל את האזרחות שלא בצדק. כי אם באים לדון
על אזרחותם של הערבים, צריך באותה הזדמנות לדון גם על אזרחותם של כל האזרחים במדינה.
ירוחם: בזמן משה, נאמר (דברים ט 5): "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי
ברשעת הגויים האלה ה' אלהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם
ליצחק וליעקב". אכן, כפי שכתבת, בני ישראל בתקופת משה לא היו ראויים, מבחינת המעשים
שלהם, לרשת את הארץ. למרות זאת הם קיבלו את הארץ משתי סיבות:
א. הגויים היו רשעים, סאתם התמלאה, והגיע זמנם להיענש ולצאת לגלות;
ב. ה' נשבע לאבות שייתן לנו את הארץ.
ויש לעיין, האם שתי הסיבות הללו עדיין תקפות בימינו?
נשלח ב-27/7/2006 23:25
מאיר. איך לפרש את מה שכתבת? אלא שיש ויש לדון על אודות זכותו הטבעית של עם ישראל במצבו היום על הארץ במצבה היום ויש
על איזה מצב בדיוק יש לדון? מה השתנה בזכותנו הטבעית היום מאשר מימי משה?
מודה ועוזב
