אחריותו של הדור המבוגר למניעת זנות בדור הצעיר
איסור זנות נזכר בתורה פעמיים:
* "אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ, ומלאה הארץ זימה" (ויקרא יט 29)
* "לא תהיה קדשה מבנות ישראל; ולא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג 18)
שני הפסוקים לא פונים אל הזונים, אלא מדברים עליהם בגוף שלישי. הפסוק בספר ויקרא פונה אל
ההורים, והפסוק בספר דברים פונה אל בית הדין (ע' רמב"ן שם).
מדוע אין פניה ישירה אל הזונים עצמם, למשל "אל תזנה/י" או "אל תהיה קדש/ה", או "אל תלך/י
לקדש/ה"? לדעתי שהסיבה היא, שהיצר בגיל הנעורים הוא כל-כך גדול, עד שזה כמעט בלתי אפשרי להטיל
את האחריות לכך על הנערים והנערות. מובן שכל אדם בוגר אחראי למעשיו, אבל התורה מטילה את עיקר
האחריות למניעת זנות, לא על הצעירים אלא על הדור המבוגר - דור ההורים ובית-הדין - שאמור להיות
יותר שקול ומיושב בדעתו.
במה בדיוק מתבטאת אחריות זו של הדור המבוגר?
בתלמוד (סנהדרין עו.): פירשו חז"ל את הפסוק "אל תחלל את בתך להזנותה:
* רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן
* ר' עקיבא אומר זה המשהא בתו בוגרת
ע"פ ר' אליעזר, ההורים צריכים להיזהר שלא לשדך את בתם למי שאינו יכול לספק את צרכיה;
וע"פ ר' עקיבא, ההורים צריכים להיזהר שלא לעכב את נישואי ילדיהם.
לפי שתי הדעות, אחריותם של ההורים קשורה לנישואי ילדיהם: ההורים צריכים, מצד אחד, לאפשר
לילדיהם להתחתן בגיל צעיר ככל האפשר, מיד לאחר גיל הבגרות; ומצד שני, לא ללחוץ עליהם להשתדך
למי שאינו/ה מתאים/ה להם.
שתי דרישות אלו עשויות להיראות, במבט ראשון, כסותרות: הרי, כדי שהילדים יתחתנו בגיל צעיר,
הדבר החשוב ביותר הוא למצוא להם שידוך, לא?
לא בהכרח. לפי דעתי, הסיבה העיקרית שרווקים ורווקות לא מתחתנים היא, לא שאינם מוצאים בן/בת
זוג, אלא שהם חוששים מהאחריות שבניהול בית, ובמיוחד גידול הילדים. מי שבאמת רוצה לגדל ילדים,
לא י/תתקשה למצוא בן/בת זוג. אבל כשלא באמת רוצים, או כשחוששים מהעול הכבד, אז כל אי-התאמה
קטנה נחשבת כעילה מספיקה לבטל את השידוך.
למה רווקים כל-כך חוששים להוליד ילדים? מדוע בעבר זה היה יחסית פשוט להוליד בגיל צעיר, והיום
כבר לא? לדעתי, הסיבה העיקרית לכך היא, ההתפרקות של המבנה המסורתי של הקהילה. בעבר, אנשים חיו
בחמולות, כך שהטיפול בילדים התחלק בין הרבה אנשים - האחים והאחיות הלא-נשואים, הדודים
והדודות, הסבים והסבתות. המבנה הזה עדיין קיים בקיבוצים, ישובים קהילתיים מסויימים, ושכונות
חרדיות - אבל הוא כבר לא קיים בערים הגדולות. בערים הגדולות, כל זוג צעיר חי לבד, בדירה שכורה
שאותה הוא צריך לממן לבד (בד"כ), וכל הטיפול בתינוקות נופל על כתפיו. זו משימה מאד קשה, כמעט
על-אנושית. האדם לא בנוי להתמודד לבד עם טיפול בילדים - זה מנוגד לטבע האנושי.
לפי זה, ייתכן שאחריותם של ההורים בימינו צריכה להתמקד בנושא הזה - חידוש מבנה הקהילה, על-מנת
שהזוגות הצעירים לא יצטרכו לגדל את התינוקות לבד. הורים צריכים להבהיר לילדיהם, שהגיעו לפרקם,
שאם יהיו להם ילדים, ההורים (וגם השכנים והקרובים שלהם) ישאו בעיקר הנטל של גידול התינוקות,
כך שהילדים יוכלו להמשיך ללמוד ולהתבסס מבחינה כלכלית.
זו נראית משימה מאד קשה, אבל ייתכן שזוהי אחריותם של ההורים בימינו, הנובעת מהפסוק "אל תחלל
את בתך להזנותה".
---
הערה: כדי שהדיון כאן יהיה ממוקד בנושא אחריותם של ההורים, ולא יסטה לנושאים קרובים, אני מביא
כאן קישורים לכמה אשכולות בנושאים קרובים, כך שכל הערה תגיע למקום המתאים לה:
* נישואין מאוחרים ופריעת הסדר המיני בחברה הדתית
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=946108
* טבילת רווקות http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1001236
* דין פילגש, ע"פ המאמר ב"אקדמות"
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1839072
* זנות וסחר בנשים ע"פ ההלכה http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1804584
* יחס ההלכה והתנ"ך ליחסי מין תמורת כסף
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1881031
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1575687
----
ע"ע: כל המשמעויות של השורש "זנה", שכולן נובעות מהמשמעות היסודית - יחסי מין במסגרת קשר
שניתן לנתק בקלות http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/zna.html
 |
|
|