| נשלח ב-3/8/2006 21:57 |
 |
| |
"אשרי שיאחז וניפץ עולליך אל הסלע" זה אנחנו??
ובמילים אחרות, אם הגויים כל כך סדיסטים שיכולים לנפץ גולגלותיהם של תינוקות על הסלע, האם אנו צריכים לשאוף לרדת לאותה דרגה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 22:52 |
|
| |
ירוחם
יפה דרשת !
נו נו, אילן גדול מצאו להם השמאלנים להתלות בו...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 22:44 |
|
| |
כבר היו דברים כאלו מעולם
יומא דף כב: +שמואל א' טו+ וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול +שמואל א' טו+ לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו +קהלת ז+ אל תהי צדיק הרבה. ובשעה שאמר לו שאול לדואג +שמואל א' כב+ סב אתה ופגע בכהנים, יצאה בת קול ואמרה לו +קהלת ז+ אל תרשע הרבה.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 22:29 |
|
| |
קעלעמר
קראתי את הסיפור על יוסי קפלן בקישור שהביא לינקי, ובכיתי.
כעת מה למוסר ולאימון באשה בדואית באשר לנוכחותם של מחבלים ?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 21:50 |
|
| |
בעל דבריך הם דמגוגיה במיטבם. באותה מידה אפשר לשאול אותך מה היית אומר שצריך לעשות לו בנך היה בתוך הבניין המופצץ. אם תאמר שהיית אומר שאעפ"כ יש להפציץ , אומר שאתה משקר. ואם תאשר שלא היית מצדיק להפציץ אסיק שנוח לך בשפך דמם של אחרים אבל של עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 21:39 |
|
| |
בעל וכולם,
אני לא מתכוונת להיענות להזמנה שלך. כולנו גרויי עצבים בימים האלה.
אתה קורא בדבריי הרבה יותר ממה שכתבתי - אני חוזרת על דבריי, לא הבעתי דעה
על צדקתה המלחמה הנוכחית ולא על מידת היותה "חכמה", לא דיברתי גם על אופי
הלחימה שלנו. אמרתי שבימים האלה להגיד שידינו לא שופכות דם ילדים
ותינוקות זה פשוט לא נכון.
איני מבינה באיזה אופן אפשר לכנות התבטאות זו "דמגוגית" ושאר ירקות. שמא יש במגננה מאשימה זו שמץ של מבוכה יהודית בריאה? אם כן, אשרנו, אותי היא שלא לחלוטין אבדה דרכנו.
תוקן על ידי - שחרית - 05/08/2006 22:01:41
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 21:14 |
|
| |
בעל
נראה לי שבמקרה שלנו זה לא רק "הצד שכנגד משתמש באזרחים כמגן חי" במקרה שלנו הנערים המסכנים האלה הם צד אקטיבי לגמרי בנושא, וברור שיש להם דין רודף.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 21:09 |
|
| |
תפקידו של צה"ל ושל כל בן אדם נורמלי להגן קודם על אזרחיו. אם הצד שכנגד משתמש באזרחים כמגן חי זו בעייתו.
אמשלום, שחרית וכו'
אני לא מאמין לאף אחד מכם שהייתם נוהגים אותו דבר אילו חיי בנכם היו מונחים לדיון.
הייתם מפצצוות בית שלם ובלבד שהוא לא יפגע.
אם תכחישו אומר שאתם משקרים.
אם תאשרו אסיק שאתם תובעים מאחרים מה שאינכם תובעים מעצמכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2006 20:45 |
|
| |
מה מוסרי בקטע שהבאת ?
אם אותם משגרי קאסאמים יהרגו אחרי זה בעם שלנו, זה מוסר ? זה טמטום !
זה בושה !
דין רודף מותר להזכיר ? או שבתורה שלך זה לא נזכר ?
הדוג' שלך מ:"גולדשטיין\פופר\זדה או הקבוצה שרצתה לפוצץ בית ספר של נערות במזרח ירושלים" דמגוגית ! גם אני לא גאה ולא תומך במה שהם עשו אז אל תהפוך אותי למעריץ שלהם כדי להסתיר את ערוותך המוסרית בכך שאתה תומך ברצח העם שלך (רק להבהיר אני לא אומר את זה כדי להתיפיף או כי אני מפחד פה ממישהוא או מה יאמרו עליי)
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 05/08/2006 20:57:07
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2006 21:45 |
|
| |
בבא_תור
לא אכנס איתך לויכוח האם נכון או צודק מה שעשו אבל אני רואה בזה מבדיל בין עמי לבין עמי האזור. ועל שייכותי לעם זה אני גאה. יתרה מכך, אני גאה בכך שיוסי קפלן היה בן דודי,בעיקר כי אני חושש שאני לא עומד ברמתו המוסרית.
והנה קטע מתוך כתבתו של אמיר אורן בהארץ יום ו':
"סרטי הירי, המשקפים מבט מעין הטיל, מתעדים את השימוש שעושה חמאס בנערים. הם נשלחים לאסוף את משגרי הקסאם, לאחר השיגור, וצה"ל חורק שיניים ונמנע מלפגוע בהם. "
אילו בעמי היו רק טרוריסטים(ומעריציהם), כמו גולדשטיין\פופר\זדה או הקבוצה שרצתה לפוצץ בית ספר של נערות במזרח ירושלים,בהחלט לא הייתי גאה בו.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2006 17:51 |
|
| |
אמשלום,
איזה נימוק הייתי צריך להביא כדי לשלול השוואה בין מה שצה"ל עושה כיום לבין ניפוץ עוללים לסלע כדי לנקום? יש אבסורדים שלא דורשים בכלל נימוקים כדי לשלול אותם. לכן לא חשבתי שזה בכלל דורש נימוק. לאחר שראיתי שאולי בכל זאת צריך לנמק, עשיתי זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 22:29 |
|
| |
ירוחם.
אולי זה לא פוליטקלי קורקט, אבל התמונות מכפר כנא, (גם אחרי שאנו יודעים שחלק מהם בוימו, ראה למשל כאן tinyurl.com/f446g ) די מזכירות "ניפוץ עוללים אל הסלע"...
אז נכון, הם התחילו. והם אשמים. והם מנוולים. ובמלחמה כמו במלחמה.
השאלה היתה, לא מה מרגיש ניצול השואה ביחיס לילדי הקאפו, אלא האם צריך לתת לגיטימציה לרגשות כאלו. לדעתי, אנו צריכים להתגבר על הרגשות האכזריים הללו, כי אחרת מה בינינו לבינם??
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 22:18 |
|
| |
אנחנו רק אומרים ושרים את זה להלכה
והם עשו ועושים לנו את זה למעשה
ואם ניתן להם הזדמנות הם גם ימשיכו
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 22:14 |
|
| |
בסוף הקינה שכורת ולא מיין (קינות מנהג אשכנז)
אל תשמחי אויבתי על שבר קרני
כי נפלתי קמתי וה' עזרני
הנה יאספני א-לי אשר פזרני
ויגאלני ממך צורי אשר מכרני
וגם עליך תעבר כוס אשר עברני
ואז בסלעי סעפיך אנפץ את טפיך
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 22:09 |
|
| |
אנחנו בדרך כלל שרים על זה וכמהים לזה. אבל מעט מאד מבצעים זאת.
יש משהו בזה שחינוך שמדחיק את יצר הנקמה יכול לגרום דווקא להתפרצותו. יש כאלה שיודעים שזה לעולם לא יקרה, אבל ממשיכים לשיר ולכמוה לכך.
אני חושב שזה לא הכי נורא.
כדאי לזכור שמי שחי בתוך המצב ששרר אז נוטה לנקמה. קל לשמור על הדחייה הטבעית מתופעות והתבטאויות כאלה מרחוק. כדאי לחשוב על השואה, מה יחשוב ניצול כזה על בנו היקר והחביב של הקאפו שהתעלל בו ברצחנות לאורך שנים תוך חיבוק של ילדיו, ותוך גידולם לאותם ערכים.
|
|
|
|
|
