| נשלח ב-8/8/2006 12:58 |
 |
| |
מלאכים
אתמול בשבתי עם חברים שמעתי שיח בין שני צורבא דרבנן וביןהדברים אמר אחד מהם שמלאכים הם לפעמים גם בשר ודם ולדוגמה הביא את מעשה המלאכים עם אברהם אבינו
ברור לי כשמש שהדבר אינו נכון וטעות בידו
אולם בכ"ז אשמח לקבל הסבר על מקרה זה וכן בכלליות על מקרים אחרים אשר לא מתרחשים ע"פ דרך הטבע אותו אנו מקירים
" תחשוב טוב יהיה טוב "
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2006 23:58 |
|
| |
הרמב"ם כותב במורה נבוכים:
כבר ביארנו שכל מקום שנזכר ראיית מלאך או דיבורו, שאין זה אלא במראה הנבואה או בחלום. בין שפורש הדבר, ובין שלא פורש, כמו שקדם. דע זה והבינהו מאוד מאד.
ואין הבדל בין אם יאמר הכתוב בהתחלה שהוא ראה המלאך, או שהיה פשט הדברים בהתחלה שהוא חשב אותו אחד מבני אדם, ורק בסוף העניין נתברר לו שהוא מלאך, כיון שמצאת בתכלית הדברים שאותו אשר נראה ודיבר היה מלאך, תדע ברור, כי מתחילת העניין היה מראה הנבואה או חלום של נבואה.
מורה נבוכים ח"ב פרק מב
לפי שבמראה הנבואה או חלום של נבואה - פעמים הוזה הנביא כי ה' מדבר עמו, כמו שנבאר, ופעמים רואה מלאך מדבר עמו, ופעמים שומע מי שמדבר עמו ואינו רואה אחד מדבר, ופעמים רואה אדם מדבר עמו, ורק אחר כך יתברר לו שאותו המדבר מלאך. וכיוצא בסוג זה של נבואה מזכיר שהוא ראה אדם עושה או אומר ואחר כך ידע שהוא מלאך...
" תחשוב טוב יהיה טוב "
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2006 23:37 |
|
| |
ספרן , יישר כח .
התועיל בטובך להסביר דברי הרמב"ם
בעצם משמע שמלאך אינו דבר אלא מושג
תוקן על ידי - אשרי_יושבי - 08/08/2006 23:41:06
" תחשוב טוב יהיה טוב "
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2006 22:52 |
|
| |
1. הרמב"ן התייחס לאגדת שבמדרש, לא לאלה שהשתקעו בתלמוד. ראה גם בהמשך.
2. לפחות דון יצחק אברבנאל בישועות משיחו (אינו לפני עכשיו) דעתו ש'לא מצא הרמב"ן דרך אחרת' רק לומר שאינו מאמין בהגדה זו.
3. מדוע לא הביא אף אחד את דברי הרמב"ם ביסודי התורה (ב,ג): כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים ... ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו. (ב,ד): ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים, הכל במראה הנבואה ודרך חידה, לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים, כמו שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואינו אש אלא משל, וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות. (ב,ז): ... מעלת הצורה שנקראת אישים ... הם המלאכים המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה, לפיכך נקראו אישים שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם.
קיצרתי בציטוט מפני כבוד ציבור, והמעיין יעיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2006 17:07 |
|
| |
ראו לאחרונה: ש' יהלום, "ויכוח ברצלונה ומעמד האגדה במשנת הרמב"ן", ציון, סט (תשס"ד), עמ' 25-43 .
|
|
|
|
|
