איפה קורח ועדתו?!

סה"כ הוא אמר למשה רבנו : " מה תתנשאו ...כולם קדושים"

באמת , חמוד הקורח הזה , רצה לעבוד את השם .

אז מה כל כך גרוע?

מסביר הרבי בשיחה :

העולם נברא בסדר מסויים בסימן "עש"ן" - עולם , שנה, נפש.

יש סדר בבריאה ואת הסדר קבע הקב"ה.

"עולם" - ארץ ישראל קדושה מכל המקומות ובארץ ישראל ירושליים קדושה יותר ובירושליים בית המקדש הוא המקום הקדוש ובבית המקדש קודש הקודשים הוא המקום הקדוש מכל.

"שנה" - יש ימי חולין, יש את יום השבת , יש ראש חודש ויש ראש השנה ויש שנה שביעית ויש יובל ולכל אחד קדושתו הוא.

"נפש" - גם בנפש יש דרגות קדושה אתן קבע הקב"ה : יש ישראל ויש לוי ויש כהן ויש כהן גדול.

השוני אינו בא להעלות או להוריד ממישהו או ממשהו.

התורה ניתנה לעשות שלום בעולם.

"שלום" - בראיה שיטחית שלום זה מצב של אי לחימה. בעומק יותר שלום בא מלשון שלמות.

השוני מטרתו להביא למצב של שלימות.

ואכן אם ניקח לדוגמא את הסימן של "שנה" נראה שללא ימי ראשון , שני , שלישי וכו'  - לא תגיע השבת הקדושה.

וכתוב : "כל הימים מתברכים מהשבת"  "ששת ימים תעבוד .." זאת אומרת שיש יחסי גומלין בין ימי החולין לשבת .

ואחרי ארבע שבתות יש את ראש החודש. ואחרי 12 חודשים יש את ראש השנה .

ולאחר 6 שנים יש את שנת השמיטה שלה קדושה מיוחדת. רואים את יחסי הגומלין של משפיע - ומקבל.

האחד תלוי בשני ובעצם יחד מגיעים לשלמות.

גם בין ישראל ללוי וכהן יש יחסי גומלין.

ישראל מביאים מעשרות ללויים והכהנים והם מברכים את ישראל וכו'

גם בסימן "עולם" יש יחסי גומלין. מירושליים יוצא אור לכל העולם וכולם עולים לירושליים להקריב קורבנות וכו'.

אז מה היה עניינו של קורח?!

קורח רצה "שוויון זכויות". שכולם יהיו כהנים.

בא הקב"ה והסביר לו שיש סדר בבריאה ויש עניין בשוני כדי להגיע לשלמות .

השוני לא בא ליצור מצב של גאווה או עליונות כי אם לעבוד יחד כל אחד ביחודיות שלו תורם לשלימות הבריאה.

"תורה מלשון הוראה " - מה זה מלמד אותנו ?

קורח היה מבחינת הגבורות, בית שמאי. לא יכל לסבול שכעת ההנהגה על פי בית הילל. אל תגיד לי שהמותר מיותר. תגיד לעצמך.

לא קלט שעכשיו חסד ולא גבורות. [שנה]. לא חיכה בסבלנות לרגע.

והנה הכלים נשברים.

טל, את חושבת שצריך למשל לקבור את הרבנים המחמירים עד שיעשו תשובה?

מה מחפשים?

האם מחפשים למצוא מה היא טעותו של קורח, וגם מי או מה הם הפעולות או התכונות השליליות של היום שמקבילות אליו?

האם מחפשים את הניצוץ האלוקי של עניין קורח ואז למצוא את הפעולות או התכונות החיוביות אותן ניתן ןלרכוש ע"י הבנת עניינו של קורח?

האם יש לנו כבר אשמים בראש, מחיי היום יום הפוליטיים, ואנו מחפשים להצביע עליהם ולומר שכנראה הם הקורח של תשס"ו?

ובאמת נשאלו כאן כמה שאלות טובות כגון האם התורה תשתנה וכו'?

ונאמרו כאן כמה דברים חשובים כגון השפעה הדדית של אחד על השני וכד'.

על כל פנים, עד שהכיוון יתברר לי, בינתיים אנדב כמה פיסות מידע שיש להן קשר אל הדברים שנכתבו עד כה:

בנוגע לשינויים בתורה והקשרם לקורח - לעתיד לבוא תתגלה מעלה הגבורה על מעלת החסד. הלוויים שורשם בגבורה והכהנים בחסד. היום הלכה כבית הילל=חסד. לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי=גבורה. ואז מעלת הלויים על הכהנים כמעלת הזהב על הכסף.

אגב, לקורח הצטרפו 250 תלמידי חכמים נגד אהרן, אבל כוונתם היתה שונה משלו.

מה שהדליק את קורח היה דווקא התפקיד של הנשיאות על בני קהת.

משה מינה אל אליצפן בן עוזיאל [עוזיאל היה בנו הקטן של קהת.  "ובני קהת (לפי סדר תולדתם)= עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל"] קורח טען שמצד ההשתלשלות התפקיד מגיע לו מצד ההיגיון של הירושה. הוא היה בנו של יצהר. משה ואהרן היו בניו של עמרם שהוא בנו הבכור של קהת.

ואז קורח טען שאם כבר כל המינויים אינם לפי ההיגיון של הירושה אז שיתנו לו את הכהונה ולא לאהרון שהוא בנו של עמרם.

 250 תלמידי החכמים היו בקטע אחר. הם טענו שכתר תורה איננו עובר בירושה ושהתורה היא זו שלפיה נקבע מעמדו של אדם ולפיכך גם הם בדרגת כוהנים.

ובאמת גם כאן לעתיד לבוא אמרו חז"ל שתלמידי החכמים יהיו כוהנים.

עוד נקודה שאולי תוסיף משהו= טל אמרה שעש"ן = עולם שנה נפש.

שנה=זמן.

יש זמנים שבהם ההנהגה היא באופן כזה ויש זמנים שההנהגה היא באופן כזה.

יש יום חול ויש שבת. יש זמנים שבהם אהרן הכהן למעלה וקורח הלוי למטה.

וקורח פשוט הקדים את זמנו.