היהדות נקראת אם המונותאיזם, אבל אם נתבונן ביהדות הרווחת המחויבת לנוכלות אינטלקטואלית, נסיק שקשה לראותה כדת מונותאיסטית.
לפי תפיסת הזוהר שכל המציאות היא האלוהים, אין תאיזם במובן של אישיות חיצונית נפרדת המציצה מאי שם בעולם הדימיון. הרומאים גם טענו שהיהודים הם אתאיסטים, שהרי אינם יכולים להצביע על אילם. בכל אופן, לא כל כך קשה להגדיר את היהדות כאתאיזם. אמנם אתאיזם מוסרי ולא אנרכי המכיר בגדלות ההויה ושראוי לאדם להסתנכרן לה.
מה שאירוני הוא, שדווקא התפיסה האתאיסטית לכאורה של הזוהר העטופה בשפת מיסתורין, גרמה לשטחיות להבין את דברי הזוהר מדי 'כפשוטם' ולבנות עליהם יהדות פוליתאיסטית המאמינה בכוחות למיניהן.
דוקא אפשר לפרש את האמונה הנוצרית בשילוש כך שתסתדר עם מונותאיזם.
זה אמנם דורש קצת הברגה אבל בסה"כ אפשר לתאר את השילוש לא כשלוש פרסונות אלא כשלוש תאורים של אותה ישות אלוקית.
הבעיה בעיני היא יותר בתפיסת השטן בנצרות, תפיסה הסוברת שהשטן הוא מלאך שהוא ופמלייתו מרדו באל ויצרו ממלכה מתחרה. (חזיונות יוחנן 12 ..ומלחמה התחוללה בשמיים, מיכאל ומלאכיו נלחמו בתנין... )
אמונה כזאת יוצרת שני כוחות עצמאיים, לכאורה שני אלים שמתחרים זה בזה, האל טוב והאל הרע, כמעט גנוסיס.
לטעמי דוקא האמונה הנוצרית בטיבו של השטן הרבה יותר קשה לתירוץ כאמונה מונותאיסטית מאשר האמונה הלא מאוד ברורה בשילוש.
אני לא מתמצא בקבלה מספיק אבל אולי יש הקבלה גם בהקשר הזה לכוחות הרוע, סמאל ושות. בקבלה.
שמא שכח כבודו את מלחמות יהווה במפלצות השונות... הרהב, התנין, לוויתן נחש בריח... אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם (כמו ספר 'מלחמות יהווה').
את ספר איוב, המדבר על שטן שמתערב עם אלוהים על בני אדם. ואת ספר דברי הימים (דה"י-א' כד א) המשתש בניסוח ש(לוגית, אך לא בתחושה הפסיכולוגית, בדיוק כמו מקבילו בנצרות) הוא פוליתאיסטי: וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, כדי להמנע מהניסוח המיתולוגי-אלילי (שמואל-ב' כד א) וַיֹּסֶף, אַף-יְהווָה, לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד (דרך אגב, הפרשנים מסבירים את שמואל על פי דברי הימים, בלי להתבלבל, כנראה בעקבות אותה תחושת אי נוחות שהייתה למחבר דברי הימים)
אפשר לראות מאמר שנוגע בדיוק בסוגיה הזו כאן
(הגעתי לכאן ב'גלישה' מנסיון השוואה בין המנועים של שיבולאיו לחיפוש קלאסי בגוגל)
צענע
הוא לא מטריד אותי. למה להאשים אותו על לא עוול בכפו?
ואם תשימי לב, אני לא שואלת שאלות. אני מעירה, מבקרת, מחווה את דעתי ומתפלמסת לשם התענוג שבדבר. אני בטוחה שרוב יושבי הפורום הזה חווים הנאה אינטלקטואלית מן הדיונים האלו, ואף אני בכלל זה.
נשלח ב-6/1/2009 18:03
לאמבר
אם ריבונו של עולם לא היה מטריד אותך לא היית שואלת שאלות של אמונה.
נשלח ב-6/1/2009 15:50
בעל
מה שפ' שופטים נאמר כי השופטים ישפטו לפי התורה שה' נתן, ולא שידברו בשמו, למי יש נפש בהמית ולמי לא,
אמבר.
לאחר כיבוי האורות בבית הכנסת, ניגש יהודי לארון הקודש, פתח את הדלתות, הכניס ראשו, ואמר---
ריבונו של עולם- ירחמיאל זלמן- בן קלונימוס, מדבר אליך.
בן שמונים שנה אנוכי היום, כשמלאו לי שלש שנים שם אבי את הירמוקל (כיפה)- על ראשי, מאז ועד היום, מעולם לא היתי
בלעדיו, בגיל שלש עשרה, התחלתי להניח תפילין, ומאז ועד היום לא החסרתי מצווה זו,
מגיל שלש אני לומד- בחיידר- בישיבה קטנה- ישיבה גדולה- כולל, כל יום אני לומד את הדף היומי, אומר עשרה פרקי תהילים
, צם כל שני וחמישי וכל חודש אלול אני בתענית דיבור.
והנה אני היום בן שמונים, אין לי אשה אין לי ילדים ונכדים, אין לי בית אין לי כלום!!!!כלום!!!
והנה חברי יוסף מרקוביץ- קרקפתא דלא מנח תפילין- בועל נידות- אוכל טריפות ושרצים, מעשן סיגריות ביום הכיפורים החל בשבת- מבלייני העולם.
, יש לו ילדים נכדים אשה ואולי עוד כמה, בתים מכוניות וכל מה שטוב בעולמך רבש"ע,
למה רבש"ע למה למה למה?
יצאה בת קול ואמרה- הוא לא בלבל לי את המח כל יום- שלש פעמים !!!!
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 06/01/2009 16:12:19
מודה ועוזב
נשלח ב-6/1/2009 14:14
ירוחם
'לפי הבנתי- אין לאמבר בעיה עם הרבש"ע- יש לה בעיה עם אלו שמתימרים לדבר בשמו.'
צדקת, אכן, אין לי בעיה עם הרבש"ע.
אגלה את אזנך, כי מאז עמדי על דעתי יש לי הסכם עם רבש"ע, עם בודהא, ועם מפלצת הספגטי המעופפת - הם לא מטרידים אותי, ואני בתמורה לא מטרידה אותם.
עד היום ההסכם כובד בקפדנות על ידי כל הצדדים.
נשלח ב-6/1/2009 10:31
ירוחם אם נניח שיש קשר לרבונו של עולם, ואת זה הרי כל דת מניחה, פרט לאסכולת שמים שבתורה, כיצד מוצר הקשר מבלי שמישהו ידבר בשמו. אמנם, בפרשת שופטים נאמר: נָבִיא
מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל
לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְקֹוָק אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה
הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר
דִּבֵּרוּ: נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי
בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ:
ומשמע שהכוונה
הראשונית במעמד הר סיני היתה שכל ישראל יהיו נביאים. אחר שבני ישראל נרתעו מהקולות
והמראות שבמעמד הר סיני, התקבלה בקשתם שמשה והנביאים אחריו יעמדו בינם לבין המקום.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/01/2009 10:28:37
נשלח ב-6/1/2009 09:57
אמבר
צעג
לפי הבנתי- אין לאמבר בעיה עם הרבש"ע- יש לה בעיה עם אלו שמתימרים לדבר בשמו.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-6/1/2009 09:53
אמבר הדוגמא מאוד מעניינת אם כי כמבון ניתן לטעון ולומר שגם את השכל והיכולת המוסרית נתן לנו רבש"ע.
נשלח ב-6/1/2009 09:48
צענערענע
'מדוע זה לא מספיק לומר שתפקידינו בעולם הזה הוא לעבוד את נותן התורה,על פי הכללים שנתן לנו בתורת אמת'
- ובכן -
את מכירה את הניסוי של מילגרם? החוקרים אמרו לאנשים לתת מכות חשמל ל'נבחנים' שבחדר השני. רובם המוחלט צייתו ללא שאלות, גם כשראו שה'נבחן' זועק מכאבים. הבודדים שסירבו הצילו, בעיניי, את כבודו של המין האנושי. הם לא אמרו: מספיק לי שהחוקר אמר ונתן את הכללים, תפקידי הוא לציית. הם חשבו: מי זה החוקר הזה? מי אמר שעלי לציית לו? אולי צו שכלי/ מצפוני הוא צודק יותר מהחוקר, יהא מלומד ומכובד ככל שיהיה?
רוב העולם הוא עדר צייתן שעושה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות. ה'עדר' הזה גם מטיל סנקציות על מי שכן שואל ובודק את האמיתות שנולד עליהן. האמיצים הבודדים פועלים על פי צו שכלם והגיונם. עבורם זה שנתנו להם 'תפקיד' לשמור על ה'כללים' של התורה הקדושה, זה פשוט לא מספיק.
נשלח ב-5/1/2009 15:27
יקר
"כל ימי אני מצטער על מתנת ה"מינוח" שהעניקו לנו ההליניסטים, שנעשה בשביל למנוע שגיאות ולפעמים הופך להיות הרקע לשגיאות, גם אשכול זה לא יוצא מן הכלל."
כך כתבת.
את אותה הפעולה ויותר, עושים גם המשלים.
תראה למשל את תגובתה של אמבר.
אנשים בוגרים או שמתייחסים אל הקב"ה כמלך או כטאטע זיסער(.הם לא משתחררים מהמשלים שהלעיטו אותם,כרע הכרחי, בילדותם.)או אנשים חושבים (?)כמו כאן המנסים להגדיר במילים משהו שהמילים המוגבלות במהותן,לא יכולות לתאר.איך המילים המגבילות יכולות לתאר משהו שהוא בלתי מוגבל במקום,ובזמן??? ,משהו שהוא מעבר למחשבה האנושית החושבת במילים..(וגם המילה משהו לא נכונה בהקשר זה. חפשו מילה אחרת וגם היא תהיה לא נכונה)
האם כדי לקיים את הכתוב בתורה יש צורך לאנשים בוגרים להגדיר את האלוקות במילים ובמשלים ?
מדוע זה לא מספיק לומר שתפקידינו בעולם הזה הוא לעבוד את נותן התורה,על פי הכללים שנתן לנו בתורת אמת,ולדעת שהישות האחת ואין בילתה (אתה אחד ושמך אחד) שנתנה את התורה למשה רבנו איננה ניתנת להגדרה מילולית או אחרת,בגלל מוגבלות שלנו,בני אנוש.(ולדעת שגם ישות היא רק מילה)
או לפחות שנהיה מודעים לעובדה שאנחנו רק משתעשעים במילים,כי מסקנות אמיתיות מריבוי המלל הזה לא נשיג ממילא.
נשלח ב-5/1/2009 14:28
דוקא אפשר לפרש את האמונה הנוצרית בשילוש כך שתסתדר עם מונותאיזם. זה אמנם דורש קצת הברגה אבל בסה"כ אפשר לתאר את השילוש לא כשלוש פרסונות אלא כשלוש תאורים של אותה ישות אלוקית.
הבעיה בעיני היא יותר בתפיסת השטן בנצרות, תפיסה הסוברת שהשטן הוא מלאך שהוא ופמלייתו מרדו באל ויצרו ממלכה מתחרה. (חזיונות יוחנן 12 ..ומלחמה התחוללה בשמיים, מיכאל ומלאכיו נלחמו בתנין... )
אמונה כזאת יוצרת שני כוחות עצמאיים, לכאורה שני אלים שמתחרים זה בזה, האל טוב והאל הרע, כמעט גנוסיס. לטעמי דוקא האמונה הנוצרית בטיבו של השטן הרבה יותר קשה לתירוץ כאמונה מונותאיסטית מאשר האמונה הלא מאוד ברורה בשילוש.
אני לא מתמצא בקבלה מספיק אבל אולי יש הקבלה גם בהקשר הזה לכוחות הרוע, סמאל ושות. בקבלה.
נשלח ב-5/1/2009 13:07
אישציפור
יש לך שתי ידיים עם חמש אצבעות בכל אחת ולחתול יש ריח וצבע משום שאתם פיזיים.
לא כך אלוקים, לא אמורים להיות לו חלקים במהותו משום שהוא אמור להיות נצחי ועל- פיזי.
נשלח ב-1/1/2009 19:50
לשאלת האשכול,
היהדות ביסודה היא מונואיסטית, אבל בשנים האחרונות ,הפכה לפולי תאיסטית, כשהפכו הרבה אנשים חיים ומתים לדרגת אלהות.
וזה הזמין מיד את האנשים החושבים, לאתאיסטים, לדת זו.
